משה לוסטיג

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
משה לוסטיג
משה לוסטיג (עומד שני מימין עם קרן יער) עם חברי תזמורת שירות השידור הארצישראלי
משה לוסטיג (עומד שני מימין עם קרן יער) עם חברי תזמורת שירות השידור הארצישראלי
לידה 1922 עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 19 בספטמבר 1958 (בגיל 36 בערך) עריכת הנתון בוויקינתונים
עיסוק מלחין, נגן, מנצח, מעבד מוזיקלי
כלי נגינה פסנתר, קרן יער
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

משה לוּסְטיג (192219 בספטמבר 1958) היה מלחין, פסנתרן, נגן קרן יער, מנצח ומעבד מוזיקלי ישראלי.

קורות חיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

נולד בעיר ליגניץ שבגרמניה (כיום לגניצה, בפולין). כבר בהיותו ילד הראה כישרון בנגינה בפסנתר ונשלח ללמוד פסנתר ותאוריה בקונסרבטוריון שטרן בברלין.

ב-1932, בהיותו בן עשר, עלה עם משפחתו לארץ ישראל. כאן המשיך ללמוד פסנתר אצל הפסנתרן אלכסנדר בוך, ניצוח אצל מיכאל טאובה וקומפוזיציה אצל פאול בן חיים ואריך ולטר שטרנברג.

בגיל 17 החל ללמוד נגינה בקרן יער, וכעבור שנתיים הצטרף לתזמורת שירות השידור הארצישראלי בירושלים.

לוסטיג התפרסם כפסנתרן מוכשר, מנצח, מלחין ומעבד. הוא ליווה אמנים רבים, ניצח על המקהלה של שירות השידור הארץ-ישראלי והקים את האנסמבל לכלי נשיפה שלו. ב-1947 נוסדה חמישיית כלי נשיפה שכללה את אורי טפליץ, אליהו טורנר, יונה אטלינגר, וולפנג לוי ומרדכי רכטמן. הפסנתרן של החמישייה היה משה לוסטיג, שעזר למרדכי לפתח את אמנות החמישייה.[1] בשנת 1958 זכה בפרס מילוא.[2]

לוסטיג נפטר באופן פתאומי בספטמבר 1958 בביתו שברחוב הפלמ"ח 12 בגבעתיים,[3] בגיל 35.[4] נטמן בנוכחות קהל רב בבית הקברות קריית שאול.[5] הניח אישה, הנבלנית אביבה לוסטיג (בתה של הפסנתרנית עליזה שמוקלר-הס), ובן. אלמנתו נישאה לצ'לן עוזי ויזל.

מבחר מיצירותיו[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • סונטה לנבל (1941)
  • כנרת - פנטסיה לתזמורת (1945)
  • סונטה לצ'לו ולפסנתר (1945)
  • סקרצו לכלי נשיפה ולכלי נקישה (1950)
  • סונטה לפסנתר בפרק אחד (1953)
  • תהילים לצ'לו ולנבל (1954).

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ דודי פטימר, הכל אודות מרדכי רכטמן, באתר "דודיפדיה".
  2. ^ ארבעה שזכו בפרס, דבר, 10 בינואר 1958.
  3. ^ משה לוסטיג, למרחב, 19 בספטמבר 1958.
  4. ^ משה לוסטיג, דבר, 19 בספטמבר 1958 (נקרולוג, והספד מאת מנשה רבינא); יוסף לפיד, את אשר אהב משה לוסטיג, מעריב, 24 בנובמבר 1958.
  5. ^ מ. לוסטיג למנוחות, דבר, 21 בספטמבר 1958; משה לוסטיג למנוחות, קול העם, 21 בספטמבר 1958.