מכבי נתניה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
מכבי נתניה
Netanyalogo.png
מידע כללי
כינוי "היהלומים"
תאריך ייסוד 1934
אצטדיון האצטדיון העירוני, נתניה
(תכולה: 16,800)
בעלי הקבוצה עיריית נתניה
מאמן סלובודאן דראפיץ'
ליגה הליגה הלאומית
תארים
מספר אליפויות 5
מספר גביעים 1
תלבושת
תלבושת בית
תלבושת חוץ
סמלה הישן של מכבי נתניה

מכבי נתניה היא קבוצת כדורגל ישראלית מהעיר נתניה, המשחקת בליגה הלאומית. הקבוצה הוקמה בשנת 1934, ותור הזהב שלה היה בשנות ה-70 ותחילת שנות ה-80, בהן זכתה בחמש אליפויות ושיחקו בה כמה מסמלי הקבוצה ומהבולטים שבכדורגלני ישראל ובהם מרדכי שפיגלר ועודד מכנס.

מאז שנת 1943 שיחקה הקבוצה באצטדיון הקופסה בנתניה, וב-4 בנובמבר 2012 עברה לאצטדיון העירוני החדש בעיר, שמכיל 16,800 מקומות ישיבה.

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

שנות ה-30 עד שנות ה-60[עריכת קוד מקור | עריכה]

מועדון הכדורגל של מכבי נתניה הוקם בשנת 1934. בתחילה שיחקה הקבוצה בליגה המחוזית שומרון בנוסף לעוד קבוצות מהעיר נתניה וסביבתה. הקבוצה ערכה את משחקה הראשון אי-פעם מול קבוצת בית"ר נתניה במגרש הקבוצה שהיה ממוקם תחילה באזור מרכז העיר של היום. הקבוצה עברה במשך השנים בין מספר מגרשים ברחבי העיר, כאשר אחד מהם היה בליבו של פרדס. בשנת 1946 הוקם אצטדיון הקופסה שהפך למגרשה הקבוע של הקבוצה. האצטדיון נחנך במשחק ראווה מול קבוצת נאשה קארילה היוגוסלבית, במשחק שנגמר בתיקו 1-1 ואת השער כבש יצחק כספי, שחקן שהיה גם הכובש הראשון של הקבוצה במשחקיה במסגרת הליגה הלאומית, אז הליגה הבכירה בישראל.

במהלך מלחמת העולם השנייה ולאחר מכן מלחמת העצמאות נפסקה לפרקים פעילות הקבוצה בשל המצב בארץ ישראל. במהלך שנות ה-40, עת ישבו בארץ ישראל חיילי הצבא הבריטי, היו בקבוצה מספר שחקנים בריטים ששירתו בבסיסי צבא סמוכים לנתניה, המפורסמים שבהם היו ברטי מיי ותומאס פיני וכן האיטלקי נרדיני ואלו היו הזרים הראשונים בתולדותיה של מכבי נתניה. במהלך מלחמת העצמאות נהרגו ארבעה משחקני הקבוצה במהלך שירותם בצה"ל: ישראל ארבייטמן, יהודה בלכר, חיים גולדשטיין ודוד ליבסטר.

כאשר הוקמו ליגות הכדורגל של ישראל בשנת 1949 הייתה מכבי נתניה בין 13 הקבוצות שהרכיבו את הליגה הבכירה, אז הליגה הלאומית. בעונת 1949/1950 השתתפה הקבוצה לראשונה במשחקי הליגה הבכירה בישראל ובמחזור הליגה ה-20 נחלה מפלה כבדה כשהפסידה 9-1 במשחק הליגה נגד הפועל פתח תקווה במשחק שנערך באם המושבות בשיפוטו של בלקין. בשנות ה-50 ובשנות ה-60 נחשבה הקבוצה כקבוצת מרכז טבלה, כשסיימה מספר רב של פעמים במקומות 7-9. בעונת 1954/1955 סיימה נתניה במקום הרביעי בטבלה כשהפועל פתח תקווה, מכבי תל אביב והפועל תל אביב, שלושת המועדונים המובילים בכדורגל הישראלי באותה תקופה, קדמו לה בטבלה. לאחר עונה זו חזרה נתניה להיות קבוצת מרכז טבלה וחזרה למקום הרביעי המכובד רק בעונת 1957/1958, כשלפניה מכבי תל אביב, הפועל פתח תקווה ומכבי חיפה.

בעונת 1961/1962 ירדה הקבוצה לליגת המשנה לאחר שסיימה במקום ה-12 והאחרון. הקבוצה נשארה שתי עונות בליגת המשנה עד שבעונת 1963/1964 סיימה הקבוצה במקום השני אחרי קבוצת בית"ר תל אביב ושתיהן עלו לליגה הבכירה. עם חזרתה של הקבוצה לליגה הלאומית השתלבה הקבוצה בצמרת הגבוה כאשר בשורותיה משחק מרדכי שפיגלר. שפיגלר סיים שלוש עונות ברציפות כמלך השערים של הליגה הבכירה. בעונת 1968/1969 סיימה הקבוצה במקום השלישי בליגה כששפיגלר שוב מוביל את רשימת הכובשים בליגה.

