משה הכהן נהר

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
רבי משה הכהן נהר
אין תמונה חופשית
אין תמונה חופשית
לידה אזמיר
פטירה 1894
כ"ב בתמוז ה'תרנ"ד
צפת
מדינה האימפריה העות'מאנית
מקום פעילות אזמיר, תירייא, בורון אבאד, טבריה, צפת
חיבוריו כסא דברכתא
אב רבי דניאל הכהן נהר
צאצאים רבקה
מספר צאצאים 2
חתימה עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית
שער החיבור "כסא דברכתא", לר' משה הכהן נהר, שנדפס יחד עם מהדורת "קריית ספר", איזמיר תרכ"ג (1863).

הרב משה הכהן נהר, המכונה אבא (תקפ"ה, 1825 בערך - כ"ב בתמוז תרנ"ד, 26 ביולי 1894), היה רב באזמיר, בטבריה ובצפת ורבה של תירייא (Tire) הסמוכה לאזמיר. מחבר ספר כסא דברכתא.

תולדותיו[עריכת קוד מקור | עריכה]

נולד באזמיר, לרבי דניאל הכהן נהר, מחבר ספר יד הנהר,[1] ולקדן חנולה, בתו של ר' רחמים אריה אברהם הכהן ארייאש. נישא לג'וייא, בתו של רבי אברהם פאלאג'י, שמזכיר אותו רבות בספריו ומכנהו "חתני החכם השלם והכולל נז"י [=נעים זמירות ישראל] כמה"ר משה הכהן נהר".[2] רבי חיים פאלאג'י, מזכירו בספריו[3] ומשבח אותו מאד:

סופר מהיר נכדי החכם השלם והכולל עצום ורב נעים זמירות ישראל כמה״ר משה הכהן נהר נר״ו דבספרים שכתב עושה וי״ו דשלום חסר העוקץ...

ספר חיים סימן א״ך דף ע״ב עמוד ב

.

שימש כרב של הכפר בורון אבאד הסמוך לאיזמיר, משם שלח רבי משה שאלות לרבי חיים פלאג'י[4]. לאחר מכן כיהן כרבה של תירייא הסמוכה לאזמיר. עלה לארץ ישראל והתיישב בטבריה. דן עם חכמי דורו, וביניהם רבי משה בארקי[5], ורבי חיים בנימין פונטרימולי בספרו פתח הדביר[6] שכותב לרב משה ”אהבת עולם אהבתיך” (פתח הדביר, כסא דחיי (סימן ק"ץ)). הוציא לאור את ספר קרית ספר לרבי מנחם המאירי בשתי מהדורות[7] עם הקדמה ממנו.

בתר"י עזב את טבריה ועבר לגור בצפת. שב לאיזמיר ושם נפטר בכ"ב בתמוז התרנ"ד (1894). רבי יוסף פלאג'י ספד לו[8].

צאצאיו[עריכת קוד מקור | עריכה]

בתו שרה נישאה לרב ישמעאל הכהן, רבה של צפת. בתו רבקה נישאה לרבי אליהו, בנו של רבי מאיר הכהן ובנם היה רבי דוד רחמים הכהן, שנפטר בה' בטבת תרמ"ד בימי אביו וסבו בעודו מאורס אך טרם נישא. בת אחרת (ששמה לא נודע) נישאה לרב שמואל ממן.[9]

ספרו[עריכת קוד מקור | עריכה]

קונטרס כסא דברכתא (בתוך 'קרית ספר' אזמיר תרכ"ג) - ט"ז סימנים: שו"ת ובירורי הלכה בענייני מידות, שעורים וספק ברכות וכן קונטרס בנושא כתיבת סת"ם. אותו הדפיס יחד עם ספר קרית ספר לרבי מנחם המאירי. כתב גם את ההקדמה לספר יד הנהר[1] לאביו, רבי דניאל.

אילן יוחסין[עריכת קוד מקור | עריכה]

עץ משפחת חזן 


 
 
יוסף חזן
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
חיים חזן (הראשון)כלב
 
 
דוד חזן
 
 
חיים חזן (השני)
 
 
רפאל יוסף חזן (חקרי לב)
 
 
 
 
 
 
רושא (חווה)
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
יעקב פאלאג'י
 
קאלי קאדיןחיים דוד חזןאליעזר חזןרחמים אליהו חזן
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
חיים פאלאג'ימשה חזןרפאל חזןישראל משה חזן
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
יוסף פלאג'ירחמים נסים יצחק פלאג'יאברהם פלאג'ישרה (חזן)
 
יוסף רפאל עוזיאלאליהו בכור חזן
 
דינה (ברקי)
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
משה הכהן נהר
 
ג'ויהשלמה דודבן-ציון מאיר חי עוזיאל
 
 
 
 
שרה
 
ישמעאל בן פנחס הכהן
 


הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ 1 2 (אזמיר תרמ"ד)
  2. ^ ספר ויקרא אברהם, סדר ויקרא, פרשה ראשונה.
  3. ^ למשל:"שמעתי מפי נכדי הרב ועצום ספרא רבה ויקירא כמהר"ר משה הכהן נהר נר"ו בעל ספר "כסא דברכתא". (נפש כל חי מערכת מי את ס'). במקום אחר החבי"ף מכנהו 'ידי"ן החה"ש נכדי הפוסק ה"י'. וראה: פתח הדביר ח"א או"ח סימן קצ, דף ריד, ע"ב בכסא דחיין. ראה עוד ב "חיים לראש" בסוף הספר דף ק"י ע"א. מועד לכל חי סימן ל"א אות פ"א ובמקומות נוספים.
  4. ^ רוח חיים חלק א' או"ח סימן תרפ"א אות א', דף קח
  5. ^ מזכרת משה, סימן ה'
  6. ^ או"ח סימן קל"ב, וכן שם בסימן ק"ץ
  7. ^ אזמיר תרכ"ג, אזמיר תרמ"ד
  8. ^ יוסף את אחיו, מערכת ד'
  9. ^ שני חתניו מוזכרים בהספדו: ספר שמו אברהם, ח"ב, דרוש י"א להספד, דף סט, ע"א.