מרתה (אופרה)

מרתה
Martha

לברית
מלחין	פרידריך פון פלוטו
מספר מערכות	4
זמן התרחשות העלילה	המאה ה-18
שפה	גרמנית
שנה	בסביבות 1710
מקום התרחשות העלילה	אנגליה

מרתה (בשם אחר השוק של ריצ'מונד) היא אופרה מאת המלחין הגרמני פרידריך פון פלוטו שנכתבה ב-1847. האופרה בת ארבע המערכות, שהוצגה ב-25 בנובמבר, היא היצירה המוצלחת ביותר של המלחין והיחידה שהצלחתה נמשכת עד היום.

ההיסטוריה של האופרה

מרתה הייתה אחת האופרות המצליחות של המאה ה-19 והשתייכה לאחת המצליחות ביותר בסוגה גם במחצית הראשונה של המאה ה-20. לאחר הבכורה בווינה, היא הועלתה בכמה ערים גדולות באירופה תוך פחות משנה. בתחילה התפשטה בעולם דובר הגרמנית: זמן קצר לאחר הבכורה בווינה, התקיימו הבכורות שלה בברלין, לייפציג, דרזדן ווימאר, אך תוך שנה מהבכורה הראשונה, היא הועלתה בפשט, פריז, לונדון, פראג., הלסינקי וסטוקהולם. בשנת 1852, גם המטרופוליטן אופרה העלתה אותו לתוכניתה, שם היא הייתה חלק מהרפרטואר במשך שמונה עשרה עונות וחמישים וארבע הופעות.

בהצגת הבכורה במילאנו ב-1859, האופרה הועלתה באיטלקית, בהצלחה כה גדולה, שעבור רבים, מרתה הייתה "אופרה האיטלקית". לאחר מכן, הגרסה האיטלקית של האופרה הפכה לפופולרית מאוד. היצירה הוצגה באיטלקית בליסבון, והעיבוד המחודש בפריז ב-1859 היה גם כן באיטלקית. החלק הפופולרי ביותר באופרה, האריה של ליונל שמתחילה ב-Ach, so fromm, ach, so traut, היה במקור אריה מאופרה מוקדמת יותר של פלוטו L'Ame en Peine והמלחין העביר אותה משם למרתה, וה-Rose Song הוא עיבוד לשיר עממי אירי פופולרי.

הדמויות ומיקומים של האופרה

אדלינה פאטי בתור ליידי הרייט (1861)

הדמות	מנעד הקול
ליידי הרייט דורהאם, גברת החצר של המלכה	סוֹפרן
ננסי, אשת סודה	קונטרה אלט
לורד טריסטן מיקלפורד, בן דוד הגברת	בס
פלאמקט, דייר עשיר	בריטון או בס
ליונל	טנור
השופט של ריצ'מונד	בס
משרתת ראשונה	סופרן
משרתת שניה	סופרן
משרתת שלישית	אלט
שוכר ראשון	בס
שוכר שני	טנור
משרת ראשון	בס
משרת שני	בס
משרת שלישי	טנור
אן, מלכת בריטניה	קול אילם

• מקהלה: דיירים, משרתות, משרתים, ציידים, פמליית המלכה, עם
• מקום העלילה: בריצ'מונד ובסביבתה בתקופת שלטונה של אן, מלכת בריטניה (1702-1714).
• מיקומי האופרה: מערכה 1; תמונה 1: חדר ההלבשה של הגברת, תמונה 2: שוק ריצ'מונד; מערכה 2: ביתו של פלאמקט, מערכה 3: בית מרזח ביער; מערכה 4; תמונה 1: חדר ההלבשה של הגברת, תמונה 2: מול ביתו של פלאמקט
• אורך האופרה: שעתיים וחצי

עלילה

מערכה 1

תמונה 1: ליידי הרייט (הגברת) משועממת מאוד, לדברי ננסי, יש רק דרך אחת להיפטר מהשעמום שלה: אם היא תתאהב באביר נאה. לפתע, לורד טריסטן מופיע ומתחיל במבוכה לחזר אחרי הרייט, שאינה מרוצה מכך. בינתיים, השיר של הבנות שהולכות ליריד מסתנן מבעד לחלון. הגברת מאוד אוהבת את הסצנה המהנה ומחליטה שגם היא וננסי ילכו ליריד בלבוש משרתים. למרות שלורד טריסטן מתנגד לכך, הבנות מסרבות לוותר על כוונותיהן. אז בסופו של דבר, אי אפשר לעשות כלום מלבד ללוות אותן ליריד.

תמונה 2: פלאמקט וליונל הגיעו ליריד כדי למצוא משרתים חדשים לחצר שלהם. עד מהרה מושך את תשומת הלבם יופיין של הנשים המחופשות, כך שבסופו של דבר הבחירתם נופלת עליהן. שתי הגברות מקבלות את ההזמנה בלי לחשוב והולכות אחרי הבעליהן החדשים. הן מאוד אוהבות את המשחק, החיוך קופא על פניהן רק כשהשופט של ריצ'מונד קורא מעל לראשן שמי שהסכים להזמנה לא יכול לעזוב את משרתו במשך שנה.

