פרד ברוקס

פרד ברוקס
Frederick Phillips Brooks, Jr.
לידה	19 באפריל 1931 (בן 91); דרהאם, ארצות הברית
ענף מדעי	מדעי המחשב
מקום לימודים	אוניברסיטת הרווארד; אוניברסיטת דיוק; בית הספר להנדסה ומדע שימושי של הרווארד ;
מנחה לדוקטורט	הווארד אייקן
מוסדות	IBM; אוניברסיטת קרוליינה הצפונית בצ'אפל היל ;
תלמידי דוקטורט	Rui Bastos, Thomas H. Dunigan, Jr., Edward G. Britton, Paul J. Kilpatrick, F. Donelson Smith, Thomas V. Williams, James S. Lipscomb, Andrew S. Glassner, James W. Sneeringer, J. Craig Mudge, William Y. Stevens, Cheryl C. Sneeringer, Alfred Paul Oliver, William V. Wright, Jan S. Prokop, Jason J. Jerald, John M. Airey, Ming Ouh-young, Jeffrey P. Hultquist, Richard L. Holloway, Amitabh Varshney, Mark R. Mine, Kevin Arthur, David Luebke, Mark C. Davis, Russell M. Taylor, II, Penny Rheingans, Russell Tuck, Elton P. Amburn, Mark C. Surles, James Che-Ming Chung, Lawrence D. Bergman, Benjamin Lok
פרסים והוקרה	מלגת גוגנהיים (1974); פרס ולס מקדוול (1970); פרס ACM - AAAI Allen Newell (1994); עמית ACM (1994); פרס באוור להישג במדע (1996); ACM Distinguished Service Award (1987); פרס מאוצ'לי-אקרט (2004); הרצאת טיורינג (2005); המדליה הלאומית לטכנולוגיה וחדשנות (1985); מדליית ג'ון פון ניומן של IEEE (1993); פרס טיורינג (1999); עמית אגודת המחשוב הבריטית; עמית מוזיאון היסטוריית המחשב; מדליית יובל המאה של הרווארד ;
	www.cs.unc.edu/~brooks/

פרדריק פיליפס ברוּקס (באנגלית: Fred Brooks, נולד ב-19 באפריל 1931) הוא חלוץ בתחום הנדסת תוכנה. ברוקס ידוע בעיקר כמי שניהל בחברת IBM את הפיתוח של מערכת ההפעלה OS/360, שהייתה ציון דרך משמעותי בתחום הנדסת התוכנה. בספר The Mythical Man-Month, שהפך עם השנים לקלאסיקה, כתב ברוקס בפתיחות על הניסיון, הקשיים והלקחים מהפרויקט. ברוקס ידוע גם בשל המאמר No Silver Bullet ("אין קליע כסף") שכתב, העוסק בעתיד הנדסת התוכנה. ברוקס הוא זוכה פרס טיורינג לשנת 1999.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

ברוקס נולד בעיר דרהאם שבמדינת קרוליינה הצפונית ולמד לתואר ראשון באוניברסיטת דיוק שבעיר הולדתו. הוא קיבל תואר דוקטור במתמטיקה שימושית מאוניברסיטת הרווארד בהנחיית האוורד אייקן. ב-1956 הצטרף לחברת IBM וב-1964 עבר לאוניברסיטת קרוליינה הצפונית בצ'אפל היל והקים שם את המחלקה למדעי המחשב.

באמצע-סוף שנות השמונים, הוביל ברוקס את כוח המשימה של משרד ההגנה האמריקאי לבחינת הכשלים הרבים שאירעו בפרויקטים גדולים לפיתוח תוכנה באותה העת. כוח המשימה הגיע למסקנה שיש לעבור לשיטה של בנייה ואספקה מחזורית והדרגתית של תוכנה, ולזנוח את מודל מפל המים ותקן DoD-STD-2167‏^[1]. המלצות אלה היו הגרעין ממנו צמחו בהמשך מתודולוגיות הפיתוח האיטרטיביות, ו-Unified Process בפרט.

בשנת 1994 נבחר לעמית ACM.

חוק ברוּקס[עריכת קוד מקור | עריכה]

בספר The Mythical Man-Month, טבע ברוקס את האמרה הבאה, שכיום ידועה כחוק ברוקס:

"Adding manpower to a late software project makes it later."

