משתמש:תמרה20/פסיכולוגיה אבולוציונית מהיבט תרבותי

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

הפסיכולוגיה האבולוציונית התמקדה באופן מסורתי בהתנהגויות ברמת הפרט, שנקבעו על ידי הסתגלויות פסיכולוגיות אופייניות למין. עם זאת, נעשתה עבודה ניכרת על האופן שבו הסתגלויות אלו מעצבות ובסופו של דבר שוללות את התרבות.[1] טובי וקוסמידס טענו שהנפש מורכבת ממספר רב של עיבודים פסיכולוגיים ספציפיים לתחום, שחלקם עשויים להגביל את החומר התרבותי שמלמדים או לומדים. לטענתם ולטענת חוקרים נוספים, בניגוד לתוכנית רכישה תרבותית כללית בתחום מסוים, שבה אדם מקבל באופן פסיבי חומר המועבר תרבותית מהקבוצה, "הנפש התפתחה ליצירת התנהגות מסתגלת במקום כזו החוזרת על עצמה, ולפיכך מנתחת באופן ביקורתי את ההתנהגות של הסובבים אותה בדרכים מובנות ומעוצבות ביותר, כך שתשמש כמקור מידע עשיר (אך לא היחיד) שממנו ניתן לבנות 'תרבות פרטית' או מערכת הסתגלות מותאמת אישית; כתוצאה מכך, מערכת זו עשויה לשקף או לא לשקף את התנהגותם של אחרים בכל היבט נתון."[1]

תרבות אפידמיולוגית[עריכת קוד מקור | עריכה]

אפידמיולוגיה של ייצוגים, או אפידמיולוגיה תרבותית, היא מסגרת רחבה להבנת תופעות תרבותיות על ידי חקירת התפלגות הייצוגים המנטליים באוכלוסיות ובאמצעותן.[2] התיאוריה של אפידמיולוגיה תרבותית פותחה במידה רבה על ידי דן ספרבר לצורך חקירה של חברה ותרבויות. לתיאוריה יש השלכות על פסיכולוגיה ואנתרופולוגיה. ייצוגים מנטליים מועברים מאדם לאדם באמצעות שרשראות סיבתיות קוגניטיביות. ספרבר זיהה שלוש שרשראות סיבתיות קוגניטיביות שונות, אך קשורות זו בזו, המתוארות בטבלה 1. שרשרת סיבתית קוגניטיבית (CCC) קושרת תפיסה לתגובה או תהליך מפותחים, הספציפיים לתחום מסוים. לדוגמה:

ב-31 באוקטובר, בשעה 19:30 בערב, פעמון הדלת של גברת ג'ונס מצלצל. גברת ג'ונס שומעת את פעמון הדלת ומניחה שיש מישהו ליד הדלת. היא זוכרת שזהו ליל כל הקדושים שבו נהנתה לקבל פינוקים בילדותה, ועכשיו, כמבוגרת, היא נהנית להעניק אותם. היא מנחשת שחייבים להיות ילדים ליד הדלת המוכנים לשחק "ממתק או תעלול", ושאם תפתח את הדלת, תוכל לתת להם את הממתקים שקנתה לרגל האירוע. גברת. ג'ונס מחליטה לפתוח את הדלת, ועושה זאת.[2]

שרשראות סיבתיות חברתיות קוגניטיביות (SCCC) הן שרשראות סיבתיות קוגניטיביות חברתיות. כאן, השרשרת הסיבתית הקוגניטיבית היא פעולה תקשורתית בין-אישית (כלומר, הייצוג המנטלי משותף למספר אנשים). כהרחבה של הדוגמה הקודמת:

ב-31 באוקטובר, בשעה 19:30 בערב, פעמון הדלת של גברת ג'ונס מצלצל. גברת ג'ונס שומעת את פעמון הדלת ומניחה שיש מישהו ליד הדלת. היא זוכרת שזהו ליל כל הקדושים שבו נהנתה לקבל פינוקים בילדותה, ועכשיו, כמבוגרת, היא נהנית להעניק אותם. היא מנחשת שחייבים להיות ילדים בדלת המוכנים לשחק "ממתק או תעלול", ושאם תפתח את הדלת, תוכל לתת להם את הממתקים שקנתה לרגל האירוע. גברת ג'ונס מחליטה לפתוח את הדלת, ועושה זאת.[2]

שרשראות סיבתיות קוגניטיביות תרבותיות הן שרשרות סיבתיות קוגניטיביות חברתיות שמשותפות ומשוכפלות באופן נרחב בקרב אוכלוסייה מסוימת.