מערכה 2

לליונל ופלאמקט מוצאים תועלת מועטה במשרתים החדשים. ננסי שוברת את הצלחות בזו אחר זו, והגברת לא עושה שום דבר כל היום, רק זועפת בפינה. שתי המשרתות (שבחרו את השמות הבדויים יוליה ומרתה) אינן טובות גם באריגה, כיוון שלא עסקו בדברים כאלה קודם לכן. ליונל מתאהב במרתה ובסופו של דבר מפסיק לייסר אותה, במקום זאת הוא רוצה לשרת אותה עד סוף חייו. הגברת מתרגשת מהצהרת האהבה של הגבר, אבל היא לא יכולה לעשות שום דבר. היא דוחה בקרירות ובלעג את גישתו. בלילה, לורד טריסטן מופיע ומבריח מהג'נטלמנים את הגברות.

מערכה 3

המלכה צדה ליד קרחת יער וכמובן יש איתה את נשות החצר שלה. פלאמקט מבלה עם העגלונים ותושבי הכפר בבית מרזח סמוך. כשהוא רואה את ננסי מתקרבת עם הציידים, הוא רץ אליה ורוצה לקחת את הילדה איתו, כשהוא מסתמך על זכותו הקדומה. הנוכחים מנסים להניא אותו מכך, ואז, לאחר שאינו מוותר על כוונתו, מגרשים אותו. בינתיים, ליונל משוטט ביער במצב נפשי מופרע כשהוא פוגש קבוצת ג'נטלמנים ציידים, ביניהם הוא רואה את מרתה שלו. הוא מתחיל להתחנן לגברת שתחזור אליו. הרייט מתייחסת אליו בקרירות ומכחישה שאי פעם ראתה אותו. עם זאת, ליונל לא מוותר: הוא מוכיח את האמת שלו ביתר שאת, אז טריסטן מחליט לקבל את האורח הבלתי קרוא. הגברת נחרדת מזה. לבסוף, היא שולחת את כולם כדי שתוכל לדבר עם ליונל לבד. ואז היא עומדת שוב בתור מרתה מול בעליה לשעבר, שמסרב כעת להתקרבותה.

מערכה 4

תמונה 1: פלאמקט נותן לגברת את הטבעת של אבי ליונל, שמת מוקדם, שמראה אותה למלכה. הטבעת שופכת אור על העובדה שליונל הוא לא אחר מאשר בנו של הרוזן מדרבי שהורשע, על אף שהיה חף מפשע. כעת מוחזר לזכויותיו על ידי המלכה. האיש בורח מהכלא. הרייט לוקחת בעצמה את התעודה של המלכה לליונל, אולם הצעיר הפצוע בלבו אינו סולח לה.

תמונה 2: הגברת מחליטה לעשות ניסיון אחרון לפייס את לבו של ליונל. בעזרת שכניו, מכריו ותושבי הכפר היא מארגנת שוב את השוק לשעבר. ליונל משתחרר לבסוף מטינתו ברגעי הזיכרון המתוקים: הוא סולח לאהבתו ומחבק בשמחה את מרתה. בינתיים, יוליה ופלאמקט כבר נעמדו לפני המזבח.

המוזיקה של האופרה

מרתה היא אחת מאופרות האנסמבל המצליחות ביותר של המאה ה-19. הסגנון של פלוטו הוא אקלקטי: הוא שילב את המקצבים של ז'אק אופנבך עם התזמור של היינריך מארשנר ואלברט לורצינג והלחן של גאטנו דוניצטי ווינצ'נצו בליני. השפה המלודית של האופרה היא בעיקרה איטלקית, ולכן אין זה פלא שאחרי זמן מה הגרסה האיטלקית של המחזה הפכה לנפוצה יותר מהגרסה הגרמנית. המלחין השתמש בלחן עממי בקטעי הסולו, המשולבים בהרכבים עוצמתיים, דמויי שירה, והדיאלוגים מולחנים במוזיקה המזכירה בסגנון שיח (דיאלוג). בסיפור, וכך גם במוזיקה, מתחלפים פרקים קומיים וליריים. היצירה כולה מאופיינת בפרופורציה אורגנית מחושבת היטב. גם הפרודיות שנעשו על מרתה מעידות על הפופולריות יוצאת הדופן של היצירה.

הקטעים המוכרים יותר

• Der Markt beginnt! Die Glocke schallt – קטע שוק (מערכה 1, מקהילה)
• Letzte Rose, wie magst du – שיר הוורד (מערכה 2, האריה של מרתה)
• Lasst mich euch fragen – שיר הבירה (מערכה 3, האריה של פלאמקט)
• Ach so fromm, ach so traut – האריה של ליונל (מערכה 3
• Mag der Himmel euch vergeben – קווינטט (מערכה 3)

הקלטות

• גרסה בשפה הגרמנית:
• Lady – Anneliese Rothenberger, Nancy – Brigitte Fassbaender, Lyonel – Nicolai Gedda, Plumkett – Hermann Prey, Tristan – Dietel Weller. האופרה הממלכתית של בוואריה, תזמורת ומקהלה, מנצח: Robert Heger. מקום: München, Bürgergrau, 1968. שנה: 1988. EMI CMS 7-69-339-2 2 CD ADD Stereo
• גרסה בשפה האיטלקית:

ליידי - אלנה ריזיארי, ננסי - פיה טאסינרי, ליונל - פרוצ'יו טגליאביני, פלומקט - קרלו טגליאבה, טריסטן - ברונו קרמאסי. ישתתפו המקהלה והתזמורת של RAI של טורינו. בימוי: פרנצ'סקו מולינארי-פרדלי. מקום וזמן ההקלטה: 1953. טורינו, RAI. שנת הוצאה: 1991. Dino Classic 9075-077 2 CD Stereo

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא מרתה בוויקישיתוף

• מידע על היצירה "מרתה" באתר מיוזיק בריינז
• Libretto bei zeno.org
• Handlung von Martha bei Opera-Guide