מכבי נתניה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
מכבי נתניה
Netanyalogo.png
מידע כללי
כינוי "היהלומים"
תאריך ייסוד 1934
אצטדיון האצטדיון העירוני, נתניה
(תכולה: 13,610)
בעלים אייל סגל
מאמן סרביהסרביה ישראלישראל סלובודאן דראפיץ'
ליגה ליגת העל
www.fcmn.co.il
תלבושת
תלבושת בית
תלבושת חוץ
סמלה הישן של מכבי נתניה

מכבי נתניה היא קבוצת כדורגל ישראלית מהעיר נתניה, המשחקת כיום בליגת העל. הקבוצה הוקמה בשנת 1934 ותור הזהב שלה היה במהלך שנות ה-70 ותחילת שנות ה-80, בהן זכתה בחמש אליפויות ושיחקו בה כמה מהבולטים שבכדורגלני ישראל ובהם מרדכי שפיגלר ועודד מכנס.

מאז שנת 1943 שיחקה הקבוצה באצטדיון הקופסה בנתניה וב-4 בנובמבר 2012 עברה הקבוצה לשחק באצטדיון העירוני בעיר, שמכיל 13,610 מקומות ישיבה.

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

שנות ה-30 עד שנות ה-60[עריכת קוד מקור | עריכה]

מועדון הכדורגל של מכבי נתניה הוקם בשנת 1934. בתחילה שיחקה הקבוצה בליגה המחוזית שומרון בנוסף לעוד קבוצות מהעיר נתניה וסביבתה. הקבוצה ערכה את משחקה הראשון אי-פעם מול קבוצת בית"ר נתניה במגרש הקבוצה שהיה ממוקם תחילה באזור מרכז העיר של היום. הקבוצה עברה במשך השנים בין מספר מגרשים ברחבי העיר, כאשר אחד מהם היה בליבו של פרדס. בשנת 1946 הוקם אצטדיון הקופסה שהפך למגרשה הקבוע של הקבוצה. האצטדיון נחנך במשחק ראווה מול קבוצת נאשה קארילה היוגוסלבית, במשחק שנגמר בתיקו 1-1 ואת השער כבש יצחק כספי, שחקן שהיה גם הכובש הראשון של הקבוצה במשחקיה במסגרת הליגה הלאומית, אז הליגה הבכירה בישראל.

במהלך מלחמת העולם השנייה ולאחר מכן מלחמת העצמאות נפסקה לפרקים פעילות הקבוצה בשל המצב בארץ ישראל. במהלך שנות ה-40, עת ישבו בארץ ישראל חיילי הצבא הבריטי, היו בקבוצה מספר שחקנים בריטים ששירתו בבסיסי צבא סמוכים לנתניה, המפורסמים שבהם היו ברטי מיי ותומאס פיני וכן האיטלקי נרדיני ואלו היו הזרים הראשונים בתולדותיה של מכבי נתניה. במהלך מלחמת העצמאות נהרגו ארבעה משחקני הקבוצה במהלך שירותם בצה"ל: ישראל ארבייטמן, יהודה בלכר, חיים גולדשטיין ודוד ליבסטר.

כאשר הוקמו ליגות הכדורגל של ישראל בשנת 1949 הייתה מכבי נתניה בין 13 הקבוצות שהרכיבו את הליגה הבכירה, אז הליגה הלאומית. בעונת 1949/1950 השתתפה הקבוצה לראשונה במשחקי הליגה הבכירה בישראל ובמחזור הליגה ה-20 נחלה מפלה כבדה כשהפסידה 9-1 במשחק הליגה נגד הפועל פתח תקווה במשחק שנערך באם המושבות בשיפוטו של בלקין. בשנות ה-50 ובשנות ה-60 נחשבה הקבוצה כקבוצת מרכז טבלה, כשסיימה מספר רב של פעמים במקומות 7-9. בעונת 1954/1955 סיימה נתניה במקום הרביעי בטבלה כשהפועל פתח תקווה, מכבי תל אביב והפועל תל אביב, שלושת המועדונים המובילים בכדורגל הישראלי באותה תקופה, קדמו לה בטבלה. לאחר עונה זו חזרה נתניה להיות קבוצת מרכז טבלה וחזרה למקום הרביעי המכובד רק בעונת 1957/1958, כשלפניה מכבי תל אביב, הפועל פתח תקווה ומכבי חיפה.

בעונת 1961/1962 ירדה הקבוצה לליגת המשנה לאחר שסיימה במקום ה-12 והאחרון. הקבוצה נשארה שתי עונות בליגת המשנה עד שבעונת 1963/1964 סיימה הקבוצה במקום השני אחרי קבוצת בית"ר תל אביב ושתיהן עלו לליגה הבכירה. עם חזרתה של הקבוצה לליגה הלאומית השתלבה הקבוצה בצמרת הגבוה כאשר בשורותיה משחק מרדכי שפיגלר. שפיגלר סיים שלוש עונות ברציפות כמלך השערים של הליגה הבכירה. בעונת 1968/1969 סיימה הקבוצה במקום השלישי בליגה כששפיגלר שוב מוביל את רשימת הכובשים בליגה.

