משתמש:אלי גודין/התארגנות יהודים להגנה עצמית

הגנה עצמית היא התארגנות יזומה של יהודים לאורך ההיסטוריה להתגוננות בפני פרעות במרכז אירופה ובמזרחה, החל מפרעות תרמ"א (1881-2) נוכח אוזלת יד השלטונות, שלא אחת אף עודדו את הפורעים. המתגוננים הצטיידו בעיקר בנשק קר, שכן נשק חם היה יקר.

היסטוריה

באירופה

בין השנים תרס"ג-תרס"ה (1903-5) התארגנו אגודות רבות להגנה עצמית בערים ובעיירות ברוסיה ובאוקראינה. תופעת הגנה זו התחדשה בפרעות התרס"ג (1903) לאחר פוגרום שנערך בקישינב שבאודסה ואחד מראשיה היה זאב ז'בוטינסקי.

בשנת תרס"ד (1904) הדפו אנשי ההגנה עצמית בעיר דווינסק את הפורעים, וכשנתפס מנהיגם ונידון למוות באשמת התנקשות בקצין משטרה, הכריז הרב של דווינסק הרב מאיר שמחה הכהן, צום ואמירת תהילים.

במלחמת האזרחים ברוסיה (1917-20) שב ונתעורר הצורך בהגנה עצמית נוכח פרעות שנערכו לא רק על ידי המון פרוע אלא גם בידי כנופיות לוחמות ויחידות צבאיות סדירות של הצדדים השונים.

בישראל

ההגנה העצמית התארגנה ביישוב היהודי בארץ ישראל לצורך עמידה מול פרעות הערבים בתקופת השלטון הטורקי, וכך גם במאבק נגד שלטון המנדט הבריטי, והיוותה יסוד להקמת ארגוני ההגנה, האצ"ל והלח"י אשר הפכו לאחר קום המדינה לצה"ל.

בארצות הברית

ההגנה העצמית בארצות הברית ידועה הייתה בשם הליגה להגנה יהודית מיסודו של מאיר כהנא אשר לימים היוותה תשתית לתנועת כך הישראלית.

קטגוריה:הגנה אזרחית קטגוריה:טרור קטגוריה:ציונות כללית