משולש ברמודה

גבול מוצע לאזור משולש ברמודה

משולש ברמודה הוא אזור באוקיינוס האטלנטי שצורתו משולשת, וקודקודיו הם איי ברמודה בצפון, החוף הדרום מזרחי של פלורידה במערב, ופוארטו ריקו בדרום. שטחו של המשולש כ-1,000,000 קילומטרים רבועים. לשם ההשוואה, שטח משולש ברמודה הוא רק מעט קטן יותר משטחה של מערב אירופה (צרפת, בלגיה, הולנד, לוקסמבורג, בריטניה, אירלנד) ששטחה המשוער הוא כ-1.1 מיליון קילומטרים רבועים.

מדובר על נתיב תחבורה מרכזי, שנקשרו בו עשרות היעלמויות של מטוסים וכלי שייט, שחלק מנסיבותיהן נותרו עלומות. המפורסמת בהן היא היעלמותם של חמישה מפציצים אמריקניים מסוג אוונג'ר, בטיסת אימון שגרתית בדצמבר 1945, שנודעה כ"טיסה 19".

סביב שרשרת ההיעלמויות המסתוריות, נפוצו טענות על הימצאות כוח מסתורי הגורם להיעלמותם של כלי שיט וכלי טיס העוברים שטח משולש ברמודה. בין ההסברים הפסאודו-מדעיים שהוצעו לתעלומה של משולש ברמודה, נמנו שדה מגנטי/חור שחור המשפיעים על כלי הניווט, חוצנים השוכנים באזור ועיוותי זמן מדומים.

לאחר חקירה מעמיקה ביטל משמר החופים האמריקאי את כל הטענות, וציין שמספר התאונות אינו חריג בהתחשב בנפח התחבורה הימית והאווירית באזור. אל קביעה זו הצטרף גם המדען האוסטרלי ד"ר קארל קרושצ'לניקי שחקר את הנושא. חקירה שנהלה חברת הביטוח לוידס לונדון קבעה גם היא כי אזור "המשולש" אינו מסוכן יותר מכל אזור אחר באוקיינוס, ועל כן לא תגבה פרמייה מיוחדת המאפיינת אזורי סיכון גבוה אחרים.

מסתורין משולש ברמודה: ההתחלה

וינסנט גאדיס והמשולש הקטלני

בשנת 1964, פורסמה במגזין ארגוסטי כתבתו של וינסנט גאדיס בשם "משולש ברמודה הקטלני". זאת לאחר שבאזור נעלמו צוללת, עשר ספינות ו-12 מטוסים (ביניהם מטוסי טייסת 19). הייתה זו הפעם הראשונה בה ניתן הכינוי "משולש ברמודה" לאזור זה באוקיינוס. המאמר הצליח כל כך שלאחר שנה הרחיב אותו גאדיס לספר בשם "המסתורין האמיתי של הים" (Invisible Horizons: True Mysteries of the Sea) בו הוא מתאר לא פחות מ-50 מקרים של היעלמויות באזור. המאמר והספר שנולד בעקבותיו שבה את דמיונם של רבים שניסו להבין מה מסתתר מאחורי המסתורין של משולש ברמודה.

הצי האמריקאי והקשר הישראלי

בשנת 1965 התרחשה באזור התרסקות נוספת של מטוס הצי האמריקאי, ובשנת 1976, טבעה מזרחית למשולש ספינת ההובלה "מצדה" בעת שעשתה את דרכה מנמל אשדוד לנמל בולטימור שבארצות הברית. מקרים אלה, יחד עם סיקור בלתי פוסק, רק הוסיפו למסתורין.

הביקורת על הספר

למרות שהספר נחל הצלחה רבה, וכמובן שהגביר את המסתורין סביב משולש ברמודה, הוא "סובל" ממספר בעיות:

• בספר, לא ברורים לגמרי גבולותיו של משולש ברמודה. גאדיס מצביע על מדינת פלורידה כאחד מקודקודיו, אך לא מציין המיקום המדויק.
• על פי הספר מדובר על שטח של כמיליון קמ"ר (בערך פי 50 משטחה של מדינת ישראל). ועוד, גאדיס מציין שאותן "תאונות" קרו בשטח המשולש או בשטחים הסמוכים אליו. כלומר, מדובר על שטח ענק שבהשוואה לגודלו סביר שיקרו בו מספר גדול יחסית של "תאונות".

