יעקב כהן (כדורגלן)

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
יעקב כהן
מידע אישי
לידה 25 בספטמבר 1956 (בן 67)
באר שבע שבישראל
גובה 1.75 מטר
עמדה מגן שמאלי
מועדוני נוער
הפועל באר שבע
מועדונים מקצועיים כשחקן*
שנים מועדונים הופעות (ש)
1974–1980
1980–1981
1981–1982
1982–1983
1983–1985
1985–1986
1986–1988
1988–1989
הפועל באר שבע
ברייטון
בית"ר תל אביב
מכבי תל אביב
הכח מכבי רמת גן
הפועל תל אביב
בית"ר תל אביב
מכבי פתח תקווה

6 (0)



40 (0)
נבחרת לאומית כשחקן
1976–1981 ישראל 19 (1)
* הנתונים מתייחסים למשחקי הליגה בלבד

יעקב כהן (נולד ב-25 בספטמבר 1956) הוא כדורגלן עבר ישראלי שאת החלק החשוב בקריירה שלו עשה כמגן שמאלי בהפועל באר שבע איתה זכה בשתי אליפויות. שיחק במדי נבחרת ישראל ובמדי קבוצת ברייטון האנגלית. היה הכדורגלן הבאר שבעי הראשון אשר גדל במועדון ושיחק בליגה זרה.

קריירה[עריכת קוד מקור | עריכה]

החל את הקריירה בקבוצת הנוער של הפועל "השלושה" באר שבע כבר בגיל 13 ושיחק בתפקיד קשר שמאלי במשך ארבע עונות. זכה עם קבוצת הנוער באליפות ליגת הנוער. בשנת 1974, עונת האליפות הראשונה של הפועל באר שבע, בעת שהיה בן שבע עשרה וחצי, צורף לקבוצת הבוגרים ותופקד כמגן שמאלי מאחר שחיים יהודה, המגן השמאלי הקבוע, היה מצוי באותה עת בסכסוך על רקע כספי עם המועדון. מאמן הקבוצה, אמציה לבקוביץ', יישם בהצלחה רבה טקטיקה של שני מגינים תוקפים, שהייתה אז נחלת נבחרות וקבוצות אירופאיות בלבד. בבאר שבע מילאו תפקיד זה שני מגינים מהירים, טכניים ובעלי יכולת התקפית: אורי בנימין באגף הימני ויעקב כהן באגף השמאלי. כאמור, שינוי זה זכה להצלחה רבה והיה אחד מהסיבות העיקריות לזכייתה של הקבוצה בשתי אליפויות רצופות. כהן הצטיין בשילוב של משחק מהיר ואלגנטי ובמסירות מדויקות. נחשב גם למגן עקשן שסירב לוותר לאחר איבודי כדור.

ב-1979 קיבל הצעה מהקבוצה האנגלית ארסנל להצטרף לשורותיה. הפועל באר שבע סירבה לשחרר אותו וכהן נכנס לשנה של הסגר בה היה מנוע לשחק בקבוצה כלשהי ובנבחרת. ב-1981 הוא הפך לשחקן חופשי והחל להתאמן בארסנל. לטענתו, באותה עת היה הסגל בארסנל עמוס בכוכבים ובהם אף המגן השמאלי של נבחרת אנגליה, קני סנסום. ועקב חששו של כהן שלא יזכה כלל לשחק, הוא העדיף לחתום בקבוצה זוטרה בליגה האנגלית העליונה. קבוצת ברייטון, שרכשה גם את כדורגלן מכבי נתניה, משה גריאני, הציעה לו חוזה והוא החליט לחתום עליו. עקב קשיים בהשגת רישיון עבודה באנגליה הוא החל לשחק רק במחצית העונה. במשך שנה שיחק כהן לחלופין בהרכב הראשון ובקבוצת המילואים ולא זכה להצלחה גדולה.

ב-1981 קיבל הצעה לחוזה נדיב מאיש העסקים שלום גניש, שקנה את קבוצת בית"ר תל אביב, והחליט לשוב ולשחק בישראל. לאחר ששיחק בבית"ר תל אביב עבר למכבי תל אביב, ומשם להכח מכבי רמת גן, ואחר כך להפועל תל אביב, עמה זכה באליפות בעונת 1985/1986 תחת הדרכתו של דוד שווייצר. לאחר מכן שב לבית"ר תל אביב, ולבסוף עבר למכבי פתח תקווה, שם שיחק עד שפרש ממשחק פעיל בשנת 1989.

נבחרת ישראל[עריכת קוד מקור | עריכה]

ב-4 בפברואר 1976 ערך כהן את הופעת הבכורה שלו בנבחרת ישראל, בהפסד 0–1 לנבחרת דנמרק. כהן השתתף במשחקי הנבחרת במוקדמות מונדיאל 1978 ובמוקדמות מונדיאל 1982. בסך הכול שיחק ב-19 משחקים בין ארציים וכבש שער אחד (בניצחון 2–0 על דנמרק בפברואר 1978). משחקו האחרון במדי הנבחרת היה משחקה האחרון במוקדמות מונדיאל 1982, ב-18 בנובמבר 1981, בהפסד 0–1 לנבחרת צפון אירלנד באצטדיון וינדזור פארק בבלפסט.

לאחר הפרישה[עריכת קוד מקור | עריכה]

לאחר פרישתו מכדורגל, הצטרף כהן לעסק המשפחתי מאפיית "בית הבאגט" בבאר שבע.

תארים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הפועל באר שבע
הפועל תל אביב

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]