דינמו מוסקבה (כדורגל)
 | |||
| מידע כללי | |||
|---|---|---|---|
| שם מלא | מועדון הכדורגל דינמו מוסקבה | ||
| כינוי |
White-Blues (הלבנים-כחולים) | ||
| תאריך ייסוד | 18 באפריל 1923 | ||
| אצטדיון |
VTB ארנה, מוסקבה, רוסיה (תכולה: 25,716) | ||
| בעלים |
VTB (99%) אגודת דינמו (1%) | ||
| נשיא |
 יורי בלקין | ||
| יו"ר |
יורי סולובייב | ||
| מנכ"ל |
פאבל פיבווארוב | ||
| מאמן |
 סנדרו שוורץ | ||
| ליגה | ליגת העל | ||
| http://www.fcdynamo.ru | |||
| תלבושת | |||
| |||
| מחלקות הספורט של דינמו מוסקבה | ||||||||||
|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|
|
|
|
|
|
|
|
_pictogram.svg){kind=small}
|
|
|
|
| כדורגל | כדורגל חופים | כדורגל אולמות | הוקי קרח | בנדי | כדורסל | כדורסל נשים | כדורעף | כדורעף נשים | כדורמים | רוגבי |
מועדון הכדורגל דינמו מוסקבה (ברוסית: Футбольный клуб Динамо Москва) הוא מועדון כדורגל רוסי מעיר הבירה מוסקבה, המשחק בליגת העל הרוסית והיא אחת משתי קבוצות (הקבוצה השנייה היא דינמו קייב האוקראינית) שהשתתפו בכל עונות הליגה הבכירה בברית המועצות, ועד 2016 השתתפה בכל עונות ליגת העל הרוסית, אך בשל יכולות דלות בעונת 2015/2016 נשרה לליגת המשנה הרוסית. ברם, הצליחה לחזור לליגה הבכירה עונה לאחר מכן.
הקבוצה מקיימת את משחקי הבית שלה ב-VTB ארנה שבמוסקבה והיא אחת מקבוצות הכדורגל הוותיקות והעשירות ברוסיה[1][2]. צבעי התלבושת המסורתיים של הקבוצה הם כחול ולבן. הקבוצה זכתה בתואר האחרון שלה בשנת 1995 כשזכתה בגביע הרוסי והישג השיא הוא סגנות אליפות הליגה בעונת 1994 ועוד 4 פעמים סיימה במקום השלישי (בעונות 1992, 1993, 1997, 2008).
בעונת 1971/72 הייתה דינמו קבוצת הכדורגל הסובייטית הראשונה שהצליחה להעפיל לגמר טורניר אירופי, משהעפילה לגמר גביע אירופה למחזיקות גביע והפסידה 2–3 בגמר לגלאזגו ריינג'רס.
היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]
רקע[עריכת קוד מקור | עריכה]
שורשיה של דינמו מוסקבה הם בקבוצה "מורוזובצי אורחובו-זוייבו", שנוסדה כקבוצת בית חרושת בשנת 1887. שמה של הקבוצה שונה ל-"OKS מוסקבה" ב-1906, והיא זכתה ברציפות באליפויות הליגה של מוסקבה בשנים 1910 ו-1914.
בתקופה הסובייטית[עריכת קוד מקור | עריכה]
לאחר המהפכה הרוסית של 1917 המועדון בסופו של דבר היה נתון למרותו של משרד הפנים וראשו פליקס דזרז'ינסקי, מנהיג הכוח המשטרתי הסמוי הראשון של ברית המועצות הידוע לשמצה, צ'קה. שמו של המועדון שונה ל"דינמו מוסקבה" באפריל 1923 ונהוג להתייחס לתאריך הקמת אגודת דינמו, 18 באפריל 1923, כיום הולדתו של המועדון.
דינמו מוסקבה זכתה בשתי אליפויות ברית המועצות הראשונות בשנים 1936 ו-1937, בגביע הסובייטי ב-1937, ושני תארים לאומיים נוספים בשנים 1940 ו-1945. היא הייתה גם לקבוצה הסובייטית הראשונה שנסעה למערב אירופה, והציגה יכולת טובה מאוד במהלך ביקור בממלכה המאוחדת ב-1945. היא השיגה תוצאות מפתיעות רבות: תיקו 3-3 מול צ'לסי, ניצחון בתוצאה הגבוהה 1–10 על קארדיף סיטי, ניצחון 3–4 על ארסנל החזקה ושוויון 2-2 עם גלאזגו ריינג'רס.