משולש ברמודה – התשובה

לארי קוש ומסתורי משולש ברמודה: הפתרון

לארי קוש, שהיה סופר וספרן באוניברסיטת אריזונה בזמן שטיסה 19 נעלמה, התחיל להתעניין בנושא משום שסטודנטים רבים באו אליו בחיפוש אחר מידע על משולש ברמודה. הוא החל בחקירה נמרצת ונרחבת משלו, תוך שהוא בודק את הדיווחים המקוריים, ומחפש תשובות אצל גורמי מדינה רשמיים. את ממצאיו פרסם בספר "מסתורי משולש ברמודה: הפתרון" אשר יצא לאור בשנת 1975, 10 שנים לאחר פרסומו של הספר הראשון, "המסתורין האמיתי של הים" שהחל את הדיון הציבורי הנרחב אודות תעלומת משולש ברמודה.

מחקרו של קוש גילה סתירות מהותיות בתיאור אירועי ההיעלמויות שהתרחשו (לכאורה) במשולש ברמודה ביניהם סיפורים על ספינות שדיווחו על סכנת טביעה (ואכן טבעו בסוף), מקרי העלמות שלמעשה כלל לא קרו, וכאלה שאכן קרו אך לא באזור משולש ברמודה עצמו וביניהם:

היעלמותו של צוות הסיפון של הספינה מרי סלסט, המקרה אומנם קרה, אך דווח רחוק ב-4,000 ק"מ ממשולש ברמודה. כלומר לא באזור בכלל.

היעלמותו של שייט היאכטות דונלד קרואוהרסט, אשר הקיף את העולם, נרשמה כתעלומה, על אף שיש ראיות שקרואוהרסט בדה את סיפור מסעו, ושיומנו מעלה חשד כבד להתאבדות.

אניית-מטען שנטען שנעלמה שלושה ימים לאחר שהפליגה מנמל באוקיינוס האטלנטי, נעלמה למעשה מנמל בעל שם דומה באוקיינוס השקט.

קוש הגיע לכמה מסקנות:

• משולש ברמודה הוא אזור נרחב ואחד מצירי התחבורה המרכזיים (ים ואוויר), היחידי אשר מקשר בין פלורידה לאיים הקריביים. מאפיינים אלה גורמים לו להיות אזור המזמן אסונות, בדומה לכל נתיב מרכזי אחר.
• האזור סובל ממזג האוויר קיצוני הודות לסופות טרופיות הכוללות הוריקנים בלתי צפויים. לכן, היעלמותן של כלי שייט ספינות מבלי להותיר שריד אינה בלתי-סבירה או מסתורית; זו היא למעשה הסיבה המשוערת היעלמותה של טיסה 19.
• זרם הגולף העובר באזור מהיר ומושך עצמים שצפים בו למטה. שלוש העובדות הללו בלבד מספקות הגיון ראלי, להיעלמותם של ספינות וכלי טייס ללא שריד. זאת ועוד:
• מספר ההיעלמויות האמיתי נופח בשל מחקר רשלני, כמו במקרים בהם היעלמותה של ספינה דווחה בעיתונות, אך מציאתה וחזרתה לנמל לא דווחו כלל.
• במקרים שאכן היו היעלמויות, ספרי "משולש ברמודה" עיוותו את נסיבות ההיעלמות: מספר הספינות אשר נעלמו במזג אוויר שקט ורגוע לכאורה לא תאם את דיווחי מזג האוויר שפורסמו בעיתונים באותם ימים.

ולמרות שכל הכיוונים כבר נחקרו, עדיין משולש ברמודה ממשיך ליצור הילה ומסתורין בקרב אנשים רבים, והוא מהווה כר פורה לספרות ולאתרים העוסקים בתעלומות הסובבות אותו.

משולש ברמודה בתרבות הפופולארית

בספרות

הספר משולש ברמודה מאת צ'ארלס ברליץ (1973). בספר מתוארים עשרות מקרי העלמות מסתוריים של ספינות וכלי טיס במשולש ברמודה ששרידיהם לא נמצאו מעולם. בספרו, טען ברליץ כי אזור משולש ברמודה הוא כמעיין "חור שחור" שבו חוקי הפיזיקה משתבשים, תופעה המובילה לכשל מוחלט של מכשירי הניווט באזור.

הספר של ברליץ זכה להתעניינות רבה, ובישראל בלבד, הודפסו 4 הוצאות של הספר:

• בשנים 1973, 1977, 1978, בשם: "משולש ברמודה" ובתרגום מאנגלית של חיים גליקשטיין.
• בשנת 1979, בשם: "ללא עקבות", בתרגומו של שלמה גונן.

מבקריו של ברליץ האשימו אותו ואת האחרים בניפוח ההיבטים ה"מסתוריים" של חלק מן המקרים, וטענתם היא כי במשולש ברמודה אין יותר "היעלמויות" באופן מסתורי מאשר בכל שטח דומה באוקיינוס. אחת הראיות לכך היא שחברת הביטוח לוידס של לונדון קבעה כי "המשולש" אינו מסוכן יותר מכל שטח אוקיינוס אחר, והיא אינה גובה תעריפי ביטוח חריגים על מעבר באזור זה. גם רשומות משמר החופים של ארצות הברית מאששות קביעה זו.

