לדלג לתוכן

עדי שמיר

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
עדי שמיר
שמיר ב-2013
שמיר ב-2013
שמיר ב-2013
לידה 6 ביולי 1952 (בן 72)
תל אביב-יפו, ישראל עריכת הנתון בוויקינתונים
ענף מדעי מתמטיקה, מדעי המחשב
מקום מגורים ישראלישראל ישראל
מקום לימודים
מנחה לדוקטורט זהר מנה עריכת הנתון בוויקינתונים
מוסדות
תלמידי דוקטורט אלי ביהם, זיו סופרמן, ערן טרומר, אלכסנדר קלימוב, יעקב צבי יונתן הוך, דרור לפידות, עמוס פיאט, אביטל שריף, אוריאל פייגה, אייל רונן עריכת הנתון בוויקינתונים
פרסים והוקרה
  • פרס ישראל (2008)
  • IEEE Koji Kobayashi Computers and Communications Award (2000)
  • חבר זר של החברה המלכותית (2018)
  • עמית ACM (2020)
  • עמית האקדמיה האמריקאית לאמנויות ולמדעים (2022)
  • היכל התהילה הלאומי לממציאים (2018)
  • IEEE W.R.G. Baker Award (1986)
  • Okawa Prize (2008)
  • פרס יפן (2017)
  • פרס חזית הידע של קרן BBVA (2017)
  • פרס פריס קנלאקיס (1996)
  • פרס ארדש (1983)
  • פרס טיורינג (2002)
  • עמית האגודה הבינלאומית למחקר קריפטוגרפי (2004)
  • פרס וולף למתמטיקה (2024)
  • המדליה הגדולה של האקדמיה למדעים של צרפת (2012)
  • היכל התהילה של הגנת הסייבר (2012)
  • פרס רוטשילד עריכת הנתון בוויקינתונים
תרומות עיקריות
מחקרים בקריפטוגרפיה (תורת ההצפנה) ובסיבוכיות חישובית
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

עדי שמיר (נולד ב-6 ביולי 1952) הוא פרופסור למדעי המחשב במכון ויצמן העוסק בעיקר בקריפטוגרפיה (תורת ההצפנה) ובסיבוכיות חישובית, חתן פרס טיורינג, פרס ישראל למדעי המחשב לשנת תשס"ח (2008), פרס יפן ופרס וולף לשנת 2024. חבר האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים משנת 1998.

קורות חיים

[עריכת קוד מקור | עריכה]

שמיר קיבל תואר ראשון מאוניברסיטת תל אביב ב-1973,[1] ותואר שני ושלישי ממכון ויצמן למדע. את עבודת הדוקטורט עשה בהנחייתו של פרופסור זוהר מנה. עם סיום לימודיו עבד בשנים 1980-1977 במכון הטכנולוגי של מסצ'וסטס, ובשנת 1980 הועלה לדרגת פרופסור חבר במכון ויצמן, במחלקה למתמטיקה שימושית ומדעי המחשב.

עדי שמיר ידוע בזכות תרומותיו הרבות לקריפטוגרפיה. עבודותיו נוגעות בכל היבט של התחום. אחת הראשונות בהן הייתה אלגוריתם ההצפנה RSA, המהווה בסיס למרבית תוכנות ההצפנה הנהוגות היום. האלגוריתם פותח בשנת 1977, בעת ששמיר שהה במכון הטכנולוגי של מסצ'וסטס, והוא קרוי על שם ראשי התיבות ממציאיו: ריבסט, שמיר ואדלמן.[2][3]

תרומות אחרות של שמיר כוללות את מושג חלוקת הסוד, קריפטאנליזה דיפרנציאלית (יחד עם תלמידו אלי ביהם) ורעיון השימוש בפונקציות אקראיות ליצירת שיטות חתימה יעילות (עם תלמידו עמוס פיאט). שמיר בחן פרוטוקולים ושיטות קריפטוגרפיות רבים ולעיתים קרובות מצא בהם חולשות משמעותיות. כך, למשל, יחד עם סקוט פלורר ואיציק מנטין פרסם את המאמר Weaknesses in the Key Scheduling Algorithm of RC4,[4] שחשף את החולשות הטבועות באלגוריתם האבטחה WEP לרשתות אלחוטיות, והיווה את הבסיס לתוכנות פריצה רבות לרשתות אלו.

מתרומותיו הידועות לסיבוכיות חישובית היא ההוכחה שמחלקת הסיבוכיות IP, שמציינת את השפות שיש להן מערכת הוכחה אינטראקטיבית יעילה מבחינת המוודא, זהה למחלקה PSPACE שכוללת את השפות שניתנות להכרעה באמצעות שימוש בזיכרון שגודלו פולינומי.

