אינרום

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
אינרום תעשיות בנייה בע"מ
סוג חברה ציבורית
תאריך הקמה 2013
ענפי תעשייה בנייה
שווי שוק 1.5 מיליארד ש"ח (ספטמבר 2018)
הכנסות 953 מיליון ש"ח (2019)[1]
רווח תפעולי 173 מיליון ש"ח (2019)[1]
רווח 131 מיליון ש"ח (2019)[1]
הון עצמי 344 מיליון ש"ח (2019)[1]
סך המאזן 903 מיליון ש"ח (2019)[1]
עובדים 800 (2017)
 
www.inrom.co.il
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

אינרום תעשיות בנייה היא קבוצת תעשייה מהגדולות והמובילות בישראל בתחומה, העוסקת בייצור, מכירה ושיווק של מגוון מוצרים ופתרונות לשוקי הבנייה והשיפוצים, לתעשייה ולשימושים אחרים. חברת אינרום תעשיות בנייה בע"מ היא חברה ציבורית, הנסחרת בבורסה לניירות ערך בתל אביב (כלולה במדד תל אביב 125).

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

אינרום נוסדה במקור בשנת 1959 בשם "אורלייט הנדסה" ועסקה בייצור מוצרים מפלסטיק משוריין כדוגמת קסדות קפלס"ט (קסדה מפלסטיק קשיח), ארגזי תחמושת למערכת הביטחון וארונות סעף לחברת החשמל ובזק.[2] בשנת 1965 רכשה התעשייה האווירית מחצית ממניות החברה[3] וב-1977 רכשה את מלוא הבעלות על החברה.[4]

בשנת 1981 נרכשה הבעלות על ידי חברת אמפל מקבוצת בנק הפועלים, פועלים השקעות ומספר משקיעי חוץ.[5][6]

בשנת 1992, הונפקו מניות החברה בבורסה לניירות ערך בתל אביב וב-1995 שינתה את שמה ל"אורלייט תעשיית (1959) בע"מ" (וב-2008 ל"אינרום תעשיות (1959) בע"מ"). בשנת 1997, רכשה חברת "אורדן תעשיות" את השליטה בפועלים השקעות שהייתה בעלת השליטה ב"אורלייט", שהפכה לחלק ממבנה פירמידת שליטה של קבוצת דוברת-שרם-קלנר (בבעלות אנשי העסקים אהרון דוברת, יצחק שרם ואביגדור קלנר).[7] בהמשך שינתה הקבוצה את מבנה פירמידת השליטה שלה, שהיה בו ארבע שכבות, כך ש"אורלייט תעשיית" הוחזקה ישירות על ידי "אורדן תעשיות".[8][9] במקביל הפכה "אורלייט תעשיית" לחברת החזקות, שרכשה את השליטה במספר חברות אחרות, ובמרץ 2000 הועברה גם הפעילות התעשייתית שלה לחברה בת חדשה "אורלייט תעשיות מילניום 2000". ב-2003 הפכה גם הפעילות התעשייתית של "אורדן" לחברה בת של "אורלייט תעשיית".[10]

כחברת החזקות[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת 1998, רכשה מאריסון השקעות 50% ממניות מפעל הצבעים "נירלט" תמורת כ-4 מיליון דולר.[11] בסוף אותה שנה רכשה גם את חברת הצבעים "אוניברקול" ואיחדה אותה לקבוצה אחת עם "נירלט".[12]

בשנת 2001, רכשה "אורלייט תעשיות" את השליטה בחברת "איטונג תעשיות".[13] ובשנת 2002, רכשה "איטונג תעשיות" את השליטה בחברת "שיש אלוני".[14]

בדצמבר 2007 השלימה קרן פימי רכישת מחצית ממניות השליטה ב"אינרום תעשיות (1959) בע"מ" מ"גרינסטון תעשיות" (לשעבר "אורדן תעשיות" שהייתה בשליטת חברת "לידר אחזקות"), בנובמבר 2008 רכשה את מלוא הבעלות על החברה.[15] במקביל, רכשה את מנית הציבור ומחקה אותה מהמסחר בבורסה והחברה הפכה לשלד בורסאי. בנוסף רכשה את מנית הציבור בחברת הבת "איטונג תעשיות בע"מ", שגם הייתה חברה ציבורית באותה עת.[16]

חברות מוחזקות על ידי אינרום תעשיות בנייה[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • חברת איטונג בע"מ
  • חברת כרמית מיסטר פיקס בע"מ
  • חברת נירלט צבעים בע"מ

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ 1 2 3 4 5 אינרום תעשיות בנייה בע"מ: נתונים כספיים באתר מאי"ה.
  2. ^ ,אורלייט' יקלוט עשרות עובדים הסכם קיבוצי מיוחד - לפני חתימה, דבר, 5 במאי 1960
  3. ^ התעשיה האווירית תפוצל למפעלים נפרדים, הצופה, 8 בדצמבר 1965
  4. ^ התעשיה האווירית תרכוש כל מניות חב' "אורלייט", דבר, 6 בספטמבר 1977
  5. ^ לשוק האזרחי בסטנדרטים צבאיים, מעריב, 27 באוגוסט 1985
  6. ^ פועלים השקעות תרכוש מניות אמפל באורלייט לפי שווי ההון העצמי, באתר גלובס, 22 בדצמבר 1996
  7. ^ אורדן: איך הופכים תוך שנה מחברה תעשייתית לקונצרן, באתר גלובס, 5 באוקטובר 1997
  8. ^ פועלים השקעות תחלק לבעלי מניותיה את אורלייט כדיבידנד בעין, באתר גלובס, 9 באוגוסט 2001
  9. ^ רותם שטרקמן, לידר תרכוש את מניות אורדן בפועלים השקעות, באתר הארץ, 21 באוקטובר 2001
  10. ^ המכשולים הוסרו - אורדן ואורלייט בדרך למיזוג, באתר גלובס, 10 בדצמבר 2003
  11. ^ שי שלו , ‏אורלייט תרכוש מתד אריסון %50 ממניות נירלט תמורת כ-4 מיליון דולר, באתר גלובס, 8 ביולי 1998
  12. ^ תחילתה של מלחמת הצבע: אורלייט מול טמבור, סיבוב ראשון, באתר גלובס, 26 בדצמבר 1998
  13. ^ נחתמה עיסקת איטונג; אורדן תרכוש המניות בנאמנות עבור אורלייט, באתר גלובס, 6 בדצמבר 2001
  14. ^ בצל הרשעתו בקרטל המרצפות: יצחק אלוני מוכר מניותיו בתשלובת אלוני, באתר גלובס, 24 ביוני 2002
  15. ^ שי שלו, ‏פימי משתלטת על אינרום: תרכוש את החלק של גרינסטון תמורת 105 מיליון שקל, באתר גלובס, 26 בנובמבר 2008
  16. ^ דוח מיידי על תוצאות הצעת רכש לאיטונג תעשיות בע"מ 16/09/2008 באתר "מאיה"