מריזם
מריזם (מיוונית: μερισμός, מריסמוס; מהמילה μέρος, מרוס, שמשמעה חֵלֶק) הוא אמצעי פיגורטיבי המציג דבר יחיד על ידי מניית חלקיו (לרוב שני ניגודים המייצגים את השלם, כגון "שמיים וארץ", "צעירים ומבוגרים" וכו'), או באמצעות רשימה של כמה מילים נרדפות המייצגות את אותו הדבר.
מריזם בעברית[עריכת קוד מקור | עריכה]
השימוש במריזם שכיח מאוד בתנ"ך. המריזם הנפוץ והחשוב ביותר הוא הביטוי "שמים וארץ" המייצג באמצעות שני ניגודים משלימים את היקום כולו. לדוגמה: "בראשית ברא אלוהים את השמים ואת הארץ" (בראשית, א, א); "אלה תולדות השמים והארץ בהבראם; ביום עשות ה' אלהים ארץ ושמים" (בראשית, ב, ד); "העידתי בכם היום את השמים ואת הארץ; כי אבד תאבדון מהר מעל הארץ, אשר אתם עברים את הירדן שמה לרשתה" (דברים, ד, כו: ); עזרי מעם ה', עשה שמים וארץ" (תהלים, קכא, ב). ביטוי מקראי זה פעפע גם לטקסטים נוצריים. דוגמה בולטת היא תפילת המיסה הקתולית, בה נאמר ביחס לאלוהים: "plēnī sunt cœlī et terra glōriā tuā" (ובתרגום חופשי: מלוא כל שמים וארץ כבודך).
בתהלים, קלט, ב נאמר: "אתה ידעת שבתי וקומי". הביטוי "שבתי וקומי" הוא מריזם שמשמעותו "כל מעשיי". ניתן, ככל הנראה, להתייחס גם לפסוק "אם אסק שמים שם אתה; ואציעה שאול הנך" (תהלים, קלט, ח) כמריזם שכן השמים והשאול הם ניגודים המייצגים את המכלול. החוקרים סיירוס גורדון וגארי רנדסבורג טוענים כי גם הביטוי "טוב ורע" המופיע בספר בראשית הוא מריזם.[1] ביטוי זה חוזר כמה פעמים ומתייחס לסגולותיהם המיוחדות של פירות עץ הדעת:
ויּצמח ה' אלהים מן-האדמה כּל-עץ נחמד למראה וטוב למאכל ועץ החיּים בּתוך הגּן ועץ הדּעת טוב ורע.
— בראשית, ב, ט
וּמעץ, הדּעת טוב ורע--לא תאכל ממּנּו.
— שם, שם, יז
כּי ידע אלהים כּי בּיום אכלכם ממּנּוּ, ונפקחוּ עיניכם; והייתם כּאלהים, ידעי טוב ורע.
— שם, ג, ה (נחש לחוה)
ויּאמר ה' אלהים, הן האדם היה כּאחד ממּנּוּ, לדעת טוב ורע.
— שם, שם, כב
גורדון ורנדסבורג סבורים כי הניגודים טוב ורע משלימים זה את זה, כך שידיעת "טוב ורע" מייצגת את מכלול הידע. אכילה מפירות עץ הדעת שקולה, אם כן, לניסיון לרכוש ידיעה שלמה, המצויה אך ורק ברשותו של אלוהים. על פי התפיסה הדתית בשאיפה להיות בעל ידע שלם, אלוהי, יש משום היבריס: האדם יכול לחקור ולרכוש דעת, אולם ידיעתו לעולם אינה שלמה כידיעתו של האל.
מריזם מן הסוג השני (שימוש ברשימת מילים נרדפות לתיאור דבר יחיד) ניתן למצוא בהגדה של פסח. לדוגמה:
לפיכך אנחנוּ חיבים להודות, להלל, לשׁבּח, לפאר, לרומם, להדּר, לברך, לעלּה וּלקלּס למי שעשה לאבותינוּ ולנוּ את כּל הנסּים האלוּ.
מריזם באנגלית[עריכת קוד מקור | עריכה]
מריזם שגור בשפה האנגלית הוא "lock, stock, and barrel". למריזם ניתן להציע כמה פירושים ברובד הלשוני, אם כי משמעותו של הביטוי אחת. על פי מערך פירושים אחד מדובר בשלושת מרכיביו של המוסקט: מנגנון הירי (lock), הקת (stock), והקנה (barrel). לפי מערך פירושים חלופי מדובר בשלושת מרכיביו של עסק: המבנה (מסומל על ידי המנעול - lock), ההשקעות (מסומלות על ידי המילה מניה - stock), והמלאי (barrel). כמריזם משמש הביטוי לתיאור המכלול של חפץ או גוף שהם בעלי כמה מרכיבים. המריזם נזכר לראשונה במכתביו של וולטר סקוט ב-1817,[2] אם כי ייתכן שהוא שימש עוד קודם לכן בשפה המדוברת. מריזם נפוץ נוסף בשפה האנגלית הוא "high and low" (גבוה ונמוך) שמשמעותו - בכל מקום.
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ Cyrus H. Gordon and Gary A. Rendsburg, The Bible and the Ancient Near East, Fourth edition: 1997, Norton & Co.
- ^ מקור הביטוי lock, stock, and barrel באתר phrases.org
| אמצעים פיגורטיביים | |
|---|---|
|