משאבים לימודיים פתוחים

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
Gnome-colors-edit-find-replace.svg יש לשכתב ערך זה. הסיבה לכך היא: דרושה ויקיזציה והגהה.
אתם מוזמנים לסייע ולתקן את הבעיות, אך אנא אל תורידו את ההודעה כל עוד לא תוקן הדף. אם אתם סבורים כי אין בדף בעיה, ניתן לציין זאת בדף השיחה.

משאבים לימודיים פתוחים (באנגלית, OER - Open Educational Resources) מוגדרים‏[1][2] כחומרי לימוד פתוחים וחופשיים הנמצאים ברשות הציבור או שוחררו עם רישיון של קניין רוחני, המאפשר להשתמש בהם באופן חופשי ובחינם, לשנות ולהפיץ אותם (באמצעות מודלי רישוי כמו של Creative Commons ). ארגונים רבים בעולם מכירים בחשיבות של OER כאמצעי להשגת שוויון חברתי ופריחה כלכלית.

מקור המושג[עריכת קוד מקור | עריכה]

המגמה להנגיש דרך האינטרנט תוכן לימודי איכותי, פתוח וחופשי החלה כבר לפני יותר מעשר שנים בארצות הברית, כאשר MIT הודיעה ב 2001‏[3] שהיא תשחרר קורסים רבים שלה לרשות הרבים על גבי האינטרנט לגישה חופשית של הציבור כחלק מתוכנית ה OpenCourseWare‏[4]. בעקבות זאת UNESCO הקימה פורום ב 2002 שדן בהשלכות של OpenCourseWare על השכלה גבוהה במדינות מתפתחות וטבעו את המושג OER‏[5].

קוד פתוח[עריכת קוד מקור | עריכה]

תכנים לימודיים פתוחים לא רק שהם עצמם פתוחים, הרי שפעמים רבות גם הכלים שבהם משתמשים ליצירתם או העלתם על גבי האינטרנט לשימוש הכלל, גם הם מבוססים קוד פתוח. כך, מספר הגדרות ל OERs כוללות עובדה זו כחלק מהגדרה של OER. למשל, ה OECD‏[6] מגדירים OERs בין השאר כמשאבים לימודיים דיגיטליים המוצעים בחינם ובאופן פתוח והכוללים לא רק תכנים לימודיים אלא גם כלי תוכנה לטובת פיתוח, צריכה והפצה של תכנים לימודיים פתוחים. דוגמאות ליוזמות מסוג זה אנו יכולים לראות בוויקיפדיה שמשתמשת במדיה-ויקי, בטטואבה שהודיעו שהתוכנה בה הם משתמשים תשוחרר לציבור כתוכנת קוד פתוח ברגע שתתייצב, וכן ל- edX, שיאפשרו לאוניברסיטאות להשתמש בתוכנה מאחורי הפלטפורמה שלהם כדי להעלות קורסים פתוחים להמונים בעצמם או על גבי האתר ש edX מפעילים.

מניעים[עריכת קוד מקור | עריכה]

מדוע אם כן כל כך הרבה אנשים וארגונים מעלים תכנים לימודיים אלו בחינם לשימוש הכלל? על פי מחקר שנערך על ידי ה OECD נראה כי ניתן לחלק מניעים אלו לשלוש קטגוריות עיקריות, שמובן שבהרבה מקרים המניעים עשויים להיות שילובים של שניים או יותר ממניעים הללו -

  1. תרומה לקהילה – מניעים אלטרואיסטים - "לעשות טוב", תרומה לקהילה.
  2. קבלת קרדיט או אלמנט הפופולריות בתוך הקהילה או מה שנקרא בסלנג באנגלית "egoboo".
  3. יתרונות מסחריים – למשל מורה פרטי שמעלה שיעורים לענן כאמצעי להשגת תלמידים פרטיים, או חברה מסחרית המספקת לומדות מקוונות בתשלום, שחלק מתכניה ניתנים בחינם כדי לגרום ללקוחות לקנות מנוי עבור רוב התכנים שבתשלום. תחת מניע זה ניתן למנות גם מרצה או מורה או מן השורה אשר מעלה תכנים לימודיים לטובת כיתתה כמטרה עיקרית, והמטרה המשנית, אם בכלל, זה לשתף בתכנים אלו את שאר ציבור התלמידים.

