משתמש:לבנה123/תוכנית רמון ספייסלאב
רמון ספייסלאב היא תוכנית מצוינות דו שנתית הפועלת בחטיבות הביניים, המאפשרת לתלמידים הזדמנות ייחודית לשלוח ניסוי לתחנת החלל הבינלאומית דרך תוכנית שנתית של למידה מבוססת חקר. התכנית עושה שימוש בעולם החלל על מנת לעורר בתלמידים עניין, השראה ומוטיבציה. תהליך הלמידה מתבצע בסביבה מאתגרת מבוססת על חקר ופתרון בעיות.
במהלך התכנית, התלמידים מבצעים מספר משימות מסגרת, אשר קרויות ע"ש חברי צוות מעבורת החלל קולומביה- משימת STS-107 שמטרתן להעשיר את יכולות התלמידים לטובת ביצוע משימת הגמר- משימת אילן רמון אשר בסופה הקבוצות המנצחות תשלחנה ניסוי לתחנת החלל הבינלאומית. לאחר ביצוע משימת הגמר, יבצעו התלמידים משימת סיכום- "משימת קולומביה", שבה התלמידים יבחרו גרם שמימי (כוכב לכת, ירח, אסטרואיד וכו') שעליו הם רוצים לבסס התיישבות של בני אדם.
התכנית במתכונתה הנוכחית, פועלת משנת 2015 ותחילה היו בה 12 כיתות מרשת אורט. כיום (2020), התכנית פועלת ב-52 כיתות ברחבי המדינה.
סגנון הלמידה בתוכנית הוא למידה מבוססת פרויקטים והתלמידים מובילים במהלכה את הלמידה שלהם. הדגש הוא על רכישת מיומנויות- עמידה מול קהל, תחקור, כתיבה מדעית, התמודדות עם מקורות מידע, יצירתיות, עמידה בלוח זמנים והכנת מצגות.
התכנית מתקיימת בשיתוף משרד החינוך, הפיקוח על הוראת מדע וטכנולוגיה וסוכנות החלל הישראלית שבמשרד המדע הטכנולוגיה והחלל.
קבוצות התלמידים הלוקחות חלק בתוכנית מלוות על ידי מנטור מטעם קרן רמון, אשר מוביל לצד המורה את עבודת הכיתה.
הקמת התכנית[עריכת קוד מקור | עריכה]
תוכנית ספייסלאב הוקמה לזכרו של אילן רמון אשר פעל במסגרת משימת קולומביה STS-107. במהלך המשימה, אילן רמון ערך ניסוי בשם "הגן הכימי" אשר תוכנן על ידי תלמידי תיכון במסגרת תוכנית S*T*A*R*S.
דניאל רוקברגר, מוביל הסטארט-אפ NSLC Comm בתחום החלל, עבד עם רונה רמון, אשתו של אילן רמון, בשלל יוזמות חינוכיות ומחקריות. רוקברגר רצה להעצים ילדים על ידי הכרת החלל. ד"ר רז יצחקי- חוקר, מרצה ואיש חינוך המומחה בפיתוח חשיבה יצירתית, יזם יחד עם רוקברגר בשנת 2011 תוכנית לחינוך לחלל בבתי הספר. רונה רמון, שפעלה רבות בקרן רמון, הצטרפה יחד עם קרן רמון בשנת 2013 לפרויקט וגם היא התחברה לרצונו של רוקברגר- להעצים ילדים על ידי הכרת החלל. רונה רמון רצתה להנציח את פעילותו של אילן רמון בחינוך ולא באנדרטאות. מטרת התכנית הייתה לקחת בני נוער באזורים שונים בארץ, שבהם אין עיסוק בחלל ובטכנולוגיה ולהעצים אותם בעזרת התחומים האלה. היוזמה החינוכית, היא זו שחיברה בין השלושה, וכך הקימו שלושתם את תוכנית "רמון ספייסלאב".
לוגו ספייסלאב[עריכת קוד מקור | עריכה]
הלוגו עוצב בשנת 2015 על ידי המעצבת חן קדוש ונבחר על ידי קרן רמון באותה שנה. הלוגו מורכב מעיגול בצבע לבן אשר מסגרתו בצבע תכלת. מסביב לעיגול מעין טבעת בצבע אפור, הדומה לצורת כוכב שבתאי. במרכז העיגול כתוב "Ramon Spacelab". בלוגו ישנם 7 כוכבים לזכר חברי משימת STS-107 (ריק האסבנד, ויליאם מק'קול, דייוויד בראון, קלפנה צ'אולה, מייקל פ. אנדרסון לורל קלארק ואילן רמון). אחד הכוכבים בצורת מגן דוד לזכר אילן רמון. בנוסף, בלוגו מצוירים תחנת החלל הבינלאומית ובקבוק כימי.
שנה א' בתוכנית[עריכת קוד מקור | עריכה]
שנה א' בתוכנית ספייסלאב מיועדת לתלמידי כיתות ח' אשר בית ספרם רשום לתוכנית. שנה זו נפתחת ב"הזנקת התכנית" במטרה לחבר את התלמידים לתוכנית ולהעלות מוטיבציה. במהלך השנה יבצעו התלמידים שלוש משימות עיקריות הקרויות על שמם של חלק מחברי צוות משימת STS-107.