שרשרת סיבתית קוגניטיבית (CCC)

שרשרת סיבתית שבה כל חוליה סיבתית מציגה קשר סמנטי

שרשרת סיבתית קוגניטיבית חברתית (SCCC)

שרשת סיבתית קוגניטיבית חברתית המשותפת למספר אנשים

שרשרת סיבתית קוגניטיבית תרבותית (CCCC)

שרשת סיבתית קוגניטיבית חברתית מקבעת ייצוגים נפשיים והפקות ציבוריות באוכלוסייה ובסביבתה

טבלה 1: סקירה כללית של שרשראות סיבתיות קוגניטיביות הבונות את האפידמיולוגיה של הייצוגים (מתוך[2]).

היציבות ואורך החיים של ייצוגים אלה מסתמכים על הרלוונטיות והספציפיות שלהם לתחום כלשהו. הדבר מפריד בין האפידמיולוגיה של ייצוגים לבין תיאורים אבולוציוניים אחרים של העברה תרבותית, כלומר ממטיקה.[3]

תרבות ודיסציפלינות אבולוציוניות אחרות[עריכת קוד מקור | עריכה]

פסיכולוגיה אבולוציונית ואבולוציה תרבותית[עריכת קוד מקור | עריכה]

תיאורים פסיכולוגיים אבולוציוניים של תרבות, במיוחד אפידמיולוגיה תרבותית, עשויים להיראות כעומדים בסתירה לענפים אחרים בפסיכולוגיה ואנתרופולוגיה, במיוחד מחקר באבולוציה תרבותית (למשל בויד וריצ'רסון).[4][5] אבולוציה תרבותית, תחום המחקר המתמקד באופן שבו תרבות משתנה לאורך זמן עקב מנגנוני העברה אינדיבידואליים שונים והשפעות ברמת האוכלוסייה, משתמשת לעתים קרובות במודלים שמקורם בגנטיקה של אוכלוסיות, שבהן הסוכנים הם נמענים פסיביים של תכונות תרבותיות.[6] בעוד שהפסיכולוגיה האבולוציונית התמקדה באופן שבו התנהגות עשויה לנבוע מתכניות פסיכולוגיות אופייניות למין שהובילו לכשירות גבוהה יותר בסביבות של אבות קדמונים, מחקר זה ספג ביקורת על כך שהזניח את האופן שבו מידע המועבר תרבותית יכול לעצב התנהגות. בניגוד לתוכניות גנטיות, האבולוציה התרבותית חוקרת כיצד התרבות עצמה עשויה להתפתח.[7] מחקרים באבולוציה משותפת של תרבות וגנים בודקים כיצד תרבות ואבולוציה גנטית משפיעות זו על זו, ובסופו של דבר מעצבות התנהגות. אולם אבולוציה תרבותית ופסיכולוגיה אבולוציונית אינן שונות כפי שניתן לחשוב. במקום כלי קיבול פסיבי של חומר תרבותי, בויד וריצ'רסון[4][5] מציעים שהמוח שלנו מורכב ממנגנונים פסיכולוגיים המכוונים את תשומת ליבנו לתכונות תרבותיות ומחקים אותן בהתאם לתדירות של אותה תכונה, תוכנה, מי נושא אותה וכולי. בדרך זו, ניתן להתייחס לאבולוציה תרבותית כסוג מסוים של "התרחבות" מתהליכים ברמת הפרט לתהליכים ברמת האוכלוסייה. באף אחד מתחומי התרבות המוח אינו מהווה לוח חלק או פח ריק לחומר תרבותי[8]. מספר פסיכולוגים אבולוציוניים הציעו שתרבות יכולה לעבור דרך מספר עדשות ומסננים שעוצבו על ידי הברירה הטבעית כדי לקלוט מידע והתנהגויות הרלוונטיים לכשירות; מסננים אלו עשויים להשתנות עקב תנאי סביבה מקומיים, מין וגורמים אחרים[9]. לטענת בויאר,[10] פסיכולוגיה אבולוציונית, ואנתרופולוגיה בכלל, צריכות לחקור כיצד הנטיות הקוגניטיביות הללו לקליטת חומר תרבותי משפיעות על ייצוגם בדורות הבאים. תוכנית מחקר זו עשויה לסייע באיחוד שני התחומים. אחרים הציעו שפסיכולוגיה אבולוציונית, אקולוגיה התנהגותית אנושית ואבולוציה תרבותית משתלבות יפה זו עם זו, ובסופו של דבר עונות על שאלות שונות לגבי מגוון ההתנהגויות האנושי; אבולוציה משותפת של תרבות וגנים עשויה להיות מנוגדת לתוכניות מחקר אחרות, עקב שימת דגש רב יותר על התנהגות נלמדת חברתית והשפעתה על האבולוציה האנושית.[11]

