משתמש:DimaLevin/אחד עשר גברים שקטים

DimaLevin/אחד עשר גברים שקטים

חברת הפקה	פימאנוב ושות'

אחד עשרה גברים שקטים (ברוסית: Одиннадцать молчаливых мужчин) הוא סרט ספורט רוסי בבימויו של אלכסיי פימאנוב. עלילת הסרט מספרת על הביקור של שחקני דינמו מוסקבה באנגליה בשנת 1945.

רקע

בשנת 1945 שחקני דינמו מוסקבה, שאך זכו באליפות ליגת העל הסובייטית בכדורגל הוזמנו לבריטניה לסדרה של ארבעה משחקי ידידות בנובמבר 1945 עם המועדונים המקצועיים החזקים ביותר באנגליה, ויילס וסקוטלנד. ב-13 בנובמבר דינמו שיחקה נגד צ'לסי בלונדון, ב-17 בנובמבר נגד קרדיף סיטי בקרדיף, ב-21 בנובמבר נגד ארסנל בלונדון וב-28 בנובמבר נגד ריינג'רס בגלאזגו. בשני משחקים ניצחו שחקני דינמו, שניים הסתיימו בתיקו, הפרש השערים עמד על 9–19 לטובת דינמו. בסך הכל, 275 אלף צופים באו לצפות בארבעת המשחקים.

הייתה זו הפעם הראשונה בתולדות הכדורגל הסובייטי, שהייתה לשחקני קבוצה הזדמנות לבדוק את כוחם עם אחת ממעצמות הכדורגל החזקות בעולם. עם זאת, ערב המשחקים רק שני שחקני דינמו התנסו במפגשים בינלאומיים בעבר: הקפטן מיכאיל סמצ'סטני והמאמן מיכאיל יאקושין. השחקנים התכוננו למסע לבריטניה בבסיס ליד מוסקבה בעיר מיטישצ'י. זה היה מזג אוויר חורפי ולפני האימון נאלצו השחקנים לנקות את מגרש הכדורגל משלג במו ידיהם. לאחר שהבינו את חשיבות המשחקים הקרובים, החליטו בהנהלת דינמו לחזק את הסגל בשחקנים ממועדונים נוספים, מבחינות רבות צעד זה נבע מכך שלא כל שחקני הקבוצה היו במצב פיזי טוב בסיום העונה. יחד עם דינמו, וסבולוד בוברוב מצדק"א וזוג שחקני דינמו לנינגרד - יבגני ארכנגלסקי ובוריס אורשקין - יצאו לאנגליה. יאקושין לא רצה לקחת את בוברוב, בהתחשב בעובדה שהוא שחקן אינדיבידואליסט. אבל בסופו של דבר, בוברוב נלקח כמחליף של וסילי טרופימוב, שנפצע.

הידיעה על הגעתם של שחקני כדורגל סובייטים לבריטניה עוררה עניין רב בקרב אוהדי הכדורגל המקומיים, המשא ומתן על מועדי המשחקים והרכב המועדון הסובייטי התנהלו באווירה של סודיות מוחלטת. תאריכי הביקור השתנו ללא הרף. המשחק מול צ'לסי הלונדונית, שתוכנן ל-31 באוקטובר, נדחה ל-7 בנובמבר, אך המשחק לא התקיים גם באותו יום. העיתון "דיילי מירור" בהתייחס ל"חוגים הסובייטיים הרשמיים", דיווח: "דינמו" תגיע בתחילת נובמבר. אך באיוונינג ניוז, טענו כי לא דינמו מגיעה אלא טורפדו. גרסה נוספת הועלתה על ידי העיתונאים של ה-דיילי סקטץ': "כדורגלנים סובייטים לא יבואו להיפגש עם קבוצות אנגליות, המטרה העיקרית שלהם היא ללמוד איך לשחק כדורגל בצורה טובה על מנת להתכונן טוב יותר למשחק המתוכנן של נבחרות ברית המועצות ואנגליה באביב הבא". במקביל, אחד העיתונאים הציע שנבחרת ברית המועצות לא תגיע באביב 1946, אלא בעוד כמה ימים (ככל הנראה, הוא ראה את גיליון אוקטובר של העיתון הסובייטי מוסקובסקיה נובוסטי עם דיווח קצר על קיום גמר גביע המדינה, שם פורסם רק הרכב הקבוצות; מאוחר יותר, כשהתחילו להופיע שמות דינמו בעיתונים בלונדון, נמצאו ביניהם חלוץ צסק"א בוברוב, והגיע למסקנה שזה לא דינמו, אלא הנבחרת הלאומית ובכך שיתף את הקוראים במחשבותיו). כמה ימים לאחר מכן הסבירו ב"דיילי מירור" את הסיבה לעיכוב: "הגעתם של כדורגלנים סובייטים נדחתה בשל העובדה שאסור להם לעזוב את העבודה במפעלים, מאחר שחלקם אינם ניתנים להחלפה" ואז נפוצה שמועה שדינמו לא תגיע בכלל.