אתגרים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ישנם מספר גורמים אשר עדיין מהווים אתגר וגורמים לעיכוב באימוץ תכנים לימודיים אלו על ידי תלמידים, סטודנטים, מורים או מרצים -

  • מעכב השפתי והתרבותי- רוב ה OERs בעולם הם בשפה האנגלית.
  • היכולת למצוא בקלות את המשאב הנכון עם האיכות המתאימה - זאת מכיוון שתכנים אלו מפוזרים בין הרבה אתרים והוכנו באמצעות מספר רב של אנשים או ארגונים. עבור ילדים, לעתים קרובות, תכנים לימודיים אילו לא באים עם השימושיות לה זקוקים ילדים - כמו אינטראקטיביות ואנימציה.
  • חוסר מודעות בקרב אנשי אקדמיה לגבי זכויות יוצרים[7][8] - בעת פרסום והפצה של טקסטים במדיה,האקדמיה נשארה בחוסר מודעות לזכויות היוצרים,למרות שהרבה אנשי אקדמיה רוצים לשתף את עבודת ,אך מהססים איך יעשו את זה, בלי לאבד את כל זכויותיהם. בשנת 2002-2003 נעשה סקר באנגליה בפרויקט "רומיאו" בקרב 54 חוקרים ,מטרת הסקר לבדוק איזה סוג של זכויות הם רוצים לשמור. מסקנות הסקר מראות שההגנה המוצעת לעבודת חקר הנה על ידי חוק זכויות יוצרים ,הדבר נדרש על ידי רוב אנשי אקדמיה ,ואז פותחו מספר רישיונות תוכן ,לספק דרך מבוקרת לשמירת זכויות יוצרים, כמוכן מצאים ראשונים של סקר שנעשה בארגון לשיתוף פעולה ופיתוח כללי "באנגלית OECD" על משאבים לימודיים פתוחים, הראה מודעות נמוכה בהתייחס לחשיבות של זכויות יוצרים אצל מורים ואנשי מחקר שמפיקים משאבים פתוחים, וכמה יוזמות ממוסדות כדי להכיל חוסר זה. לפי דוח "רומיאו" וממצאי הסקר הוסקו מסקנות שצריך לחזק את ההנחה "שצריך להעלות את המודעות לזכויות יוצרים ,אשר נחשב לאתגר חשוב עבור תנועת משאבים לימודיים פתוחים.
  • כיצד להבטיח איכות בתוכן המשאב הפתוח‏[9] - מתוך סקירה למצב הקיים של משאבים פתוחיםנראה כי מספר היוזמות והמשאבים הדיגיטליים הם יותר זמינים, אך הבעיה בשיפוט האיכות של תוכן המשאב, ולכן ישנם כמה גישות שונות כדי לשכנע המשתמש שהחומר הכתוב הנו באיכות טובה:
    • ישנם ספקים שמשתמשים במוניטין של המוסד המותג ,והספקים האלה משתמשים במבדקי איכות פנימיים לפני שחרור החומר למשאב פתוח .
    • גישה אחרת שהמשאב עובר ביקורת עמיתים וגישה זו היא הכי נפוצה באקדמיה להבטיח איכות המשאב .
    • גישה שלישית לתת למשתמש לקבוע אם החומר הכתוב הוא באיכות טובה או לא ,עושים זאת באמצעות האפשרות לרשום בערות צד שיכול המשתמש לרשום ,או על ידי תיאור כיצד הוא השתמש במשאב הזה ואפשרות נוספת לייצוג מס' ההורדות שהיו למשאב הזה באתר ,ולפי הגישה הזו המשתמש הוא השופט .
  • כיצד לקיים יוזמות של "OER" ארוכות טווח?‏[10] - עצם העובדה שהרבה יוזמות של משאבים לימודיים פתוחים חלו בשנים האחרונות, נוצרה תחרות על מימון, ולכן חשוב לשקול ברצינות אך ניתן לשמור את היוזמות לטווח ארוך, ולשם התחרות הגוברת בין המוסדיים המבססים את היוזמות הן קוראות לפיתוח מותג חזק, ולקהילות משתמשים לשפר איות המשאבים המוצעים, לציין ש"שוק" הקהילה למשאב חשוב מכמה סיבות:
    • מאפשר למשתמש לצור קשרים חזקים עם האתר.
    • המוסד יכול לקבל מידע על מה עובד ומה לא.
    • מאפשר דיפוזיה "הפצה) מהירה.
    • קהילות חזקות משפיעות על התנהגות משתמשים לחזור ולהשתמש באתר.