המשימה הראשונה היא משימת קלארק, על שם לורל קלארק. במשימה על התלמידים לבנות מכונת רוב גולדברג המכילה לפחות 5. מניפולציות ו-3 עקרונות מדעיים. את המכונה שיבנו, על התלמידים להציג בסרטון המראה את פעולתה תוך מתן הסבר על העקרונות המדעיים והשלבים שנלמדו.
המשימה השנייה הינה משימת האסבנד על שם ריק האסבנד. במשימה על התלמידים לרשום ערך חדש בויקיפדיה הקשור בתחום החלל. מטרת המשימה הינה התנסות באיסוף ועיבוד מידע וכן יצירת קשר עם גורמים מומחים בתחום הנושא הנבחר. משימה זו הינה המשימה המורכבת ביותר בשנה הראשונה בתוכניות.
המשימה השלישית והאחרונה הינה משימת אנרדסון על שם מייקל פ. אנדרסון. במשימה על התלמידים לשגר טיל קטן שייבנו בעצמם ע״י הבנת העקרונות של כח ולחץ. במשימה התלמידים יעשו שימוש באפליקציה שתעזור להם לנטר ולעקוב אחר המסלול שבו עף הטיל. בעזרת האפליקציה יבחרו התלמידים דרכים שונות על מנת לשפר את תעופתו של הטיל.
בנוסף, בשנה זו, יתמודדו התלמידים עם "אתגר צ'אולה" על שם קלפנה צ'אולה. האתגר הינו בן 3 שבועות ובו מוצגים הניסויים שהכינו תלמידי שנה ב' המתמודדים בגמר ספייסלאב. תלמידי שנה א' ילמדו בהרחבה כמה ניסויים שהכינו תלמידי שנה ב' המתמודדים בתחרות הגמר. מטרתו העיקרית של האתגר הינה לחבר את תלמידי שנה א׳ בתוכנית לעשייה המתרחשת בשנה ב׳ בתוכנית, לקראת גמר משימת רמון.
כמו כן, יבצעו התלמידים משימות ביניים קבוצתיות נוספות וילמדו על נושאים שונים המתקשרים לחלל בצורה חווייתית. מגוון המשימות והאתגרים בתוכנית יקנה לתלמידים מיומנויות שונות ויכולות חשיבה מדעית.
שנה ב' בתוכנית[עריכת קוד מקור | עריכה]
לאחר סיום שנה א' בתוכנית, יתחילו התלמידים בשנה ב' בתוכנית. שנה ב' בתוכנית ספייסלאב מיועדת לתלמידי כיתות ט' אשר בית ספרם רשום לתוכנית. בשנה ב' יבצעו התלמידים שתי משימות עיקריות נוספות.
המשימה הראשונה היא משימת רמון, על שם אילן רמון. המשימה נמשכת כארבעה חודשים ובה יתבקשו התלמידים לפתח ניסוי מדעי שברצונם לשלוח לתחנת החלל הבינלאומית. על מנת לחשוב על ניסוי מתאים, ילמדו התלמידים על תחנת החלל, תנאי מיקרוגרוויטציה והחיים בחלל. התלמידים יוכלו להתייעץ עם הוריהם ומומחים חיצוניים על רעיונות לניסוי המתאים ביותר שיוכל לתרום לאנושות ולמדע. בשלב חצי הגמר של התחרות, ייבחר ניסוי מרכזי אחד מכל בית-ספר אשר יתחרה בתחרות הגמר. לאחר חצי הגמר, כל הכיתה תתאחד על מנת להוביל ניסוי זה באופן המיטבי לגמר. על התלמידים לעמוד בסטנדרטים של סוכנויות החלל בכל הנוגע לתכנון מערכת הניסוי והבקרה, כמו כן עליהם לדעת לענות על שאלות בנוגע לפרטי הניסוי שפיתחו, להבין את הרקע התאורטי, שלבי הפעולה ואופן ניתוח התוצאות. בשלב הגמר, ייבחרו מספר ניסויים אשר יישלחו לתחנת החלל הבינלאומית.
המשימה השנייה נקראת משימת קולומביה. למשימה זו יגיעו התלמידים עם ידע ומיומנויות אשר נרכשו לאורך כמעט שנתיים. המשימה מתחילה בלמידה על מאפייני החיים, איך בכדור הארץ יש חיים, מה זו ביוספירה ועוד. לאחר מכן, נדרשת הכיתה לבחור גרם שמימי (כוכב לכת, ירח, אסטרואיד וכו') שעליו היא רוצה לבסס התיישבות של בני אדם. המשימה מביאה לידי ביטוי יכולות גבוהות של יצירתיות, עבודת צוות, שאיפה למטרה מאוד קשה ומורכבת והצלחה במשימה זו.
גם בשנה זו, יבצעו התלמידים משימות ביניים קבוצתיות נוספות וילמדו על נושאים שונים המתקשרים לחלל בצורה חוויתית. מגוון המשימות בתוכנית יקנה לתלמידים מיומנויות שונות ויכולות חשיבה מדעית.