סטנלי רוז, שלימים הפך לנשיא הששי של פיפ"א ומי שהיה יוזם המשחקים, ניסה להבהיר את המצב בשגרירות הסובייטית, אך נאמר לו שהם לא יודעים למי ומתי לצפות. כשהוא נאבק בעיתונאים מעצבנים, רוז מבולבל לחלוטין השיב כי אפשר לצפות לבואה של כל הנבחרת הסובייטית, לא רק דינמו. לבסוף, ב-4 בנובמבר, לאחר קבלת פנים בקרמלין, שם נשא קלימנט וורושילוב נאום פרידה בשם הממשלה, שני מטוסי דאגלס קטנים עם הכדורגלנים הסובייטים טסו לברלין ולאחר עצירה קצרה שם, המשיכו ללונדון. בשל היעדר מידע מדויק על תאריך הגעתם של הכדורגלנים הסובייטים ללונדון, הפגישה של דינמו לא הייתה נטולת חפיפות. הדבר הראשון ששחקני הכדורגל הסובייטים שמו לב אליו היה היעדר דגל המדינה של ברית המועצות בפגישה, שנחשב בעיני רבים כעלבון. בנוסף, המשלחת הבריטית איחרה, בשל העברת הנחיתה של הטיסה הסובייטית מנמל התעופה נורת'אלט לקרוידון, שהייתה בלתי צפויה עבור פקידים בריטיים וזאת אף על פי ששדה התעופה של קרוידון היה עמוס עד אפס מקום בנציגי העיתונות האנגלית, שהסתבר כי דווקא קיבלו הודעה על העברת הטיסה, בניגוד לאי היערכותה של התאחדות הכדורגל האנגלית.

לאחר מעבר פיקוח המכס, עיתונאים תקפו את שחקני הכדורגל הסובייטים וגרמו לבלבול ולאילוץ בקרב ספורטאים סובייטים, שרובם לא התראיינו בחייהם. באותו יום כינתה העיתונות האנגלית את קבוצת דינמו "אחד עשר גברים שקטים במעילים כחולים", אף על פי שמשלחת הכדורגל הסובייטית כללה 37 גברים ואישה אחת – המתורגמנית אלכסנדרה אליסייבה, שעשתה רושם ראוי על הבריטים. ההפתעה הגדולה של כל הנוכחים בפגישה נגרמה כתוצאה מפריקת קופסאות שחורות גדולות מרופדות בסאטן ממטוסים סובייטים – הכדורגלנים הביאו איתם אוכל משום שלא רצו להכביד על המארחים.

לשגרירות הסובייטית לא הייתה אפשרות לארח משלחת כדורגל, שכללה כמעט 40 איש, בשטחה. לונדון, שנפגעה קשות מהפצצה אינטנסיבית של מטוסי אויב, חוותה בעיות דיור חמורות. בתי המלון המקומיים היו צפופים, לא ניתן היה להכיל 38 אנשים בבת אחת, מצד שני, המצב הוחמר בפורומים בינלאומיים רבים שהתקיימו בלונדון באמצע נובמבר. מצידו, סטנלי רוז, מטעם ההתאחדות האנגלית, הזמין בעבר חדרים לפי תאריך ההגעה המתוכנן המקורי של הקבוצה. תחילה – במלון אחד, ואחרי הדחייה – במלון אחר. אלא שגם שם, עקב האיחור, ההזמנה בוטלה. ברגע האחרון הוחלט לשכן את הכדורגלנים הסובייטים בצריף המשמר המלכותי שנמצא בפארק סנט ג'יימס. אלא שלא היו שם מצעים והמקום לא היה מזמין. לאחר דיון קצר על המצב עם צוות השגרירות הסובייטית, אנשי הקבוצה סירבו להשתכן בצריף. החל משא ומתן, שבעקבותיו התקבלה החלטת פשרה להעביר אנשים במלונות שונים. כך, ב-6 בנובמבר, משלחת הכדורגל הסובייטית עברה לבסוף בבטחה למלון אימפריאל שבמרכז לונדון. הציבור הבריטי, שלמד על הבעיה מהעיתונות, מתח ביקורת על תפקוד בכירי הכדורגל האנגלי, האשים אותם בבירוקרטיה, בחוסר יכולת לפתור בעיות יסודיות ולבסוף, ביצירת תדמית שלילית של בריטניה. יותר מ-300 שיחות התקבלו לטלפונים של השגרירות הסובייטית ממשפחות אנגליות שהיו מוכנות לארח את כדורגלנים מברית המועצות.

