פרד ברוקס

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
פרד ברוקס
Frederick Phillips Brooks, Jr.
Fred Brooks.jpg
לידה 19 באפריל 1931 (בן 89)
דרהאם, ארצות הברית עריכת הנתון בוויקינתונים
ענף מדעי מדעי המחשב עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום לימודים
מנחה לדוקטורט הווארד אייקן עריכת הנתון בוויקינתונים
מוסדות
מונחה לדוקטורט Rui Bastos, Kevin Arthur, David Luebke, Mark R. Mine, Jeffrey P. Hultquist, Richard L. Holloway, Amitabh Varshney, Russell M. Taylor, II, Elton P. Amburn, Penny L. Rheingans, James Che-Ming Chung, Lawrence D. Bergman, Mark C. Surles, Russell Tuck, Ming Ouh-young, Mark C. Davis, John M. Airey, Andrew S. Glassner, Thomas V. Williams, James S. Lipscomb, F. Donelson Smith, Thomas H. Dunigan, Jr., Edward G. Britton, Paul J. Kilpatrick, James W. Sneeringer, Cheryl C. Sneeringer, J. Craig Mudge, William V. Wright, Jan S. Prokop, Alfred Paul Oliver, William Y. Stevens עריכת הנתון בוויקינתונים
פרסים והוקרה
  • מלגת גוגנהיים
  • פרס טיורינג (1999)
  • המדליה הלאומית לטכנולוגיה וחדשנות (1985)
  • מדליית ג'ון פון ניומן של IEEE (1993)
  • מדליית יובל המאה של הרווארד
  • עמית מוזיאון היסטוריית המחשב
  • פרס מאוצ'לי-אקרט (2004)
  • פרס ACM - AAAI Allen Newell (1994)
  • פרס ולס מקדוול (1970)
  • עמית ACM (1994)
  • עמית אגודת המחשוב הבריטית
  • פרס באוור להישג במדע (1996)
  • ACM Distinguished Service Award (1987)
  • הרצאת טיורינג (2005) עריכת הנתון בוויקינתונים
www.cs.unc.edu/~brooks/
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

פרדריק פיליפס ברוּקס (באנגלית: Fred Brooks, נולד ב-19 באפריל 1931) הוא חלוץ בתחום הנדסת תוכנה. ברוקס ידוע בעיקר כמי שניהל בחברת IBM את הפיתוח של מערכת ההפעלה OS/360, שהייתה ציון דרך משמעותי בתחום הנדסת התוכנה. בספר The Mythical Man-Month, שהפך עם השנים לקלאסיקה, כתב ברוקס בפתיחות על הניסיון, הקשיים והלקחים מהפרויקט. ברוקס ידוע גם בשל המאמר No Silver Bullet ("אין קליע כסף") שכתב, העוסק בעתיד הנדסת התוכנה. ברוקס הוא זוכה פרס טיורינג לשנת 1999.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

ברוקס נולד בעיר דרהאם שבמדינת קרוליינה הצפונית ולמד לתואר ראשון באוניברסיטת דיוק שבעיר הולדתו. הוא קיבל תואר דוקטור במתמטיקה שימושית מאוניברסיטת הרווארד בהנחיית האוורד אייקן. ב-1956 הצטרף לחברת IBM וב-1964 עבר לאוניברסיטת קרוליינה הצפונית בצ'אפל היל והקים שם את המחלקה למדעי המחשב.

באמצע-סוף שנות השמונים, הוביל ברוקס את כוח המשימה של משרד ההגנה האמריקאי לבחינת הכשלים הרבים שאירעו בפרויקטים גדולים לפיתוח תוכנה באותה העת. כוח המשימה הגיע למסקנה שיש לעבור לשיטה של בנייה ואספקה מחזורית והדרגתית של תוכנה, ולזנוח את מודל מפל המים ותקן DoD-STD-2167‏[1]. המלצות אלה היו הגרעין ממנו צמחו בהמשך מתודולוגיות הפיתוח האיטרטיביות, ו-Unified Process בפרט.

בשנת 1994 נבחר לעמית ACM.

חוק ברוּקס[עריכת קוד מקור | עריכה]

בספר The Mythical Man-Month, טבע ברוקס את האמרה הבאה, שכיום ידועה כחוק ברוקס:

"Adding manpower to a late software project makes it later."

אבחנה זו משמעותה למעשה שלא ניתן להמיר שנות אדם בשנים "סתם", כשמחשבים את אורכו של פרויקט לפיתוח תוכנה. במילותיו של ברוקס: "היריון נמשך תשעה חודשים ולא משנה כמה נשים נוספות הוקצו לו". מחוק ברוקס משתמע שיעיל יותר לפתח תוכנה בצוות קטן של מתכנתים מוכשרים, מאשר בצוות גדול של מתכנתים מוכשרים פחות.

פרסומים עיקריים[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא פרד ברוקס בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ Report of the Defense Science Board Task Force on Military Software. Washington: Dept. of Defense, September 1987.


זוכי פרס טיורינג
אלן פרליס (1966) • מוריס וינסנט וילקס (1967) • ריצ'רד המינג (1968) • מרווין מינסקי (1969) • ג'יימס וילקנסון (1970) • ג'ון מקארתי (1971) • אדסחר דייקסטרה (1972) • צ'ארלס באקמן (1973) • דונלד קנות' (1974) • אלן ניוול והרברט סיימון (1975) • מיכאל רבין ודנה סקוט (1976) • ג'ון באקוס (1977) • רוברט פלויד (1978) • קנת אייברסון (1979) • טוני הור (1980) • אדגר קוד (1981) • סטיבן קוק (1982) • קן תומפסון ודניס ריצ'י (1983) • ניקלאוס וירת (1984) • ריצ'רד קארפ (1985) • ג'ון הופקרופט ורוברט טרג'אן (1986) • ג'ון קוק (1987) • איוואן סדארלנד (1989) • וילאם קאהן (1990) • פרננדו קורבטו (1991) • רובין מילנר (1992) • באטלר לאמפסון (1993) • יוריס הארטמאניס וריצ'רד סטרנס (1994) • אדוארד פייגנבאום וראג' רדי (1995) • מנואל בלום (1996) • אמיר פנואלי • דאגלס אנגלברט (1997) • ג'ים גריי (1998) • פרד ברוקס (1999) • אנדרו יאו (2000) • אולה יוהאן דאל וקריסטין נייגארד (2001) • רונלד ריבסט, לאונרד אדלמן ועדי שמיר (2002) • אלן קיי (2003) • וינט סרף ובוב קאהן (2004) • פטר נאור (2005) • פרנסס אלן (2006) • אדמונד קלארק, אלן אמרסון וג'וסף סיפאקיס (2007) • ברברה ליסקוב (2008) • צ'ארלס פ. טאקר (2009) • לסלי וליאנט (2010) • יהודה פרל (2011) • שפי גולדווסר וסילביו מיקאלי (2012) • לזלי למפורט (2013) • מייקל סטונברייקר (2014) • ויטפילד דיפי ומרטין הלמן (2015) • טים ברנרס-לי (2016) • ג'ון הנסי ודייוויד פטרסון (2017) יהושע בנג'יו, ג'פרי הינטון ויאן לקון (2018) • אדווין קטמול ופט הנרהן (2019)
אוחזר מתוך "https://he.wikipedia.org/w/index.php?title=פרד_ברוקס&oldid=29499926"