שנות ה-70 וה-80 (תור הזהב של הקבוצה)[עריכת קוד מקור | עריכה]

בעונת 1969/1970 , אף על פי שנתניה סיימה במקום ה-11, הקבוצה הגיעה עד למעמד גמר גביע המדינה, אז הפסידה למכבי תל אביב בתוצאה 2-1. בעונת 1970/1971 זכתה מכבי נתניה לראשונה בתולדותיה באליפות. באותה שנה כיכבו בנתניה מספר שחקנים ביניהם מרדכי שפיגלר, ויקטור סרוסי, אלברט גזל, שרגא בר, לופא קדוש, אפרים עמירה, יוז'י סורינוב, מוישה יוסף, זוהר ואמציה סלומון, יאנק רובינשטיין, ישראל חג'ג' ועוד מספר שחקנים מובילים באותה תקופה בישראל. בסוף העונה הקליטו שחקני הקבוצה עם שלמה ארצי את שיר האליפות "מה מה מה נה נה נה" שחיבר אהוד מנור. שכתב בעונת 1972/1973 ניצלה נתניה מירידה לליגת המשנה לאחר שסיימה במקום ה-13. בעונת 1973/1974 חזרה נתניה לפסגה וזכתה בתואר האליפות השני שלה, כשבסגל הקבוצה היו מספר שחקנים שהיו בקבוצה עוד באליפותה הראשונה ובנוסף מספר שחקנים אשר הצטרפו אליה כמו עודד מכנס, גדי מכנס, מיכאל שיינפלד ואחרים. לאחר אליפות זו התמקמה נתניה בין קבוצות הראש בטבלה כשהיא מסיימת עונה לאחר מכן כסגנית האלופה.

עונת 1977/1978 נחשבת כעונה הגדולה ביותר של מכבי נתניה בתולדותיה, כאשר היא זוכה בדאבל הראשון שלה. נתניה זכתה באליפות כשהיא מקדימה את בית"ר ירושלים ב-5 נקודות (2 נקודות לניצחון דאז), ובגביע המדינה כאשר היא גוברת על בני יהודה תל אביב בגמר הגביע. בסוף אותה עונה, בה כיכבו בנתניה עודד וגדי מכנס, דוד לביא, שרגא וחיים בר, מרדכי שפיגלר, משה גריאני ברוך חסן, גדעון קליימן, אלברט גזל, גבי רוזנדורן והמאמן שמואל פרלמן, השתתפה הקבוצה בשלב הבתים של גביע האינטרטוטו, אז הוגרלה מול קבוצות סלובודה טוזלה מיוגוסלביה, אלפסבורג השוודית ולילסטרום הנורווגית. לבסוף זכתה בראש הבית לאחר ניצחונות על אלפסבורג 7-1, על לילסטרום 2-1 ו-1-0 וסיימה בתיקו 2-2 פעמיים עם טוזלה ופעם אחת עם אלפסבורג, ובהמשך זכתה אף בגביע ובכך הפכה לקבוצה הישראלית הראשונה והיחידה בהיסטוריה בעלת תואר אירופאי[1].

עונה לאחר מכן סיימה נתניה במקום השלישי בליגה והשתתפה שוב בגביע האינטרטוטו, כאשר הפעם התמודדה מול קבוצות ורדר ברמן הגרמנית, ראפיד וינה האוסטרית וסטנדרד ליאז' הבלגית. בעונת 1979/1980 זכתה נתניה באליפות הרביעית שלה בהנהגתו של המאמן יעקב גרונדמן. בסוף אותה העונה השתתפה נתניה בשלב הבתים של האינטרטוטו, אז מול קבוצות מכבי תל אביב, פ.צ. קופנהגן הדנית אנטוורפן הבלגית, ונתניה סיימה בראשות בית זה. בעונה לאחר מכן סיימה נתניה במקום העשירי בלבד, כשהיא משתתפת שוב בשלב הבתים של האינטרטוטו, אז מול קבוצות הפועל תל אביב, פ.צ. ליאז' הבלגית וויינר ספורטקלב האוסטרית.

עונת 1981/1982 זכורה בנתניה כ"אליפות הגנובה". בעונה זו הובילה במשך מרבית העונה מכבי נתניה את ראשות הטבלה כאשר אליה נצמדה בראש הטבלה קבוצת הפועל כפר סבא. חמישה מחזורים לסיום העונה התקיים משחק דרבי השרון שהפגיש את שתי הקבוצות הללו למפגש צמרת שהיה אמור לקבוע האם נתניה תנצח משחק זה ותברח לכפר סבא בטבלה, או שמא כפר סבא תנצח ותצמצם את הפער בצמרת. המשחק שנערך בנתניה נפתח ביתרון 1-0 לכפר סבא אך נתניה עשתה מהפך וניצחה לבסוף 5-2. אחרי המשחק היו בטוחים כולם כי מכבי נתניה תזכה באליפות אחרי משחק זה אך במשחקים שנותרו לא הצליחה נתניה להשיג תוצאות טובות וכפר סבא בסדרת ניצחונות הצליחה לצמצם את הפער מנתניה ועקפה אותה בסיום העונה בנקודה אחת בלבד.

עונת 1982/1983 הייתה עונת התהילה האחרונה של ימיה הגדולים של הקבוצה. נתניה זכתה באליפות החמישית בתולדתיה כשהיא פותחת בסיום העונה פער של 14 נקודות מהמקום השני (3 נקודות לניצחון). בנוסף, השתתפה נתניה באינטרטוטו כשהיא זוכה בראשות הבית בו התמודדו עמה הקבוצות שמשון תל אביב, פ.צ. לוצרן השווייצרית וארהוס הדנית. באותה העונה אימן את הקבוצה מרדכי שפיגלר, שחקן העבר של הקבוצה, אשר טבע את המשפט "נתניה ועוד 15". בעונה שלאחר מכן סיימה נתניה במקום הרביעי בליגה ובשלוש השנים שלאחר מכן סיימה במרכז הטבלה. בעונת 1987/1988 סיימה נתניה במקום השני כסגניתה של הפועל תל אביב.

