יוסף חזן
ערך זה עוסק ברב מראשוני האחרונים. אם התכוונתם למחבר שו"ת חקרי לב, ראו | לידה | 1615 בערך |
|---|---|
| פטירה |
1700 בקירוב ירושלים |
| מדינה | האימפריה העות'מאנית |
| מקום מגורים | אזמיר, קושטא, ירושלים |
| רבותיו | מהרי"ט |
| חיבוריו |
עין יוסף - דרשות על התורה עין יהוסף - חידושים על מסכת בבא מציעא |
| אב | הרב אליהו חזן |
| צאצאים | הרב חיים חזן (הראשון), הרב כלב חזן. |
  | |
הרב יוסף חזן היה ר"מ, מו"צ, דיין ופרשן באזמיר ובירושלים במאה ה-17.
תולדותיו[עריכת קוד מקור | עריכה]
נולד באזמיר בסביבות שנת שע"ה (1615) לרבי אליהו חזן. בנערותו עבר לקושטא, כדי ללמוד אצל המהרי"ט. על ילדותו מעיד:”מבן י"ב שנים הייתי מתאבק בעפר רגלי החכמים השלמים המעמיקים בהלכה ולא מנעתי עצמי מלקבוע ישיבה בכל יום זולת אם אירע אונס“ (עין יהוסף, הקדמה). בנו מעיד עליו כי הנהגתו זו התחיל כבר מגיל תשע.[1]
לאחר מכן שב לאזמיר וכיהן כרב קהילת קודש נוה שלום בעיר, שם התקין לראשונה לימוד הלכה קבוע אחרי התפילה תמורת פרס קבוע. מנהג זה התקבע בקהילה והתרחב בהמשך לקהילות נוספות עד שבזמן הרב חיים פאלאג'י היה זה המנהג הרווח בבתי הכנסיות באזמיר[2]. הו שם כיהן דיין יחד עם הרב חיים בן יוסף בנבנישתי והשניים חתומים יחד על פסק בנושא היתר עגונה על ידי גוי המשיח לפי תומו, בשנת תכ"א[3]. ”ואחר שגדלתי בין החכמים, הרבצתי תורה בתלמידים והרחבתי גבולי בתלמידים ללמוד וללמד להם“ (שם). בני דורו משבחים אותו, וביניהם מרן החבי"ב[4] והרב חסדאי הכהן פרחייא בספרו תורת חסד[5]: ”החכם השלם בחכמה ובבינה ובדעת ובכל מלאכה מלאכת שמים“.
בשלב מסוים התעוור לתקופה של שנה וחצי: ”אשר באתי בתכלית העורון וסמיות עינים ואור עיני אין איתי והייתי ממשש בצהרים כאשר ימשש העור באפילה ואמרתי אבד נצחי ותוחלתי מה' אותי נהג וילך כשנה וחצי חשך ולא אור אך כי שב ידו מבלע יד החסד והרחמים בעבור שמו הגדול קו לקו זעיר שם זעיר שם עד שהייתי יכול לקרוא באותיות, באותיות רש"י וכיוצא וכ"ש לכתוב בספר...“ (עין יוסף, דרושים, הקדמת המחבר נר"ו). בעקבות חזרת מאור עיניו קרא לספריו עין יוסף ועין יהוסף, כפי שמכנה אותם הרב חיד"א, "שתי העיניים"[6].
עלה לארץ ישראל והתיישב בירושלים, שם התקבל בשמחה רבה: ”וישמח כל העם מאד, בא ברוך ה' קדוש יאמר לו, אשרי מי שבא לכאן ותלמודו בידו בישישים חכמה“[1].
נפטר בסביבות שנת 1700 בירושלים.
צאצאיו[עריכת קוד מקור | עריכה]
בניו של הרב יוסף היו הרב כלב חזן, והרב חיים חזן (הראשון), אביו של הרב דוד חזן, שהיה סבו של הרב רפאל יוסף חזן - מחבר שו"ת חקרי לב, אביו של הרב רחמים אליהו חזן, הרב אליעזר חזן, הרב חיים דוד חזן, וסבו של הרב חיים פאלאג'י ושל הרב ישראל משה חזן.
חתניו של הרב היו הרב יעקב קרודו[7] והרב אברהם אלגאזי. נכדו של הרב יוסף היה הרב ישראל יעקב אלגאזי.
| תקופת חייו של הרב הרב יוסף חזן על ציר הזמן |
|---|
 |
חיבוריו[עריכת קוד מקור | עריכה]
- עין יוסף (אזמיר ת"מ) חלק ראשון - דרושים על סדר התורה עד פרשת משפטים. החלק השני נכתב כמתואר בהקדמה, אך לא נדפס.
- עין יהוסף (אזמיר ד'ת"צ) - חדושים על מסכת בבא מציעא.
כתב חידושים גם על מסכת בבא קמא ומסכת שבועות (דיהנפורט תס"ח), אך בעקבות שריפה בבית הדפוס אבדו כל העותקים. כתב גם פירוש על עין יעקב וכן שו"ת וחידושים על מסכתות נוספות (סנהדרין וכתובות) וכן קונטרס בענייני נדר ונזירות שמשון.
תשובות ממנו נדפסו בספר בעי חיי, ספר תורת חסד[8], בספר חקרי לב ובשו"ת רבינו יצחק אלגאזי[9].
בשנת התשנ"א נדפסו הערותיו מכתב יד על ספר הרא"ם שנמצא בספריית האדמו"ר מקארלין בקובץ בית אהרן וישראל[10]
לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]
- קובץ בית אהרן וישראל - לב (שנה ו' גיליון ב), ירושלים תשנ"א
- אנציקלופדיה לחכמי טורקיה, עמוד 323