לאחר הגעתם, הציגו חברי המשלחת הסובייטית להתאחדות הכדורגל של אנגליה רשימה של 14 נקודות, אשר פירטה את התנאים שבהם ישחקו כדורגלני דינמו בבריטניה. הצד המקבל לקח את המסמך הזה כמעט כאולטימטום, ולאחר דיונים ארוכים אימץ 12 נקודות מתוך 14. מחלוקת מיוחדת נגרמה בגלל הנקודות על החלפת שחקנים במהלך המשחק, השיפוט של השופט הסובייטי, עריכת משחקים בסופי שבוע והנקודה הנלווית על קיום משחק אחד בשבוע. בעקבות הדיון, הבריטים סירבו לשחק עם דינמו בסופי שבוע. ביום זה נערכו באנגליה משחקי הליגה והמארחים לא רצו לשבור יותר מחצי מאה של מסורת. כמו כן, כאשר הוסכם על לוח המשחקים, הממגבלה המתוכננת של "משחק לשבוע" נשברה. הבריטים הסכימו עם הטיעונים של הצד הסובייטי בדבר הצורך בחילופים ושיפוט סובייטי באחד המשחקים.

הסעיף על תנאים פיננסיים היה הסעיף היחיד שהתקבל ללא דיון. בהתאם לה, סך התמורה ממכירת כרטיסים בניכוי שכר דירה ומיסים, חולקו בין המשתתפים שווה בשווה. חלקה של ברית המועצות הועבר להתאחדות הכדורגל האנגלית, שמשכה מסכום זה את ההוצאות הכרוכות בסיור, השאר הלכו לקרן צדקה לשיקום סטלינגרד וגם הבריטים העבירו לשם כספים.

רשימת הדרישות המלאה נראתה כך:

1. שחקני דינמו חייבים לשחק רק עם מועדונים, אבל לא עם הנבחרת הלאומית.
2. יש לקיים משחקים לא יותר מפעם בשבוע.
3. משחקים חייבים להתקיים בסוף שבוע.
4. אחת היריבות של דינמו צריכה להיות ארסנל.
5. שחקני דינמו ישחקו, כמקובל בברית המועצות, ללא מספרים על החולצות.
6. אחד המפגשים אמור להישפט על ידי השופט הסובייטי ניקולאי לטישב.
7. יש אפשר חילופים במהלך משחק.
8. היריבות חייבים להכריז על רשימת השחקנים שלהם כמה ימים לפני המשחק.
9. המשלחת הסובייטית מסכימה עם התנאים הכספיים שהציעה התאחדות הכדורגל של אנגליה.
10. יש לספק לשחקנים לאימונים את המגרש בו אמור להתקיים המשחק.
11. לפני מפגש עם יריבה אחרת, אפשר יהיה לצפות במשחקה באליפות המדינה.
12. שחקני הכדורגל וחברי משלחת הכדורגל יוכלו לאכול רק בשגרירות ברית המועצות.
13. יש להקצות 600 כרטיסים לאזרחים סובייטים החיים בלונדון.
14. אין להסיח את דעת הקבוצה באירועים שאינם קשורים לכדורגל.

יצוין כי הבריטים זעמו על עצם הצגתם תנאים שהוכנו מראש בנימה שאינם סובלים התנגדויות, מה שנשמע כמו אולטימטום. אבל מצד שני, כדורגלנים סובייטים שיחקו סדרת משחקים במדינה שרק ארבע שנים קודם הייתה לאחת היריבות האידאולוגיות העיקריות של ברית המועצות בזירה הבינלאומית, ולכן, מנקודת מבטם, היה צורך לנקוט זהירות.