שנות ה-90 (הירידה הממושכת לליגה השנייה)[עריכת קוד מקור | עריכה]

בעונת 1989/1990 סיימה הקבוצה במקום ה-7 בליגה, בראש טבלת הפלייאוף התחתון של הליגה. שנה לאחר מכן הגיעה נתניה למקום הרביעי בטבלה אך מיקום זה לא סימן את חזרתה לצמרת הכדורגל הישראלי והיא סיימה בשלוש העונות שלאחר מכן במרכז הטבלה. בעונת 1991/1992 שיחקה נתניה באינטרטוטו לאחר שנעדרה מהמפעל למספר שנים, אז הוגרלה בשלב הבתים מול קבוצות מכבי פתח תקווה, סלאביה פראג הצ'כוסלובקית ובאייר לברקוזן הגרמנית. בעונת 1993/1994 שיחקה הקבוצה שוב באינטרטוטו, בשנה האחרונה בה המפעל הונהג רק בשיטת הבתים, אז הגרלה מול קבוצות הפועל באר שבע, לוקומוטיב סופיה הבולגרית, סילקבורג הדנית והלמשטד השוודית.

עונת 1994/1995 הייתה החותם הרשמי לנפילתה של הקבוצה הגדולה של מכבי נתניה. כבר מתחילת העונה לא הצליחה הקבוצה להיחלץ מן התחתית ורצף של הפסדים סימן אותה כמועמדת לירידה. הפסד למכבי הרצליה במחזור הסיום בקרב ראש בראש נגד הירידה הוריד את הקבוצה לליגה השנייה כאשר סיימה במקום ה-16 והאחרון. בעונתה הראשונה בליגת המשנה סיימה נתניה במקום התשיעי וניצלה מירידה לליגה השלישית. עונה לאחר מכן הצטרפה נתניה למאבק בצמרת הליגה השנייה על הניסיון לעלות לליגה הבכירה וצירפה לשורותיה שחקנים מנוסים כמו לאסלו צה, אלכסנדר גיידוק והמאמן גדעון (גיגי) כהן אך נתניה סיימה במקום השלישי, שתי נקודות מהמקום השני אשר הוביל לליגה הראשונה. בעונת 1998/1999 הוחתם אורי מלמיליאן כמאמן הקבוצה והובאו שחקנים רבים ובהם לאסלו צה, שחזר לקבוצה, ערן שייזינגר, גיא שרעבי, נועם שוהם ודניאל דומיטרסקו. הקבוצה סיימה במקום הראשון והעפילה לליגת העל לאחר חמש עונות בליגת המשנה.

שנות ה-2000 (החזרה המחודשת לליגה הבכירה)[עריכת קוד מקור | עריכה]

בתחילת עונת 1999/2000 מונה מוטי איווניר למאמן, והקבוצה פתחה את עונת החזרה שלה לליגת העל בהפסד 0-6 למועדון ספורט אשדוד. לאחר רצף של הפסדים לאורך תחילת העונה חזר מלמיליאן לתפקיד מאמן הקבוצה, והחתים את הקשר הוותיק איציק זוהר. הקבוצה הצליחה לברוח ממאבקי התחתית ולסיים במקום העשירי בליגת העל. בשנתיים שלאחר מכן סיימה הקבוצה פעמיים במקום השביעי כאשר היא מנצחת לא פעם קבוצות הנחשבות בכירות ממנה. סגל הקבוצה מנה באותן שנים מספר שחקנים מובילים בארץ באותה תקופה, ובהם אמיר שלח, גיא צרפתי, אישטוון האמר, אורי אוזן ולירון וילנר.

עונת 2002/2003 הייתה עונת החזרה של מכבי נתניה לצמרת הליגה לאחר שנים רבות ונתניה הגיעה למקום הרביעי בראשות המאמן גילי לנדאו והשחקנים ישמעאל אדו, ראובן עטר, אימורו לוקמן, אדריאן דן גמאן וישראל זביטי. בעקבות העונה המוצלחת חזרה נתניה להשתתף במפעל גביע האינטרטוטו, הפעם במתכונתו החדשה הכוללת מספר משחקי גומלין. נתניה הוגרלה בסיבוב הראשון נגד קבוצת פרטיזן טירנה האלבנית. נתניה הפסידה בתוצאה 2-0 באלבניה, ולמרות שניצחה 3-1 בורנה, בולגריה (שם אירחה נתניה) היא הודחה מהמפעל בשל הפרש שערים עדיף לאלבנים.

בעונת 2003/2004 ירדה נתניה לליגה הלאומית לאחר שסיימה במקום ה-11, ובשל כך עזבו אותה מספר שחקנים, ביניהם אורי אוזן, רביד גזל ואימורו לוקמן. לקראת עונת 2004/2005 מונה ראובן עטר למאמן הקבוצה אשר התבוססה בעיקר על מספר שחקני בית וביניהם ישראל זביטי, לירון וילנר, אמיר טגה ואסי וסיהון. בעונה זו זכתה בגביע הטוטו לליגה הלאומית, ובסופה העפילה בחזרה לליגת העל.

