מיכאל רבין

מיכאל רבין
מִיכָאֵל עוזר רַבִּין
	מיכאל רבין
לידה	1 בספטמבר 1931; ברסלאו, הרייך הגרמני
פטירה	14 באפריל 2026 (בגיל 94); ירושלים
מדינה	ישראל
ענף מדעי	מתמטיקה, מדעי המחשב
השכלה	האוניברסיטה העברית בירושלים; בית הספר הריאלי העברי בחיפה (1948); אוניברסיטת פרינסטון (1956) ;
מנחה לדוקטורט	אלונזו צ'רץ'
תלמידי דוקטורט	שהרן שלח, Yuh-Dauh Lyuu, Donald Rozinak Beaver, יהונתן אומן, רועי משולם, Alexander D. Healy, Michael A. Bender, Christos Kaklamanis, Christopher Thorpe, Yan Zong Ding, Victor Harnik, מיכאל בן-אור, עזריה פז, Giuseppe Persiano, יהודית בר אילן, משה מחובר, דאג טייגאר, יעקב שויקה
אב	ישראל אברהם רבין
אם	אסתר רבין
ילדים	טל רבין
פרסים והוקרה	פרס טיורינג (1976); חבר זר של החברה המלכותית (2007); פרס א.מ.ת. (2004); עמית האגודה הבינלאומית למחקר קריפטוגרפי (2009); פרס דן דוד (2010); פרס רוטשילד; הרצאת גדל (2004); Charles Babbage Award (2000); פרס הארווי (1980); פרס פריס קנלאקיס (2003); פרס ג'וסיה וילארד גיבס (1985); פרס ישראל (1995); עמית ACM (2020) ;
תרומות עיקריות
	מחקרים בלוגיקה מתמטית, תורת החישוביות, אלגוריתמים הסתברותיים, חישוב מבוזר וחישוב מקבילי

ערך זה עוסק במדען מחשב ישראלי. אם התכוונתם לכנר יהודי-אמריקאי, ראו מיכאל רבין (כנר).

מיכאל עוזר רבין (1 בספטמבר 1931 – 14 באפריל 2026) היה מתמטיקאי ישראלי בעל תרומה ניכרת למדעי המחשב, חתן פרס טיורינג, פרס ישראל ופרס דן דוד. ממייסדי החוג למדעי המחשב באוניברסיטה העברית בירושלים, בו שימש פרופסור.

ביוגרפיה

מיכאל רבין נולד בשנת 1931 בברסלאו שבגרמניה (כיום ורוצלב, פולין) לד"ר ישראל אברהם רבין ולד"ר אסתר רבין. אביו היה גם רב שהגיע משושלת רבנים באירופה. ב-1935 עלתה משפחתו לארץ ישראל והשתקעה בחיפה. רבין למד בבית הספר "נצח ישראל" ובבית הספר הריאלי העברי בחיפה, שם למד אצל המתמטיקאי אלישע נתניהו שלימד בתיכון^[1].

בצעירותו רצה להיות מיקרוביולוג, בהשפעת הספר "ציידי החיידקים" של פאול דה קריף. אולם לאחר שנחשף בגיל 12 לגאומטריה, נשבה בקסם המתמטיקה. בראשית 1948 התגייס ושירת במלחמת העצמאות כקשר בחיל התותחנים.

רבין למד מתמטיקה באוניברסיטה העברית בשנים 1950–1953, והתעניין בעיקר באלגברה ובלוגיקה. בשנת 1951 זכה בפרס על שם חיים נחמן ביאליק לסטודנטים מצטיינים^[2]. עבודת הגמר שלו לתואר מוסמך כללה פתרון לבעיה פתוחה במתמטיקה שאותה הציגה אמי נתר^[3]. לאחר שנה באוניברסיטת פנסילבניה, למד לתואר דוקטור באוניברסיטת פרינסטון בהנחייתו של אלונזו צ'רץ'. עבודת הגמר שלו קישרה בין מושג החישוביות לתורת החבורות. לאחר שסיים בהצלחה את לימודי הדוקטורט בשנת 1956, הזמין אותו קורט גדל להיות חבר במכון למחקר מתקדם בפרינסטון, שם שהה ולימד מתמטיקה בשנים 1956–1958. בשנת 1958 נתמנה למרצה באוניברסיטה העברית. במשך שנים אחדות חילק רבין את זמנו בין מחקר והוראה באוניברסיטה לבין מחקר במעבדות המחקר של חברת IBM.