פסיכולוגיה אבולוציונית ואקולוגיה התנהגותית אנושית[עריכת קוד מקור | עריכה]

אקולוגיה התנהגותית אנושית (HBE) חוקרת כיצד אקולוגיה וגורמים חברתיים מעצבים את השונות ההתנהגותית האנושית. הנחה מרכזית של האקולוגיה ההתנהגותית האנושית היא שאנשים יפעלו בתגובה לגורמים סביבתיים בדרכים המשפרות את כשירותם.[12] בעוד שגם האקולוגיה ההתנהגותית האנושית וגם הפסיכולוגיה האבולוציונית עוסקות ביתרונות כשירות ובברירה טבעית, הראשונה אינה עוסקת בדרך כלל במנגנונים או באופן שבו בני אדם מציגים התנהגויות של הסתגלות בסביבות חדשות.[13] אם המוח האנושי קיבל את צורתו הנוכחית והתפתח באפריקה בתקופת הפלייסטוקן, מדוע יש לצפות להתנהגות הסתגלותית בהווה ובסביבות כה חדשות? [14] חוקרים בתחום האקולוגיה ההתנהגותית האנושית עשויים להגיב בקביעה שבני אדם התפתחו כבעלי כישורים אקולוגיים מרובים ומציגים מגוון רחב של התנהגויות משתנות כדי למקסם את כשירותם.[15] פסיכולוג אבולוציוני עשוי לראות בשיתוף פעולה ושיתוף במזון בין ציידים-לקטים הקיימים כיום תוצאה של מנגנונים פסיכולוגיים של בחירת קרובי משפחה, ואילו אקולוג התנהגות אנושית עשוי לייחס התנהגות זו לאסטרטגיות אופטימליות להפחתת סיכונים ואלטרואיזם הדדי.[16][17] בעיני אקולוג של התנהגות אנושית, התנהגויות תרבותיות צריכות לכוון לאופטימליות (כלומר כשירות גבוהה יותר) בסביבתן הנוכחית. בעיני פסיכולוג אבולוציוני, התנהגויות תרבותיות הן תוצאה של מנגנונים פסיכולוגיים שנבררו עבורם בסביבות אבות קדמונים.

תרבות מעוררת ומועברת[עריכת קוד מקור | עריכה]