בעונת 2005/2006 שיחקה נתניה בליגת העל תחת המאמן ראובן עטר והסגל נבנה ממספר רב של שחקני בית שהיו עם הקבוצה בעונה שלפני כן, וכן צורפו אלן מסודי, פפי קימוטו, טל בנין, דקל קינן, עופר טלקר וליאוניד קרופניק. הקבוצה סיימה באותה עונה במקום השביעי, כאשר לכל אורכה נעשו ניסיונות למכירת הקבוצה מבעליה הקודמים, אשר אלון, דובל'ה לנד ומאיר אוזן לדניאל יאמר. לבסוף עסקה זו נחתמה בסופה של אותה עונה.

עידן דניאל יאמר (2010-2006)[עריכת קוד מקור | עריכה]

בסוף עונת 2005/2006 ולאחר משא ומתן מתמשך, קנה את הקבוצה איש העסקים הגרמני-יהודי דניאל יאמר. מיד לאחר קניית הקבוצה מינה את אייל ברקוביץ' למנג'ר הקבוצה ובעקבות כך התפטר ראובן עטר מאימון הקבוצה. תחת ברקוביץ' החתימה הקבוצה מספר רב של שחקנים כמו לירן שטראובר, אבישי ז'אנו, אופיר חיים, אבי סטרול, מזואה אנסומבו, איתי שכטר ואורי אוזן, וכן הובא אלי גוטמן כמאמן הקבוצה.

ב-25 ביולי 2006, הגיע ויכוח בין יאמר לבין אייל ברקוביץ' לטונים צורמים וכתוצאה מכך פוטר ברקוביץ' ממשרתו כמנג'ר מכבי נתניה. לאחר פיטורו של ברקוביץ' הוחתמו בקבוצה דדי בן דיין, אורן זיתוני, שי בירוק, לואיס מרין וג'ף טוטואנה. גוטמן, יחד עם אנשי ההנהלה קובי בלדב ואיציק גניש, קיבלו עליהם את הסמכויות שהיו של ברקוביץ'. גוטמן, שהפך לאחראי על סגל הקבוצה שחרר את שחקני הבית אסי וסיהון וגיא טוביאק ואת אדריאן פיטו, וכן מיעט בדקות משחק למספר שחקנים בסגל הקבוצה וביניהם מספר שחקני בית, דבר שגרם לעזיבת השחקנים אדם ואייר, אסף בן מוחה וג'ף טוטואנה. לאחר המחזור ה-14 פוטר גוטמן מאימון הקבוצה ועימו פוטרו עוזרו מרקו בלבול ומאמן הכושר אברי מונצ'ר, לאחר שהקבוצה היית במקום השמיני בליגה וספגה קריאות מהקהל על סגנון המשחק ההגנתי.

לאחר פיטוריו של גוטמן מונה למשרת המאמן ראובן עטר. עטר עם החתמתו, קיבל לידיו גם את השחקן תמיר כהן שהיה אמור לחתום בקבוצה לפני פיטורי גוטמן, והביא איתו את מוסא סאנוגו ואמיר חלבי. בנוסף השאיל לקבוצות אחרות את אסף מנדס ואיברהים עבדול ראזאק. עטר הנהיג את נתניה בדרך התקפית יותר משבה נהג גוטמן וכן שילב מספר שחקני בית שלא זכו לדקות משחק רבות וכן שחקני נוער כמו אלמוג כהן ודלה ימפולסקי. במהלך המשחקים שנותרו הוביל עטר את הקבוצה להופעה בגביע אופ"א וכן לסגנות האליפות, תואר אליו לא הגיעה נתניה במשך 19 שנה.

ב-14 באוגוסט 2007 שיחקה הקבוצה את משחקה אירופי ראשון במסגרת גביע אופ"א נגד קבוצת לייריה מפורטוגל, המשחק הסתיים בתוצאה 0-0, ובגומלין שנערך כעבור שבועיים ב-30 באוגוסט 2007 באצטדיון קריית אליעזר נכחו 10,000 אוהדים אשר עשו את הדרך לחיפה, אך הם לא הצליחו לעזור לקבוצה שהפסידה 1-0 משער של סרג' נג'אל בדקות הסיום והודחה מהמשך הטורניר.

את עונת 2007/2008 סיימה נתניה שוב כסגנית האלופה. שחקניה הבולטים באותה העונה היו לואיס מרין, לירן שטראובר, דדי בן דיין, איתי שכטר, אבי סטרול וקלמי סבן, יחד עם שחקני הבית הצעירים אלמוג כהן ודלה ימפולסקי. בסוף העונה החליט הבעלים דניאל יאמר לא להמשיך עם המאמן ראובן עטר למרות הצלחתו בשתי העונות האחרונות, ולהחתים במקומו את בלם העבר של נבחרת גרמניה לותר מתאוס כמאמן ראשי.

