חיים דוד חזן

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
הרב חיים דוד חזן
אין תמונה חופשית
תאריך לידה א' בחשוון תקנ"א
תאריך פטירה ה' בשבט תרכ"ט (בגיל 78)
מקום קבורה בית הקברות היהודי בהר הזיתים עריכת הנתון בוויקינתונים
תאריך לידה לועזי 1791
תאריך פטירה לועזי 1869
תפקידים נוספים חכם באשי, הראשון לציון.
חיבוריו תורת הזבח, נדיב לב, ייטב לב, ישרי לב.
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

הרב חיים דוד חזן (א' בחשוון תקנ"א, 1790 - ה' בשבט תרכ"ט, 1869) היה אב"ד באיזמיר והראשון לציון בירושלים.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

נולד באיזמיר לרב יוסף רפאל חזן, בראש חודש חשוון ה'תקנ"א. בצעירותו למד את מלאכת השחיטה ונבחר לראש השוחטים באיזמיר. בשנת ה'ת"ר (1840) מונה לשמש כראש הרבנים בעיר, וכיהן בתפקידו חמש עשרה שנה. בשנת ה'תרט"ו (1855) עלה לארץ ישראל והשתקע בירושלים, שם מונה לשמש כראש בית דין בירושלים לצד חברי בית הדין הרב משה בנבנשתי, הרב יצחק קורדובירו, הרב יצחק קלמרו והרב אברהם עמר. כן מונה לשמש כסגנו של החכם באשי הרב חיים נסים אבולעפיה, ומכיוון שהרב אבולעפיה היה חולה, היה הרב חזן המנהיג בפועל של ענייני הציבור[דרוש מקור].

בשנת ה'תרי"ט (1859) יצא בשליחות לחו"ל יחד עם חמישה רבנים מירושלים. הוא נסע עמם עד לווינה, שם חלה וחזר לירושלים. בשבט ה'תרכ"א (1861) נפטר הרב אבולעפיה והרב חזן נבחר למלא את מקומו ברבנות כראשון לציון וחכם באשי, כששתי המשרות אוחדו בבחירתו של הרב חזן. הוא פעל רבות למען היישוב החקלאי בארץ ישראל ולשם כך עמד בקשרים עם רבי צבי הירש קלישר, והוא יעץ לנטוע עצי ערבה בכפר השילוח. כן לקח חלק חשוב במפעל כיכר בתי מחסה.

בשנת 1863 התקיימה אספה גדולה בירושלים ביוזמתם של הרב חזן, הרב חיים צבי שניאורסון ונכבדים מעדות נוספות, שמטרתה לבחון כמה אנשים מוכנים לעבור לעבודה חקלאית וכיצד לממש זאת. באספה הוחלט בין היתר שיש צורך להשיג רישיון מהשלטון לרכישת קרקעות לשם עיבודן, ושיש להקים תשתית תמיכה בת שלוש שנים לשם התחלת הפרויקט. בעקבות האספה הודיעו כמאה משפחות על רצונם לעבור לעבודת אדמה וברשות הוועד עמדו הראשון לציון, הרב חיים צבי שניאורסון והרב משה בנבינישתי. היוזמה לא יצאה לפועל בגלל דעיכתה של ה"חברה ליישוב ארץ ישראל" בפרנקפורט עליה התבססה היוזמה וכן בשל הרעה ביחס השלטון הטורקי, דבר שבא לידי ביטוי גם בהוראתם בשנת 1864 לסגור את שני העיתונים העבריים שהיו באותה עת בארץ.[1]

הלך לעולמו בה' בשבט ה'תרכ"ט (1869), ונקבר בהר הזיתים.

אחיו היו: הרבנים אליהו רחמים, אליעזר ויצחק חזן. בנו הוא הרב משה חזן. נכדו: הרב אליהו בכור חזן, אב"ד באלכסנדריה.

חיבוריו[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • תורת הזבח - דיני שחיטה בסדר הא"ב, סלוניקי ה'תרי"ב
  • נדיב לב - שאלות ותשובות באורח חיים ויורה דעה, שני חלקים, סלוניקי וירושלים בהתאמה
  • ייטב לב - דרושים, איזמיר ה'תרכ"ח
  • ישרי לב - פסקי דינים בסדר הא"ב, איזמיר ה'תר"ל

חלק קטן מחיבוריו אבד בירושלים בשנת תרכ"ו, וחלקם אבדו במצרים.

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ ישראל קלויזנר, רבי חיים צבי שניאורסון : ממבשרי מדינת ישראל עמ' 41



הקודם:
חיים נסים אבולעפיה
הראשון לציון הבא:
אברהם אשכנזי