שמיר גם עסק בפיתוח יישומים מסחריים לפיתוחיו. בשנת 1982 הקים בארצות הברית, יחד עם ריבסט ואדלמן, את חברת חברת RSA על מנת למסחר את אלגוריתם ההצפנה שפיתחו. בישראל פיתח יישומים מסחריים במכון ויצמן, יחד עם תלמידי המחקר שלו עמוס פיאט ויוסי טולפן. היישום הראשון שפיתחו בשנת 1983, היה פתרון לניהול זכויות דיגיטלי, שמטרתו הגנה על תוכנה מפני העתקות.[5] אחר כך פיתוחו כרטיס חכם למניעת זיופים, שתחילה ייעדו אותו להגנה על עסקאות בכרטיסי אשראי. הפטנט של הכרטיס נרשם על שם ידע חברה למחקר ופתוח, חברת מסחור הידע של מכון ויצמן למדע.[6][7]

בשנת 1988, הוקמה על בסיס טכנולוגיית הכרטיס החכם של שמיר חברת "דאטהקום" בשותפות בין חברת ידע של מכון ויצמן ותאגיד ניוז קורפ של איל התקשורת רופרט מרדוק, שהשקיעה 5 מיליון דולר בחברה.[8] בשנת 1988 שונה שם החברה ל"ניוז דאטהקום ריסרץ'" והחברה חתמה על חוזה עם חברת "בי סקיי בי" הבריטית, המספקת שירותי טלוויזיה בלוויין, בה החזיק תאגיד ניוז קורפ כ-35% מהמניות, לפיתוח מערכת הצפנה. החברה הוקמה בהר חוצבים בירושלים, מאחר שקיבלה שם הטבות מס בתור אזור פיתוח לפי החוק לעידוד השקעות הון. ב-1993 רכשה ניוזקורפ את הבעלות המלאה בחברה תמורת 13.5 מיליון דולר.[9] לאחר הרכישה הוחזקה חברת "דאטהקום" בידי חברת "ניוז דיגיטל סיסטמז" News Digital Systems או בקיצור NDS. חברה בריטית ששיווקה את מוצרי החברה ברחבי העולם, עם זאת מכון ויצמן המשיך לקבל תמלוגים על ההמצאה.[10] החברה הונפקה בבורסת נאסד"ק בנובמבר 1999, לפי שווי של מיליארד דולר, וגייסה 180 מיליון דולר.[11][12] בשנת 2007 תבע מכון ויצמן את NDS על תמלוגים שלא שולמו, על פי היקף השימוש שלה בפועל בטכנולוגיה.[13] במרץ 2012 רכשה חברת סיסקו את NDS תמורת 5 מיליארד דולר. זו הייתה עסקת הרכישה הגדולה ביותר של חברה ישראלית עד אז.[14] באותה עת העסיקה NDS במרכז הפיתוח שלה שבירושלים 1,300 עובדים, ובסך הכל 5,300 עובדים ברחבי העולם. וההכנסות השנתיות של החברה הגיעו לכמיליארד דולר. פלד עבר לעבד בחברת סיסקו ומונה לסגן נשיא בכיר ואסטרטג ראשי לקבוצת הווידאו והשיתופיות.[15]

בשנת 1999, הציג שמיר שיטה לפיתוח קודים להגנה על העברת כספים באינטרנט,[16] וטען שפיצח את קוד ההצפנה של הטכנולוגיה הסלולרית GSM תוך פחות משנייה אחת.[17][18]

בשנת 2005, שימש כיועץ של חברת סאיוטה הישראלית, שנרכשה על ידי חברת RSA שהיה בין מקימה.[19]

בשנת 2009 הציע להכניס עמימות מסוימת למאגר הביומטרי של ישראל, באופן שיגשים את מטרת המאגר של מניעת זיוף זהות, אך לא יגרום לפגיעה בפרטיות, אך הממשלה דחתה את הצעתו.[20]

בשנת 2013, ושוב בשנת 2019, שמיר לא קיבל אשרת כניסה לארצות הברית.[21]

במילואים שירת ביחידת לוטם של חיל התקשוב.[22]

פרסים והוקרה

[עריכת קוד מקור | עריכה]

עדי שמיר זכה, יחד עם אדלמן וריבסט, בפרס טיורינג לשנת 2002.[23] פרסים נוספים בהם זכה: פרס ארדש לשנת 1983, פרס רוטשילד לשנת 1994, פרס ויצמן לשנת 1987. הוא נבחר כחבר האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים בשנת 1998. בצרפת הוענק לו תואר דוקטור לשם כבוד באקול נורמל סופרייר בשנת 2003. נבחר כחבר זר של האקדמיה הלאומית למדעים של ארצות הברית בשנת 2005. זכה בפרס ישראל לחקר מדעי המחשב לשנת תשס"ח (2008). בפרס יפן בשנת 2017.[24] זכה בפרס וולף לשנת 2024[25]

חיים אישיים

[עריכת קוד מקור | עריכה]

שמיר נשוי ללאה ואב לשתי בנות ובן. מתגורר ברחובות.

קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  1. ^ תואר בוגר בפקולטה למדעים מדוייקים באוניברסיטת תל אביב, דבר, 25 במרץ 1973
  2. ^ צופן שאינו ניתן לשבירה, דבר, 26 בנובמבר 1981
  3. ^ י פנקלסטון, עדי שמיר "מסכן שיטת הצופן העולמי", מעריב, 20 באוקטובר 1982
  4. ^ Weaknesses in the Key Scheduling Algorithm of RC4
  5. ^ שיטה מהפכנית להגנה על תוכנות מחשבים, דבר, 1 בספטמבר 1983
  6. ^ אברהם פלג, "כרטיס חכם" נגד זיוף פותח במכון ויצמן, מעריב, 27 בנובמבר 1986
  7. ^ אברהם פלג, "ארה"ב רוצה לנצל לבדה את המצאת פרופ' שמיר", מעריב, 20 בפברואר 1987
  8. ^ אברהם פלג, איל עתונות ישקיע בהמצאה של מדענים ממכון וייצמן, מעריב, 14 ביוני 1988
  9. ^ אפי לנדאו, ‏מרדוק ייסד את ניוז דאטהקום עם פרופ' שמיר ומכון וייצמן, באתר גלובס, 30 באפריל 1997
  10. ^ עופר לוי, ‏הכנסותיו של מכון ויצמן מתמלוגים על פטנטים הגיעו ל-93 מיליון דולר ב-2003, באתר גלובס, 27 ביוני 2004
  11. ^ איי אונליין, מניות NDS מקבוצת ניוז קורפ עלו ב-% 40 בוול סטריט, באתר TheMarker‏, 23 בנובמבר 1999
  12. ^ גיא הדס, אייב פלד, נשיא NDS, מכר בספטמבר מניות ב-4 מיליון דולר, באתר TheMarker‏, 30 באוקטובר 2000
  13. ^ יצחק דנון, ‏מכון ויצמן תובע 39 מיליון שקל מחברות של NDS גרופ, באתר גלובס, 23 בספטמבר 2007
  14. ^ יוסי הטוני, ‏עסקת ענק: סיסקו תרכוש את NDS הישראלית לשעבר תמורת 5 מיליארד דולרים, באתר "אנשים ומחשבים", 15 במרץ 2012
  15. ^ שמוליק שלח, ‏בכיר בסיסקו על רכישת NDS: "אין תוכניות לשינויים כאן", באתר גלובס, 15 במרץ 2012
  16. ^ פיתוח ישראלי: מפצח קודים להגנה על העברת כספים באינטרנט, באתר גלובס, 4 במאי 1999
  17. ^ עוזי בלומר, ‏עדי שמיר: ייתכן שגירסת ההצפנה של ה-GSM שפיצחנו כבר איננה בשימוש, באתר גלובס, 9 בדצמבר 1999
  18. ^ אפי לנדאו, ‏פוצח או לא פוצח, באתר גלובס, 30 בדצמבר 1999
  19. ^ עודד חרמוני, המיליונרים של סאיוטה: RSA רכשה את חברת התוכנה ב-145 מיליון ד', באתר הארץ, 5 בדצמבר 2005
  20. ^ עודד ירון, השרים אמרו לא להצעת שמיר לחוק הביומטרי, באתר הארץ, 22 במאי 2011
  21. ^ אורי ברקוביץ', ‏תדהמה בעולם הקריפטוגרפיה: חלוץ תורת ההצפנה פרופ' עדי שמיר לא קיבל ויזה לארה"ב, באתר גלובס, 6 במרץ 2019
  22. ^ האיום על יחידת 8200: יחידת לוטם מתחרה על גאוני ההיי-טק של הצבא, דה מרקר, 25 באפריל 2005
  23. ^ עתי"ם, פרופ' שמיר ממכון ויצמן זכה בפרס "טיורינג" למדעי המחשב, באתר הארץ, 16 באפריל 2003
  24. ^ איתמר אייכנר, פרופסור ממכון ויצמן זכה בפרס יוקרתי ביפן, באתר ynet, 7 בפברואר 2017
  25. ^ אתר למנויים בלבד גדעון לב ועידו אפרתי, הצפנת מידע וחקר קרינה קוסמית: הוכרזו זוכי פרס וולף לשנת 2024, באתר הארץ, 3 ביולי 2024