את עונת 2008/2009 סיימה נתניה במקום הרביעי, שבעקבותיו קיבלה הקבוצה כרטיס לשלב המוקדמות השני של הליגה האירופית. בסוף העונה עזב מתאוס את הקבוצה, ובמקומו מונה נתי עזריה לאמן את מכבי נתניה. בנוסף, בעלי הקבוצה דניאל יאמר הודיע על קיצוץ גדול של תקציב הקבוצה, ושחרור של שחקני הסגל הבכירים של הקבוצה, ובניהם דדי בן דיין, איתי שכטר, וקפטן הקבוצה לירן שטראובר. בעונת 2009/2010 השתתפה הקבוצה בשלב המוקדמות של הליגה האירופית. נתניה הוגרלה נגד סליימה וונדרס המלטזית, והצליחה להעפיל לשלב הבא לאחר שבמשחק הראשונה שהתקיים במלטה סיימו הקבוצות בתיקו 0-0, ובמשחק הגומלין אשר התקיים באצטדיון בלומפילד נצחה נתניה את סליימה 3-0. בסיבוב השלישי פגשה נתניה את גלאטסראיי הטורקית, והובסה בצמד המשחקים בתוצאה הכוללת 10-1. ב-29 בספטמבר 2010 פוטר נתי עזריה לאחר 4 מחזורי ליגה, לאחר שהקבוצה צברה 2 נקודות בלבד, ובמקומו מונה ראובן עטר, אשר חזר לקדנציה שלישית כמאמן הקבוצה. את אותה עונה סיימה הקבוצה במקום העשירי, הנמוך ביותר בפלייאוף האמצעי.

בפברואר 2010 הודיע דניאל יאמר שהוא לא ימשיך להעביר כספים לקבוצה, ועל העברת סמכויות הקבוצה לקובי בלדב, אשר מונה כיו"ר הקבוצה.

העידן ללא בעלים (2013-2010)[עריכת קוד מקור | עריכה]

את עונת 2010/2011 סיימה מכבי נתניה במקום השישי, כאשר היא לוקחת חלק במשחקי הפלייאוף העליון. כמו כן הגיעה הקבוצה לחצי גמר גביע המדינה בו הפסידה בתוצאה 3-2 למכבי חיפה. את עונה זו סיימה נתניה כשאין אדם שמשקיע בה כספים ומי שניהלו את הקבוצה היו קובי בלדב, שהיה מנכ"ל, וגיל לב, שהיה נשיא הקבוצה לאחר שדניאל יאמר עזב את הקבוצה והעביר להם את סמכויות הקבוצה.

את עונת 2011/2012 סיימה נתניה במקום הרביעי שזיכה אותה בכרטיס לשלב המוקדמות השני של הליגה האירופית, לאחר שניצחה את בני סכנין 3-2 במשחק האחרון שהתקיים באצטדיון הקופסה, משער של עומרי בן הרוש בתוספת הזמן. בעונה זו זכה קפטן הקבוצה, אחמד סבע בתואר מלך שערי ליגת העל. בסיום אותה עונה עזב ראובן עטר את הקבוצה, בנוסף לשחקנים חשובים רבים כמו חן עזרא, ניר נחום ופיראס מוגרבי.

בעונת 2012/2013 מונה טל בנין למאמן הקבוצה, כשחלק גדול מסגל השחקנים של המועדון השתנה. השחקנים הבולטים שהביא בנין לקבוצה היו עידן שריקי, יוסי שבחון, עלי חטיב והשוער הזר לואיג'י צ'נאמו. בסיבוב השני של מוקדמות הליגה האירופית התמודדה נתניה נגד קופס הפינית, והודחה לאחר שהפסידה בסיכום שני המשחקים. ב-4 בנובמבר 2012, חנכה הקבוצה את אצטדיונה החדש בניצחון 2-1 על הפועל תל אביב אל מול 13,800 צופים שמילאו את האצטדיון. במחזור ה-27, שישה מחזורים לסיום העונה, פוטר בנין לאחר שהקבוצה נקלעה למאבקי תחתית והייתה במקום הלפני האחרון. במקומו מונה שוב ראובן עטר, שלא הצליח להשאיר את הקבוצה בליגת העל, ובתום העונה ירדה הקבוצה לליגה הלאומית לאחר שהפסידה להפועל באר שבע 3-0 במחזור האחרון.

עידן יוסי מאור ואלי שגב[עריכת קוד מקור | עריכה]

לקראת עונת 2013/2014 נרכשה הקבוצה על ידי שתי קבוצות משקיעים בראשות יוסי מאור ואלי שגב. העסקה בוצעה על ידי עורך הדין רועי דניאל שכיום משמש כמנכ״ל המועדון ונציג הבעלים[2][3]. יוסי מזרחי מונה למאמן הקבוצה. ב-4 באפריל 2014, אחרי 31 משחקים בליגה הלאומית, הבטיחה הקבוצה את העלייה בחזרה לליגת העל. בעונה זו העפילה הקבוצה לגמר גביע המדינה, לאחר שבחצי הגמר ניצחה 1-2 את מכבי פתח תקווה מליגת העל. במשחק הגמר הפסידה הקבוצה 1-0 לעירוני קריית שמונה לאחר הארכה. בנובמבר 2014 הודיע שגב על עזיבת הקבוצה[4].

בסיום עונת 2015/2016 חזרה הקבוצה לליגה הלאומית לאחר עונה הגרועה בתולדותיה, עונה שבה ניצחה משחק אחד בלבד.

אוהדים[עריכת קוד מקור | עריכה]

התפאורה שהכין ארגון ה"דיאמונדס ארמי" במשחקה הראשון של מכבי נתניה באצטדיונה החדש (4 בנובמבר 2012) נגד הפועל תל אביב. נתניה ניצחה 1-2.

ארגון האוהדים הנוכחי של מכבי נתניה הוא ארגון ה"דיימונדס ארמי" (Diamonds Army - צבא היהלומים), שהוקם בשנת 2009. הארגון תומך בקבוצה בעידוד ובהכנת תפאורות למשחקים.