ההבדל בין התנהגויות תרבותיות הנרכשות באמצעות מנגנוני העברה סלקטיביים לבין התנהגויות הנובעות מהסתגלות פסיכולוגית הביא לכך שמספר חוקרים מבדילים בין תרבות מעוררת למועברת[8]. התנהגויות תרבותיות מעוררות הן תפוקות של מנגנונים פסיכולוגיים משותפים בתגובה לרמזים סביבתיים מקומיים[18]. התנהגויות תרבותיות מועברות הן התנהגויות הנלמדות מהקבוצה החברתית של האדם, ללא קשר לסביבה. לפיכך, חקירת תרבות מעוררת עשויה בהחלט להיות שייכת לתחום הפסיכולוגיה האבולוציונית, והתרבות המועברת לתחום של אבולוציה של תרבות, פסיכולוגיה חברתית ודיסציפלינות אחרות. עם זאת, קשה יותר להבדיל בין השתיים מכפי שניתן לחשוב. לדוגמה, בהתחשב ברמת השונות הבין-תרבותית בחברות אנושיות, שונות בין שתי תרבויות עשויה לנבוע מהיסטוריות נפרדות ומסלולים אבולוציוניים תרבותיים או מתרבויות מתעוררות שונות, המבוססות על גורמים סביבתיים מקומיים שונים, בעוד שאחידות בין תרבויות יכולה לנבוע מהתכנסות תרבותית, מגורמים אבולוציוניים או מהסתגלות פסיכולוגית המתפקדת באופן דומה[18]. באופן ספציפי, אם שתי תרבויות מפגינות התנהגויות דומות כדי להימנע מפתוגנים, האם ניתן להבדיל בין הקבוצה הממציאה התנהגויות אלו באופן עצמאי לקבוצה המציגה את אותה הסתגלות פסיכולוגית כדי להימנע מפתוגנים? כמו כן, סוגיית השונות ההתנהגותית והתרבות המועברת עשויה להיתפס כנקודת מחלוקת מרכזית בין פסיכולוגיה אבולוציונית לדיסציפלינות אחרות, במיוחד אבולוציה משותפת של תרבות וגנים. פסיכולוגיה אבולוציונית ואקולוגיה התנהגותית אנושית מודים שתיהן בהעברה תרבותית כמקור לשונות התנהגותית, אך אינן רואות בה תהליך אבולוציוני או מכירות בפוטנציאל שלה להשפיע באופן משמעותי על האבולוציה האנושית. אבולוציה משותפת של תרבות וגנים תטען שתכונות תרבותיות עשויות לשנות את ההיבט הגנטי ואת לחצי הברירה, ובסופו של דבר ישפיעו על הקוגניציה. עם זאת, כפי שבראון קובע: "עדיין נותר לראות אם אקולוגים התנהגותיים אנושיים ופסיכולוגים אבולוציוניים מוכנים להכיל את הרעיון שחלק מהמגוון ההתנהגותי האנושי עלול לנבוע מהבדלים גנטיים שנוצרו באמצעות לחצי ברירה של התנהגות חברתית מועברת."[11]

למרות הקושי, יש פסיכולוגים אבולוציוניים הטוענים שעתיד הדיסציפלינה נשען על איחוד תרבות מועברת ומעוררת. על מנת לעשות זאת, מציעים חוקרים אלה לפתח הגדרה מקיפה יותר של תרבות, שכן תופעות תרבותיות שונות זקוקות לסוגי ניתוח שונים כדי לחקור את השפעותיהן. כפי שהם קובעים, "תרבות, לעומת זאת, אינה 'דבר' עם ייחוד; זהו מושג גג הכולל אוסף של תופעות מגוונות בצורה יוצאת דופן, שכל אחת מהן דורשת ניתוח מדעי".[9] בסופו של דבר, הסוגיות של שונות התנהגותית באמצעות תרבות מעוררת או מועברת חייבות להישען על ראיות אמפיריות.

פסיכולוגיה, תרבות ואבולוציה אנושית[עריכת קוד מקור | עריכה]

בעוד שרוב החוקרים יקבלו את התפיסה שהסתגלות פסיכולוגית, המעוצבת על ידי הברירה הטבעית, עומדות בבסיס התרבות, חלקם ידגישו את כוחן של התנהגויות תרבותיות בעיצוב לחצי ברירה[5] או בניית נישה תרבותית.[19] אחרים עדיין יטענו לסוג של בניית נישה קוגניטיבית, שבה התרבות משנה את לחצי הברירה על הקוגניציה, וכתוצאה מכך נוצרים מודולים פסיכולוגיים[20]. וילר וקלארק כינו משחק גומלין זה בין גנים, תרבות והתגלמות בשם "הסליל המשולש". לטענתם, מבנים סביבתיים שנוצרו בעצמם והסתמכות על מידע המועבר תרבותית נבחרים עבור מודולים קוגניטיביים עבור אתחול מתמשך והגדלת המורכבות החישובית. הטיעון שלהם מסתמך על בניית נישה קוגניטיבית, שבה התנהגויות שנלמדו מבחינה תרבותית יוצרות מרחב למחזורי משוב חדשים. על ידי עיצוב המרחב הפיזי סביב עצמו, למשל, התרגול המועבר מבחינה תרבותית משנה פתרון בעיות לצורות מחשבה חדשות. מחזור המשוב, כפי שהם ואחרים טוענים, ישנה את לחצי הבחירה עבור תוכניות התפתחות קוגניטיביות אשר מחזקות את היכולות הללו.[20][21] כפי שהם מצהירים, "מודלים של סליל משולש של תודעה מזהים את תפקידן של הטיות גנטיות בפיסול מסלולי התפתחות מרכזיים, ואת המרחב שנוצר הן לצורות חזקות של מודולריות קוגניטיבית מוגדרת גנטית והן לצורות חלשות יותר של מודולריות מתהווה הנובעות ממסלולים המסומנים על ידי התקפים מרובים של חוויה תרבותית ובחירה עצמית של סביבות" (Wheeler and Clark, 2008. [20] מחברים אחרים הציעו כי השאלת שיטות של ניתוח מערכות דינמיות עשויות לעזור לפרום את הרשת הסבוכה הזו של גנים, קוגניציה ותרבות[22]. לתשובות לשאלות מסוג זה יש השלכות על אנתרופולוגיה, פסיכולוגיה חברתית ומדעי התנהגות אחרים (Mesoudi, 2009[7]).