בסלנג

המונח: "הלך (לאיבוד) למשולש ברמודה" הוא מונח מוכר המתאר דבר מה שנעלם, בנסיבות מסתוריות ללא סימן.

טיסה 19

ערך מורחב – טיסה 19

טיסה של מטוסי צבא ארצות הברית – מפציצים מדגם TBF אוונג'ר, הדומה לטיסה 19. בתמונה זו השתמשו סופרים רבים על מנת לדמות את טיסה 19 עצמה (צבא ארצות הברית).

האירוע הידוע ביותר ממשולש ברמודה הוא אובדנה של טיסה 19, קבוצה של חמישה מפציצים מסוג Avenger של צי ארצות הברית שיצאו לטיסת אימון מבסיס בפורט לודרדייל שבפלורידה ב-5 בדצמבר 1945. לפי ברליץ, היו בטיסה טייסים מנוסים שנעלמו לחלוטין לאחר שדיווחו על כמה תופעות ויזואליות משונות. יתרה מזו, ברליץ טוען שהיות שהמפציצים מדגם TBM אוונג'ר נבנו כך שיצופו למשך זמן רב, הם היו צריכים להתגלות ביום המחרת בהתחשב בכך שדווח על ים שקט. אולם, לא זו בלבד שהמפציצים לא נמצאו, גם מטוס החילוץ שנשלח בעקבותם, נעלם לחלוטין. כדי להוסיף על המסתורין, בדיווח של הצי על התקרית נרשם כי התאונה נגרמה מ"סיבות או גורמים בלתי-ידועים".

בתיאור של ברליץ ישנן כמה טעויות וכמה פרטים חשובים הושמטו ממנו. טיסה 19 יצאה בשעה 14:10. הייתה זו טיסת אימונים: כל הטייסים, למעט המפקד, היו מתלמדים. ניכר כי המפקד התבלבל בשלב מוקדם של הטיסה. בשיחת אלחוט ציין המפקד כי המצפנים שלו אינם פועלים וכי הם טסים מעל קבוצת איים קטנה - הם הניחו כי אלה איי פלורידה קיז, מה שגרם להם לחשוב שהם סטו מאוד מנתיבם והיו הרחק ממערב ליעדם. שיחזור מאוחר הראה שהאיים האלה היו, קרוב לוודאי, מטרת ההפצצה שלהם, הרחק ממזרח לפלורידה קיז. אך המפקד, אשר חשב שהוא ממערב ומדרום לפלורידה, ניווט את המטס עוד יותר צפונה. בינתיים החמירו תנאי מזג האוויר, וקשר האלחוט הפך מקוטע. הטייסת הייתה, למעשה, בלב ים הרחק ממזרח לחצי האי פלורידה. הקשר האחרון עם טיסה 19 נשמע בשעה 18:20, כאשר הדלק במטוסים כבר הלך ואזל. הטייסים הסכימו ביניהם מראש שכולם ינחתו יחדיו נחיתת-אונס בלב הים הסוער כאשר הדלק יאזל באחד המטוסים.

ב-17:50 הצליחו בבסיס לאתר את מיקום המטוסים ממזרח לחופי פלורידה המרכזית, אך לא ניתן היה להשיג את הטייסים בקשר ולהעביר להם מידע זה. מטוס כבד נשלח מיד לעזור למטוסים לנווט בחזרה, ועוד שני מטוסים הצטרפו מאוחר יותר לחיפוש. בינתיים ירדה החשיכה, ומזג האוויר לא השתפר. החיפוש אחר ניצולים מטיסה 19 המשיך כל אותו לילה וכל יום המחרת, ללא הועיל. אך אין כל פלא בכך: למטוסים לא היה סיכוי רב לשרוד נחיתה בים סוער. מטוס החיפוש שאבד היה אחד משני מטוסי מרטין מארינר אשר נשלחו לאזור החיפושים. שמו של המארינר נודע לשימצה כ"פצצה מעופפת" או "מכל גז מעופף", וכמעט ודאי שהתפוצץ באוויר. צוותה של אניית-סוחר דיווח על פיצוץ באוויר, ועל מעבר דרך מה שהם סברו שהוא כתם שמן ושברי מטוס צפים, אף שלא משו מאומה מהים. התיאור מספק הסבר סביר לגורלו של מטוס החיפוש הנעדר. המארינר השני הגיע לאזור החיפושים בזמן.