שנות ה-70 וה-80 (תור הזהב של הקבוצה)[עריכת קוד מקור | עריכה]

בעונת 1969/1970, אף על פי שנתניה סיימה במקום ה-11, הקבוצה הגיעה עד למעמד גמר גביע המדינה, אז הפסידה למכבי תל אביב בתוצאה 2-1. בעונת 1970/1971 זכתה מכבי נתניה לראשונה בתולדותיה באליפות. באותה שנה כיכבו בנתניה מספר שחקנים ביניהם מרדכי שפיגלר, ויקטור סרוסי, אלברט גזל, שרגא בר, שרגא טופולנסקי, לופא קדוש, אפרים עמירה, יוז'י סורינוב, מוישה יוסף, זוהר ואמציה סלומון, יאנק רובינשטיין, ישראל חג'ג' ועוד מספר שחקנים מובילים באותה תקופה בישראל. בסוף העונה הקליטו שחקני הקבוצה עם שלמה ארצי את שיר האליפות "מה מה מה נה נה נה" שחיבר אהוד מנור. שכתב בעונת 1972/1973 ניצלה נתניה מירידה לליגת המשנה לאחר שסיימה במקום ה-13. בעונת 1973/1974 חזרה נתניה לפסגה וזכתה בתואר האליפות השני שלה, כשבסגל הקבוצה היו מספר שחקנים שהיו בקבוצה עוד באליפותה הראשונה ובנוסף מספר שחקנים אשר הצטרפו אליה כמו עודד מכנס, גדי מכנס, מיכאל שיינפלד ואחרים. לאחר אליפות זו התמקמה נתניה בין קבוצות הראש בטבלה כשהיא מסיימת עונה לאחר מכן כסגנית האלופה.

עונת 1977/1978 נחשבת כעונה הגדולה ביותר של מכבי נתניה בתולדותיה, כאשר היא זוכה בדאבל הראשון שלה. נתניה זכתה באליפות כשהיא מקדימה את בית"ר ירושלים ב-5 נקודות (2 נקודות לניצחון דאז), ובגביע המדינה כאשר היא גוברת על בני יהודה תל אביב בגמר הגביע. בסוף אותה עונה, בה כיכבו בנתניה עודד וגדי מכנס, דוד לביא, שרגא וחיים בר, מרדכי שפיגלר, משה גריאני ברוך חסן, גדעון קליימן, אלברט גזל, גבי רוזנדורן והמאמן שמואל פרלמן, השתתפה הקבוצה בשלב הבתים של גביע האינטרטוטו, אז הוגרלה מול קבוצות סלובודה טוזלה מיוגוסלביה, אלפסבורג השוודית ולילסטרום הנורווגית. לבסוף זכתה בראש הבית לאחר ניצחונות על אלפסבורג 7-1, על לילסטרום 2-1 ו-1-0 וסיימה בתיקו 2-2 פעמיים עם טוזלה ופעם אחת עם אלפסבורג, ובהמשך זכתה אף בגביע ובכך הפכה לקבוצה הישראלית הראשונה והיחידה בהיסטוריה בעלת תואר אירופאי[1].

עונה לאחר מכן סיימה נתניה במקום השלישי בליגה והשתתפה שוב בגביע האינטרטוטו, כאשר הפעם התמודדה מול קבוצות ורדר ברמן הגרמנית, ראפיד וינה האוסטרית וסטנדרד ליאז' הבלגית. בעונת 1979/1980 זכתה נתניה באליפות הרביעית שלה בהנהגתו של המאמן יעקב גרונדמן. בסוף אותה העונה השתתפה נתניה בשלב הבתים של האינטרטוטו, אז מול קבוצות מכבי תל אביב, פ.צ. קופנהגן הדנית אנטוורפן הבלגית, ונתניה סיימה בראשות בית זה. בעונה לאחר מכן סיימה נתניה במקום העשירי בלבד, כשהיא משתתפת שוב בשלב הבתים של האינטרטוטו, אז מול קבוצות הפועל תל אביב, פ.צ. ליאז' הבלגית וויינר ספורטקלב האוסטרית.

עונת 1981/1982 זכורה בנתניה כ"אליפות הגנובה". בעונה זו הובילה במשך מרבית העונה מכבי נתניה את ראשות הטבלה כאשר אליה נצמדה בראש הטבלה קבוצת הפועל כפר סבא. חמישה מחזורים לסיום העונה התקיים משחק דרבי השרון שהפגיש את שתי הקבוצות הללו למפגש צמרת שהיה אמור לקבוע האם נתניה תנצח משחק זה ותברח לכפר סבא בטבלה, או שמא כפר סבא תנצח ותצמצם את הפער בצמרת. המשחק שנערך בנתניה נפתח ביתרון 1-0 לכפר סבא אך נתניה עשתה מהפך וניצחה לבסוף 5-2. אחרי המשחק היו בטוחים כולם כי מכבי נתניה תזכה באליפות אחרי משחק זה אך במשחקים שנותרו לא הצליחה נתניה להשיג תוצאות טובות וכפר סבא בסדרת ניצחונות הצליחה לצמצם את הפער מנתניה ועקפה אותה בסיום העונה בנקודה אחת בלבד.

עונת 1982/1983 הייתה עונת התהילה האחרונה של ימיה הגדולים של הקבוצה. נתניה זכתה באליפות החמישית בתולדתיה כשהיא פותחת בסיום העונה פער של 14 נקודות מהמקום השני (3 נקודות לניצחון). בנוסף, השתתפה נתניה באינטרטוטו כשהיא זוכה בראשות הבית בו התמודדו עמה הקבוצות שמשון תל אביב, פ.צ. לוצרן השווייצרית וארהוס הדנית. באותה העונה אימן את הקבוצה מרדכי שפיגלר, שחקן העבר של הקבוצה, אשר טבע את המשפט "נתניה ועוד 15". בעונה שלאחר מכן סיימה נתניה במקום הרביעי בליגה ובשלוש השנים שלאחר מכן סיימה במרכז הטבלה. בעונת 1987/1988 סיימה נתניה במקום השני כסגניתה של הפועל תל אביב.

