משה אבוגזיר
 |
יש לערוך ערך זה. הסיבה היא: פירוט יתר. ראו בדף השיחה.
| |
| יש לערוך ערך זה. הסיבה היא: פירוט יתר. ראו בדף השיחה. | |
 | |||
| מידע אישי | |||
|---|---|---|---|
| לידה |
6 בינואר 1955 (בן 69) באר שבע שבישראל | ||
| שם מלא | משה אבוגזיר | ||
| עמדה | קשר אחורי, בלם, מגן | ||
| מועדוני נוער | |||
| |||
| מועדונים מקצועיים כשחקן | |||
| |||
| |||
  | |||
משה אבוגזיר (נולד ב-6 בינואר 1955) הוא כדורגלן עבר ישראלי אשר שיחק בעיקר בעמדת הקשר האחורי, הבלם והמגן.
ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]
אבוגזיר נולד ב-6 בינואר 1955 בבאר שבע כרביעי מתוך שמונה ילדים לאדמון וסוזן (שושנה) אבוגזיר, שעלו ממצרים ב-1950, וגדל בשכונה א'. אחיו הגדול, אפרים אביגדור, שיחק גם הוא במדי הפועל באר שבע.
תחילת הקריירה ואליפות ראשונה[עריכת קוד מקור | עריכה]
בטרום עונת 1972/1973 הוזכר כמי שיעבור מקבוצת הנוער של הפועל באר שבע לבית"ר באר שבע במסגרת הסכם העברתו של שלום אביטן להפועל,[1], אך העברתו לא יצאה אל הפועל מסיבות טכניות.[2] בעונה שלאחר מכן זכה עם קבוצת הנוער של הפועל באר שבע באליפות הנוער, לצד שחקנים כמו עובדיה צבי ויעקב כהן.[3] באותה עונה החל לשחק גם במדי הקבוצה הבוגרת תחת המאמן אלי פוקס, ורשם בה 15 הופעות בליגה כקשר אחורי.
בנוסף, הגיע עם הקבוצה למעמד רבע גמר גביע המדינה, לאחר ניצחון על מכבי הרצליה מליגת המשנה בשני משחקי שמינית הגמר בתוצאה 2–9 בחישוב הכללי (4-1 בבית ו-1–5 בחוץ). ברבע הגמר הפסידה הקבוצה להפועל פתח תקווה בתוצאה 1–3 בחישוב הכללי (הפסד 0–2 בחוץ, ותיקו 1-1 בבית).[4].
בעונת 1974/1975 תחת המאמן אמציה לבקוביץ' הפך אבוגזיר לשחקן הרכב קבוע בעמדת הקשר האחורי, ורשם 23 הופעות בליגה עם 2 שערים לזכותו, כשאת שער הבכורה שלו הבקיע במחזור הראשון בניצחון 2-0 על בית"ר תל אביב.[5]
בטרום עונת 1975/1976 השתתפה הקבוצה באלוף האלופים של הליגה הבכירה לראשונה בתולדותיה, במשחק, בו לא שותף אבוגזיר, פגשה הקבוצה את מחזיקת הגביע הפועל כפר סבא, ובתום 90 דקות ניצחה בתוצאה 1–2, וזכתה בתואר.[6]
אליפות שנייה[עריכת קוד מקור | עריכה]
בעונת 1975/1976 רשם 24 הופעות ליגה, אך רק ב-13 מהן פתח בהרכב, והבקיע שני שערים.
המשך הקריירה[עריכת קוד מקור | עריכה]
בטרום עונת 1976/1977 הופיע עם באר שבע בגביע האינטרטוטו. הקבוצה הוגרלה לבית ב' וקיימה שישה משחקים בשיטת "בית-חוץ" נגד הקבוצות קוגה מדנמרק, הרטה ברלין וסטנדרד לייז'. מאזן הקבוצה במפעל היה ניצחון אחד,[7] שלוש תוצאות תיקו, ושני הפסדים.