הקבוצה המשיכה להתחזק לאחר מלחמת העולם השנייה ונחלה הצלחות רבות בשנות ה-50. דינמו זכתה בחמש אליפויות נוספות בין 1949 ל-1959, בנוסף לגביע הסובייטי השני שלה ב-1953. עם זאת, לאחר מכן הקבוצה התקשתה להגיע להישגים. היא רשמה מספר הצלחות נוספות בגביע הסובייטי, אך לא זכתה באף אליפות לאומית מאז 1976. אף על פי כן, 11 האליפויות של דינמו הפכו אותה לקבוצה השלישית הכי מעוטרת בברית המועצות, אחרי דינמו קייב (13 אליפויות) וספרטק מוסקבה (12 אליפויות).
ההישג הגדול ביותר של דינמו באירופה היה בגביע אירופה למחזיקות גביע ב-1972. היא העפילה למשחק הגמר בקאמפ נואו שבברצלונה והפסידה לקבוצה הסקוטית, ריינג'רס, 3-2, בהמשך העפילה לשלבי חצי גמר הטורניר בעונות 1978 ו-1985 ולא הצליחה לשחזר הישג זה שוב, אך היה זה ההישג הגדול ביותר של קבוצה רוסית בטורנירים האירופיים, עד שצסק"א מוסקבה זכתה בגביע אופ"א בשנת 2005.
לאחר התפרקות ברית המועצות[עריכת קוד מקור | עריכה]
בעונת 1993 ובעונת 1992 סיימה במקום השלישי בטבלת האליפות. בעונת 1994 בליגת העל הרוסית בכדורגל סיימה כסגנית האלופה ושנה אחר כך, בעונת 1995 זכתה בגביע הרוסי בכדורגל והיה זה התואר הלאומי הראשון שלה מאז פירוק ברית המועצות. בעונת 1997 סיימה במקום השלישי בליגה ובעונת 1998 העפילה עד לשלב חצי גמר גביע אינטרטוטו.
דינמו העפילה לגמר הגביע הרוסי בכדורגל בעונות 1996/1997, 1998/1999.
את עונת 2008 סיימה דינמו במקום השלישי בליגה הרוסית, מה שהבטיח לה את ההשתתפות בסיבוב השלישי של מוקדמות ליגת האלופות לעונת 2009/2010. זו הייתה הפעם הראשונה שהקבוצה לקחה חלק בתחרות, לראשונה מאז שינוי מתכונתה מ"גביע אירופה" ב-1992. ב-24 באוגוסט 2008 נרכש שחקן דינמו, דני, על ידי זניט סנקט פטרבורג תמורת 30 מיליון אירו. בעקבות כך, הייתה זו ההעברה היקרה ביותר בתולדות הכדורגל הרוסי. בעונת 2011/2012 שוב העפילה לגמר הגביע הרוסי בכדורגל, אך לא הצליחה לשוב ולזכות בו. בעונת 2014/2015 העפילה לשמינית גמר הליגה האירופית.
ב-21 במאי 2016 ירדה הקבוצה לליגת המשנה הרוסית, לראשונה בתולדותיה, לאחר שסיימה במקום ה-15 בטבלת האליפות בעונה העגומה ביותר בתולדותיה, עם 5 ניצחונות בלבד מתוך 30 משחקי העונה. ב-29 בדצמבר 2016 אגודת הספורט של דינמו הסכימה לרכוש מבנק VTB את מניותיו בקבוצה[3]. לאחר עונה אחת בליגת המשנה, הקבוצה הצליחה לסיים כאלופת הליגה הלאומית ולחזור לליגת העל הרוסית בכדורגל.
בפברואר 2019 אגודת דינמו מכרה את הקבוצה לידי בנק VTB, לאחר שהבנק השלים את בניית VTB ארנה שמשמש כאצטדיון הקבוצה החדש, ממרץ 2019. בפברואר 2020 מונה ז'לקו בובאץ' למנהל ספורטיבי שהחתים בקבוצה את מלך השערים של הליגה הצ'כית, ניקולאי קומליצ'נקו ובתום עונת 2019/2020 סיימה דינמו במקום הששי בליגה ובעקבות זכייתה של זניט סנקט פטרבורג בגביע קיבלה את הזכות להתמודד במפעלים האירופיים (לראשונה מזה 4 שנים) והיא פתחה את עונת 2020/2021 במוקדמות הליגה האירופית לאחר 5 שנות היעדרות מהמפעלים האירופיים, בהפסד 2:1 מול לוקומוטיב טביליסי. בעקבות מגפת הקורונה, לא נערך משחק גומלין ודינמו לא עלתה לשלב הבא ובהמשך הודחה גם משלב רבע גמר הגביע הרוסי בכדורגל אחרי הפסד מפתיע לקריליה סובייטוב סמרה.
