משל הכבש האובד
משל הכבש האובד הוא אחד ממשלי ישו. מופיע בבשורות של מתי פרק י"ח 12–14 ולוקס ט"ו 3–7. המשל מדבר על רועה העוזב את עדר הכבשים שלו המונה תשעים ותשעה כבשים על מנת למצוא כבש אחד אשר אבד. זהו המשל הראשון מבין טרילוגיה של משלים על הגאולה שישו מספר לאחר שהפרושים והסופרים, מנהיגי הדת, מאשימים אותו בכך שקיבל בברכה "חוטאים" ואף סעד עמהם[1]. שני המשלים האחרים (בבשורת לוקס) הם משל המטבע שאבד ומשל הבן האובד. משל הרועה הטוב, שנמצא בבשורת יוחנן י' 1–21, נובע ממנו.
סיפור המשל
[עריכת קוד מקור | עריכה]לפי הבשורה על פי לוקס, המשל הוא כדלקמן:
4 וַיִּשָׂא אֶת־הַמָּשָׁל הַזֶּה וַיֹּאמַר אֲלֵיהֶם׃ 4 מִי בָכֶם הָאִישׁ אֲשֶׁר־לוֹ מֵאָה כְבָשִׂים וְאָבַד לוֹ אֶחָד מֵהֶם וְלֹא יִטּוֹשׁ אֶת־הַתִּשְׁעִים וְתִשְׁעָה בַּמִּדְבָּר וְהָלַךְ אַחֲרֵי הָאֹבֵד עַד כִּי־יִמְצָאֵהוּ׃ 5 וְהָיָה כְּמָצְאוֹ אֹתוֹ יְשִׂימֶנּוּ עַל־כְּתֵפָיו בְּשִׂמְחָה׃ 6 וּבָא אֶל־בֵּיתוֹ וְקָרָא לְאֹהֲבָיו וְלִשְׁכֵנָיו יַחַד לֵאמֹר שִׂמְחוּ אִתִּי כִּי מָצָאתִי אֶת־שֵׂיִי הָאֹבֵד׃ 7 אֹמֵר אֲנִי לָכֶם כֵּן שִׂמְחָה תִהְיֶה בַּשָּׁמַיִם עַל־חוֹטֵא אֶחָד אֲשֶׁר שָׁב יוֹתֵר מֵעַל־תִּשְׁעִים וְתִשְׁעָה צַדִּיקִים אֲשֶׁר לֹא־יִצְטָרְכוּ לִתְשׁוּבָה׃
לפי בשורת מתי המשל הוא כדלקמן:
רְאוּ פֶּן־תִּבְזוּ אַחַד הַקְּטַנִּים הָאֵלֶּה כִּי אֹמֵר אֲנִי לָכֶם מַלְאֲכֵיהֶם רֹאִים תָּמִיד אֶת־פְּנֵי אָבִי שֶׁבַּשָׁמָיִם׃ 11 (כִּי בֶן־הָאָדָם בָּא לְהוֹשִׁיעַ אֶת־הָאֹבֵד׃) 12 מַה־דַּעְתְּכֶם כִּי־יִהְיוּ לְאִישׁ מֵאָה כְבָשִׂים וְאָבַד אֶחָד מֵהֶם הֲלֹא יַעֲזֹב אֶת־הַתִּשְׁעִים וְתִשְׁעָה עַל־הֶהָרִים וְהָלַךְ לְבַקֵּשׁ אֶת־הָאֹבֵד׃ 13 וְהָיָה כַּאֲשֶׁר יִמְצָאֵהוּ אָמֵן אֹמֵר אֲנִי לָכֶם כִּי־יִשְׂמַח עָלָיו יוֹתֵר מֵעַל הַתִּשְׁעִים וְתִשְׁעָה אֲשֶׁר לֹא אָבָדוּ׃ 14 כֵּן אֵינֶנּוּ רָצוֹן מִלִּפְנֵי אֲבִיכֶם שֶׁבַּשָׁמָיִם שֶׁיֹּאבַד אֶחָד מִן־הַקְּטַנִּים
פרשנות
[עריכת קוד מקור | עריכה]
במשל זה קיימים נושאים משותפים בנושאי אובדן, חיפוש האובד והשמחה על מציאתו עם משל המטבע שאבד. הכבש האובד או המטבע שאבד מייצגים אובדן (מבחינת חיי נצח) של בן אנוש לקרבת אלוהים.
כמו באנלוגיה של הרועה טוב, ישו הוא הרועה, ובכך מזהה את עצמו כאדם שהוא צלם אלוהים, אלוהים שגם הוא מתואר בספר יחזקאל כרועה המחפש אחר כבשה תועה (יחזקאל ל"ד: 16-11).
משל הכבש האובד מופיע בשתי גרסאות עיקריות בברית החדשה – בבשורת מתי ובבשורת לוקס – כאשר כל גרסה מקשרת את המשל להקשר רעיוני שונה.