שנות ה-90 (הירידה הממושכת לליגה השנייה)[עריכת קוד מקור | עריכה]

בעונת 1989/1990 סיימה הקבוצה במקום ה-7 בליגה, בראש טבלת הפלייאוף התחתון של הליגה. שנה לאחר מכן הגיעה נתניה למקום הרביעי בטבלה אך מיקום זה לא סימן את חזרתה לצמרת הכדורגל הישראלי והיא סיימה בשלוש העונות שלאחר מכן במרכז הטבלה. בעונת 1991/1992 שיחקה נתניה באינטרטוטו לאחר שנעדרה מהמפעל למספר שנים, אז הוגרלה בשלב הבתים מול קבוצות מכבי פתח תקווה, סלאביה פראג הצ'כוסלובקית ובאייר לברקוזן הגרמנית. בעונת 1993/1994 שיחקה הקבוצה שוב באינטרטוטו, בשנה האחרונה בה המפעל הונהג רק בשיטת הבתים, אז הגרלה מול קבוצות הפועל באר שבע, לוקומוטיב סופיה הבולגרית, סילקבורג הדנית והלמשטד השוודית.

עונת 1994/1995 הייתה החותם הרשמי לנפילתה של הקבוצה הגדולה של מכבי נתניה. כבר מתחילת העונה לא הצליחה הקבוצה להיחלץ מן התחתית ורצף של הפסדים סימן אותה כמועמדת לירידה. הפסד למכבי הרצליה במחזור הסיום בקרב ישיר נגד הירידה הוריד את הקבוצה לליגה השנייה כאשר סיימה במקום ה-16 והאחרון. בעונתה הראשונה בליגת המשנה סיימה נתניה במקום התשיעי וניצלה מירידה לליגה השלישית. עונה לאחר מכן הצטרפה נתניה למאבק בצמרת הליגה השנייה על הניסיון לעלות לליגה הבכירה וצירפה לשורותיה שחקנים מנוסים כמו לאסלו צה, אלכסנדר גיידוק והמאמן גדעון (גיגי) כהן אך נתניה סיימה במקום השלישי, שתי נקודות מהמקום השני אשר הוביל לליגה הראשונה. בעונת 1998/1999 הוחתם אורי מלמיליאן כמאמן הקבוצה והובאו שחקנים רבים ובהם לאסלו צה, שחזר לקבוצה, ערן שייזינגר, גיא שרעבי, נועם שוהם ודניאל דומיטרסקו. הקבוצה סיימה במקום הראשון והעפילה לליגת העל לאחר ארבע עונות בליגת המשנה.

שנות ה-2000 (החזרה המחודשת לליגה הבכירה)[עריכת קוד מקור | עריכה]

בתחילת עונת 1999/2000 מונה מוטי איווניר למאמן, והקבוצה פתחה את עונת החזרה שלה לליגת העל בהפסד 0-6 למועדון ספורט אשדוד. לאחר רצף של הפסדים לאורך תחילת העונה חזר מלמיליאן לתפקיד מאמן הקבוצה, והחתים את הקשר הוותיק איציק זוהר. הקבוצה הצליחה לברוח ממאבקי התחתית ולסיים במקום העשירי בליגת העל. בשנתיים שלאחר מכן סיימה הקבוצה פעמיים במקום השביעי כאשר היא מנצחת לא פעם קבוצות הנחשבות בכירות ממנה. סגל הקבוצה מנה באותן שנים מספר שחקנים מובילים בארץ באותה תקופה, ובהם אמיר שלח, גיא צרפתי, אישטוון האמר, אורי אוזן ולירון וילנר.

עונת 2002/2003 הייתה עונת החזרה של מכבי נתניה לצמרת הליגה לאחר שנים רבות ונתניה הגיעה למקום הרביעי בראשות המאמן גילי לנדאו והשחקנים ישמעאל אדו, ראובן עטר, אימורו לוקמן, אדריאן דן גמאן וישראל זביטי. בעקבות העונה המוצלחת חזרה נתניה להשתתף במפעל גביע האינטרטוטו, הפעם במתכונתו החדשה הכוללת מספר משחקי גומלין. נתניה הוגרלה בסיבוב הראשון נגד קבוצת פרטיזן טירנה האלבנית. נתניה הפסידה בתוצאה 2-0 באלבניה, ולמרות שניצחה 3-1 בורנה, בולגריה (שם אירחה נתניה) היא הודחה מהמפעל בשל הפרש שערים עדיף לאלבנים.

בעונת 2003/2004 ירדה נתניה לליגה הלאומית לאחר שסיימה במקום ה-11, ובשל כך עזבו אותה מספר שחקנים, ביניהם אורי אוזן, רביד גזל ואימורו לוקמן. לקראת עונת 2004/2005 מונה ראובן עטר למאמן הקבוצה אשר התבוססה בעיקר על מספר שחקני בית וביניהם ישראל זביטי, לירון וילנר, אמיר טגה ואסי וסיהון. בעונה זו זכתה בגביע הטוטו לליגה הלאומית, ובסופה העפילה בחזרה לליגת העל.

בעונת 2005/2006 שיחקה נתניה בליגת העל תחת המאמן ראובן עטר והסגל נבנה ממספר רב של שחקני בית שהיו עם הקבוצה בעונה שלפני כן, וכן צורפו אלן מסודי, פפי קימוטו, טל בנין, דקל קינן, עופר טלקר וליאוניד קרופניק. הקבוצה סיימה באותה עונה במקום השביעי, כאשר לכל אורכה נעשו ניסיונות למכירת הקבוצה מבעליה הקודמים, אשר אלון, דובל'ה לנד ומאיר אוזן לדניאל יאמר. לבסוף עסקה זו נחתמה בסופה של אותה עונה.

עידן דניאל יאמר (2010-2006)[עריכת קוד מקור | עריכה]

בסוף עונת 2005/2006 ולאחר משא ומתן מתמשך, קנה את הקבוצה איש העסקים הגרמני-יהודי דניאל יאמר. מיד לאחר קניית הקבוצה מינה את אייל ברקוביץ' למנג'ר הקבוצה ובעקבות כך התפטר ראובן עטר מאימון הקבוצה. תחת ברקוביץ' החתימה הקבוצה מספר רב של שחקנים כמו לירן שטראובר, אבישי ז'אנו, אופיר חיים, אבי סטרול, מזואה אנסומבו, איתי שכטר ואורי אוזן, וכן הובא אלי גוטמן כמאמן הקבוצה.