הקהל של מכבי נתניה הוא הקהל שזכה הכי הרבה פעמים בתואר הקהל ההוגן של הסיבוב הראשון בליגת העל - ב"תוכנית בועטים את האלימות והגזענות מהמגרשים". לארגון האוהדים של הקבוצה יש עד כה כ-3 זכיות בתואר בעונות 2009/2010, 2011/2012, 2012/2013.

קבוצות יריבות[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • הפועל כפר סבא - המשחקים בין הפועל כפר סבא למכבי נתניה נקראו זה שנים "דרבי השרון" שכן אלו שתי הקבוצות המרכזיות והחשובות ביותר ששיחקו באזור השרון מאז הקמת ליגות הכדורגל בישראל, גם משחקים של השתיים נגד הפועל רעננה, הפועל רמת השרון ומכבי הרצליה נקראו בשם דרבי השרון אך זהו שם השמור בעיקר למשחקים בין השתיים הללו.
  • בית"ר נתניה - קבוצה זו שיחקה במשך עונה אחת בלבד בליגה הבכירה, ולכן נערכו ביניהן 2 משחקי דרבי בלבד במסגרתה של ליגה זו. בית"ר נתניה אינה קיימת עוד.
  • בית"ר טוברוק - קבוצה שהוקמה לאחר הפסקת פעילותה של בית"ר נתניה. ביריבות זו נערכים משחקים רק בליגות הנוער, הנערים והילדים שכן הקבוצה הבוגרת של בית"ר משחקת בליגה ג' ומעולם לא העפילה לאחת משתי הליגות הבכירות. בשנים האחרונות משכו המשחקים, גם בליגות הילדים הנמוכות את תשומת הלב בעיר, בעיקר בגלל ויכוחים בין הנהלות הקבוצות מסביב למשחק שנגררו לפעמים עד לאלימות פיזית. לאחר הגעת הבעלים החדשים אלי שגב ב 2014 הגיעו שני הצדדים להסכם לפיו מכבי נתניה הראשונה שתזכה לקחת שחקנים מקבוצת הנוער בית"ר טוברוק לאחר שנים של סכסוך.

תלבושת[עריכת קוד מקור | עריכה]

מדי הקבוצה בתחילת דרכה היו בצבעים ירוק ולבן, אך בשנת 1975 הוחלפו לצבעים צהוב ושחור, בהם משחקת הקבוצה עד היום.

תקופה מייצרת המדים ספונסר
1998 – 1999 נייק יוניברס קלאב
1999 – 2002 אדידס מת"ב
2002 – 2003 בזק
2003 – 2004 כלל ביטוח
2004 – 2006 Diadora
2006 - 2007 Lotto
2007 - 2008 Kappa
2008 – 2009 מגדל מקפת
2009 – 2010 Diadora
2010 – 2011 Errea
2011 – 2013 Diadora BBB
2013 – 2015 Joma
2015 Diadora

שחקנים מפורסמים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ישראלים




שחקנים זרים

לרשימת כל הערכים על שחקני הקבוצה ראו קטגוריה: כדורגלני מכבי נתניה

מאמנים[עריכת קוד מקור | עריכה]

המאה ה-20[עריכת קוד מקור | עריכה]

שם שנת התחלה שנת סיום
גרמניהFlag of Germany.svg זיגרמן ודופרמן 1935 1936
ישראלFlag of Israel.svg גרשון פשקוב 1936 1937
ישראלFlag of Israel.svg בן עמי מיכליס 1937 1938
ישראלFlag of Israel.svg ארמין וייס 1938 1939
ישראלFlag of Israel.svg ברוך פייר 1939 1940
ישראלFlag of Israel.svg ארמין וייס 1941 1942
ישראלFlag of Israel.svg ג'רי בית הלוי 1943 1945
ישראלFlag of Israel.svg יעקב פויאר 1946 1947
ישראלFlag of Israel.svg ארמין וייס 1949 1950
ישראלFlag of Israel.svg ג'רי בית הלוי 1951 1952
ישראלFlag of Israel.svg גרשון מלר 1953 1954
ישראלFlag of Israel.svg צ'יבי בראון 1954 1955
ישראלFlag of Israel.svg בראון ומלר 1955 1956
ישראלFlag of Israel.svg רייגש וכספי 1956 1957
ישראלFlag of Israel.svg ג'רי בית הלוי 1957 1960
ישראלFlag of Israel.svg יצחק שניאור 1960 1961
שם שנת התחלה שנת סיום
ישראלFlag of Israel.svg טסלר וכספי 1961 1962
ישראלFlag of Israel.svg יצחק כספי 1962 1963
ישראלFlag of Israel.svg מילאן באציץ' 1963 1965
ישראלFlag of Israel.svg אוטו שלפנברג 1965 1966
ישראלFlag of Israel.svg שלפנברג ושפר 1966 1967
ישראלFlag of Israel.svg יצחק שניאור 1968 1970
ישראלFlag of Israel.svg דוד שוייצר 1970 1971
ישראלFlag of Israel.svg אלי פוקס 1971 1972
ישראלFlag of Israel.svg אריה רדלר 1972 1974
ישראלFlag of Israel.svg אליעזר שפיגל 1974 1975
ישראלFlag of Israel.svg שמואל פרלמן 1975 1979
ישראלFlag of Israel.svg יעקב גרונדמן 1979 1981
ישראלFlag of Israel.svg שמואל פרלמן 1981 1982
ישראלFlag of Israel.svg מוטל'ה שפיגלר 1982 1983
ישראלFlag of Israel.svg שפיגלר ורדלר 1983 1984
שם שנת התחלה שנת סיום
ישראלFlag of Israel.svg רדלר ופרלמן 1984 1985
ישראלFlag of Israel.svg רוזן וזלצר 1985 1986
ישראלFlag of Israel.svg זאב זלצר 1986 1988
ישראלFlag of Israel.svg שייע פייגנבוים 1988 1989
ישראלFlag of Israel.svg פייגנבוים ושפיגלר 1989 1990
ישראלFlag of Israel.svg מוטל'ה שפיגלר 1990 1991
ישראלFlag of Israel.svg שפיגלר ואבי כהן 1991 1992
ישראלFlag of Israel.svg שרייר ופרלמן 1992 1993
ישראלFlag of Israel.svg שמואל פרלמן 1993 1994
ישראלFlag of Israel.svg חדד, מכנס ופרלמן 1994 1995
ישראלFlag of Israel.svg גזל, בני לם ודורה 1995 1996
ישראלFlag of Israel.svg גדעון כהן 1996 1997
ישראלFlag of Israel.svg ג. כהן ומסינג 1997 1998
ישראלFlag of Israel.svg מלמיליאן ורוני לוי 1998 1999
ישראלFlag of Israel.svg איווניר ורמי לוי 1999 2000

