משתמש:ישראל ברזון/הגיבור בעל אלף הפנים

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
ישראל ברזון/הגיבור בעל אלף הפנים
קובץ:TheHeroWithAThousandFaces.jpg
מידע כללי
שפת המקור English
ישראל ברזון/הגיבור בעל אלף הפנים
מידע כללי
מאת ג'וזף קמפבל

הגיבור בעל אלף פנים (יצא לאור לראשונה באנגלית בשנת 1949) הוא יצירה של מיתולוגיה השוואתית מאת ג'וזף קמפבל, שבה דן המחבר בתיאוריה שלו לגבי המבנה המיתולוגי של מסעו של הגיבור הטיפוסי שנמצא במיתוסים מרחבי העולם.

מאז פרסומו של "הגיבור בעל אלף פנים", התאוריה של קמפבל יושמה באופן מודע על ידי מגוון רחב של סופרים ואמנים מודרניים. יוצר הסרטים ג'ורג' לוקאס הכיר בתיאוריה של קמפבל במיתולוגיה, ובהשפעתה על סרטי מלחמת הכוכבים. [1]

קרן ג'וזף קמפבל וספריית העולם החדש הוציאו ביולי 2008 מהדורה חדשה של "הגיבור בעל אלף פנים" במסגרת סדרת הספרים, קלטות האודיו והווידיאו כחלק מהאוסף של ג'וזף קמפבל. בשנת 2011 כלל מגזין טיים את הספר ברשימת 100 הספרים הטובים והמשפיעים ביותר שנכתבו באנגלית מאז ייסוד המגזין בשנת 1923. [2]

תקציר[עריכת קוד מקור | עריכה]

קמפבל בוחן את התיאוריה לפיה נרטיבים מיתולוגיים חולקים לעתים קרובות דמיון במבנה הבסיסי. קווי הדמיון של המיתוסים הללו גרמו לקמפבל לכתוב את ספרו, הספר בו הוא מפרט את המבנה של המונומית'. הוא מכנה את המוטיב של הנרטיב הטיפוסי- "מסע הגיבור". בקטע ידוע מהקדמה לגיבור בעל אלף פנים, קמפבל מסכם את המונומית':

גיבור פורץ מעולם היומיום לאזור של פליאה על- טבעית: נתקלים שם בכוחות מופלאים ומנצחים בניצחון מוחץ: הגיבור חוזר מההרפתקה המסתורית שלו כשבכוחו להעניק ברכה לזולתו.

Joseph Campbell. The Hero with a Thousand Faces. Princeton: Princeton University Press, 1968, p. 30 / Novato, California: New World Library, 2008, p. 23.

במבנה המונומית' מתאר קמפבל מספר שלבים או דרגות לאורך המסע. "מסע הגיבור" מתחילה בעולם הרגיל. הוא חייב לעזוב את העולם הרגיל, כאשר הוא מקבל קריאה להרפתקה. בעזרת מנטור, הגיבור יחצה סף, אשר יוביל אותו לעולם על- טבעי, שבו החוקים והסדר המוכרים לגיבור אינם חלים. שם, הגיבור ייצא למסלול של נסיונות, שבהם הוא נבחן לכל אורך הדרך. הגיבור הארכיטיפי נעזר לפעמים בבעלי ברית . כשהגיבור נפגש עם ההתמודדות, הוא נתקל באתגר הגדול ביותר של המסע. כאשר יעמוד באתגר, הגיבור יקבל פרס, או ברכה . התיאוריה של קמפבל לגבי המונומית' ממשיכה בהכללת מוות ותחייה מטפוריים. לאחר מכן הגיבור מוכרח להחליט לחזור עם הברכה הזו לעולם הרגיל. ובהמשך הגיבור עומד בפני ניסיונות נוספים בדרך חזור. עם שובו של הגיבור, ניתן להשתמש בברכה או במתנה לשיפור עולמו היומימי, הרגיל של הגיבור, במה שמכנה קמפבל, יישום הברכה .