בהמשך, השתתפה הקבוצה עונה שנייה ברציפות באלוף האלופים, ופגשה את מחזיקת הגביע בית"ר ירושלים, אבוגזיר אמנם כבש את השער השני של באר שבע שהביא למהפך וליתרון 2-1, אך בית"ר הצליחה לבצע מהפך משל עצמה בהארכה ולנצח בתוצאה 3-2, ובאר שבע לא הצליחה לזכות בפעם השנייה ברציפות בתואר.[8]
בעונה זו, תחת הדרכתו של אלי פוקס ששב לאמן את הקבוצה, כמעט הפכה הקבוצה לאלופה מכהנת ראשונה שיורדת ליגה. לאחר 16 מחזורים התפטר פוקס ובמקומו מונה אליהו עופר. במהלך העונה היה אבוגזיר שוב לשחקן הרכב קבוע, רשם 25 הופעות, מתוכן 23 בהרכב. באר שבע הצליחה להינצל שני מחזורים לפני הסיום, וסיימה במקום ה-13 בטבלה. בנוסף, הגיע שוב אבוגזיר למעמד רבע גמר גביע המדינה, לאחר שבאר שבע ניצחה בשמינית את מכבי חיפה בתוצאה 0–2.[9] ברבע פגשה את בית"ר תל אביב והפסידה לה בתוצאה 3-0.[10]
בעונת 1977/1978 תופקד בעיקר בעמדת הבלם. הקבוצה סיימה במקום החמישי בטבלה. בעונה שלאחר מכן, עונת 1978/1979, תופקד בעיקר בעמדת המגן השמאלי, רשם 27 הופעות, והבקיע שלושה שערים. הקבוצה סיימה במקום התשיעי בטבלה.
בנוסף, שב למעמד רבע גמר גביע המדינה, לאחר שבאר שבע ניצחה 2-1 את הפועל כפר סבא בשמינית הגמר.[11] ברבע הגמר הפסידה לבית"ר תל אביב בתוצאה 3-0 בתום בעיטות הכרעה מ-11 מטר.[12]
בעונת 1979/1980, תחת אמציה לבקוביץ' שחזר לאמן את הקבוצה, מיעט אבוגזיר לשחק ורשם רק 3 הופעות, כשהקבוצה מסיימת במקום העשירי בטבלה. בעונה שלאחר מכן, עונת 1980/1981, תחת אליהו עופר, שיחק בכל משחקי הליגה, בעיקר בעמדת המגן השמאלי, כשהוא מבקיע שני שערים, וקבוצתו מסיימת במקום ה-11 בטבלה.
בעונת 1981/1982, תחת שמעון שנהר, רשם 26 הופעות, בעיקר בעמדת הקשר האחורי, במהלכן הבקיע שער אחד. באר שבע סיימה את העונה במקום הרביעי בטבלה, שהקנה לה כרטיס לגביע ליליאן. בנוסף הגיע אבוגזיר לראשונה למעמד חצי גמר גביע המדינה, לאחר שקבוצתו ניצחה בשמינית הגמר את מכבי נתניה בתוצאה 1-0,[13] וברבע הגמר את הכח מכבי רמת גן בתוצאה 0–4.[14] בחצי הגמר פגשה את הפועל תל אביב, המפגש הגיע לבעיטות הכרעה מ-11 מטר, לאחר שבתום ההארכה התוצאה הייתה תיקו 2-2. בבעיטות ההכרעה נטל אבוגזיר חלק והבקיע, אך הקבוצה הפסידה לתל אביב 5-3 והודחה.[15]
בעונת 1982/1983 דרש להשתחרר מהפועל באר שבע בעקבות מעמדו הרעוע בקבוצה, והועבר בהשאלה לעונה אחת לעולה החדשה מכבי יבנה.[16] ביבנה, תחת המאמן לופא קדוש, רשם 19 הופעות בליגה, בעיקר בעמדת הקשר, ואף הבקיע שער אחד, כשקבוצתו מסיימת במקום העשירי בטבלה.
