לדלג לתוכן

אורי לויט

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
אורי לויט
לידה 23 באפריל 1938
נשר, פלשתינה (א"י) עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 4 באוקטובר 2001 (בגיל 63) עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה ישראל עריכת הנתון בוויקינתונים
תפקיד מנהל כללי עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

אורי לויט (23 באפריל 1938 - 4 באוקטובר 2001) היה איש עסקים, כלכלן, יזם ובנקאי ישראלי שמילא שורה של תפקידים בכירים במשק הישראלי.

ראשית חייו

[עריכת קוד מקור | עריכה]

אורי לויט נולד וגדל בשכונת נשר הסמוכה לחיפה בשנת 1938. הוא הדריך בתנועת הנוער העובד והלומד והקים עם חבריו את גרעין "רעות". לויט שירת בצה"ל בנח"ל המוצנח ולחם במלחמת ששת הימים ומלחמת יום הכיפורים ברמת הגולן.

לויט היה ממקימי קיבוץ עין גדי, עלה במסגרת הגרעין השני ושימש כגזבר ומזכיר הקיבוץ, בו יזם את ענף תיירות המרפא. הוא הביא למקום את קבוצת הנופשות הראשונות שנודעו בכינוי "הבנות של לויט"[1]. לאחר מכן, הלך לויט ללמוד באוניברסיטת תל אביב תואר ראשון בכלכלה ומדעי המדינה.

בנקאות והשקעות

[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת 1962 החל לעבוד בסניף הראשי של בנק הפועלים בחיפה כפקיד מן השורה, ממנו התקדם במהירות בסולם התפקידים עד לניהול הסניף. הצלחתו הובילה למינויו לתפקיד מנהל אגף סחר חוץ בהנהלה הראשית של הבנק בתל אביב.

בשנת 1979 התמנה לויט למנכ"ל "החברה להשקעות של בנק הפועלים", שאותה הצליח להפוך תוך מספר שנים מחברה קטנה שעסקה בעיקר במימון פעילויות פיננסיות חוץ בנקאיות לגוף השקעות דינמי ולאחת החברות המובילות בישראל בקידום השקעות מגוונות בתעשייה, טכנולוגיה מתקדמת, תקשורת, פרסום, מחשבים, סחר, נדל"ן ותחומים נוספים. בין ההשקעות הבולטות והמוצלחות היו ההשקעה ב-1983 בחברת "טלדאטה תקשורת" והשקעה ב-1992 בחברת הזרע (1939).

ההשקעה בחברת התקשורת טלדאטה הובילה להנפקת החברה בהצלחה גדולה בארצות הברית[2]. היא זכתה בפרס היצואן המצטיין והתפתחה לחברת ענק בעלת חברות בנות שהונפקו והצליחו בזכות עצמן. חברת הזרע לגידול ושיווק זרעים לשוק המקומי וליצוא הייתה בלתי רווחית אך באמצעות ההשקעה והניהול הנכון הפכה לבעלת מוניטין בארצות רבות ונחשבה לאחת מחברות הזרעים האיכותיות בעולם[3].

השקעות בולטות נוספות שביצעה הפועלים השקעות תחת ניהולו של לויט היו בחברות: אורלייט חברה להנדסה, מת"ב מערכות תקשורת בכבלים, טלדור, "מקסימדיה", רשת חברת תקשורת והפקות (1992), "טרנסכלל סחר", מבני תעשייה, "אופיר אחזקות", "פועלים ליסינג" וחברות נוספות.

תחת הנהגתו של לויט, שכיהן במקביל כדירקטור ב-46 חברות[4], הציגה הפועלים השקעות רווחיות עקבית ומרשימה, שהיטיבה עם בעלי המניות. שווי החברה עלה בתקופתו מ-5 מיליון דולר (1979), עד ל-280 מיליון דולר, השווי לפיו היא נמכרה ב-1996 לקבוצת ההשקעות דוברת-שרם (לימים שרם-פודים-קלנר) שהקימו אהרן דוברת ויצחק שרם[5]. זאת בעקבות דיוני ועדת דוד ברודט לצמצום הריכוזיות במשק הישראלי, שהמליצה על צמצום החזקות הבנקים בתאגידים ריאליים[5].

פעילותו הענפה של לויט זכתה לאזכורים מחמיאים בתקשורת. לקראת הנפקתה של טלדאטה, ב-29 בינואר 1992 דווח בעיתון הארץ כי "מניית פועלים השקעות הייתה ההשקעה המוצלחת ביותר מבין מניות המשתנים....היא המריאה בבת אחת ברציפות ובעקביות ב-54%, תוך כשלושה שבועות". בעקבות ההנפקה דיווח העיתון גלובס ב-3.1.93, כי "את שנת 92' סיימה חברת הפועלים השקעות בעלייה של כ-424%. בינואר 92' שווי השוק שלה עמד על 36 מיליון דולר, ובסוף 92' הוא הגיע ל-180 מיליון דולר...". חודש לאחר מכן ב-3.2.93 נכתב בהארץ: "בשבוע האחרון שאלו אותנו במדור הבורסה ב"הארץ" לפחות 20 פעם "מה קרה בפועלים השקעות". שיאנית עליית השערים בבורסה ב-92' המשיכה בחודש הראשון של 93' בקצב העלייה המדהים שלה, וצברה כבר 69%!".

