קשיו

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
Information-silk.svgקשיו
Gui1 cashewfruit2.jpg
מיון מדעי
ממלכה: צומח
מערכה: בעלי פרחים
מחלקה: דו-פסיגיים
סדרה: סבוננאים
משפחה: אלתיים
סוג: קשיו
מין: קשיו
שם מדעי
Wikispecies-logo.svg Anacardium occidentale
‏(ליניאוס)
אגוזי קשיו מעובדים

קשיו (שם מדעי: Anacardium occidentale) הוא מין של עץ בעל פרחים ממשפחת האלתיים, קרוב משפחה של אלת הבטנה המניבה את הפיסטוק. הוא מגודל באופן מסחרי למטרת שיווק של גרעיניו ופירותיו.

תפוצה[עריכת קוד מקור | עריכה]

עץ הקשיו גדל באזור אמריקה הדרומית, ומוצאו בצפון מזרח ברזיל. מברזיל, הביאו הפורטוגזים את עץ הקשיו לאפריקה ולדרום מזרח אסיה. כיום הוא מגודל מסחרית ב-32 מדינות שונות, בעלות אקלים טרופי וסובטרופי. מגדלות הקשיו הבולטות (למטרות ייצוא) הן וייטנאם, ניגריה, גאנה, הודו, ברזיל ואינדונזיה.

מקור השם[עריכת קוד מקור | עריכה]

השם "קשיו" (Cashew) מקורו בשם הפורטוגזי "קאז'ו" (Caju) שהוא בתורו מבוסס על השם בטופי עתיקה "אקאג'יו" (acajú).

האקדמיה ללשון העברית קבעה ב-1930 כי העץ יקרא בעברית תולענה, ככל הנראה בלבול בוטני עם העץ המשמש לחרושת עץ הקרוי מהגוני.

מאפיינים[עריכת קוד מקור | עריכה]

עץ הקשיו הוא עץ בגובה נמוך-בינוני (כ-12 מטרים), ירוק עד, בעל גזע מפותל.

עליו בשרניים וגדולים (לעתים עד גודל של 22 על 14 ס"מ), צורתם אגסית והם מסודרים בספירלה סביב הענפים. הפרחים מסודרים בתפרחת מרובת פרחים מקובצים ובעלת צורה חרוטית, כאשר כל פרח בעל חמישה עלי כותרת קצרים (7 מ"מ לערך).

מתוך עלי הגביע של הפרח מתפתח פרי מדומה גדול ובעל צורת אגס, הקרוי לרוב "תפוח קשיו". הוא אכיל ובעל בשר רך ומתוק, המוקף קליפה עדינה, ואינו מכיל גרעינים. על אף שהוא נחשב כמעדן באזור ברזיל, הוא אינו מגודל לייצוא היות שאינו משתמר היטב במסע - כעבור 24 שעות מרגע הקטיף מתחיל תפוח הקשיו לתסוס‏[1]. מיץ הקשיו נמכר לרוב בברזיל ופופולרי מאוד (כמו מיץ תפוזים בישראל למשל).

מפימת הפרי, היכן שהיה הפרח, מתפתח הפרי האמיתי של העץ - בית גלעין דמוי אגוז. זהו אגוז הקשיו, שמבחינה בוטנית אינו נחשב כאגוז, אלא כפרי הדומה לשקד. ללא עיבוד, אגוז הקשיו אינו אכיל.

רעילות[עריכת קוד מקור | עריכה]

אגוזי הקשיו הנמכרים בשווקים כלא מעובדים למעשה עברו תהליכי חימום וקילוף לפני ששווקו. אגוז הקשיו הטרי, כאשר נקטף מעל תפוח הקשיו, מכיל קליפה כפולה הרוויה שרף. שרף זה מכיל חומר בשם Urushiol‏‏[2], חומר דומה לזה המצוי באוג רעיל. מגע שלו עם העור יכול להביא לגירוי, ובבליעה לתגובת הרעלה. כל אגוז קשיו צריך לעבור טיפול מדויק על מנת להסיר את קליפתו בלי להגיר מהשרף על האגוז. לרוב הקליפה מוסרת בחימום עז, כגון אידוי או טיגון, והזרע מחולץ ממנה ומנוקה, ונבדק פרטנית. טיפול זה יקר יחסית לטיפול באגוזים אחרים, ומגולם במחיר אגוזי הקשיו.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ John Kohler,‏ Raw Cashew Nuts - Are they Really Raw?‎, באתר Living and Raw Foods
  2. ^ Are Raw Cashews Really Poisonous?‎, באתר wiseGEEK