ב-1959 פרסם רבין יחד עם דנה סקוט מאמר, שהתבסס על עבודתם המשותפת במעבדת המחקר של IBM בקיץ 1957, שבו הראו השניים כיצד ניתן להתייחס לאוטומט כאל אובייקט מתמטי, הוכיחו את המשפטים העיקריים בתחום והמציאו את האוטומט הלא דטרמינסטי^[4]. בשנת 1976 זכו שני הכותבים בפרס טיורינג על מאמר זה^[3]. בקיץ 1958 שהה שוב במעבדת המחקר של IBM, ובעקבות פגישה עם ג'ון מקארתי פרסם דו"ח מחקר חלוצי בנושא סיבוכיות חישובית, בפרט בהקשר של קריפטוגרפיה^[5].

בשנת 1965 מונה כפרופסור מן המניין באוניברסיטה העברית^[6]. בשנת 1970 יסד את המחלקה למדעי המחשב במסגרת המכון למתמטיקה באוניברסיטה העברית יחד עם פרופ' אלי שמיר. ב-1972 מונה לרקטור האוניברסיטה^[7], וכיהן בתפקיד זה במשך שלוש שנים. מאז 1980 חילק את זמנו בין האוניברסיטה העברית לאוניברסיטת הרוורד שנים רבות. באמצע שנות ה-90 לימד גם במרכז הבינתחומי הרצליה.

חיים אישיים

היה נשוי לרות רבין עד לפטירתה בנובמבר 2025, ולהם שתי בנות. אחיו למחצה, פרופ' חיים רבין, היה בלשן וחוקר הלשון העברית והלשונות השמיות, ואחותו, פרופ' מרים בן-פרץ, כלת פרס ישראל בחינוך, הייתה חוקרת חינוך והוראה. בתו, טל רבין חוקרת בתחום ההצפנה, ובתו שרון רבין-מרגליות פרופסור למשפטים באוניברסיטת רייכמן, חתנו יורם מרגליות הוא פרופסור למשפטים באוניברסיטת תל אביב.

מחקר

מחקרו של רבין פרוש על מספר תחומים: לוגיקה מתמטית, תורת החישוביות, אלגוריתמים הסתברותיים, חישוב מבוזר וחישוב מקבילי. בכל אחד מהתחומים הללו הוא ביצע כמה פריצות דרך מחקריות, שהטביעו את חותמן על תחום המחקר בכללותו.

אחת מעבודותיו החשובות והמפורסמות ביותר היא בתחום האלגוריתמים ההסתברותיים. הרעיון של רבין הוא לאפשר לתוכנית מחשב לקבוע את צעד החישוב הבא באמצעות "הטלת מטבע", כלומר, באופן אקראי, במקום לקבוע אותו באופן דטרמינסטי. הבחירה האקראית מבטיחה, בהסתברות גבוהה, בחירת מסלול חישוב שמביא לפתרון הנכון במספר ממוצע של צעדי חישוב שקטן במידה רבה ממספר צעדי החישוב בשיטה הדטרמיניסטית הקלסית^[8]. שימוש נוסף של אקראיות שרבין תרם רבות להבנתו הוא בתחום האלגוריתמים המבוזרים ובפרט לבעיית "ההסכמה הביזנטית" (Byzantine Agreement). זו היא בעיה מרכזית במערכות מבוזרות שבה יש למעבדים שונים ערכים שונים והם רוצים להסכים על ערך משותף - לדוגמה אם לפעול או לא. הקושי הוא שחלק מהמעבדים הם עוינים, "ביזנטיים", ומנסים להפריע להשגת ההסכמה. הבעיה הוגדרה על ידי לזלי למפורט ועמיתיו בתחילת שנות ה-80 וידוע כי כל אלגוריתם הסכמה דטרמיניסטי זקוק למספר צעדים יחסי למספר המעבדים העוינים. רבין הראה כי אלגוריתמים הסתברותיים זקוקים למספר צעדים קטן יותר. הגישה של רבין הובילה אחרי מספר שנים לפיתוח שיטה עם מספר צעדים קבוע.