גמר- משימת "אילן רמון"[עריכת קוד מקור | עריכה]
לאחר שלב חצי הגמר של משימת רמון, בו נבחר בכל בית ספר ניסוי מדעי אחד שמתחרה על האפשרות להישלח לחקר בתחנת החלל הבינלאומית, מגיע אירוע הגמר הגדול. לאירוע יגיעו כל הכיתות המשתתפות בתוכנית ספייסלאב ברחבי הארץ ובו תיערך התחרות הסופית שבה ייבחרו הניסויים הזוכים אשר יישלחו לחקר בתחנת החלל הבינלאומית. כמו כן, יגיעו לאירוע אסטרונאוטים, שרי ממשלה, בכירים בנאס״א, נציגי סוכנות החלל הישראלית ונציגי סוכנויות החלל המובילות בעולם, הלוקחים חלק בשיפוט ובבחירת הניסויים אשר יישלחו לחלל. בנוסף, גם תלמידי שנה א' של התכנית יגיעו לצפות, לעודד ולראות מה מחכה להם בהמשך. הניסויים המגיעים לגמר מלווים על ידי מומחים מן האקדמיה, התעשייה, הצבא והממשל, אשר מעמידים לרשות קרן רמון את הידע, המידע והכישורים שלהם לקידום התכנית באיכות מדעית גבוהה ומקצועית. לאחר שהניסויים יישלחו לחלל, כאשר ישובו התוצאות, הן תועברנה לניתוח ועבודות חקר ותוצאותיהן תפורסמנה בכתבי עת ובאתרי מדע.
תרומת התכנית[עריכת קוד מקור | עריכה]
התכנית תורמת לתלמידים שלל כישורים, יכולות ומיומנויות אשר ילוו את התלמידים במהלך חייהם וביניהן: עבודת צוות ושיתוף פעולה, חשיבה יצירתית, אחריות, תכנון ועמידה בלוח הזמנים, הכנת מצגת, עמידה מול קהל, התמצאות באינטרנט, פנייה למומחים, התמודדות עם קשיים, פתרון בעיות ועוד. בנוסף, לאחר שהניסויים הזוכים באירוע הגמר יחזרו ותוצאות הניסוי יהיו ידועות, יתקיים ניתוח תוצאות ועבודות חקר אשר תוצאותיהן יכולות לתרום למדע ולהוביל לכיווני מחקר חדשים.
רשימת הניסויים הזוכים בשלב הגמר[עריכת קוד מקור | עריכה]
2014-2015:
- גידול זרעי צנונית בתנאי חוסר משקל – בית הספר עתידים – חולון
- ייצור חומרים מרוכבים – בית הספר משגב
- כיצד חומרים בעלי צפיפות שונה מתערבבים בחלל - בית הספר אור, צור הדסה-מטה יהודה
- גידול גבישי סוכר – בית הספר עתידים – חולון
- גידול ארטמיות בחלל – בית הספר דרכא - בת ים
- החלדה של מתכות – בית הספר עתידים – חולון
- גידול שמרים - בן שמן
- מחזור של קלקר – בי"ס נחשון – שוהם
- גידול צמח מטפס הקוסקוטה – מדרשת שדה בוקר
- עובש בתפוחים – אורט טבעון
2017:
- יציבות אמולסיה במיקרוגרביטציה- קריית מוצקין
- יין חללי: כיצד מיקרו כבידה משפיעה על קצב התסיסה הכהלית- עירוני ד' מודיעין.
- דקל וילנאי, מעלה אדומים SpacE.coli
- התרבות שמרים בשתן- נצרת עילית
- שחרור תרופות בחלל- אורט יוקנעם
2018:
- השפעת סידן אמורפי על תהליך בריחת סידן בתנאי חלל- דקל וילנאי, מעלה אדומים
- השפעת מיקרו כבידה על היווצרות אבנים בכליות-עמל שחקים, נהריה
- השפעת מיקרו כבידה על התרבות תאים וסטאובלסטים בנוכחות מוגברת של סידן- עמל הרב תחומי בפתח תקווה.
2019:
- תאי עצב מוטוריים בחלל- תיכון חדש, תל אביב (טרם שוגר)
- השפעת מיקרו-כבידה על כמות ההפרשה של אנזים העמילאז ואנזים הליפאז מתא ACINAR בריא של לבלב- עין מאהל (טרם שוגר)
- השפעת מיקרו-גרביטציה על תהליך התחדשות תאי שריר הומאניים (תאי אדם), ועל התנהגות תאי הלווין (תאי גזע) – חט"ב אילן רמון, כפ"ס
2020:
- השפעת מיקרו כבידה על אי ספיקה שחלתית מוקדמת- חט״ב קופטאון חלבי, דליית אל כרמל
- השפעת מיקרו-כבידה על הבניה העצמית של קולגן בנוכחות מולקולה אנטי דלקתית- חט״ב נשר ע״ש דוד עמר
- השפעת היווצרות גושי החלבון האופיינים למחלות נוירודגנרטיות במיקרו- כבידה- הרב תחומי עמל נהריה