הישגים לפי עונה[עריכת קוד מקור | עריכה]
ברית המועצות[עריכת קוד מקור | עריכה]
| עונה | ליגה | # | מ | נ | ש | ה | יחס | נק' | מלך השערים | גביע |
|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|
| 1936 (א) | ליגה א' | 6 | 6 | 0 | 0 | 22-5 | 18 | 1. מיכאיל סמיצ'אסטני — 6 | ||
| 1936 (ס) | ליגה א' | 7 | 3 | 3 | 1 | 21-12 | 16 | 3. סרגיי אילין — 6 | ||
| 1937 | ליגה א' | 16 | 8 | 6 | 2 | 37-20 | 38 | 1. וסילי סמירנוב — 8 | זכייה | |
| 1938 | ליגה א' | 25 | 14 | 4 | 7 | 69-34 | 32 | מיכאיל יאקושין — 12 | 32 אחרונות | |
| 1939 | ליגה א' | 26 | 12 | 4 | 10 | 60-46 | 28 | 7. סמיצ'אסטני — 14 | ||
| 1940 | ליגה א' | 24 | 16 | 4 | 4 | 74-30 | 36 | 2. סרגיי סולובייב — 21 | משחקי הגביע לא נערכו עקב פרוץ מלחמת העולם השנייה | |
| 1941 | ליגה א' | האליפות הופסקה בעקבות הפלישה הנאצית לברית המועצות ופתיחת מלחמת המולדת הגדולה | 1944: דינמו הודחה בשלב 16 האחרונות | |||||||
| 1945 | ליגה I | 22 | 19 | 2 | 1 | 73-13 | 40 | 2. וסילי קרצב — 21 | גמר | |
| 1946 | ליגה I | 22 | 16 | 1 | 5 | 68-17 | 33 | 2. וסילי קרצב — 17 | רבע גמר | |
| 1947 | ליגה I | 24 | 19 | 2 | 3 | 57-15 | 40 | 3. סרגיי סולובייב — 14 | שמינית גמר | |
| 1948 | ליגה I | 26 | 18 | 4 | 4 | 85-28 | 40 | 1. סרגיי סולובייב — 25 | חצי גמר | |
| 1949 | ליגה I | 34 | 26 | 5 | 3 | 104-30 | 57 | 2. איוואן קונוב — 23 | גמר | |
| 1950 | קלאס А | 36 | 22 | 6 | 8 | 88-36 | 50 | 5. קונסטנטין בסקוב — 22 | ||
| 1951 | קלאס А | |
28 | 13 | 6 | 9 | 62-41 | 32 | 2. בסקוב — 15 | רבע גמר |
| 1952 | קלאס А | 13 | 7 | 3 | 3 | 24-14 | 17 | 2. ולדימיר אילין — 8 | ||
| 1953 | קלאס А | 20 | 8 | 7 | 5 | 34-19 | 23 | 10. ולדימיר סבדונין — 7 | זכייה | |
| 1954 | קלאס А | 24 | 15 | 5 | 4 | 44-20 | 35 | 2. אילין — 11 | 16 אחרונות | |
| 1955 | קלאס А | 22 | 15 | 4 | 3 | 52-16 | 34 | 3. אילין — 12 | גמר | |
| 1956 | קלאס А | 22 | 10 | 8 | 4 | 45-31 | 28 | 6. אלקפר מאמדוב — 12 | ||
| 1957 | קלאס А | 22 | 16 | 4 | 2 | 49-15 | 36 | 3. אלכסיי מאמיקין — 13 | שמינית גמר | |
| 1958 | קלאס А | 22 | 14 | 3 | 5 | 44-25 | 31 | 4. ולרי אורין — 11 | חצי גמר | |
| 1959 | קלאס А | 22 | 13 | 5 | 4 | 42-21 | 31 | 9. גנריך פדוסוב — 8 | רבע גמר | |
| 1960[4] | קלאס А | 10 | 5 | 1 | 4 | 12-10 | 11 | 9. איגור צ'יסלנקו — 12 | רבע גמר | |
| 1961 | קלאס А | 32 | 17 | 7 | 8 | 57-39 | 41 | 7. צ'יסלנקו — 15 | שמינית גמר | |
| 1962[5] | קלאס А | 22 | 10 | 9 | 3 | 28-14 | 29 | יורי ושצ'יבצב — 8 | חצי גמר | |
| 1963 | ליגה 1 | 38 | 21 | 13 | 4 | 47-14 | 55 | צ'יסלנקו — 11 | ||
| 1964 | ליגה 1 | 32 | 12 | 10 | 10 | 33-31 | 34 | 12. צ'יסלנקו — 9 | ||
| 1965 | ליגה 1 | 32 | 11 | 14 | 7 | 38-24 | 36 | צ'יסלנקו — 7 | שמינית גמר | |
| 1966 | ליגה 1 | 36 | 12 | 14 | 10 | 43-34 | 38 | יורי אוורוצקי — 11 | ||
