ישמעאל בן פנחס הכהן
 | |
| לידה |
אפריל 1851 ניסן ה'תרי"א יזד, פרס הקאג'ארית  |
|---|---|
| נרצח |
29 באוגוסט 1929 (בגיל 78) כ"ד באב ה'תרפ"ט צפת, פלשתינה (א"י)  |
| מקום קבורה |
בית העלמין העתיק, צפת ישראל  |
| מקום פעילות | צפת, צפון אפריקה, טורקיה, מצרים והודו |
| תחומי עיסוק | דיינות |
| השקפה דתית |
יהדות |
| רבותיו | הרב יוסף חיים מבגדאד |
| בת זוג |
שרה כהן (1873 עד פטירתה) רבקה בארקי (עד פטירתה) רושא צוריאנו (נרצחה עמו בתרפ"ט) |
| תפקידים נוספים | |
| שד"ר | |
  | |
הרב ישמעאל הכהן (אפריל 1851, ניסן ה'תרי"א – 29 באוגוסט 1929, כ"ד באב ה'תרפ"ט) היה שד"ר מצפת, אב בית דין וחכם באשי בטירה (אנ') (במקורות: תירייא וכן טיריה) שבטורקיה, ולאחר מכן ראש הרבנים, אב בית דין ורבה הראשי הספרדי של צפת. נרצח במאורעות תרפ"ט.
קורות חיים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
נולד ביזד שבפרס הקאג'ארית בחודש אפריל 1851 (ניסן ה'תרי"א) לרבקה ולרב פנחס הכהן, שהיה אב בית דין בעיר. בשנת 1861 (ה'תרכ"א), בעודו עושה את דרכו לארץ ישראל עם אביו, נפטר זה האחרון, והוא עבר להתגורר אצל דודו, הגביר הומאיון הכהן בבגדאד שבעיראק.[1] בגיל 18 החל ללמוד בישיבתו של הרב יוסף חיים מבגדאד, ובשנת 1871 (ה'תרל"א) עלה לארץ ישראל עם דודו והתיישב בצפת.
בשנת 1873 לערך נישא לשרה, בתו של הרב משה הכהן נהר, שהיה רבה של טירה (תירייא, שליד איזמיר), ונכדתו של הרב אברהם פלאג'י[2], ובתקופה זו נמנה עם תלמידי הרב יעקב הכהן סקלי. בשנת 1876 (ה'תרל"ו), בגיל 25, החל לשמש כחבר בבית הדין של העדה הספרדית בצפת.
יצא מספר פעמים בשליחות כשד"ר מטעם כוללות העיר למרוקו, תוניסיה, אלג'יריה, לוב, הודו ומצרים. כשחזר לצפת בשנת 1900 (ה'תר"ס), מונה לרב הראשי הספרדי וראש הרבנים בעיר, ולאחר פטירת אשתו שרה, נישא לרבקה (ריקוג'ה) בארקי, מהעיר איידן.
בשנת 1906 (ה'תרס"ו) עבר לטירה הסמוכה לאיזמיר, שם שימש כחכם באשי וכאב בית הדין המקומי במשך 14 שנים. בתקופת שהותו בטורקיה, החליפו רבי ישועה ואעיש לתפקיד אב בית הדין של צפת. בתקופה זו נפטרה אשתו רבקה, והוא נישא לרושא בת הרב חיים דוד צוריאנו, רב העיר איידן. לאחר שביתו נשרף יחד עם חיבוריו וספריו, האמין כי זהו מעין עונש על כך שעזב את ארץ ישראל, ולכן שב לצפת בשנת 1919 (ה'תרע"ט) ומונה לשמש שוב כרב וכאב בית הדין של העדה הספרדית בעיר עד לשנת 1927 (ה'תרפ"ז)[3].
במשך חייו ניהל התכתבות ערה עם רבני דורו, והשיב לשאלות רבות בענייני הלכה. כן חתם יחד עם הרב אברהם לייב זילברמן והרב אפרים שרגא וינגוט על מכתב המתיר לכהנים לעלות ולהתפלל בקברו של רבי שמעון בר יוחאי, לאחר בדיקה הלכתית מקיפה ובדיקה מעשית בשטח[4].
