ניקלאוס וירת

ניקלאוס וירת
Niklaus Wirth
	ניקלאוס וירת, אוקטובר 2005
	ניקלאוס וירת, אוקטובר 2005
לידה	15 בפברואר 1934 (בן 89); וינטרתור, שווייץ
ענף מדעי	מדעי המחשב
מקום מגורים	שווייץ
מקום לימודים	המכון הטכנולוגי של ציריך; אוניברסיטת לאוול; אוניברסיטת קליפורניה בברקלי ;
מנחה לדוקטורט	Harry Huskey, אדוארד פייגנבאום
מוסדות	המכון הטכנולוגי של ציריך (1968–1999); אוניברסיטת ציריך; פארק ;
תלמידי דוקטורט	מרטין אודרסקי, Edouard Marmier, Rudolf Schild, Peter U. Schulthess, William Marshall McKeeman, Michael Franz
פרסים והוקרה	Programming Languages Achievement Award (2007); פרס מרסל בנואה (1989); עמית ACM (1994); פרס חלוץ המחשב (1987); פרס עמנואל פיור מטעם IEEE (1983); פרס טיורינג (1984); עמית מוזיאון היסטוריית המחשב; אות מסדר ההצטיינות במדעים ואמנויות של גרמניה ;
	people.inf.ethz.ch/wirth/
תרומות עיקריות
	תכנן מספר שפות מחשב ובכללן פסקל
חתימה

נִיקְלָאוּס וִירְת (בגרמנית: Niklaus E. Wirth; נולד ב-15 בפברואר 1934) הוא מדען מחשב שווייצרי, ידוע בעיקר כמי שתכנן מספר שפות מחשב ובכללן פסקל, וכן כחלוץ במספר נושאים בהנדסת תוכנה. על פועלו החדשני בתחום שפות המחשב זכה בפרס טיורינג לשנת 1984.

קורות חיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

וירת נולד בווינטרתור שבשווייץ, ב-1934. ב-1959 קיבל תואר ראשון בהנדסת אלקטרוניקה מהמכון הטכנולוגי של ציריך (ETH). בשנת 1960 קיבל תואר שני (M.Sc) מאוניברסיטת לבל שבקנדה. ב-3 הוענק לו תואר דוקטור בהנדסת חשמל ומדעי המחשב (EECS) מאוניברסיטת קליפורניה בברקלי. את התואר השלישי השלים בהנחיית הארי האסקי, חלוץ בתחום תכנון המחשבים.

מ-1963 ועד 1967 שימש כמרצה במדעי המחשב באוניברסיטת סטנפורד ולאחר מכן שוב באוניברסיטת ציריך. ב-1968 מונה לפרופסור לאינפורמטיקה ב-ETH שבציריך, ושהה בשבתון של שנתיים בזירוקס פארק בקליפורניה. וירת פרש לגמלאות בשנת 1999.

עבודתו[עריכת קוד מקור | עריכה]

וירת היה המתכנן הראשי של שפות המחשב ‏Euler, Algol-W, פסקל, Modula, Modula-2 וכן Oberon. הוא לקח חלק משמעותי בתכנון ויישום המחשב Lilith, מערכת ההפעלה Oberon ומערכת התכנון והסימולציה לחומרה ספרתית Lola. על עבודתו זו בתחום שפות המחשב, זכה וירת בפרס טיורינג לשנת 1984 והוכתר כ-Fellow of the ACM.

מאמרו Program Development by Stepwise Refinement שעסק בהוראת התכנות נחשב לטקסט קלאסי בהנדסת תוכנה. ב-1976 כתב וירת את הספר "Algorithms + Data Structures = Programs" ("אלגוריתמים + מבני נתונים = תוכניות"), וזה זכה להכרה נרחבת והוא עדיין שימושי נכון לתחילת המאה העשרים ואחת.

וירת תכנן את שפת התכנות הפשוטה PL/0 כדי להדגים תכנון מהדרים, ושפה זו הייתה הבסיס לקורסים אוניברסיטאיים רבים בנושא תכנון מהדרים.

