יוסף חזן
| לידה |
1741 ה'תק"א אזמיר |
|---|---|
| פטירה |
31 באוקטובר 1820 (בגיל 79 בערך) כ"ג בחשוון ה'תקפ"א |
| כינוי | היר"ח, החק"ל |
| מקום קבורה | הר הזיתים |
| מדינה | האימפריה העות'ומנית |
| מקום פעילות | איזמיר, ירושלים |
| תפקידים נוספים | ראשון לציון |
| רבותיו | רב' יעקב אלבעלי, ר' חיים בכ״ר, ר' דוד אבואלעפייה, ר' יצחק נוניס בילמונטי |
| בני דורו | ר' יום טוב אלגאזי, ר' רפאל יצחק מאייו, ר' יצחק גאטינייו, ר' מרדכי הלוי, ר' דוד אמאדו, ר' רפאל אשכנזי |
| חיבוריו | חקרי לב, מערכי לב |
| בת זוג | רושא חוה פאלאג'י |
| צאצאים | בכור חיים, רחמים אליהו, אליעזר, גרשון, יצחק, חיים דוד חזן, קאלי קאדין. |
| חתימה |
 |
  | |
הרב יוסף רפאל חזן (מכונה היר"ח או החק"ל[1]; ה'תק"א, 1741 - 31 באוקטובר 1820, כ"ג בחשוון ה'תקפ"א) היה פוסק הלכה, מגדולי חכמי איזמיר, חברון וירושלים שכיהן כראשון לציון לאחר שעלה לארץ ישראל. ספרו "חקרי לב" הוא אחד מספרי השו"ת החשובים.
ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]
נולד באיזמיר שבטורקיה בשנת ה'תק"א (1741), לרב חיים חזן, מצאצאי רבי אברהם חזן מגירונה, בן חבורתו של הרמב"ן מהמאה ה-13, ומחבר הפיוט "אחות קטנה לראש השנה. ראשית לימודו היה אצל אביו, אך האב נפטר בהיותו רך לימים. לעזרת משפחתו עמדו קרוביו וגבירי העיר, ביניהם הרב דוד מורדוך, הרב דוד אליהו חזן והרב דוד פאלאג'י, ובעזרתם יכול היה להתמסר ללימוד התורה.
בשנת ה'תקי"ח (1758), בגיל 17, החל לדרוש בציבור, ושימש בתפקידים שונים בקהילתו, כאפוטרופוס על נכסי יתומים ואלמנות, ועל נכסי הקדש שונים.
בשנת ה'תק"ל, בגיל 29[2], מונה על ידי הרב חיים אבולעפיה, רבה הזקן של איזמיר, לאחד משלושת דייני העיר, והוא הצעיר ביניהם.
בשנת ה'תקל"ד, ארבע שנים לאחר מכן, נתמנה למרביץ תורה שני.
בשנת ה'תק"ן נבחר על ידי רבני העיר לשמש כר"מ ומורה צדק בעיר.
בשנת ה'תקנ"ד (1794), לאחר שהרב חיים מודעי, ראש רבני איזמיר, חזר לצפת, מונו הרב חזן והרב רפאל יצחק מאיו, על ידי טובי העיר, ל"רב הכולל" - רבני העיר איזמיר, וראשי ישיבת "בית יעקב רבי". לאחר פטירת הרב מאיו, שימש הרב חזן כרב כולל היחיד. אחד מחברי בית דינו היה הרב רחמים אריה אברהם הכהן ארייאש[3].
בשנת ה'תקע"ג (1813) עלה לארץ ישראל והתיישב בחברון, שם שימש כרב וכאב בית דין מספר שנים.
לאחר פטירת הראשון לציון, הרב יעקב קוראל, בשבט ה'תקע"ח (1818), נתמנה הוא תחתיו לראשון לציון בירושלים.
מעבר לגדלותו בנגלה ובהלכה, היה בקיא בתורת הסוד. גדלותו התורנית הביאה לכך שלמרותו סרו גם בעדת האשכנזים. הוא השיב תשובות בכל מקצועות התורה לאלפי שואלים ממקומות רבים, וגם תלמידי הגאון מווילנא שישבו בערי הגליל פנו אליו בשאלות הלכתיות.
הרב חזן נפטר בכ"ג חשוון ה'תקפ"א (1820), ונקבר בבית הקברות היהודי בהר הזיתים בירושלים.
משפחתו[עריכת קוד מקור | עריכה]
הרב חזן נשא לאשה את רושא חוה (ריינא), ונולדו להם שישה בנים ובת.
- הרב רחמים אליהו חזן[4].
- בכור חיים חזן
- הרב אליעזר חזן, בעל ה"עמודי ארזים" ושו"ת "משפטי השם"[5]. בנו היה הרב ישראל משה חזן.
- גרשון חזן
- הרב יצחק חזן.
- הרב חיים דוד חזן. נכדו היה הרב אליהו בכור חזן.
- בתו קאלי קאדין, נישאה לתלמידו המובהק בישיבתו, הרב יעקב פאלג'י. בנם היה הרב חיים פלאג'י.
חיבוריו[עריכת קוד מקור | עריכה]
- שו"ת חקרי לב (חלק א' וב' - באתר hebrewbooks) - כולל 8 כרכים במהדורתו הראשונה, ו13 כרכים במהדורה השנייה, על משנה תורה לרמב"ם וארבעת חלקי השולחן ערוך, וכן חקרי לב - חידושים על מסכת שבועות (באתר hebrewbooks), סלוניקי וליבורנו, ה'תקמ"ז - ה'תקצ"ב.
- מערכי לב - דרושים, שני חלקים, חלק א' - סלוניקי ה'תקפ"א, ו חלק ב' - סלוניקי ה'תקפ"ב (באתר hebrewbooks).
- עמודי הרזי"ם (באתר אוצר החכמה) - על כתבי האר"י ופירושי הרב שלום שרעבי. שלשלת ייחוסו נדפסה בספר.
- קונטרס הזכרונות (באתר hebrewbooks) - הודפס בסוף ספר ישרי לב של בנו הרב חיים דוד (מעמוד 190).
נכדו הרב חיים פלאג'י, מצטט אותו רבות בספריו.
לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]
משה דוד גאון, יהודי המזרח בארץ ישראל, חלק ב' (עמ' 50 - 51).
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- חכם רפאל יוסף חזן, באתר "החכם היומי"
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
| הראשונים לציון | |
|---|---|
|