בתחילת שו"ת "בד דוד" של קרוב משפחתו[5] רבי דוד חי אדרעי שנדפס בצפת בשנת ה'תרפ"ב מופיע מכתב הסכמה שכתב רבי ישמעאל[6].
כשפרץ הטבח בצפת, ב-29 באוגוסט 1929 (כ"ג באב ה'תרפ"ט), הערבי ששימש כגוי של שבת בקהילה היהודית נקש על דלת ביתו, וכשנפתחה, התפרצו הפורעים אל הבית[7] בעודו לומד ופצעו אותו ואת אשתו רושא. הוא נפטר מפצעיו לאחר מספר שעות, ב-30 באוגוסט 1929 (כ"ד באב ה'תרפ"ט). אשתו הובהלה לחיפה וכעבור מספר ימים נפטרה.
הסטנדר עליו למד בעת הירצחו מוצג במוזיאון בבריטניה[8].
חיים אישיים
[עריכת קוד מקור | עריכה]הרב ישמעאל הכהן נישא שלוש פעמים. אשתו הראשונה הייתה שרה, בת הרב משה הכהן נהר שהיה הרב של טירה (Tire), שהייתה נכדתו של רב העיר איזמיר אברהם פלאג'י[2]. לאחר פטירת אשתו, נשא את רבקה (ריקוג'ה) בארקי מן העיר איידן, טורקיה, ולאחר פטירתה נשא את רושא בת הרב חיים דוד צוריאנו, רבה של איידין.
ילדיו מאשתו הראשונה:
- ר' בכור חיים אברהם הומאיון הכהן (1942-1872). ממנהיגי הקהילה היהודית בטירה. מילא את מקום אביו בהנהגת הקהילה לאחר שזה חזר לצפת (1919). נישא לסיניורו ביז'ה, ממשפחת הרב חיים ביז'ה.
- ג'וייא (1965-1879), נישאה ליוסף טולדאנו. הגרו לברזיל.
- דניאל (נולד 1882). נפטר בילדותו.
ילדיו מאשתו השנייה:
- שרינה (1963-1889). נישאה לקרובה, בכור משה בארקי. בעלה נעלם באחד ממסעיו והיא נותרה עגונה כל ימיה. נפטרה בצפת.
- שם-טוב הכהן (1978-1897). היגר לברזיל. שנים רבות שימש חזן ראשי בקהלת יהודי טורקיה בריו דה ז'ניירו, ק"ק בית-אל. נישא לג'וייא, בתו של ר' רפאל הכהן, ממנהיגי קהילת טירה.
- מרדכי פנחס הכהן (1945-1901), הי"ד. היגר לברזיל עם אחיו. נישא ליהודית מירג'אן (Merdjan). עברו לצרפת ושם נשלחו, יחד עם בנם ישמעאל (אנרי) על ידי הנאצים למחנות המוות. עם פינוי המחנה באושוויץ בינואר 1945, הועבר למחנה בוכנוואלד שם נפטר לאחר ימים ספורים.[9]
נינו הוא החוקר הרב דב הכהן (נכד בנו שם-טוב).
חיבוריו
[עריכת קוד מקור | עריכה]מספר חיבוריו נותרו בכתב יד, וחלק מחידושיו ושאלותיו הודפסו בספרי חכמי דורו כגון בספר "יש'א איש" לרב יעקב שאול אלישר, בספר "משה האיש", לרב חיים משה אלישר ובספר "ביכורי יעקב" לרב יעקב חי זריהן ועוד.