ב-25 ביולי 2006, הגיע ויכוח בין יאמר לבין אייל ברקוביץ' לטונים צורמים וכתוצאה מכך פוטר ברקוביץ' ממשרתו כמנג'ר מכבי נתניה. לאחר פיטורו של ברקוביץ' הוחתמו בקבוצה דדי בן דיין, אורן זיתוני, שי בירוק, לואיס מרין וג'ף טוטואנה. גוטמן, יחד עם אנשי ההנהלה קובי בלדב ואיציק גניש, קיבלו עליהם את הסמכויות שהיו של ברקוביץ'. גוטמן, שהפך לאחראי על סגל הקבוצה שחרר את שחקני הבית אסי וסיהון וגיא טוביאק ואת אדריאן פיטו, וכן מיעט בדקות משחק למספר שחקנים בסגל הקבוצה וביניהם מספר שחקני בית, דבר שגרם לעזיבת השחקנים אדם ואייר, אסף בן מוחה וג'ף טוטואנה. לאחר המחזור ה-14 פוטר גוטמן מאימון הקבוצה ועימו פוטרו עוזרו מרקו בלבול ומאמן הכושר אברי מונצ'ר, לאחר שהקבוצה היית במקום השמיני בליגה וספגה קריאות מהקהל על סגנון המשחק ההגנתי.

לאחר פיטוריו של גוטמן מונה למשרת המאמן ראובן עטר. עטר עם החתמתו, קיבל לידיו גם את השחקן תמיר כהן שהיה אמור לחתום בקבוצה לפני פיטורי גוטמן, והביא איתו את מוסא סאנוגו ואמיר חלבי. בנוסף השאיל לקבוצות אחרות את אסף מנדס ואיברהים עבדול ראזאק. עטר הנהיג את נתניה בדרך התקפית יותר משבה נהג גוטמן וכן שילב מספר שחקני בית שלא זכו לדקות משחק רבות וכן שחקני נוער כמו אלמוג כהן ודלה ימפולסקי. במהלך המשחקים שנותרו הוביל עטר את הקבוצה להופעה בגביע אופ"א וכן לסגנות האליפות, תואר אליו לא הגיעה נתניה במשך 19 שנה.

ב-14 באוגוסט 2007 שיחקה הקבוצה את משחקה אירופי ראשון במסגרת גביע אופ"א נגד קבוצת לייריה מפורטוגל, המשחק הסתיים בתוצאה 0-0, ובגומלין שנערך כעבור שבועיים ב-30 באוגוסט 2007 באצטדיון קריית אליעזר נכחו 10,000 אוהדים אשר עשו את הדרך לחיפה, אך הם לא הצליחו לעזור לקבוצה שהפסידה 1-0 משער של סרג' נג'אל בדקות הסיום והודחה מהמשך הטורניר.

את עונת 2007/2008 סיימה נתניה שוב כסגנית האלופה. שחקניה הבולטים באותה העונה היו לואיס מרין, לירן שטראובר, דדי בן דיין, איתי שכטר, אבי סטרול וקלמי סבן, יחד עם שחקני הבית הצעירים אלמוג כהן ודלה ימפולסקי. בסוף העונה החליט הבעלים דניאל יאמר לא להמשיך עם המאמן ראובן עטר למרות הצלחתו בשתי העונות האחרונות, ולהחתים במקומו את בלם העבר של נבחרת גרמניה לותר מתאוס כמאמן ראשי.

את עונת 2008/2009 סיימה נתניה במקום הרביעי, שבעקבותיו קיבלה הקבוצה כרטיס לשלב המוקדמות השני של הליגה האירופית. בסוף העונה עזב מתאוס את הקבוצה, ובמקומו מונה נתי עזריה לאמן את מכבי נתניה. בנוסף, בעלי הקבוצה דניאל יאמר הודיע על קיצוץ גדול של תקציב הקבוצה, ושחרור של שחקני הסגל הבכירים של הקבוצה, ובניהם דדי בן דיין, איתי שכטר, וקפטן הקבוצה לירן שטראובר. בעונת 2009/2010 השתתפה הקבוצה בשלב המוקדמות של הליגה האירופית. נתניה הוגרלה נגד סליימה וונדרס המלטזית, והצליחה להעפיל לשלב הבא לאחר שבמשחק הראשונה שהתקיים במלטה סיימו הקבוצות בתיקו 0-0, ובמשחק הגומלין אשר התקיים באצטדיון בלומפילד נצחה נתניה את סליימה 3-0. בסיבוב השלישי פגשה נתניה את גלאטסראיי הטורקית, והובסה בצמד המשחקים בתוצאה הכוללת 10-1. ב-29 בספטמבר 2010 פוטר נתי עזריה לאחר 4 מחזורי ליגה, לאחר שהקבוצה צברה 2 נקודות בלבד, ובמקומו מונה ראובן עטר, אשר חזר לקדנציה שלישית כמאמן הקבוצה. את אותה עונה סיימה הקבוצה במקום העשירי, הנמוך ביותר בפלייאוף האמצעי.

בפברואר 2010 הודיע דניאל יאמר שהוא לא ימשיך להעביר כספים לקבוצה, ועל העברת סמכויות הקבוצה לקובי בלדב, אשר מונה כיו"ר הקבוצה.

העידן ללא בעלים (2013-2010)[עריכת קוד מקור | עריכה]

את עונת 2010/2011 סיימה מכבי נתניה במקום השישי, כאשר היא לוקחת חלק במשחקי הפלייאוף העליון. כמו כן הגיעה הקבוצה לחצי גמר גביע המדינה בו הפסידה בתוצאה 3-2 למכבי חיפה. את עונה זו סיימה נתניה כשאין אדם שמשקיע בה כספים ומי שניהלו את הקבוצה היו קובי בלדב, שהיה מנכ"ל, וגיל לב, שהיה נשיא הקבוצה לאחר שדניאל יאמר עזב את הקבוצה והעביר להם את סמכויות הקבוצה.

