משתמש:אבי84/פלדור

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
בלדור מיובש Semecarpus anacardium

בלדור, נקרא גם בלזור[1] או פלדור, (Semecarpus anacardium) הוא צמח רפואי שהשתמשו בו ברפואה המקובלת בימי הביניים, בעיקר כמחזק זיכרון. ישנם כמה השערות בדבר זיהוי הצמח, ממקורות שונים עולה שצמח זה רעיל ומסוכן לבריאות. בספרות התורנית נפוצה האימרה הדור הדור ואל תצטרך לבלדור כלומר עדיף לחזור על הלימוד ולא להזדקק לצמח מסוכן זה.

רקע[עריכת קוד מקור | עריכה]

על פי תיאורית ארבע הליחות, כח הזכרון נפגע כתוצאה מקרירות במוח, ובכדי לשפרו יש לאכול מאכלים הגורמים חום, רופאים רבים הציעו שימוש בצמח זה כמרפא ומחזק זיכרון. שימוש בצמח כתרופה, נזכר לראשונה במאה השישית בכתבי אלכסנדר מטרלאס, הרופא הערבי Hunayn ibn Ishaq יחס תרופה זו לקלאודיוס גלנוס, עמנואל לעף ייחס את גילוי הצמח לשלמה המלך[2]. הצמח מובא במאה השביעית על ידי הרופא היווני Paul of Aegina, ובספרות הרפואה האיסלאמית כמו אבן-מסואיה (980), אבן-סאהל (869), אבן יחיא אלגאזי (932), אבן אלגזאר (980), ואבן סינא[3] (1037). בספרות היהודית הצמח הובא אצל אסף הרופא (בהקשר לתרופת כאב לב), ובהקשר לזכירה בספרים של משה נרבוני[4], מאיר אבן אלדבי (נכד הרא"ש)[5], יהודה אריה ממודנה[6] ועוד. הרב חיים ויטל מביא מרשם "לפתיחת לב", הנקרא בלדור קטן. כמו כן בנו של הפרי חדש ובנו דוד די סילוה מביא מתכון מפורט איך מכינים בלדור.

שימוש בבדלדור כרוך בסכנה שכן צמח זה רעיל, כמו כן מותו של ההסטוריון הפרסי אחמד אל-בלאד'רי נבע מאכילת תרופה זו, ומכאן נובע כינויו "אל-בלאדרי". על שימוש בצמח מובא בזוהר חדש [7]מובא שהתנא חזקיה מצא אנשים שבמשך כל השבוע מתבודדים במערות ועוסקים בתורה, לשאלתו ממה הם מתפרנסים אמרו לו:

(תרגום:) אָנוּ מָצָאנוּ בַּמִּדְבָּר עֵצִים שֶׁמַּצְמִיחִים בָּאלוּד, וְאָנוּ אוֹכְלִים אוֹתָם. כְּשֶׁמְּאִירָה לָנוּ הַשְּׁמוּעָה, מֵרֹב שִׂמְחָה מִשְׁתַּמְּטִים מֵעִמָּנוּ, וּמְבַשְּׁלִים אוֹתָם וְאוֹכְלִים, וְאוֹתוֹ הַיּוֹם נֶחְשָׁב לָנוּ שֶׁהוּא כִּי טוֹב

. האגדה מספרת על הרמב"ם שהיה קשה הבנה ובזכור אכילת בלדור זכה לחכמה

מעשה בר' משה בן מימון שהיה יתור מעשרים שנה שלא למד אפילו אות אחת והיה משמש בבית אחד פעם אחת היה לו לאדונו לילך חוץ לעיר, אמר לו משה אל תאכל מזה והראה לו הכלים שהיה בהם בלז"ר ולא הניח ואכל ונתפקח עד מאד ולא עוד אלא שידע י"ח מעלות שהתורה נקנית בהם.

קובץ סיפורים בכתב יד מאשכנז, נחמיה בריל (עורך) שנתונים לחכמת ישראל[8], כרך ט עמוד 44,45

הרב חיים ויטאל מביא תרופה שהיו נוהגים חכמי צרפת לתת לתלמידיהם כל בוקר כדי לפתוח את הלב.[9]. ר' יוסף מולכו העיד על אחד שאכל את צמח מבלאדור [10].והרבנים חיד"א חיים סתהון ויעקב קצין[11].

האמונה שצמח זה כוחו לרפא הייתה בם בארצות אירופה, הפתגם הידוע חזור חזור ואל תצטרך לבלדור הופיע לראשונה בספר הפליאה [12] בנוסח שונה "חזור חזור יפה מבלאזור". טוביה הרופא ייחס בטעות אמרה זו לחז"ל, [13]. הפתגם מובא גם בפירושו לאבות של הרב יצחק אברבנאל, ובספרים נוספים [14] הנוסח הרווח שבידנו הוא הנוסח שכתב יהודה אריה ממודינה "הדור הדור ואל תצטרך לבלדור" [15].