המאה ה-21[עריכת קוד מקור | עריכה]

שם שנת התחלה שנת סיום משחקי ליגה אחוזי הצלחה[1]
ישראלFlag of Israel.svg אורי מלמיליאן 2000 2001 53 42.1%
ישראלFlag of Israel.svg גדעון דמתי 2001 2002 18 40.7%
ישראלFlag of Israel.svg גילי לנדאו 2002 2004 49 46.2%
ישראלFlag of Israel.svg אלי כהן 2004 2004 5 20.0%
ישראלFlag of Israel.svg ראובן עטר 2004 2006 78 46.1%
ישראלFlag of Israel.svg אלי גוטמן 2006 2006 14 42.8%
ישראלFlag of Israel.svg ראובן עטר 2007 2008 52 62.1%
גרמניהFlag of Germany.svg לותר מתאוס 2008 2009 33 54.5%
ישראלFlag of Israel.svg נתי עזריה 2009 2009 4 16.6%
ישראלFlag of Israel.svg ראובן עטר 2009 2012 101 47.8%
ישראלFlag of Israel.svg טל בנין 2012 2013 27 33.0%
ישראלFlag of Israel.svg ראובן עטר 2013 2013 6 44.4%
ישראלFlag of Israel.svg יוסי מזרחי 2013 2015 54 61.1%
ישראלFlag of Israel.svg רוני לוי 2015 2015 14 52.3%
ישראלFlag of Israel.svg שלומי דורה 2015 2015 9 25.0%
ישראלFlag of Israel.svg ראובן עטר 2015 2016 8 12.5%
ישראלFlag of Israel.svg מנחם קורצקי 2016 2016 8 0.24%
ישראלFlag of Israel.svg עומר פרץ (זמני) 2016 2016 4 0%
ישראלFlag of Israel.svg סלובודאן דראפיץ' 2016

הערות:

‏1. אחוזי ההצלחה הם אחוז הנקודות שנצברו מתוך סך הנקודות האפשריות במשחקי ליגה בלבד והחל מהמאה ה-21.

2. מספר מאמנים שרשומים באותה עמודה (בשם המאמן), לא אימנו בהכרח ביחד, אולם חלקם אימנו באותה עונה זה אחר זה.

מכבי נתניה בגביעי אירופה[עריכת קוד מקור | עריכה]

מכבי נתניה שיחקה ארבע עונות במוקדמות גביע אופ"א והליגה האירופית.

מסגרת עונה סיבוב מספר משחק תאריך המשחק תוצאה מבקיעים
גביע אופ"א 2007-08 מוקדם-2 משחק 1 16.8.2007 אוניאו לייריה פורטוגלFlag of Portugal.svg - מכבי נתניה 0:0
משחק 2 30.8.2007 מכבי נתניה - אוניאו לייריה פורטוגלFlag of Portugal.svg 1:0 [1:0 בסיכום]
גביע אופ"א 2008-09 מוקדם-2 משחק 1 14.8.2008 מכבי נתניה - צ'רנו ורנה בולגריהFlag of Bulgaria.svg 1:1 פרנסיס קיויו
משחק 2 28.8.2008 צ'רנו ורנה בולגריהFlag of Bulgaria.svg - מכבי נתניה 0:2 [1:3 בסיכום]
הליגה האירופית 2009-10 מוקדם-2 משחק 1 14.7.2009 סליימה וונדרס מלטהFlag of Malta.svg - מכבי נתניה 0:0
משחק 2 23.7.2009 מכבי נתניה - סליימה וונדרס מלטהFlag of Malta.svg 0:3 [0:3 בסיכום] מעוז סמיה, אחמד סבע, חן עזרא
מוקדם-3 משחק 1 30.7.2009 מכבי נתניה - גלאטסראיי טורקיהFlag of Turkey.svg 4:1 דלה ימפולסקי
משחק 2 6.8.2009 גלאטסראיי טורקיהFlag of Turkey.svg - מכבי נתניה 0:6 [1:10 בסיכום]
הליגה האירופית 2012-13 מוקדם-2 משחק 1 19.7.2012 מכבי נתניה - קופס פינלנדFlag of Finland.svg 2:1 יוסי שבחון
משחק 2 26.7.2012 קופס פינלנדFlag of Finland.svg - מכבי נתניה 1:0 [2:2 בסיכום] אחמד סבע