את עונת 2011/2012 סיימה נתניה במקום הרביעי שזיכה אותה בכרטיס לשלב המוקדמות השני של הליגה האירופית, לאחר שניצחה את בני סכנין 3-2 במשחק האחרון שהתקיים באצטדיון הקופסה, משער של עומרי בן הרוש בתוספת הזמן. בעונה זו זכה קפטן הקבוצה, אחמד סבע בתואר מלך שערי ליגת העל. בסיום אותה עונה עזב ראובן עטר את הקבוצה, בנוסף לשחקנים חשובים רבים כמו חן עזרא, ניר נחום ופיראס מוגרבי.

בעונת 2012/2013 מונה טל בנין למאמן הקבוצה, כשחלק גדול מסגל השחקנים של המועדון השתנה. השחקנים הבולטים שהביא בנין לקבוצה היו עידן שריקי, יוסי שבחון, עלי חטיב והשוער הזר לואיג'י צ'נאמו. בסיבוב השני של מוקדמות הליגה האירופית התמודדה נתניה נגד קופס הפינית, והודחה לאחר שהפסידה בסיכום שני המשחקים. ב-4 בנובמבר 2012, חנכה הקבוצה את אצטדיונה החדש בניצחון 2-1 על הפועל תל אביב אל מול 13,800 צופים שמילאו את האצטדיון. במחזור ה-27, שישה מחזורים לסיום העונה, פוטר בנין לאחר שהקבוצה נקלעה למאבקי תחתית והייתה במקום הלפני האחרון. במקומו מונה שוב ראובן עטר, שלא הצליח להשאיר את הקבוצה בליגת העל, ובתום העונה ירדה הקבוצה לליגה הלאומית לאחר שהפסידה להפועל באר שבע 3-0 במחזור האחרון.

עידן יוסי מאור ואלי שגב[עריכת קוד מקור | עריכה]

לקראת עונת 2013/2014 נרכשה הקבוצה על ידי שתי קבוצות משקיעים בראשות יוסי מאור ואלי שגב. העסקה בוצעה על ידי עורך הדין רועי דניאל שכיום משמש כמנכ״ל המועדון ונציג הבעלים[2][3]. יוסי מזרחי מונה למאמן הקבוצה. ב-4 באפריל 2014, אחרי 31 משחקים בליגה הלאומית, הבטיחה הקבוצה את העלייה בחזרה לליגת העל. בעונה זו העפילה הקבוצה לגמר גביע המדינה, לאחר שבחצי הגמר ניצחה 1-2 את מכבי פתח תקווה מליגת העל. במשחק הגמר הפסידה הקבוצה 1-0 לעירוני קריית שמונה לאחר הארכה. בנובמבר 2014 הודיע שגב על עזיבת הקבוצה[4].

בסיום עונת 2015/2016 חזרה הקבוצה לליגה הלאומית לאחר עונה הגרועה בתולדותיה, עונה שבה ניצחה משחק אחד בלבד.

עידן אייל סגל[עריכת קוד מקור | עריכה]

בקיץ 2016 נכנסה הקבוצה להקפאת הליכים בעקבות חובות כבדים שצברה, עקב כך החלה הקבוצה את עונת 2016/2017 עם מינוס 9 נקודות בליגה הלאומית. לאחר מכרז לרכישת הקבוצה נקבע כי איש העסקים אייל סגל, אוהד הקבוצה, ישמש כבעלים תמורת מיליון שקלים וחצי. ב-28 באפריל 2017 הבטיחה הקבוצה את העלייה בחזרה לליגת העל לאחר עונה אחת בלאומית.

אוהדים[עריכת קוד מקור | עריכה]

סמל ארגון האוהדים Diamonds Army

ארגון האוהדים הנוכחי של מכבי נתניה הוא ארגון ה"דיימונדס ארמי" (Diamonds Army - צבא היהלומים), שהוקם בשנת 2009. הארגון תומך בקבוצה בעידוד ובהכנת תפאורות למשחקים.


הקהל של מכבי נתניה הוא הקהל שזכה הכי הרבה פעמים בתואר הקהל ההוגן של הסיבוב הראשון בליגת העל - ב"תוכנית בועטים את האלימות והגזענות מהמגרשים". לארגון האוהדים של הקבוצה יש עד כה כ-3 זכיות בתואר בעונות 2009/2010, 2011/2012, 2012/2013.

קבוצות יריבות[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • הפועל כפר סבא - המשחקים בין הפועל כפר סבא למכבי נתניה נקראו זה שנים "דרבי השרון" שכן אלו שתי הקבוצות המרכזיות והחשובות ביותר ששיחקו באזור השרון מאז הקמת ליגות הכדורגל בישראל, גם משחקים של השתיים נגד הפועל רעננה, הפועל רמת השרון ומכבי הרצליה נקראו בשם דרבי השרון אך זהו שם השמור בעיקר למשחקים בין השתיים הללו.
  • בית"ר נתניה - קבוצה זו שיחקה במשך עונה אחת בלבד בליגה הבכירה, ולכן נערכו ביניהן 2 משחקי דרבי בלבד במסגרתה של ליגה זו. בית"ר נתניה אינה קיימת עוד.
  • בית"ר טוברוק - קבוצה שהוקמה לאחר הפסקת פעילותה של בית"ר נתניה. ביריבות זו נערכים משחקים רק בליגות הנוער, הנערים והילדים שכן הקבוצה הבוגרת של בית"ר משחקת בליגה ג' ומעולם לא העפילה לאחת משתי הליגות הבכירות. בשנים האחרונות משכו המשחקים, גם בליגות הילדים הנמוכות את תשומת הלב בעיר, בעיקר בגלל ויכוחים בין הנהלות הקבוצות מסביב למשחק שנגררו לפעמים עד לאלימות פיזית. לאחר הגעת הבעלים החדשים אלי שגב ב 2014 הגיעו שני הצדדים להסכם לפיו מכבי נתניה הראשונה שתזכה לקחת שחקנים מקבוצת הנוער בית"ר טוברוק לאחר שנים של סכסוך.