למשחקים עם מועדונים בבריטניה הייתה השפעה רבה על קצב ההתפתחות של הכדורגל הסובייטי בעשורים הראשונים שלאחר המלחמה והתוצאה המוצלחת של המשחקים שימשה עדות חזקה לתחרותיות של שחקני כדורגל סובייטים בזירה הבינלאומית, מה שסייע לשלב אנשי כדורגל סובייטים ונציגי התאחדות הכדורגל של ברית המועצות לתפקידים בפיפ"א. חידושים רבים שנראו באנגליה הופיעו בהמשך בברית המועצות. אז, החל מעונת 1946, הופיעו מספרים על חולצות השחקני לראושהבם, וכל משחק שנערך לווה בפרוטוקול, שציין את הרכב הקבוצות שמשחקות, סדר החילופים, הרחקות, כמו גם מבקיעי השערים. משחקי ידידות בינלאומיים ברמת המועדונים החלו לאחר מכן להתקיים באופן קבוע, אך לאף אחד מהם לא היה תהודה מקומית ובינלאומית כמו ביקורה של דינמו לבריטניה בסתיו 1945.

• 
  ג'ון האריס ומיכאיל סמיצ'אסטני. סטמפורד ברידג'. 13 בנובמבר 1945.
• 
  שחקני דינמו נגד גלאזגו ריינג'רס. איברוקס פארק, 28 בנובמבר 1945.
• 
  מדליית הנצחה שהונפק על ידי בנק רוסיה לזכר המסע של דינמו לבריטניה.

עלילה

בסתיו 1945 הזמינה התאחדות הכדורגל האנגלית את אלופת ברית המועצות לשחק מספר משחקי ידידות עם מועדונים בריטיים. הכינוי "אחד עשר גברים שקטים במעילים כחולים" ניתן לאורחים על ידי העיתונות הבריטית לאחר שניסו לראיין אותם בשדה התעופה עם הגעתם, אך השחקנים הסובייטים לא ידעו אנגלית ומעשה כלל לא ידעו כיצד להתראיין.

שחקנים ודמויות

• רומן קורצין
• מקאר זאפורוז'סקי
• פאבל טרובינר
• אנדריי צ'רנישוב
• דמיטרי בלוצרקובסקי
• אלכסנדר אלשקין
• ויאצ'סלב מורוזוב
• דניס דניסוב
• אלכסנדר קורקונוב
• גלב גרבסייב
• אליונה קולומינה

הפקה

הצילומים החלו בספטמבר 2019 והתקיימו בסנקט פטרבורג, מוסקבה, לונדון, פאבלובסק, פושקין וקלוגה. הקרנת הבכורה של הסרט תוכננה לרגל יום השנה ה-75 לאירועים בנובמבר 2020, אך בעקבות מגפת הקורונה ברוסיה ההקרנה נדחתה לשנת 2022. מדים ונעליים ייחודיים נוצרו במיוחד עבור כל שחקן, בהתאמה מלאה לתלבושת של אז.

שיווק

הקדימון לסרט יצא ב-23 בנובמבר 2021.

לקריאה נוספת

• Лев Абрамович Кассиль. 19:9 = Девятнадцать на девять. Футболисты московского «Динамо» в Англии — Москва: Молодая гвардия, Красное знамя, 1946. — 88 с. — 50 000 экз.
• David Downing. Passovotchka: Moscow Dinamo in Britain, 1945 — London, UK: Bloomsbury Publishing, 1999. — 288 с. — ISBN 0 7475 4456 5.
• И.С. Добронравов, О.Б. Медведев, С.Ю. Поляков, В.А. Филиппов, Ю.К. Шейн, М.И. Щеглов. 19:9 взгляд сквозь годы — Москва: Петровский Парк, 2000. — 160 с. — 1500 экз. — ISBN 5-901473-01-9.
• Дэвид Даунинг. Пассовочка. Турне московского "Динамо" по Британии, 1945 = Passovotchka: Moscow Dinamo in Britain, 1945 — Москва: Андрей Ельков, 2015. — 276 с. — ISBN 978-5-906254-17-7.
• Сергей Николаевич Чуев. С Мячом в Британию — М.: Продюсерский центр «Динамо», 2020. — 516 с. — (Легенды и судьбы). — 2000 экз. — ISBN 978-5-6044525-1-6.

קישורים חיצוניים

• Football - The Russians Are Here (1945), דיווח בערוץ היוטיוב של British Pathé
• https://www.britishpathe.com/video/football-the-russians-are-here Football - The Russians Are Here 1945 (באנגלית)
• Chris Howells‏, Dynamo Moscow's 1945 tour of Britain: Was it really 'war minus the shooting?', BBC Wales Sport, תסקיר (באנגלית)

הערות שוליים

קטגוריה:דינמו מוסקבה (כדורגל) קטגוריה:סרטי כדורגל קטגוריה:סרטי 2022 קטגוריה:סרטי ספורט רוסיים קטגוריה:סרטי דרמה היסטורית קטגוריה:ברית המועצות בתרבות קטגוריה:לונדון בקולנוע