אילן יוחסין
[עריכת קוד מקור | עריכה]| עץ משפחת חזן | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|
| |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
לקריאה נוספת
[עריכת קוד מקור | עריכה]- משה דוד גאון, יהודי המזרח בארץ ישראל, חלק ב', ירושלים תרצ"ח (עמ' 302)
- דוד תדהר (עורך), אנציקלופדיה לחלוצי היישוב ובוניו, כרך ג, (עמ' 1189 - 1190)
- דב הכהן, "לתולדות זקני ר' ישמעאל ב"ר פנחס הכהן הי"ד", יוסף שרגא (עורך), מיזד לארץ הקדש, ירושלים תשמ"ז (עמ' 205 - 212), באתר Academia.edu
- גיורא פוזיילוב, רבי ישמעאל הכהן הי"ד ויהודי פרס בעיר-הקודש צפת, הנ"ל, חכמיהם של פרס ואפגניסטן, ירושלים תשנ"ו (עמ' 50 - 57)
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
- דוד תדהר (עורך), "ישמעאל בן פנחס הכהן", באנציקלופדיה לחלוצי הישוב ובוניו, כרך ג (1949), עמ' 1189
- ישמעאל ב"ר פנחס הכהן, בספר יהודי המזרח בארץ ישראל מאת משה דוד גאון, באתר HebrewBooks
- ישמעאל הכהן ז"ל (אורכב 11.08.2017 בארכיון Wayback Machine), באתר גל-עד
- ישמעאל הכהן באתר לעד לזכר נפגעי פעולות האיבה מטעם הביטוח הלאומי.
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ אח נוסף של אביו הוא רבי יחזקאל הכהן
- ^ 1 2 באחד מכתביו, ר' אברהם פאלאג'י מתייחס אל ר' ישמעאל הכהן כ"נכדי", וכוונתו "בעל נכדתי" (ספר אברהם אנכי, דף רך ע"ב).
- ^ לדברי א' גלנטה, הרב ישמעאל הכהן עזב את טירה מאחר שלא הסכים להשתתף בלווית קצין יווני שנפטר באותם ימים (A. Galante, Histoire des Juifs d'Anatolie, II, Istanbul 1939, p. 27).
- ^ סערה בת 90: הכניסה למירון - מותרת לכהנים, באתר חב"ד און-ליין
- ^ בהקדמה למכתב מכנה אותו רבי דוד חי אדרעי בתואר "שאר בשרי". הקרבה המשפחתית בין השניים: הרב אדרעי היה חתנו של ר' שמואל ממן, שאף הוא היה חתנו של ר' משה הכהן נהר, חמיו של ר' ישמעאל הכהן.
- ^ בד דוד, צפת, ה'תרפ"ב
- ^ יוסף עברון, מאורעות הדמים - בין צפת לחברון, באתר ערוץ 7, 25 באוגוסט 2010
- ^ רבי ישמעאל הכהן, באתר צפת עיר הקודש
- ^ ציון פטירתו של מרדכי (Mardoshe) באתר הזיכרון של מחנה בוכנוואלד.
| רבני פרס ואיראן | ||
|---|---|---|
| טהרן | • הרב חיים אלעזר מזרחי • הרב חיים מורה • הרב אוריאל דוידי • הרב יוסף המדאני כהן • הרב יהודה גראמי • הרב שלמה כהן-צדק • הרב עזיזאלה נעים | |
| שיראז | הרב רחמים מלמד כהן • הרב עזרא ציון מלמד • יעקב מלמד-כהן • הרב משה כהן שאולי • הרב גדעון כהן שאולי | |
| יזד | מולא אור שרגא • רבי יחזקאל הכהן • רבי ישמעאל בן פנחס הכהן • הרב יוסף שרגא • הרב ברוך שרגא • הרב מאיר רפאלי | |
| משהד | מולא סימן טוב מלמד • מולא מרדכי אקלר • רבי מתתיה גרג'י • רבי רפאל אקלר • רבי שלמה משיח • הרב מיכאל חי זירקיוף | |
| כאשאן | • באבאי בן לוטף • רבי אלישע בן שמואל • באבאי בן פרהאד • רבי בנימין בן מישאל • רבי יהודה בן אלעזר • הרב בנימין זאב בן אליהו | |
| המדאן | רבי מנחם שמואל הלוי • הרב עזרא שושני • הרב דוד ששון רבן • הרב יהושע נתנאלי | |
| אחר | הרב בן ציון אבא שאול (לאר) • הרב משה חי אהרוני (כרמאנשאה) • הרב אברהם חכם (כרמאנשאה) הרב ידידיה שופט (איספהאן) | |