תלבושת[עריכת קוד מקור | עריכה]

מדי הקבוצה בתחילת דרכה היו בצבעים ירוק ולבן, אך בשנת 1975 הוחלפו לצבעים צהוב ושחור, בהם משחקת הקבוצה עד היום.

תקופה מייצרת המדים ספונסר
1998 – 1999 נייק יוניברס קלאב
1999 – 2002 אדידס מת"ב
2002 – 2003 בזק
2003 – 2004 כלל ביטוח
2004 – 2006 דיאדורה
2006 - 2007 לוטו
2007 - 2008 קאפה
2008 – 2009 מגדל מקפת
2009 – 2010 דיאדורה
2010 – 2011 אירייה
2011 – 2013 דיאדורה BBB
2013 – 2015 ג'ומה
2015 - 2016 דיאדורה
2016 – לוטו קשרי תעופה

שחקנים מפורסמים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ישראלים




שחקנים זרים

לרשימת כל הערכים על שחקני הקבוצה ראו קטגוריה: כדורגלני מכבי נתניה

מאמנים[עריכת קוד מקור | עריכה]

המאה ה-20[עריכת קוד מקור | עריכה]

שם שנת התחלה שנת סיום
גרמניהגרמניה זיגרמן ודופרמן 1935 1936
ישראלישראל גרשון פשקוב 1936 1937
ישראלישראל בן עמי מיכליס 1937 1938
ישראלישראל ארמין וייס 1938 1939
ישראלישראל ברוך פייר 1939 1940
ישראלישראל ארמין וייס 1941 1942
ישראלישראל ג'רי בית הלוי 1943 1945
ישראלישראל יעקב פויאר 1946 1947
ישראלישראל ארמין וייס 1949 1950
ישראלישראל ג'רי בית הלוי 1951 1952
ישראלישראל גרשון מלר 1953 1954
ישראלישראל צ'יבי בראון 1954 1955
ישראלישראל בראון ומלר 1955 1956
ישראלישראל רייגש וכספי 1956 1957
ישראלישראל ג'רי בית הלוי 1957 1960
ישראלישראל יצחק שניאור 1960 1961
שם שנת התחלה שנת סיום
ישראלישראל טסלר וכספי 1961 1962
ישראלישראל יצחק כספי 1962 1963
ישראלישראל מילאן באציץ' 1963 1965
ישראלישראל אוטו שלפנברג 1965 1966
ישראלישראל שלפנברג ושפר 1966 1967
ישראלישראל יצחק שניאור 1968 1970
ישראלישראל דוד שוייצר 1970 1971
ישראלישראל אלי פוקס 1971 1972
ישראלישראל אריה רדלר 1972 1974
ישראלישראל אליעזר שפיגל 1974 1975
ישראלישראל שמואל פרלמן 1975 1979
ישראלישראל יעקב גרונדמן 1979 1981
ישראלישראל שמואל פרלמן 1981 1982
ישראלישראל מוטל'ה שפיגלר 1982 1983
ישראלישראל שפיגלר ורדלר 1983 1984
שם שנת התחלה שנת סיום
ישראלישראל רדלר ופרלמן 1984 1985
ישראלישראל רוזן וזלצר 1985 1986
ישראלישראל זאב זלצר 1986 1988
ישראלישראל שייע פייגנבוים 1988 1989
ישראלישראל פייגנבוים ושפיגלר 1989 1990
ישראלישראל מוטל'ה שפיגלר 1990 1991
ישראלישראל שפיגלר ואבי כהן 1991 1992
ישראלישראל שרייר ופרלמן 1992 1993
ישראלישראל שמואל פרלמן 1993 1994
ישראלישראל חדד, מכנס ופרלמן 1994 1995
ישראלישראל גזל, בני לם ודורה 1995 1996
ישראלישראל גדעון כהן 1996 1997
ישראלישראל ג. כהן ומסינג 1997 1998
ישראלישראל מלמיליאן ורוני לוי 1998 1999
ישראלישראל איווניר ורמי לוי 1999 2000

המאה ה-21[עריכת קוד מקור | עריכה]

שם שנת התחלה שנת סיום משחקי ליגה אחוזי הצלחה[1]
ישראלישראל אורי מלמיליאן 2000 2001 53 42.1%
ישראלישראל גדעון דמתי 2001 2002 18 40.7%
ישראלישראל גילי לנדאו 2002 2004 49 46.2%
ישראלישראל אלי כהן 2004 2004 5 20.0%
ישראלישראל ראובן עטר 2004 2006 78 46.1%
ישראלישראל אלי גוטמן 2006 2006 14 42.8%
ישראלישראל ראובן עטר 2007 2008 52 62.1%
גרמניהגרמניה לותר מתאוס 2008 2009 33 54.5%
ישראלישראל נתי עזריה 2009 2009 4 16.6%
ישראלישראל ראובן עטר 2009 2012 101 47.8%
ישראלישראל טל בנין 2012 2013 27 33.0%
ישראלישראל ראובן עטר 2013 2013 6 44.4%
ישראלישראל יוסי מזרחי 2013 2015 54 61.1%
ישראלישראל רוני לוי 2015 2015 14 52.3%
ישראלישראל שלומי דורה 2015 2015 9 25.0%
ישראלישראל ראובן עטר 2015 2016 8 12.5%
ישראלישראל מנחם קורצקי 2016 2016 8 4.16%
ישראלישראל עומר פרץ (זמני) 2016 2016 6 5.55%
ישראלישראל סלובודאן דראפיץ' 2016 37 71.1%

הערות:

‏1. אחוזי ההצלחה הם אחוז הנקודות שנצברו מתוך סך הנקודות האפשריות במשחקי ליגה בלבד והחל מהמאה ה-21.