זיהוי[עריכת קוד מקור | עריכה]

אנאקרדי[עריכת קוד מקור | עריכה]

בלדור

רבים זיהו אותו עם אגוז משפחת האלתיים הדומה במקצת לאגוז הקשיו, הפרי הנקרא בערבית אנאקרדי (anacardia Semecarpus anacardium)[16] כך גם הרופא הערבי אבן-סינא[17]. כך גם לדעת טוביה הרופא[18], הרב חיים ויטאל, ספר הברית, הרב ישראל ליפשיץ, ועמנואל לעף. הערוך [19] המאירי[20] ובספר צרי הגוף [21], ואליעזר בן יהודה [22] מאיר בניהו מציין שכך גם מסורת בידי חכמי ספרד שפרי זה הוא החלתית המבוארת במשנה [23]. גם בקרב יהודי תימן קימת מסורת עממית לצמח זה, בעיקר השתמשו בצמח זה בתוספת דבש לתלמידים קשי הבנה [24]

חלתית[עריכת קוד מקור | עריכה]

חלתית

רש"י פירש את המילה חלתית- לזרא, כלומר צמח הבלאדור, הרא"ש ורבינו ירוחם כתבו במפורש שחלתית הוא הבלאזור. הפרי חדש סבור שדרך השימוש בו לזכירה על ידי האכלת תרנגולת חלתית, ובני אדם אוכלים את התרנגולת[25].

קפה[עריכת קוד מקור | עריכה]

פולי קפה

הרב יעקב צהלון [26] מזהה אאת הבלדור עם פולי הקפה,[27] המלבי"ם דחה פירוש זה, שהרי הקפה לא חריף[28]

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • תרופת הפלא "פלדור" מהי אותה תרופה? והאם היא אכן מועילה לזיכרון? באתר רדיו קול חי.

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]


שגיאות פרמטריות בתבנית:הערות שוליים

פרמטרים [ ישור ימין ] לא מופיעים בהגדרת התבנית

  1. ^ כך נקרא הצמח באירופה
  2. ^ בספרו צמחי היהודים, עמודים 202-204
  3. ^ הקאנון הגדול, שמרקחת הבלדור הוא מהדברים היותר חזקים לחזק השכל ולהקנות השמירה והזכרנות, (קאנון,ג,א).ועי' גם במאמר הרביעי, פרק יז. הספר באתר היברובוקס. דברי אבן סינא בהקשר זה הביא ציטט הר"י עמדין אגרת בקורת, עמודים 42,47
  4. ^ חיבור "אורח חיים" בכתב יד
  5. ^ שבילי אמונה דף לו עמוד ב
  6. ^ לב האריה, דף ו עמוד א'
  7. ^ טו,ב
  8. ^ [Jahrbücher für Jüdische Geschichte und Literatur [N. Brüll, Frankfurt am Main
  9. ^ רפואה מעשית לר' חיים ויטאל, ירושלים תשס"ז עמוד 262?
  10. ^ שולחן גבוה יוד נא,ו
  11. ^ הרב מאיר מזוז, אור תורה תשרי תשנ"א עמוד י'
  12. ^ דף יז, עמוד א
  13. ^ כך כתב "אנקרדינו, באלידאר והוא המוזכר בגמ' חזור חזור ואל תטרך לבלדור"
  14. ^ מגדל עוז, יעקב עמדין, חלון צורי סוף אות עה. הרב ישראל ליפשיץ תפארת ישראל.
  15. ^ לב האריה, א,א
  16. ^ Gerrit Bos ,baladhur (MARKING-NUT) : a popular MEDIEVAL DRUG FOR STRENGTHENING MEMORY
  17. ^ הקאנון הגדול, המאמר הרביעי, פרק יז, באתר אוצר החכמה
  18. ^ מעשה טוביה קרקא תרסח, דף קלג ב.
  19. ^ הערוך השלם, וינה תרפו עמוד 421
  20. ^ בית הבחירה, הוריות יג,ב
  21. ^ לר' נתן בן יואל פקלירה, תל אביב תשס"ד עמוד 163
  22. ^ מלון הלשון העברית ירושלים תש"מ. חלק א' עמוד 545.
  23. ^ משנה, מסכת שבת, פרק כ', משנה ג'
  24. ^ אהרון בן דוד, בית האבן, תשס"ח. עמוד 515
  25. ^ "מלעיטין תרנגולת הבלאדור מפני שמועיל לזכירה לאכול התרנגולת" בספר תבואות שור דוחה את דבריו של הפרי חדש, משום שבדרך זו התרנגולת נעשית טריפה.
  26. ^ "חלתית הוא מין זרע א' המחמם אהגוף האוכלים אותו בערי ישמאלים קורין לו קאוי". אוצר החיים ו: – הספר הרפואי הראשון בעברית. מובא גם ב ז. עמר, שמירת הבריאות להרמבם, עמוד 70
  27. ^ העתיקו את דבריו הרב יונה לאנסדופאר ספר כנפי יונה יורה דעה סימן נא
  28. ^ עלים לתרופה סימן כא