לויט, למרות ההצלחות, נותר אדם צנוע, ונמנע מלהתבלט ומיעט להתראיין. ב-23.10.96 פרסם "הארץ" כתבה מקיפה על פועלים השקעות והישגיה הרבים תחת שרביט הניהול של לויט. במרכז הכתבה הופיעה מסגרת שבה נאמר כי "...למרות שלפועלים השקעות שבניהול אורי לויט יש שליטה ומעורבות בכמה מהחברות המוכרות בארץ, כמו זכיינית ערוץ 2 רשת, חברת הנדל"ן מבני תעשייה וחברת ההיי-טק הניו-יורקית טלדטה, שמו של לויט מוזכר לעיתים רחוקות בעיתונות, הוא אינו נוהג להתראיין בדרך כלל; לא בענייני פועלים השקעות וגם לא בקשר לחברות המוחזקות. עד לפני 3 שנים נהג שלא לדבר כלל עם אמצעי התקשורת...". ב-16.1.97, לקראת עזיבת בנק הפועלים, ניסה עיתון "גלובס" לנתח את אישיותו והסיבות להצלחתו של לויט וכתב כי "אורי מי? תשאלו. ולא פלא... מנכ"ל פועלים השקעות, מחברות האחזקה הגדולות במשק, מעולם לא טרח להאדיר את שמו ברבים".

בשנת 1998 התמנה לויט לסגן יו"ר מועצת המנהלים של חברת דנקנר השקעות[6], וחברת מת"ב-מערכות תקשורת בכבלים[7]. הוא היה אחראי על פעילות התקשורת, האחזקות והנדל"ן. בתחום התקשורת היה מיוזמי וממקימי חברת פרטנר שתחת עינו הפקוחה הפכה לחברת התקשורת הסלולרית המובילה בישראל באותה תקופה. בין היתר ליווה לויט את חברת הטלפונים Netia בעלת פעילות רחבת היקף בפולין בתהליך הקמתה והתבססותה ועד להנפקתה המוצלחת[8].

בשנת 2000 יזם לויט את הקמתה של חברת "Israel Healthcare Ventures" והקים אותה יחד עם שותפים מאנגליה. תחת ניהולו בוצעו גם שתי השקעות ראשונות ומוצלחות בחברות: CardioDex ו- OreSense.

לויט נפטר ב-4 באוקטובר 2001, ונקבר בבית הקברות מורשה ברמת השרון[9]. הוא הותיר אחריו את אשתו אירית, ארבעה ילדים ושתי נכדות.

קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא אורי לויט בוויקישיתוף

הערות שוליים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  1. ^ דברים שאינם ומעולם לא היו במקום אחר, כתב אלי רון. ספר המורכב מאינדקס מונחים מקומיים בעין גדי-ראה ערך הבנות של לויט
  2. ^ מירב ארלוזורוב, לקראת ההנפקה בניו־יורק מציגה טלדאטה רווח של 4 מ דולר ב-91, חדשות, 3 באפריל 1992
  3. ^ שי שלו, ‏לויט טמן את הזרעים, שרם קטף את הפירות, באתר גלובס, 25 במרץ 1998
  4. ^ פועלים השקעות. בסוף יתברר שהיא זולה. כולל תרשים החברות הפעילות בקבוצת פועלים השקעות. גלובס 15 באוקטובר 1993 מאת אביבה קרול ואלי ציפורי
  5. ^ 1 2 אמיר אייזנברג, ‏אורדן: איך הופכים תוך שנה מחברה תעשייתית לקונצרן, באתר גלובס, 5 באוקטובר 1997
  6. ^ אמיר אייזנברג, ‏מנכ"ל פועלים השקעות, אורי לויט, עובר לקבוצת דנקנר, באתר גלובס, 21 בדצמבר 1997
  7. ^ מאת שי שלו, ‏שכרו של אורי לויט במת"ב נסק ל-12.2 מ' ש', באתר גלובס, 20 במרץ 2000
  8. ^ עמי גינזבורג, ‏החברה הפולנית של דנקנר גייסה יותר מחצי מיליארד דולר באג"ח, באתר גלובס, 5 בנובמבר 1997
  9. ^ הקבר של אורי לויט בבית עלמין מורשה, באתר BillionGraves