תגובות שהתפתחו לסכסוך בין קבוצות[עריכת קוד מקור | עריכה]

מלחמה וסכסוך בין קבוצות הם גורם אבולוציוני חזק. מה שמכונה תיאוריית המלכות מתארת כיצד תכונות פסיכולוגיות אנושיות מגיבות לסביבה עוינת או שלווה. בני אדם מראים תגובות סמכותיות והעדפות למנהיג חזק במקרה של מלחמה או סכנה קולקטיבית נתפסת. הפונקציה האבולוציונית של מה שנקרא תגובה מלכותית זו היא שהיא מאפשרת למנהיג חזק לפתור את בעיית הפעולה הקולקטיבית במלחמה ולדכא את הרכיבה החופשית . כל החברה והתרבות מעוצבים על ידי התגובות הפסיכולוגיות המלכותיות של חבריה. חברה מלכותית מאופיינת בארגון אוטוריטרי והיררכי, משמעת קפדנית, חוסר סובלנות ושנאת זרים .

ההפך מהתגובה המלכותית נקרא קונגי. התגובה הקונגית נראית כאשר קבוצת אנשים חיים בשלום ובביטחון . אנשים לא יסבלו מנהיג עריץ שיכול לנצל את כל המשאבים כדי להעשיר את עצמו. במקום זאת, אנשים יעדיפו חברה שוויונית וסובלנית כאשר הם חיים בסביבה של בטיחות קולקטיבית.[23]