בבשורת מתי (י"ח 14-12), המשל מסופר בעקבות שאלה שהפנו תלמידיו של ישו, שביקשו לדעת מי הגדול במלכות השמים. ישו קרא אליו ילד קטן, והסביר לתלמידיו כי רק מי שישוב להיות כילד – בתמימותו, תלותו ובאמונתו – יוכל להיכנס למלכות השמים. בהמשך הוא מזהיר שלא להכשיל את הקטנים המאמינים בו, ומתוך כך עובר לספר את משל הכבש האובד. במשל זה מדמה ישו את אהבתו של הרועה – המוכן לעזוב את תשעים ותשעת הכבשים כדי לחפש כבש אחד שאבד – לאהבתו של אלוהים לכל אדם, במיוחד לחלשים ולתועים. הילד והכבש מיוצגים כדמויות תמימות ותלויות, הנתונות לחסדו של הרועה.
בבשורת לוקס (ט"ו 7-3), המשל מסופר בהקשר שונה: הוא מובא בתגובה לביקורת מצד הפרושים והסופרים, שהתלוננו על כך שישו סועד עם חוטאים. גם כאן מדגיש המשל את חמלתו של הרועה על הכבש שאבד, כסמל לרחמי שמיים כלפי החוטאים השבים בתשובה.
למרות הדמיון בין שני הנוסחים, ייתכן שהמשל סופר בשתי הזדמנויות שונות, בהתאם לקהלים ולהקשרים השונים. בשני המקרים מדגיש המשל את תפקידו של ישו כרועה טוב, הדואג לכל פרט בעדרו – בין אם הוא נחשב לצדיק ובין אם הוא טועה – כסמל לאהבתו של אלוהים לאדם.
ג'ואל ב. גרין כותב כי " משלים אלה הם ביסודם על הטבע האלוהי ... מטרתם לחשוף את הטבע האלוהי בתגובה לחזרה בתשובה של בני אדם "אובדים"[2].
חדוות הרועה עם רעיו, מייצגת את שמחת אלוהים עם מלאכיו. הרועה שהוא כמו האדם הראשון צלם האלוהים, שמח על חזרתם של חוטאים, אובדים, בתשובה. כל זאת כנגד הביקורת הצבועה של הפרושים והסופרים שהובילה לסיפור המשל.
תיאור באמנות
[עריכת קוד מקור | עריכה]הדמות מתוך המשל הזה של הרועה הנושא על כתפיו את הכבש האובד שימש כר נרחב ליצירות אמנות בתיאורים של הרועה הטוב[3]. כתוצאה מכך, משל זה מופיע באומנות בעיקר מושפעים מהתיאורים של רועה טוב ולא כנושא בפני עצמו.
מזמורים
[עריכת קוד מקור | עריכה]_-_James_Tissot_-_overall.jpg)
בעוד שישנם אינספור אזכורים לדמות הרועה הטוב במזמורים נוצריים, ניתן לייחס למשל זה באופן מיוחד אזכורם של תשעים ותשעה הכבשים האחרים.
הידוע מביניהם הוא אולי המזמור "תשעים ותשעה" מאת אליזבת סי. סלפיין (1868), אשר מתחיל כך:
תשעים ותשעה כבשים רבצו בגיא בבטחה
הרחק בגבעות אחת מהן אבדה
הרחק משערי הזהב
הרחק בגבעה שוממה וחשופה
הרחק מהרועה המשגיח באהבה
קבלת פנים בשירה המודרנית מזמורים ושירים...
המשורר הגרמני פרידהלם "פריץ" אקנגה מדורטמונד בשירו "DU DA"
אכן מיישם את הרמז המטאפורי של הסיפור המקראי הזה. מתוך תשעים ותשע הספינות.
"...Du bist nicht da, ich bin bei neun und neunzig Schafen..." /
"...אתה לא שם, אני (נשאר עם) תשעים ותשע כבשים..."
- כתב בסיפורו הרומנטי בחרוזים, כשהוא מגלם אהבה נכזבת בדמותה של עדר הכבשים העזות בן תשעים ותשע...
- ...
ראו גם
[עריכת קוד מקור | עריכה]קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
- אמנות מקראית בנושא הכבש האובד WWW:
- המשל בבשורת לוקס, גרסת NIV
- המשל בספר מתי, גרסת NIV
- ישוע מספר את משל הכבש האובד הערוץ המורמוני
- משל הכבש האובד מתוך המנון איש האלוהים
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ↑ Richard N. Longenecker, The Challenge of Jesus' Parables, Eerdmans, 2000, ISBN 0-8028-4638-6, pp. 201–204.
- ↑ Joel B. Green, The Gospel of Luke, Eerdmans, 1997, ISBN 0-8028-2315-7, p. 526.
- ↑ Walter Lowrie, Art in the Early Church, Pantheon Books, 1947, ISBN 1-4067-5291-6, p. 69.