קמפבל למד קלאסיקות דתיות, רוחניות, מיתולוגיות וספרותיות הכוללים את סיפורי אוסיריס, פרומתאוס, בודהה, משה, מוחמד וישו . הספר מצטט את קווי הדמיון בין הסיפורים, ומתייחס אליהם בזמן שהוא מפרק את מבנה המונומית'.

רקע כללי[עריכת קוד מקור | עריכה]

קמפבל השאיל את המונח מונומית' מ- Finnegans Wake של ג'יימס ג'ויס.

אמנים שהושפעו מהיצירה[עריכת קוד מקור | עריכה]

השפעות על אמנים[עריכת קוד מקור | עריכה]

"הגיבור בעל אלף הפנים" השפיע על מספר אמנים, יוצרי קולנוע, מוזיקאים, מפיקים ומשוררים. חלק מהדמויות הללו כוללות את בוב דילן, ג'ורג' לוקאס, מארק ברנט וג'ים מוריסון.[3]

בקולנוע[עריכת קוד מקור | עריכה]

השימוש המכוון של ג'ורג' לוקאס בתאוריית המונומית' של קמפבל ביצירת סרטי מלחמת הכוכבים מתועד היטב. במהדורת ה- DVD של הדו- שיח המפורסם בין קמפבל לביל מוירס, שצולם בחוות סקייווקר של לוקאס ושודר ב- 1988 ב- PBS כ"כוח המיתוס ", דנו קמפבל ומוירס בשימוש של לוקאס ב"גיבור בעל אלף הפנים" ביצירת סרטיו. [4] לוקאס עצמו דן בהשפעתו של קמפבל על גישתו לכתיבה וליצירת סרטים. [5]

בספרות[עריכת קוד מקור | עריכה]

כריסטופר ווגלר, מפיק ותסריטאי הוליוודי, כתב תזכיר לאולפני דיסני על השימוש "בגיבור בעל אלף פנים" כמדריך לתסריטאים; תזכיר זה השפיע על יצירת סרטים כמו אלאדין (1992), מלך האריות (1994) והיפה והחיה (1991). מאוחר יותר הרחיב ווגלר את התזכיר ופרסם אותו כספר המסע של הסופר: מבנה מיתי לסופרים, שהפך את ההשראה למספר סרטים הוליוודיים מצליחים, ונטען כי הוא שימש בפיתוח סדרת המטריקס.

הסופר ריצ'רד אדמס מודה כי חייב לעבודתו של קמפבל, ובמיוחד למושג של המונומית'. [6] בעבודתו הידועה ביותר, גבעת ווטרשיפ, משתמש אדאמס בחלקים מתוך הגיבור בעל אלף הפנים ככתבי פרק. [7]

המחבר ניל גיימן, שיצירתו מיוצגת לעתים קרובות כמדגימה את מבנה המונומית', [8] מספר כי הוא התחיל את הגיבור עם אלף פנים אך סירב לסיים אותו:

  1. ^ Joseph Campbell, The Hero's Journey: Joseph Campbell on His Life and Work, 3rd edition, Phil Cousineau, editor. Novato, California: New World Library, 2003, pp. 186-187.
  2. ^ "Ideas: The Hero with a Thousand Faces by Joseph Campbell". Time. 30 באוגוסט 2011. {{cite web}}: (עזרה)
  3. ^ Stephen Larsen and Robin Larsen, Joseph Campbell: A Fire in the Mind, p. 540.
  4. ^ "Joseph Campbell and the Power of Myth - Season 1, Episode 1: The Hero's Adventure - TV.com". TV.com. CBS Interactive. נבדק ב-2 במרץ 2015. {{cite web}}: (עזרה)
  5. ^ Joseph Campbell, The Hero's Journey, loc. cit.
  6. ^ Bridgman, Joan (August 2000). "Richard Adams at Eighty". The Contemporary Review (The Contemporary Review Company Limited) 277.1615: 108. ISSN 0010-7565.
  7. ^ Richard Adams, Watership Down. Scribner, 2005, p. 225. ISBN 978-0-7432-7770-9
  8. ^ See Stephen Rauch, Neil Gaiman's The Sandman and Joseph Campbell: In Search of the Modern Myth, Wildside Press, 2003