תארים[עריכת קוד מקור | עריכה]

אליפויות (5):

  • 1970/1971, 1973/1974, 1977/1978, 1979/1980, 1982/1983

גביעי מדינה (1):

  • 1977/1978

גביע הטוטו (ליגה לאומית) (1):

  • 2004/2005

אלוף האלופים (5): (שיא משותף)

  • 1970/1971, 1973/1974, 1977/1978, 1979/1980, 1982/1983

גביע ליליאן (2): (שיא משותף)

  • 1982, 1983

שיאים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ציוני דרך[עריכת קוד מקור | עריכה]

שיאים קבוצתיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • עונות בליגה הראשונה: 60 (כולל עונת 2015/2016)
  • עונות בליגת המשנה: 12
  • עונות בליגה השלישית: 3
  • סגנות - 5 (1974/1975, 1981/1982, 1987/1988, 2006/2007, 2007/2008)
  • הופעות בגמר גביע המדינה - 4 (זכייה אחת)
  • הופעות בגמר גביע הטוטו - 3 (2 בליגת העל, 1 בליגה הלאומית)
  • הניצחון הגדול ביותר בליגה הראשונה: 0-9 מול הפועל לוד, 1985
  • הניצחון הגדול ביותר בליגה השנייה: 2-12 מול הפועל גבעת חיים, 1962
  • ההפסד הגדול ביותר: 10-1 מול מכבי פתח תקווה, 1949
  • הניצחון האירופי הגדול ביותר: 1-7 מול אלפסבורג משוודיה, גביע האינטרטוטו, 1 ביולי 1978
  • ההפסד האירופי הגדול ביותר: 6-0 מול גלאטסראיי מטורקיה, גביע אופ"א, 6 באוגוסט 2009
  • שיא ניצחונות לעונה: 22 (עונת 1963/1964)
  • שיא הפסדים לעונה: 23 (עונת 2015/2016)
  • שיא נקודות לעונה: 61 (30 משחקים - עונת 1982/1983)
  • שיא שערים לעונה: 82 (עונת 1966/1968)
  • הפרש שיא לעונה: 69 (עונת 1963/1964: 86 - 17)
  • שיא ניצחונות רצופים בליגה הראשונה: 8 (עונת 1970/1971)
  • שיא ניצחונות רצופים בליגה השנייה: 10 (עונת 1963/1964)
  • שיא משחקים ברציפות ללא הפסד: 16 משחקים (13 משחקי ליגה + 3 משחקי גביע המדינה בעונת 2011/2012)

שיאים אישיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

שיאים בנבחרת ישראל[עריכת קוד מקור | עריכה]

סגל השחקנים[עריכת קוד מקור | עריכה]

נכון ל-3 בפברואר 2016

מס' עמדה שם
1 ישראלFlag of Israel.svg שוער ברק לוי
2 ישראלFlag of Israel.svg בלם זאב חיימוביץ'
4 ישראלFlag of Israel.svg מגן עומר ורד
5 חוף השנהבFlag of Côte d'Ivoire.svg קשר איסומאילה לינגאנה
7 ישראלFlag of Israel.svg קשר סער בנבנישתי
8 ישראלFlag of Israel.svg קשר אביעד בורלא
9 ישראלFlag of Israel.svg חלוץ איציק כהן
10 ישראלFlag of Israel.svg קשר דיא סבע
12 ישראלFlag of Israel.svg בלם ירין חסן אחר=קפטן}} משנה
13 ישראלFlag of Israel.svg שוער דין גל
15 ישראלFlag of Israel.svg קשר גאל מרגוליס
16 ישראלFlag of Israel.svg מגן שמעון הרוש
17 ישראלFlag of Israel.svg קשר משה לוגסי
מס' עמדה שם
18 ישראלFlag of Israel.svg קשר אמייה טגה
20 ישראלFlag of Israel.svg מגן יאיר זיו
21 ישראלFlag of Israel.svg קשר אביב אברהם
22 אוקראינהFlag of Ukraine.svg בלם אנדריי מישצ'נקו
23 סרביהFlag of Serbia.svg קשר מילאן סמיליאניץ'
25 ישראלFlag of Israel.svg בלם סייף פדול
26 ישראלFlag of Israel.svg מגן עאמר מסארווה
27 סרביהFlag of Serbia.svg מגן נמניה פטרוביץ'
29 ישראלFlag of Israel.svg קשר מוטי מלכה
33 ישראלFlag of Israel.svg קשר איילון ירושלמי
52 ישראלFlag of Israel.svg חלוץ סמאח מרעב
77 ישראלFlag of Israel.svg חלוץ עאבד ג'בארין
99 ישראלFlag of Israel.svg קשר ערן לוי (קפטן)
ישראלFlag of Israel.svg קשר ישראל זגורי

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ אריה ליבנת, "היינו ברצלונה של ישראל", באתר הארץ, 26 בספטמבר 2012
  2. ^ סיון גולדנברג, ‏נתניה עוברת לבעלות של רועי דניאל ואלי שגב, באתר ONE‏, 8 באוגוסט 2013
  3. ^ שלמה וייס‏, מכבי נתניה: דניאל מנכ"ל, לב נשיא, בלדב ללא תפקיד, באתר וואלה! NEWS‏, 9 באוגוסט 2013
  4. ^ משה בוקר, מכבי נתניה: אלי שגב חיפש את הרגע המתאים לעזוב, באתר הארץ, 12 בנובמבר 2014