דוגמאות למיזמי משאבים לימודיים פתוחים (OER)[עריכת קוד מקור | עריכה]

יוזמות של משאבים פתוחים שואפים לספק גישה פתוחה באיכות גבוהה. כמות היוזמות גדלה מאוד בשנים האחרונות וכיום יותר מ- 3000 קורסים זמינים ופתוחים ולמעלה מ- 300 אוניברסיטאות ברחבי העולם מפתחות יוזמות אלה. בין מיזמי מיזמי המשאבים הלימודיים הפתוחים ניתן למנות:

  • ויקיפדיה - ומיזמים נוספים תחת קרן ויקימדיה כמו ויקימילון.
  • OER Commons‏[11] - ספריה או מאגר מקוון של משאבים לימודיים פתוחים.
  • טטואבה[12] - מיזם שנועד ליצור מילון משפטים רב לשוני.
  • Connexions‏[13] - מאגר דינאמי של משאבים לימודיים, בעיקר ספרים, שמפותחים בפילוסופית קוד פתוח.
  • Curriki‏[14] - מאגר בו מורים משתפים בתוכניות לימודים, שיטות עבודה מומלצות ומשאבים לימודיים אחרים.
  • edX‏[15] - ארגון ללא מטרת רווח שהוקם על ידי MIT והרווארד שמטרתו לספק בחינם קורסי MOOC.

MOOC[עריכת קוד מקור | עריכה]

"מוקים"‏[16],הם מגמה חדשה המסקרנת ביותר בהשכלה הגבוהה בשנים האחרונות. קורסים אלו מציעים הוראה איכותית המבוססת על חומרי לימוד פתוחים,ועל שיתוף פעולה בין סטודנטים בתהליך הלמידה בקצב איש ובחינם, בכל זמן ובכל מקום, "המוקים" מתבססים על טכנולוגיות המאפשרות לסטודנטים ללמוד באופן עצמאי תוך שיתוף פעולה עם אחרים מרחבי העולם ,ובשנתיים האחרונות יותר ויותר אוניברסיטאות מובילות (הארוורד, פרינסטוון, ייל, סטנפורד, MIT, דיוק ואחרות) מציעות קורסים מסוג זה, המועברים על ידי המרצים הטובים בעולם. המיזמים המובילים זוכים לפופולריות רבה ומציגים ממוצע נרשמים של עשרות אלפים לכל קורס. עם זאת, חשוב לציין שאחוזי הנשירה מהקורסים הוא גבוה במיוחד (הנתונים מראים שרק כ-7% מהסטודנטים הנרשמים מסיימים את הקורס). בוגרי ה"מוקים" יקבלו אישור ותעודה על השתתפות בקורס, אך לא יקבלו נקודות זכות לקראת תואר אקדמי. הפרויקט מושק במסגרת מיזם אירופאי של ארגון האוניברסיטאות האירופאיות ללמידה מרחוק (EADTU).