בעונת 1983/1984 הועבר לעולה החדשה הכח מכבי רמת גן, בה שב לשתף פעולה עם הבאר שבעי יעקב כהן, תחת המאמן יהודה שהרבני. אבוגזיר הרבה לשחק, בעיקר בעמדת הקשר, והבקיע שלושה שערים. הקבוצה סיימה במקום ה-11 בטבלה.
אחרית הקריירה[עריכת קוד מקור | עריכה]
בעונת 1984/1985 שב לקבוצת נעוריו, ושיחק בשורותיה שתי עונות, לפני שפרש ממשחק פעיל.
ב-2010 נבחר להיכל התהילה של הפועל באר שבע.[17]
חיים אישיים[עריכת קוד מקור | עריכה]
משה נשוי לזהבה לבית סוויסה, ולהם שני ילדים. מתגורר מזה כ-26 שנה בנייפלס שבפלורידה ועובד כנהג לימוזינה.
תארים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- אלוף האלופים:
- זכייה (1): 1974/1975
- סגנות (1): 1975/1976
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ אביטן עבר מבית"ר להפועל באר-שבע, מעריב, 30 באוגוסט 1972.
- ^ ההר הוליד עכבר, דבר, 5 באוגוסט 1973.
- ^ ר. אריה, "השלושה" - גאוותם של אלפי כדורגלנים, מעריב, 25 ביולי 1974.
- ^ ר. אריה, התקוות בבאר-שבע נמשכו 14 דקות, מעריב, 10 באפריל 1974.
- ^ א. בינדר, התוצאה נקבעה תוך שתי דקות, דבר, 6 באוקטובר 1974.
- ^ אורי בינדר, הפועל באר-שבע "אלוף האלופים", דבר, 19 באוקטובר 1975.
- ^ אורי בינדר, השוער הדני המצויין נכנע פעמיים לנגיחות נומה, דבר, 27 ביוני 1976.
- ^ גביע "אלוף האלופים" לבית"ר ירושלים - ניצחה (בהארכה) את הפועל באר-שבע 2:3, דבר, 12 בספטמבר 1976.
- ^ אורי בינדר, ברד החזיר בשנישער את יוקרת האלופה, דבר, 6 באפריל 1977.
- ^ רן גלעד, פרוסט קיפח את הפועל באר-שבע ובית"ר תל-אביב ניצחה 0:3, דבר, 4 במאי 1977.
- ^ נ. זר, שוער כפ"ס העניק את הנצחון להפועל באר-שבע, דבר, 18 במרץ 1979.
- ^ אשר גולדשלגר, חוסר המזל רדף את באר-שבע עד לסיום, דבר, 19 באפריל 1979.
- ^ הפועל ב"ש 1 - מכבי נתניה 0, דבר, 24 במרץ 1982.
- ^ שיטת הנבדל הייתה בעוכרי הרמת-גנים שספגו רביעייה, דבר, 11 באפריל 1982.
- ^ ברונר שמאי, המצטיין בקבוצת באר-שבע החמיץ בעיטת 11 מ', דבר, 6 במאי 1982.
- ^ אריה רפפורט, אבוגזיר ובן-שאנן מבקשים שחרור, דבר, 18 באוקטובר 1982; אריה רפפורט, אבוגזיר: איני מוכן לשבת על הספסל, דבר, 20 באוקטובר 1982; אריה רפפורט, העברת אבוגזיר ליבנה לצמיתות תעלה מיליון שקל, דבר, 2 בדצמבר 1982.
- ^ יגאל ברמן, ב"ש עושה כבוד: 20 הגדולים נכנסו להיכל התהילה, באתר ONE, 7 בינואר 2010.