משחק החיקוי (מחזה)
משחק החיקוי הוא מחזה טלוויזיה שכתב איאן מקיואן וביים ריצ'רד אייר (אנ'). המחזה שודר לראשונה ב-BBC ב-26 באפריל 1980.
תמצית העלילה[עריכת קוד מקור | עריכה]
בשנת 1940 בעיירה פרינטון קאתי ריין בת ה-19 מתפטרת מעבודה במפעל התחמושת המקומי, ולמרבה החרדה של הוריה והחבר טוני, מתגייסת ל-חיל העזר לנשים (ATS). היא משובצת לתחנת האזנה לרדיו, מתמללת שידורי מורס מוצפני אניגמה מגרמניה הנאצית ומתיידדת עם מרי. לאחר מריבה בפאב היא מועברת לפארק בלצ'לי, מרכז פעילות פענוח הצפנים הבריטי, ושם מוצאת עצמה עוסקת בניקיון ובהכנת תה. היא שומעת את הצוות הגברי דן במשחק החיקוי (כפי שהגה אותו אלן טיורינג בבלצ'לי פארק). קאתי מתיידדת עם המתמטיקאי מאוניברסיטת קיימברידג' טרנר (שדמותו מבוססת באופן רופף על זו של טיורינג), והם בסופו של דבר מגיעים ליחסי מין אך טרנר אינו מצליח לקיימם והוא מאשים אותה שתכננה זאת כדי להשפיל אותו. מאוחר יותר קאתי נתפסת בחדרו של טרנר קוראת מסמכים הקשורים לתוכנית אולטרה, והיא נכלאת בכלא צבאי למשך שארית מלחמת העולם השנייה.[1]
שחקנים[עריכת קוד מקור | עריכה]
| שחקנ/ית | דמות |
|---|---|
| הארייט וולטר | קאתי ריין |
| לורנה יבסלי | אנה ריין |
| ברנרד גלאגר | מר ריין |
| ג'יליאן מרטל | גברת ריין |
| סיימון צ'נדלר | טוני |
| ברנדה בלת'ין | מרי |
| ניקולס לה פרבוסט | טרנר |
| פטרישיה ראוטלדג' | קצינת ATS |
| ג'פרי צ'טר | קולונל בתא |
| קית' מארש | פקיד המפעל |
| דני וב | רוכב השליחה |
| ריס מקונצ'י | קצין טכני |
כתיבת המחזה[עריכת קוד מקור | עריכה]
איאן מקיואן כתב ב-1980 שתחילה רצה לכתוב מחזה על אלן טיורינג, אחד מהאבות המייסדים של המחשבים המודרניים, אבל מחקריו בנושא סיפקו מעט מאוד חומר. הוא הוסיף: "בזמן הזה עובדות אחרות על בלצ'לי פארק עניינו אותי יותר. עד סוף המלחמה עשרת אלפים איש עבדו בבלצ'לי ובסביבותיה, רובם הגדול היו נשים שעושות עבודות חיוניות אך חוזרות על עצמן... כלל 'הצורך לדעת' פירושו שהנשים ידעו כמה שצריך כדי לעשות את עבודתם, וזה היה מעט מאוד. עד כמה שיכולתי לגלות, לא היו כמעט נשים במרכז הסוד של האולטרה. הייתה דעה רווחת בתחילת המלחמה שנשים לא יכולות לשמור סודות. התחלתי לחשוב על אולטרה כעל מיקרוקוסמוס, לא רק על המלחמה אלא על חברה שלמה... על ידי כך שאישה נמצאת במרכז הסרט (כבר לא חשבתי על זה כמחזה), יכולתי להסוות את בורותי לגבי אולטרה כבורות שלה. הרעיון היה שהיא תעבור מהטבעת החיצונית ביותר למרכז, שם היא תושמד".[2]
שם המחזה[עריכת קוד מקור | עריכה]
שם המחזה, "The Imitation Game" - "משחק החיקוי", נלקח ממאמר[3] של טיורינג שהופיע באוקטובר 1950 בכתב העת Mind, ובו הציע טיורינג את מה שידוע כיום בשם "מבחן טיורינג", כתחליף לשאלה "האם מכונה מסוגלת לחשוב?". המבחן: חוקר מקיים דיאלוג בשפה טבעית עם שני גורמים סמויים מעיניו, האחד אדם והאחר מכונה. אם החוקר אינו מסוגל לקבוע בביטחון מי האדם ומי המכונה, אזי המכונה עברה בהצלחה את המבחן. שם הפרק הראשון במאמר זה הוא "The Imitation Game".
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
"משחק החיקוי", במסד הנתונים הקולנועיים IMDb (באנגלית)
- Ian McEwan writes about his television plays, London Review of Books, 5 February 1981
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ Imitation Game, The, TV Cream
- ^ Ian McEwan The Imitation Game: Three Plays for Television, London: Picador, 1982 ISBN 0-330-26830-9
- ^ A. M. Turing, Computing machinery and intelligence
| כתבי איאן מקיואן | ||
|---|---|---|
| רומנים | גן הבטון • נחמת זרים • הילדים שבזמן • התמים • כלבים שחורים • אהבה עיקשת • אמסטרדם • כפרה • שבת • על חוף צ'זיל • סולאר • דברי מתיקה • טובת הילד • קליפת אגוז • מכונות כמוני • הג'וק • שיעורים |  |
| קובצי סיפורים | First Love, Last Rites • In Between the Sheets | |
| ספרי ילדים | Rose Blanche • The Daydreamer (1994) | |
| מחזות טלוויזיה | Jack Flea's Birthday Celebration • משחק החיקוי • Solid Geometry | |
| תסריטים | The Ploughman's Lunch • Soursweet • The Good Son • התמים • על חוף צ'זיל • טובת הילד | |