קורסרה[עריכת קוד מקור | עריכה]

הנה מיזם המציע נכון ל 2014 כ 750 קורסים ,מאת 111 אוניברסיטאות מובילות מהעולם(ארצות הברית , בריטניה אוסטרליה ,ישראל והונג קונג וכו'). פעילותו הרשמית התחילה בשנת 2012 על ידי שני פרופסורים למדעי המחשב מאוניברסיטת סטנפורד,אחת מהן היא דפנה קולר ישראלית ,המיזם מציע למידת קורסים באוניברסיטת מובילות בעולם דרך האינטרנט במקצועות שונים בהם מדעי המחשב ,מתמטיקה ,פיזיקה,כימיה ועוד .בדצמבר 2012 החל המיזם להפעיל תוכנית מעסיקים המקשרת בוגרי קורסים לחברות עסקיות .העומדים במשימות של הקורס מקבלים אישור על השתתפותם בקורס ,אך אינו מקנה שום נקודות זכות אקדמאית‏[17]

edX[עריכת קוד מקור | עריכה]

פעילות המיזם התחילה ב 2012 בהשתתפות אוניברסיטת הרו וארד ו MIT, ללא מטרת רווח ,מציעים קורסים לקהל הרחב ,בנוסף המיזם משמש כמרכז החוקר את ההשפעה של הטכנולוגיה על תהליכי הוראה ולמידה .המטרה השאפתנית של המיזם להגיע למיליארד סטודנטים, נכון לקיץ 2014 המיזם מציע כ 64 קורסים ולמסיימים ניתנת תעודת סיום לקורס.

מיזמים נוספים בעולם‏[18][עריכת קוד מקור | עריכה]

בריטניה יזמה גם קורסים על ידי האוניברסיטה הפתוחה כמו "OpenLearn initiative uk", כדי שהחומרים שלהם יהיו זמינים לשימוש חופשי, לכל אדם, ברחבי עולם, המטרה של היוזמה לבנות קהילות של לומדים ואנשי חינוך, תוך שימוש במגוון של כלים ואסטרטגיות. היוזמה הזו משלימה "MIT" על ידי מתן לא רק אוסף של חומר כמובן בחינם, אבל גם סט של כלים ולמידה שיתופיות. הוא מאורגן בשתי דרכים: "LearningSpace" שמציע 5400 שעות לימוד של חומרים, ו- "LabSpace" שבו תוכן שנתן להוריד. בסין 750 קורסים נעשו זמינים על ידי 222 חברי אוניברסיטה. ביפן יותר מ-400 קורסים נעשו זמינים על ידי 19 אוניברסיטאות. בצרפת 800 משאבים חינוכיים נעשו זמינים ב 11 אוניברסיטאות.

OER בישראל[עריכת קוד מקור | עריכה]

כיום אמנם רוב ה OERs הם בשפה האנגלית, אך קיימת‏[19] מגמה עולמית של הצטרפות לתנועה כשיותר ויותר מדינות מעלות OERs בשפות שונות על גבי האינטרנט לשימוש הכלל. כך גם ישראל שותפה לתנועה זו, אם כי עדיין רק בתחילת דרכה. דוגמאות ליוזמות OER בישראל ניתן לראות מארגונים כמו ויקיפדיה ישראל וכן יוזמת פ.א.ר[20] (פתיחת אוצרות רוח) של האוניברסיטה הפתוחה. דרך פ.א.ר, מאפשרת האוניברסיטה הפתוחה גישה חופשית לספרי לימוד ולחומרי הוראה שפותחו על-ידה, במגוון קורסים ובמגוון תחומי דעת. בנוסף, כבר קיימים בישראל מספר קטן של יוזמות של אינדיבידואלים אשר משתמשים בפלטפורמות הענן החופשיות הפתוחות וחינמיות להנגיש תכנים לימודיים לתלמידים (לרוב באמצעות YouTube). יוזמות אלה מגיעות הן מצד מורים מקצועיים והן מאנשים שאינם מורים מקצועיים.

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]