בתחום ההצפנה ידוע רבין בזכות שיטת הצפנה וחתימה עם מפתח פומבי הקרויה על שמו - הצפנת רבין, שהייתה הראשונה שניתן היה להוכיח לגביה שקילות מסוימת לבעיית פירוק מספרים לגורמים ראשוניים ובזכות המצאת מושג ופרוטוקול העברה עלומה (Oblivious Transfer). כמו כן היה לו חלק בפיתוח אלגוריתם מילר-רבין, המשמש כדרך המקובלת לבדיקת ראשוניות של מספרים לצורכי הצפנה.

רבין לימד אלפי סטודנטים באוניברסיטה העברית, שבה אף שימש כרקטור, ובאוניברסיטאות אחרות, ובכלל זה אוניברסיטאות ברקלי, ייל, ניו יורק, MIT, פרינסטון, הרוורד ופריז. בין תלמידיו הבולטים נמנים שהרן שלח, עזריה פז ומיכאל בן-אור.

הכרה לאומית ובינלאומית

פרס ויצמן למדע (1960)^[9]
פרס רוטשילד למתמטיקה (1974)
פרס טיורינג (1976)
פרס הארווי למדע ולטכנולוגיה (1980)
פרס ישראל (1995)
פרס א.מ.ת - פרס האמנות, המדע והתרבות (2004).
פרס דן דוד בחקר העתיד בקטגוריית "מחשבים וטלקומוניקציה" לשנת 2010^[10].
פרס דייקסטרה לחישוב מבוזר (2015).

פרופ' רבין קיבל תואר דוקטור לשם כבוד מהאוניברסיטאות הבאות: מכון ויצמן למדע^[11] אוניברסיטת חיפה^[12], האוניברסיטה הפתוחה, אוניברסיטת בן-גוריון בנגב, אוניברסיטת ניו יורק, אוניברסיטת הרווארד^[13], אוניברסיטת בורדו ואוניברסיטת ורוצלב^[14].

פרופ' רבין היה חבר באגודות:

האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים מאז שנת 1982,
חבר חוץ באקדמיה האמריקאית למדעים ולאמנויות מאז שנת 1975,
חבר חוץ באקדמיה הלאומית למדעים של ארצות הברית מאז שנת 1984,
חבר חוץ של החברה הפילוסופית האמריקאית מ-1988,
חבר חוץ של האקדמיה הצרפתית למדעים מ-1995.

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא מיכאל רבין בוויקישיתוף

מיכאל רבין, באתר פרויקט הגנאלוגיה במתמטיקה
מיכאל רבין, באתר dblp
מיכאל רבין, באתר IEEE
מיכאל רבין, באתר של אוניברסיטת הרווארד
מיכאל רבין, באתר פרס א.מ.ת.