2. מספר מאמנים שרשומים באותה עמודה (בשם המאמן), לא אימנו בהכרח ביחד, אולם חלקם אימנו באותה עונה זה אחר זה.

מכבי נתניה בגביעי אירופה[עריכת קוד מקור | עריכה]

עד תחילת שנות ה-90 הקבוצות הישראליות השתתפו בגביע האינטרטוטו בלבד ולא קיבלו כרטיס למפעלים האירופיים, מכבי נתניה השתתפה 8 פעמים במפעל זה.

עונה מפעל שלב מועדון משחק בית משחק חוץ תוצאה סופית
1978 גביע האינטרטוטו שלב הבתים (בית 8) בוסניה והרצגובינהבוסניה והרצגובינה סלובודה טוזלה 2:2 2:2 מקום ראשון[5]
שוודיהשוודיה אלפסבורג 7:1 2:2
נורווגיהנורווגיה לילסטרום 1:0 1:2
1979 שלב הבתים (בית 1) גרמניהגרמניה ורדר ברמן 0:1 0:1 מקום שלישי[6]
בלגיהבלגיה סטנדרד לייז' 1:1 1:3
אוסטריהאוסטריה ראפיד וינה 4:2 2:2
1980 שלב הבתים (בית 3) דנמרקדנמרק ק.ב. קופנהגן 3:0 2:3 מקום ראשון[7]
בלגיהבלגיה רויאל אנטוורפן 1:1 1:1
ישראלישראל מכבי תל אביב 1:0 3:1
1981 שלב הבתים (בית 1) גרמניהגרמניה וויינר ס.צ. (Weiner SC) 1:1 0:2 מקום שלישי[8]
בלגיהבלגיה ר.פ. ליאז' (RFC Liège) 3:1 2:3
ישראלישראל הפועל תל אביב 1:1 4:1
1983 שלב הבתים (בית 4) דנמרקדנמרק אארהוס (AGF) 3:1 2:1 מקום ראשון[9]
שוויץשוויץ לוצרן 6:3 1:4
ישראלישראל שמשון תל אביב 3:0 2:1
1992 שלב הבתים (בית 9) צ'כיהצ'כיה סלביה פראג 1:4 1:3 מקום רביעי[10]
גרמניהגרמניה באייר לברקוזן 0:1 0:3
ישראלישראל הפועל פתח תקווה 0:0 2:2
1994 שלב הבתים (בית 1) שוודיהשוודיה הלמשטדס ב.ק. - 1:2 מקום חמישי[11]
בולגריהבולגריה לוקומוטיב סופיה 2:2 -
צ'כיהצ'כיה ספרטה פראג 2:1 -
דנמרקדנמרק סילקבורג א.פ. (Silkeborg IF) - 0:0
2003 סיבוב ראשון אלבניהאלבניה פרטיזן טיראנה 3:1 0:2 3:3* [12]

מכבי נתניה שיחקה ארבע עונות במוקדמות גביע אופ"א והליגה האירופית.

עונה מפעל שלב מועדון משחק בית משחק חוץ תוצאה סופית
2007/2008 גביע אופ"א שלב המוקדמות השני אוניאו לייריה פורטוגלפורטוגל 1:0 0:0 1:0
2008/2009 הליגה האירופית שלב המוקדמות השני צ'רנו ורנה בולגריהבולגריה 1:1 (פרנסיס קיויו) 2:0 3:1
2009/2010 שלב המוקדמות השני סליימה וונדרס מלטהמלטה 0:3 (מעוז סמיה, אחמד סבע, חן עזרא) 0:0 0:3
שלב המוקדמות השלישי גלאטסראיי טורקיהטורקיה 4:1 (דלה ימפולסקי) 6:0 10:1
2012/2013 שלב המוקדמות השני קופס פינלנדפינלנד 2:1 (יוסי שבחון) 0:1 (אחמד סבע) 2:2*

תארים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ליגת העל

גביע המדינה

אלוף האלופים:

  • זכייה (5) (שיא משותף): 1970, 1973, 1977, 1979, 1982

גביע ליליאן

  • זכייה (2) (שיא משותף): 1982/1983, 1983/1984

גביע הטוטו לליגה הלאומית

  • זכייה (1): 2004/2005

שיאים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ציוני דרך[עריכת קוד מקור | עריכה]

שיאים קבוצתיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • עונות בליגה הראשונה: 61 (כולל עונת 2017/2018)
  • עונות בליגת המשנה: 13
  • עונות בליגה השלישית: 3
  • הניצחון הגדול ביותר בליגה הראשונה: 0-9 מול הפועל לוד, 1985
  • הניצחון הגדול ביותר בליגה השנייה: 2-12 מול הפועל גבעת חיים, 1962
  • ההפסד הגדול ביותר: 10-1 מול מכבי פתח תקווה, 1949
  • הניצחון האירופי הגדול ביותר: 1-7 (מול אלפסבורג משוודיה, גביע האינטרטוטו, 1 ביולי 1978)
  • ההפסד האירופי הגדול ביותר: 6-0 (מול גלאטסראיי מטורקיה, גביע אופ"א, 6 באוגוסט 2009)
  • שיא ניצחונות לעונה בליגה העליונה: 20 (עונת 1970/1971)
  • שיא הפסדים לעונה: 23 (עונת 2015/2016)
  • שיא נקודות לעונה: 61 (30 משחקים - עונת 1982/1983)
  • שיא שערים לעונה: 82 (עונת 1966/1968)
  • הפרש שיא לעונה: 69 (עונת 1963/1964: 86 - 17)
  • שיא ניצחונות רצופים בליגה הראשונה: 8 (עונת 1970/1971)
  • שיא ניצחונות רצופים בליגה השנייה: 10 (עונת 1963/1964)
  • שיא משחקים ברציפות ללא הפסד: 16 משחקים (13 משחקי ליגה + 3 משחקי גביע המדינה בעונת 2011/2012)