מכאן נובע שהתמונה שצייר ברליץ, של טייסת מאוישת בטייסים מנוסים הנעלמת באחר-צהריים בהיר אחד, אינה מדויקת. הייתה זו טיסה של מתלמדים אשר נאלצה לבצע נחיתת-אונס בלב ים סוער ובלתי-מוכר בחשכת לילה. אשר לדיווח של הצי, הדו"ח המקורי תלה את האשם בתאונה בטעותו של המפקד, אך אמו לא הייתה מוכנה לשאת זאת, ומתוך התחשבות בה שונה נוסח הדו"ח.

מקרים מתועדים של חיל האוויר הישראלי

ב-22 בספטמבר 1985, המריא מנמל התעופה בן-גוריון מטוס חיל-האוויר ובו משלחת סיוע למקסיקו סיטי, כדי להושיט עזרה אחרי רעידת האדמה הגדולה בעיר. במהלך הטיסה נאלץ מטוס הבואינג הישראלי לסטות ממסלולו המקורי ולעבור מעל האזור באוקיינוס האטלנטי המכונה "משולש ברמודה".

מפקד המשלחת אלוף-משנה ב' סיפר לבטאון חיל-האוויר כי: "כשנכנסנו למשולש, יצאו שני מכשירי הניווט מסוג V.O.R מכלל פעולה. בגבהים בהם טסנו הם אמורים לקלוט אותות בתחום של 320 ק"מ והנה הם לא קלטו דבר. המחוונים התרוצצו מצד לצד, עד שהופיעו הדגלונים המודיעים שאין קליטה לחלוטין ולמעשה המכשירים משותקים". "מכשיר ניווט אחר עבד בסדר גמור", ציין אל"ם ב'. "אולם כיסוי המפה שלו נגמר בדיוק באזור בו היינו, כך שלמעשה הוא היה חסר כל תועלת, אלא שהתקלה המוזרה מכולן הייתה ששני מכשירי ה'אומגה' שלנו, שאמורים לפעול בכל מקום על פני כדור הארץ, הפסיקו לקלוט". בלית ברירה, עם שלושה סוגי מכשירים חסרי תועלת, עבר הצוות למכשירים עתיקים יותר. "המכשירים הפסיקו לפעול מבלי שתהיה לכך שום סיבה נראית לעין וטסנו כחצי שעה ללא שום אמצעי עזר לניווט", ממשיך אל"ם ב'. "לאחר כ-20 דקות הוציא הנווט את הסקסטנט, כדי לקבוע באופן ידני את מיקומנו ביחס לכוכבים. בעת שהנווט היה עסוק בקריאת הנתונים וחישובם, יצאנו מתחומי המשולש וראה זה פלא: כל המכשירים שבו לפעולה תקינה". מפקד המשלחת מסר כי "במשך כל הטיסה, מלבד בקטע הזה, היו כל המכשירים תקינים לחלוטין. הם יצאו מכלל פעולה וחזרו לשימוש ללא שום פעולה מצידנו והמשיכו לפעול כהלכה עד סוף הטיסה". "אמנם המצפן, שאומרים עליו שהוא יוצא מדעתו ב"משולש ברמודה", פעל אצלנו ללא דופי, אולם צירוף המקרים של כל התקלות יחד, הפסקת הפעולה והחזרה לחיים של כל המכשירים בדיוק בעת כניסתנו ויציאתנו מהמשולש, נראה לי מוזר ביותר".

ראו גם

• מאגר העמק העגול
• משולש אלסקה

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא משולש ברמודה בוויקישיתוף

• דורון פישלר, מה הסיפור עם משולש ברמודה?, באתר עושים היסטוריה - התשובה, ‏13 בספטמבר 2020
• בלדד השוחי, מה נסגר עם משולש ברמודה?, באתר ערוץ עשר
• אורלי פיישטר ובועז גטניו, מסע לאזור הדמדומים: משולש התעלומות שליד חופי ברמודה, ראש גדול, יוני 2002.
• משולש ברמודה במילון הספקן (באנגלית)
• "אל-מוזיאון" משולש ברמודה - אודות ה"אין-תעלומה" של טיסה 19 (באנגלית)
• האין מסתורין של משולש ברמודה, באתר "הידען", 24 במרץ 2005
• שחר שילוח, משולש ברמודה: התעלומה שלא היתה, באתר nrg‏, 12 באוקטובר 2009
• גליליאו צעיר, ‏משולש מסוּכּן, באתר "הידען", 4 ביולי 2014
• אלכס דורון, משולש ברמודה: האמריקאים הרגו את המיתוס, באתר nrg‏, 10 בפברואר 2014
• ניצן סדן, מה יקרה למטוס שייכנס למשולש ברמודה?, באתר כלכליסט, 10 באוגוסט 2018
• משולש ברמודה, דף שער בספרייה הלאומית