אבחנה זו משמעותה למעשה שלא ניתן להמיר שנות אדם בשנים "סתם", כשמחשבים את אורכו של פרויקט לפיתוח תוכנה. במילותיו של ברוקס: "היריון נמשך תשעה חודשים ולא משנה כמה נשים נוספות הוקצו לו". מחוק ברוקס משתמע שיעיל יותר לפתח תוכנה בצוות קטן של מתכנתים מוכשרים, מאשר בצוות גדול של מתכנתים מוכשרים פחות.

פרסומים עיקריים[עריכת קוד מקור | עריכה]

Computer Architecture: Concepts and Evolution (1997)
No Silver Bullet: Essence and Accidents of Software Engineering (1987)
The Mythical Man-Month: Essays on Software Engineering (1975)
Automatic Data Processing, System/360 Edition (1965)
Automatic Data Processing (1963)

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

מדיה וקבצים בנושא פרד ברוקס בוויקישיתוף

אתר האינטרנט הרשמי של פרד ברוקס

פרד ברוקס, ברשת החברתית Goodreads
פרד ברוקס, באתר פרויקט הגנאלוגיה במתמטיקה
פרד ברוקס, באתר dblp
פרד ברוקס, באתר Semantic Scholar
פרד ברוקס באתר פרס טיורינג (באנגלית)
שיזף רפאלי, מה אפל עושים נכון?, באתר כלכליסט, 26 באוגוסט 2010
פרד ברוקס, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

^ Report of the Defense Science Board Task Force on Military Software. Washington: Dept. of Defense, September 1987.

[1] Report of the Defense Science Board Task Force on Military Software. Washington: Dept. of Defense, September 1987.

[1]

זוכי פרס טיורינג
1966–1980	אלן פרליס (1966) • מוריס וינסנט וילקס (1967) • ריצ'רד המינג (1968) • מרווין מינסקי (1969) • ג'יימס וילקנסון (1970) • ג'ון מקארתי (1971) • אדסחר דייקסטרה (1972) • צ'ארלס באקמן (1973) • דונלד קנות' (1974) • אלן ניוול והרברט סיימון (1975) • מיכאל רבין ודנה סקוט (1976) • ג'ון באקוס (1977) • רוברט פלויד (1978) • קנת אייברסון (1979) • טוני הור (1980)
1981–2000	אדגר קוד (1981) • סטיבן קוק (1982) • קן תומפסון ודניס ריצ'י (1983) • ניקלאוס וירת (1984) • ריצ'רד קארפ (1985) • ג'ון הופקרופט ורוברט טרג'אן (1986) • ג'ון קוק (1987) • איוואן סדארלנד (1989) • וילאם קאהן (1990) • פרננדו קורבטו (1991) • רובין מילנר (1992) • באטלר לאמפסון (1993) • יוריס הארטמאניס וריצ'רד סטרנס (1994) • אדוארד פייגנבאום וראג' רדי (1995) • מנואל בלום (1996) • אמיר פנואלי • דאגלס אנגלברט (1997) • ג'ים גריי (1998) • פרד ברוקס (1999) • אנדרו יאו (2000)
2001–2020	אולה יוהאן דאל וקריסטין נייגארד (2001) • רונלד ריבסט, לאונרד אדלמן ועדי שמיר (2002) • אלן קיי (2003) • וינט סרף ובוב קאהן (2004) • פטר נאור (2005) • פרנסס אלן (2006) • אדמונד קלארק, אלן אמרסון וג'וסף סיפאקיס (2007) • ברברה ליסקוב (2008) • צ'ארלס פ. ת'אקר (2009) • לסלי וליאנט (2010) • יהודה פרל (2011) • שפי גולדווסר וסילביו מיקאלי (2012) • לזלי למפורט (2013) • מייקל סטונברייקר (2014) • ויטפילד דיפי ומרטין הלמן (2015) • טים ברנרס-לי (2016) • ג'ון הנסי ודייוויד פטרסון (2017) יהושע בנג'יו, ג'פרי הינטון ויאן לקון (2018) • אדווין קטמול ופט הנרהן (2019) • אל אהו וג'פרי אולמן (2020)
2021 ואילך	ג'ק דונגארה (2021)