מיכאל רבין באתר האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים
מיכאל רבין באתר פרס טיורינג (באנגלית)
מיכאל עוזר רבין, ‏מתמטיקה ומדעי המחשב, מחשבות 24, יוני 1968, עמ' 11–14
נורית ארד, לימודי מתמטיקה תיכוניים ברמה נאותה - מחייבים צוות מורים חדש, דבר, 14 ביולי 1969
שרה לב ותמי לפידות, ריאיון עם פרופ' מיכאל רבין, "הבטים בהוראת מדעי המחשב" ספטמבר 1995
גיא גרימלנד, "אם הזלזול במערכת החינוך יימשך - המצב יהיה הרבה יותר גרוע" - ריאיון עם מיכאל רבין, באתר TheMarker‏, 18 באפריל 2010
פרופ' מיכאל רבין, פלאי תורת ההצפנות ויישומיה לתהליכים פיננסיים, הרצאה מתוך סדרת "מדוע" (תשע"א), המרכז לפיתוח קשרי אוניברסיטה-קהילה, האוניברסיטה העברית בירושלים, 13 במרץ 2011.
עופר אדרת, גאון ישראלי: המתמטיקאי שקיבל דוקטורט עם צוקרברג, באתר הארץ, 5 ביולי 2017
פרופ' זאב תדמור מראיין את פרופ' מיכאל רבין, סרטון בערוץ "מוסד שמואל נאמן", באתר יוטיוב, 14 בפברואר 2013
פרופ' דוד הראל מראיין את פרופ' מיכאל רבין, סרטון בערוץ "האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים", באתר יוטיוב, 6 בספטמבר 2018
כינוס לכבוד חבר האקדמיה פרופ' מיכאל רבין בהגיעו לגיל 90, סרטון בערוץ "האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים", באתר יוטיוב, 29 בדצמבר 2021
עופר אדרת, "את ההשפעה שלו אי אפשר לחשב, כפי שאת ההצפנה שלו אי אפשר לפצח": מת פרופ' מיכאל רבין, באתר הארץ, 16 באפריל 2026
יהונתן ברקהיים, האב המייסד של מדעי המחשב בישראל, במדור "היום לפני במדע" באתר של מכון דוידסון לחינוך מדעי, 17 באפריל 2026
מיכאל רבין, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)

הערות שוליים

↑ Dennis Shasha, An Interview with Michael Rabin | February 2010 | Communications of the ACM, cacm.acm.org
↑ פרס ע"ש ביאליק לסטודנטים מצטיינים, דבר, 12 ביוני 1951
1 2 מיכאל רבין באתר פרס טיורינג (באנגלית)
↑ M. O. Rabin and D. Scott, Finite Automata and Their Decision Problems, IBM Journal of Research and Development, April 1959
↑ , Michael O. Rabin, Degree of Difficulty of Computing a Function and a Partial Ordering of Recursive Sets, Technical Report No. 2, Hebrew University, 1960
↑ מינויים באוניברסיטה העברית בירושלים, דבר, 21 ביולי 1965
↑ אורני איזקסון, פרופ' מ. רבין: נצטרך לתת את דעתנו על יחסי מורים תלמידים, מעריב, 9 במרץ 1972
↑ ראו עוד בנושא זה: שיטת מונטה קרלו
↑ פרס ויצמן למדע לפרופ' שטיין, ד"ר אבי-דור וד"ר רבין, דבר, 22 ביוני 1960
↑ זוכי פרס דן דוד לשנת 2010, אתר אוניברסיטת תל אביב
↑ פרופ' מיכאל ע. רבין - חלוץ ישראלי-אמריקאי בתחום מדעי המחשב, חתן תואר דוקטור לשם כבוד, באתר של מכון ויצמן למדע
↑ מיכאל עוזר רבין, באתר של אוניברסיטת חיפה
↑ Harvard awards 10 honorary degrees, באתר של אוניברסיטת הרווארד
↑ Michael Rabin's honorary PhD ceremony, באתר של אוניברסיטת ורוצלב

[1] Dennis Shasha, An Interview with Michael Rabin | February 2010 | Communications of the ACM, cacm.acm.org

[2] פרס ע"ש ביאליק לסטודנטים מצטיינים, דבר, 12 ביוני 1951

[טיורינג-3] 1 2 מיכאל רבין באתר פרס טיורינג (באנגלית)

[4] M. O. Rabin and D. Scott, Finite Automata and Their Decision Problems, IBM Journal of Research and Development, April 1959

[5] , Michael O. Rabin, Degree of Difficulty of Computing a Function and a Partial Ordering of Recursive Sets, Technical Report No. 2, Hebrew University, 1960