שיאים אישיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

זוכים בתואר מלך השערים במדי מכבי נתניה[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • שחקני הקבוצה זכו 12 פעמים בתואר מלך השערים בליגה לעונה המפורט לפי הטבלה הבאה:
עונה שם השחקן שערים
1965/1966 מרדכי שפיגלר 17 ביחד עם משה רומנו משמשון תל אביב
1966/1968 מרדכי שפיגלר 38 [13]
1968/1969 מרדכי שפיגלר 25
1975/1976 עודד מכנס 21
1977/1978 דוד לביא 16
1978/1979 עודד מכנס 18 ביחד עם אלי מיאלי מבית"ר ירושלים
1979/1980 דוד לביא 18
1981/1982 עודד מכנס 26
1982/1983 עודד מכנס 22
1983/1984 דוד לביא 16
1984/1985 דוד לביא 18
2011/2012 אחמד סבע 20

זוכים בתואר כדורגלן העונה במדי מכבי נתניה[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • שחקני הקבוצה זכו 9 פעמים בתואר כדורגלן העונה בישראל לליגה הבכירה המפורט לפי הטבלה הבאה:
עונה שחקן תארים קבוצתיים הערות
1965/1966 מרדכי שפיגלר כבש 17 שערים
1969/1970 מרדכי שפיגלר כבש 12 שערים
1970/1971 מרדכי שפיגלר כבש 13 שערים
1977/1978 עודד מכנס אליפות כבש 14 שערים
1979/1980 יצחק ויסוקר אליפות שוער
1981/1982 עודד מכנס סגנות כבש 26 שערים
1982/1983 עודד מכנס אליפות כבש 22 שערים
2011/2012 אחמד סבע כבש 20 שערים ובישל 5

שיאים בנבחרת ישראל[עריכת קוד מקור | עריכה]

סגל השחקנים[עריכת קוד מקור | עריכה]

נכון ל-2 באוגוסט 2017

מס' עמדה שם
1 ישראלישראל שוער דין גל
2 ישראלישראל מגן ויקי כחלון
3 ישראלישראל מגן בן צעירי
5 קרואטיהקרואטיה בלם ברנקו ורגוץ'
6 ישראלישראל קשר דן גלזר
7 ישראלישראל קשר עדי קונסטנטינוס
8 ישראלישראל חלוץ עדן שרם
9 ברזילברזיל חלוץ לאנדרו ריביירו
10 ישראלישראל קשר דיא סבע
11 ישראלישראל חלוץ ברק בדש
12 ישראלישראל בלם לני אהרון
14 ישראלישראל מגן חגי גולדנברג
15 ישראלישראל קשר אביב אברהם
16 ישראלישראל מגן קובי מור
מס' עמדה שם
18 ישראלישראל קשר אמייה טגה
19 ישראלישראל קשר ניסן דנון
20 ישראלישראל בלם עיסאם עיאשי
22 ישראלישראל שוער גולן אלקסלסי
23 ישראלישראל בלם גיא גרוס
25 ישראלישראל בלם דודי תירם
31 גרמניהגרמניה בלם טים הויבך
55 ניז'רניז'ר קשר עלי מוחמד
77 ישראלישראל קשר ניקולס אולסק
82 ישראלישראל שוער דני עמוס
88 טוגוטוגו קשר דידייה קוגבנייה
98 ישראלישראל שוער עמית מרג'יאן
99 ישראלישראל קשר ערן לוי (קפטן)

צוות מקצועי[עריכת קוד מקור | עריכה]

מאמן ראשי סרביהסרביה ישראלישראל סלובודאן דראפיץ'
עוזר מאמן ישראלישראל שי ברדה
מאמן שוערים ישראלישראל עופר בסון
מאמן כושר ישראלישראל יניב מדר

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • זוהיר בהלול, רמי ברוש, יגאל ביטון, האנציקלופדיה לכדורגל ישראלי, כרך ג', עמ' 108 - 119, הוצאת ישראגול, 2011

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא מכבי נתניה בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ אריה ליבנת, "היינו ברצלונה של ישראל", באתר הארץ, 26 בספטמבר 2012
  2. ^ סיון גולדנברג, ‏נתניה עוברת לבעלות של רועי דניאל ואלי שגב, באתר ONE‏, 8 באוגוסט 2013
  3. ^ שלמה וייס‏, מכבי נתניה: דניאל מנכ"ל, לב נשיא, בלדב ללא תפקיד, באתר וואלה! NEWS‏, 9 באוגוסט 2013
  4. ^ משה בוקר, מכבי נתניה: אלי שגב חיפש את הרגע המתאים לעזוב, באתר הארץ, 12 בנובמבר 2014
  5. ^ טבלת האינטרטוטו לעונת 1978, באתר mogiel, ‏1 ביולי 1978
  6. ^ טבלת האינטרטוטו לעונת 1979, באתר mogiel, ‏1 ביולי 1979
  7. ^ טבלת האינטרטוטו לעונת 1980, באתר mogiel, ‏1 ביולי 1980
  8. ^ טבלת האינטרטוטו לעונת 1981, באתר mogiel, ‏1 ביולי 1981
  9. ^ טבלת האינטרטוטו לעונת 1983, באתר mogiel, ‏1 ביולי 1983
  10. ^ טבלת האינטרטוטו לעונת 1992, באתר mogiel, ‏1 ביולי 1992
  11. ^ טבלת האינטרטוטו לעונת 1995, באתר mogiel, ‏1 ביולי 1995
  12. ^ תוצאות גביע האינטרטוטו לעונת 2003, באתר RSSSF, ‏21 ביוני 2003
  13. ^ עונת 1966/1968 הייתה עונה כפולה בת 60 משחקים.