משה שוואב

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

הרב משה שוואב (י' בניסן תרע"ז, 1917ב' באדר תשל"ט, 1979) היה המשגיח של ישיבת גייטסהד באנגליה.

קורות חייו[עריכת קוד מקור | עריכה]

נולד בפרנקפורט, גרמניה, צעיר הבנים של יהודה (ליאופולד) שוואב וחנה, בת אברהם ארלנגר. שוואב האב היה אחד החלוצים ששלח את ילדיו מגרמניה לישיבות ליטא. אחיו הגדול של משה, שמעון שוואב, היה הראשון שעזב את בית המשפחה בגרמניה ונסע לישיבת קמניץ, כעבור זמן הצטרף אליו האח מרדכי, ובעקבותיהם נסע גם הבן השלישי, משה, שהגיע לקמניץ בשנת תרצ"ג (1933).

בשנת תרצ"ה (1935) נסע לתקופה קצרה לישיבת אוהל תורה בברנוביץ. כעבור מספר חודשים, בקיץ תרצ"ה, נסע לישיבת מיר. כחודשיים לאחר בואו נפטר המשגיח הרב ירוחם ליבוביץ. כעבור זמן שב לברנוביץ ושהה שם כשנתיים וחצי, ומשם שב לקמניץ.

בקיץ תרצ"ח (1938), ערב פרוץ מלחמת העולם השנייה, עזב את קמניץ ונסע לבית הוריו בלונדון, אליה הם היגרו בשנת תרצ"ב (1932). הוא החל ללמוד בישיבת תורת אמת בראשות הרב משה שניידר, אולם עם פרוץ המלחמה גורש יחד עם כל הנתינים הגרמנים למחנה כליאה באיים הבריטיים. ידיד משפחה סידר לו נתינות בריטית וכעבור שלושה חודשים הוא שוחרר מן המחנה ושב ללונדון.

זמן קצר לאחר מכן הצטרף לכולל הרבנים בגייטסהד שהוקם אז על ידי הרב אליהו אליעזר דסלר, והיה הבחור היחיד בין קבוצת האברכים בכולל. בשנת תש"א (1941) נישא לרחל, בתו של הרב דוד בדיאל מגייטסהד. היה מקורב לרב דסלר ולרב אליהו לופיאן.

בשנת תש"ז (1947), בהיותו בן 30, מונה למשגיח הרוחני של ישיבת בית יוסף (גייטסהד). במקביל מסר שיעורים בישיבה. שימש בתפקידו שלושים שנה.

מחותנו הוא הרב מסעוד ריוח.

ספריו[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • סדרת מערכי לב – שיחות ומאמרים על התורה והמועדים