[6] מינויים באוניברסיטה העברית בירושלים, דבר, 21 ביולי 1965

[7] אורני איזקסון, פרופ' מ. רבין: נצטרך לתת את דעתנו על יחסי מורים תלמידים, מעריב, 9 במרץ 1972

[8] ראו עוד בנושא זה: שיטת מונטה קרלו

[9] פרס ויצמן למדע לפרופ' שטיין, ד"ר אבי-דור וד"ר רבין, דבר, 22 ביוני 1960

[10] זוכי פרס דן דוד לשנת 2010, אתר אוניברסיטת תל אביב

[11] פרופ' מיכאל ע. רבין - חלוץ ישראלי-אמריקאי בתחום מדעי המחשב, חתן תואר דוקטור לשם כבוד, באתר של מכון ויצמן למדע

[12] מיכאל עוזר רבין, באתר של אוניברסיטת חיפה

[13] Harvard awards 10 honorary degrees, באתר של אוניברסיטת הרווארד

[14] Michael Rabin's honorary PhD ceremony, באתר של אוניברסיטת ורוצלב

[1]

[2]

[3]

[4]

[5]

[6]

[7]

[8]

[9]

[10]

[11]

[12]

[13]

[14]

זוכי פרס טיורינג
1966–1980	אלן פרליס (1966) • מוריס וינסנט וילקס (1967) • ריצ'רד המינג (1968) • מרווין מינסקי (1969) • ג'יימס וילקנסון (1970) • ג'ון מקארתי (1971) • אדסחר דייקסטרה (1972) • צ'ארלס באקמן (1973) • דונלד קנות' (1974) • אלן ניוול והרברט סיימון (1975) • מיכאל רבין ודנה סקוט (1976) • ג'ון באקוס (1977) • רוברט פלויד (1978) • קנת אייברסון (1979) • טוני הור (1980)
1981–2000	אדגר קוד (1981) • סטיבן קוק (1982) • קן תומפסון ודניס ריצ'י (1983) • ניקלאוס וירת (1984) • ריצ'רד קארפ (1985) • ג'ון הופקרופט ורוברט טרג'אן (1986) • ג'ון קוק (1987) • איוואן סאת'רלנד (1989) • וילאם קאהן (1990) • פרננדו קורבטו (1991) • רובין מילנר (1992) • באטלר לאמפסון (1993) • יוריס הארטמאניס וריצ'רד סטרנס (1994) • אדוארד פייגנבאום וראג' רדי (1995) • מנואל בלום (1996) • אמיר פנואלי • דאגלס אנגלברט (1997) • ג'ים גריי (1998) • פרד ברוקס (1999) • אנדרו יאו (2000)
2001–2020	אולה יוהאן דאל וקריסטין נייגארד (2001) • רונלד ריבסט, לאונרד אדלמן ועדי שמיר (2002) • אלן קיי (2003) • וינט סרף ובוב קאהן (2004) • פיטר נאור (2005) • פרנסס אלן (2006) • אדמונד קלארק, אלן אמרסון וג'וסף סיפאקיס (2007) • ברברה ליסקוב (2008) • צ'ארלס פ. ת'אקר (2009) • לסלי וליאנט (2010) • יהודה פרל (2011) • שפי גולדווסר וסילביו מיקאלי (2012) • לזלי למפורט (2013) • מייקל סטונברייקר (2014) • ויטפילד דיפי ומרטין הלמן (2015) • טים ברנרס-לי (2016) • ג'ון הנסי ודייוויד פטרסון (2017) יהושע בנג'יו, ג'פרי הינטון ויאן לקון (2018) • אדווין קטמול ופט הנרהן (2019) • אל אהו וג'פרי אולמן (2020)
2021 ואילך	ג'ק דונגארה (2021) • רוברט מטקלף (2022) • אבי ויגדרזון (2023) • אנדרו ברטו וריצ'רד סטון (2024) • צ'ארלס בנט וז'יל ברסר (2025)