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ 1 2 Tooby, J.; Cosmides, L. (1989). "Evolutionary psychology and the generation of culture, part I. Theoretical considerations". Ethology and Sociobiology. 10: 29–49. doi:10.1016/0162-3095(89)90012-5.
  2. ^ 1 2 3 4 Sperber, D. (2001). "Conceptual tools for a natural science of society and culture (Radcliffe-Brown Lecture in Social Anthropology 1999)". Proceedings of the British Academy. 111: 297–317.
  3. ^ Sperber, D. (2000). Aunger, Robert (ed.). Darwinizing Culture: The Status of Memetics as a Science. Oxford.
  4. ^ 1 2 Boyd, R.; Richerson, P.J. (1988). Culture and the Evolutionary Process. University of Chicago Press. ISBN 978-0226069333.
  5. ^ 1 2 3 Boyd, R.; Richerson, P.J. (2005). The Origin and Evolution of Cultures. Oxford University Press. ISBN 978-0195181456.
  6. ^ Bentley, R.A.; Hahn, M.W.; Shennan, S.J. (2004). "Random drift and culture change". Proceedings of the Royal Society B: Biological Sciences. 271 (1547): 1443–1450. doi:10.1098/rspb.2004.2746. PMC 1691747. PMID 15306315.
  7. ^ 1 2 Mesoudi, A. (2009). "How cultural evolutionary theory can inform social psychology and vice versa". Psychological Review. 116 (4): 929–952. doi:10.1037/a0017062. PMID 19839691.
  8. ^ 1 2 Tooby, J.; Cosmides, L. (1995). Barkow, J.H.; Tooby, J.; Cosmides, L. (eds.). The Adapted Mind: Evolutionary Psychology and the Generation of Culture. Oxford University Press. ISBN 978-0195101072. שגיאת ציטוט: תג <ref> בלתי־תקין; השם "Tooby Cosmides 1992" הוגדר כמה פעמים עם תוכן שונה
  9. ^ 1 2 Gangestad, S.W.; Haselton, M.G.; Buss, D.M. (2006). "Authors' Response: Toward an Integrative Understanding of Evoked and Transmitted Culture: The Importance of Specialized Psychological Design". Psychological Inquiry. 17 (2): 138–151. doi:10.1207/s15327965pli1702_3.
  10. ^ Boyer, P. (2000). "Evolutionary Psychology and Cultural Transmission". American Behavioral Scientist. 43 (6): 987–1000. doi:10.1177/00027640021955711.
  11. ^ 1 2 Brown, G.R.; Dickins, T.E.; Sear, R.; Laland, K.N. (2011). "Evolutionary Accounts of Human Behavioural Diversity". Philosophical Transactions of the Royal Society. 366 (1563): 1029–1046. doi:10.1098/rstb.2010.0267. PMC 3013476. PMID 21199836.
  12. ^ Laland, K.N.; Brown, G.R. (2006). "Niche Construction, Human Behavior, and the Adaptive-Lag Hypothesis". Evolutionary Anthropology. 15 (3): 95–104. doi:10.1002/evan.20093.
  13. ^ Symons, D. Crawford, C.; Smith, M.; Krebs, D. (eds.). Sociobiology and Psychology: Ideas, Issues, and Applications. Hillsdale, NJ: Eribaum.
  14. ^ Tooby, J.; Cosmides, L. (1990). "The Past Explains the Present: Emotional Adaptations and the Structure of Ancestral Environments". Ethology and Sociobiology. 11: 375–424. doi:10.1016/0162-3095(90)90017-z.
  15. ^ Smith, E.A.; Wishnie, M. (2000). "Conservation and Subsistence in Small-scale Societies". Annual Review of Anthropology. 29: 493–524. doi:10.1146/annurev.anthro.29.1.493.
  16. ^ Hawkes, K.; O'Connell, J.F.; Blurton Jones, N. (2001). "Hadza Meat Sharing". Evolution and Human Behavior. 22 (2): 113–142. doi:10.1016/s1090-5138(00)00066-0. PMID 11282309.
  17. ^ Kaplan, H.S.; Hill, K. (1985). "Food-sharing Among the Ache: Tests of Explanatory Hypotheses". Current Anthropology. 26: 223–245. doi:10.1086/203251.
  18. ^ 1 2 Fessler, D.M.T.; Clark, J.A.; Clint, E.K. (2015-11-02). Buss, D.M. (ed.). The Handbook of Evolutionary Psychology. Wiley. pp. 1029–1046. ISBN 978-1-118-76399-5.
  19. ^ Laland, K.N.; Odling-Smee, J.; Feldman, M.W. (2000). "Niche Construction, Biological Evolution, and Cultural Change". The Behavioral and Brain Sciences. 23 (1): 131–146. doi:10.1017/s0140525x00002417. PMID 11303338.
  20. ^ 1 2 3 Wheeler, M.; Clark, A. (2008). "Culture, embodiment and genes: unravelling the triple helix". Philosophical Transactions of the Royal Society of London, Series B. 363 (1509): 3563–3575. doi:10.1098/rstb.2008.0135. PMC 2607343. PMID 18801719.
  21. ^ Sterelny, K. (2003). Thought in a hostile world: the evolution of human cognition. Oxford, UK: Blackwell. ISBN 978-0631188872.
  22. ^ Kenrick, D.T.; Li, N.P.; Butner, J. (2003). "Dynamical Evolutionary Psychology: Individual Decision Rules and Emergent Social Norms". Psychological Review. 110 (1): 3–28. doi:10.1037/0033-295x.110.1.3. PMID 12529056.
  23. ^ Fog, Agner (2017). Warlike and Peaceful Societies: The Interaction of Genes and Culture. Open Book Publishers. doi:10.11647/OBP.0128. ISBN 978-1-78374-403-9.

תבנית:Evolutionary psychology

אוחזר מתוך "https://he.wikipedia.org/w/index.php?title=משתמש:תמרה20/פסיכולוגיה_אבולוציונית_מהיבט_תרבותי&oldid=36435464"