ב-1995 טבע את האמרה "תוכנה הופכת לאיטית בקצב הגבוה יותר מהאצת החומרה" (כיום ידועה כחוק וירת), אך במאמר שכתב באותה השנה הוא מייחס את האמרה למרטין רייזר^[1].

ציטוטים[עריכת קוד מקור | עריכה]

"Reliable and transparent programs are usually not in the interest of the designer."

"In our profession, precision and perfection are not a dispensable luxury, but a simple necessity".

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

חוק וירת

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

מדיה וקבצים בנושא ניקלאוס וירת בוויקישיתוף

אתר האינטרנט הרשמי של ניקלאוס וירת (באנגלית)

ניקלאוס וירת, ברשת החברתית Goodreads
ניקלאוס וירת, באתר פרויקט הגנאלוגיה במתמטיקה
ניקלאוס וירת, באתר dblp
דף הבית באתר אוניברסיטת ETH בציריך
Program Development by Stepwise Refinement, המאמר המקורי מ-1971
פסקל ויורשותיה, מאמר מאת ניקלאוס וירת, כולל גם ביוגרפיה קצרה
מספר מילים עם ניקלאוס וירת
אסכולת ניקלאוס וירת - אמנות הפישוט
פרויקט Oberon - תכנון מערכת הפעלה ומהדר
בניית מהדרים
ניקלאוס וירת באתר פרס טיורינג (באנגלית)
ניקלאוס וירת, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

^ ניקלאוס וירת (1995), A Plea for Lean Software

[1] ניקלאוס וירת (1995), A Plea for Lean Software

[1]

זוכי פרס טיורינג
1966–1980	אלן פרליס (1966) • מוריס וינסנט וילקס (1967) • ריצ'רד המינג (1968) • מרווין מינסקי (1969) • ג'יימס וילקנסון (1970) • ג'ון מקארתי (1971) • אדסחר דייקסטרה (1972) • צ'ארלס באקמן (1973) • דונלד קנות' (1974) • אלן ניוול והרברט סיימון (1975) • מיכאל רבין ודנה סקוט (1976) • ג'ון באקוס (1977) • רוברט פלויד (1978) • קנת אייברסון (1979) • טוני הור (1980)
1981–2000	אדגר קוד (1981) • סטיבן קוק (1982) • קן תומפסון ודניס ריצ'י (1983) • ניקלאוס וירת (1984) • ריצ'רד קארפ (1985) • ג'ון הופקרופט ורוברט טרג'אן (1986) • ג'ון קוק (1987) • איוואן סדארלנד (1989) • וילאם קאהן (1990) • פרננדו קורבטו (1991) • רובין מילנר (1992) • באטלר לאמפסון (1993) • יוריס הארטמאניס וריצ'רד סטרנס (1994) • אדוארד פייגנבאום וראג' רדי (1995) • מנואל בלום (1996) • אמיר פנואלי • דאגלס אנגלברט (1997) • ג'ים גריי (1998) • פרד ברוקס (1999) • אנדרו יאו (2000)
2001–2020	אולה יוהאן דאל וקריסטין נייגארד (2001) • רונלד ריבסט, לאונרד אדלמן ועדי שמיר (2002) • אלן קיי (2003) • וינט סרף ובוב קאהן (2004) • פטר נאור (2005) • פרנסס אלן (2006) • אדמונד קלארק, אלן אמרסון וג'וסף סיפאקיס (2007) • ברברה ליסקוב (2008) • צ'ארלס פ. ת'אקר (2009) • לסלי וליאנט (2010) • יהודה פרל (2011) • שפי גולדווסר וסילביו מיקאלי (2012) • לזלי למפורט (2013) • מייקל סטונברייקר (2014) • ויטפילד דיפי ומרטין הלמן (2015) • טים ברנרס-לי (2016) • ג'ון הנסי ודייוויד פטרסון (2017) יהושע בנג'יו, ג'פרי הינטון ויאן לקון (2018) • אדווין קטמול ופט הנרהן (2019) • אל אהו וג'פרי אולמן (2020)
2021 ואילך	ג'ק דונגארה (2021) • רוברט מטקאלף (2022)