| 1967 | ליגה 1 | 36 | 18 | 13 | 5 | 55-28 | 49 | 5. גנאדי יבריוז'יחין — 13 | זכייה | |
| 1968 | ליגה 1 | 38 | 19 | 9 | 10 | 58-32 | 47 | 4. ולדימיר קוזלוב — 14 | שמינית גמר | |
| 1969[5] | ליגה 1 | 26 | 12 | 7 | 7 | 44-28 | 31 | 9. אוורוצקי — 9 | רבע גמר | |
| 1970 | ליגת העל | 32 | 19 | 7 | 6 | 46-17 | 45 | 2. קוזלוב — 15 | זכייה | |
| 1971 | ליגת העל | 30 | 9 | 13 | 8 | 35-22 | 31 | אנטולי קוז'מיאקין — 7 | רבע גמר | |
| 1972 | ליגת העל | 30 | 12 | 6 | 12 | 39-35 | 30 | קוזלוב — 7 | שמינית גמר | |
| 1973 | ליגת העל | 30 | 13 | 7/3 | 7 | 43-30 | 33 | 2. קוז'מיאקין — 16 | חצי גמר | |
| 1974 | ליגת העל | 30 | 10 | 11 | 9 | 42-33 | 31 | 3. ואדים פאבלנקו — 16 | רבע גמר | |
| 1975 | ליגת העל | 30 | 13 | 12 | 5 | 39-23 | 38 | אנטולי שפל — 8 | שמינית גמר | |
| 1976 (א) | ליגת העל | 15 | 9 | 4 | 2 | 17-8 | 22 | 7. שפל — 6 | רבע גמר | |
| 1976 (ס) | ליגת העל | 15 | 7 | 2 | 6 | 15-13 | 16 | 9. אנדריי יאקוביק — 5 | ||
| 1977 | ליגת על | 30 | 9 | 17 | 4 | 34-20 | 35 | 4. יאקוביק — 10 | זכייה[6] | |
| 1978 | ליגת העל | 30 | 14 | 10 | 6 | 37-23 | 36 (-2) | 6. ניקולאי קולסוב — 9 | רבע גמר | |
| 1979 | ליגת העל | 34 | 17 | 9 | 8 | 41-27 | 42 (-1) | ולרי גזאייב — 10 | גמר | |
| 1980 | ליגת העל | 34 | 9 | 14 | 11 | 32-33 | 28 | גזאייב — 9 | רבע גמר | |
| 1981 | ליגת העל | 34 | 15 | 10 | 9 | 41-29 | 40 | 5. גזאייב — 15 | חצי גמר | |
| 1982 | ליגת העל | 34 | 13 | 5 | 16 | 42-52 | 31 | 8. גזאייב — 12 | ||
| 1983 | ליגת העל | 34 | 9 | 11 | 14 | 30-37 | 28 (-1) | 12. גזאייב — 11 | רבע גמר | |
| 1984 | ליגת העל | 34 | 8 | 10 | 16 | 35-43 | 26 | ולרי גזאייב — 8 | זכייה | |
| 1985 | ליגת העל | 34 | 11 | 7 | 16 | 37-50 | 29 | סטוקאשוב — 6 | שמינית גמר | |
| 1986 | ליגת העל | 30 | 14 | 11 | 5 | 46-26 | 38 (-1) | 1. אלכסנדר בורודיוק — 21 | 16 אחרונות | |
| 1987 | ליגת העל | 30 | 9 | 11 | 10 | 27-30 | 28 (-1) | סרגיי סטוקאשוב — 5 | חצי גמר | |
| 1988 | ליגת העל | 30 | 9 | 8 | 13 | 32-38 | 26 | 2. בורודיוק — 16 | 16 אחרונות | |
| 1989 | ליגת העל | 30 | 9 | 12 | 9 | 31-26 | 30 | 3. איגור קוליבנוב — 11 | ||
| 1990 | ליגת העל | 24 | 12 | 7 | 5 | 27-24 | 31 | קוליבנוב — 5 | חצי גמר | |
| 1991 | ליגת העל | 30 | 12 | 7 | 11 | 43-42 | 31 | 1. קוליבנוב — 18 | שמינית גמר |
רוסיה[עריכת קוד מקור | עריכה]
| עונה | ליגה | # | מ | נצ | ש | ה | יחס | נק' | מלך השערים | גביע |
|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|
| 1992 | ליגת העל | 14 | 6 | 4 | 4 | 26-21 | 16 | 2. ולי קאסומוב — 16(4) | חצי גמר | |
| השלב הראשון בליגה | 18 | 10 | 4 | 4 | 35-16 | 24 | ||||
| 1993 | ליגת העל | 34 | 16 | 10 | 8 | 65-38 | 42 | 4. איגור סימוטנקוב — 16(4) | ||
| 1994 | ליגת העל | 30 | 13 | 13 | 4 | 55-35 | 39 | 1. סימוטנקוב — 21(3) | ||
| 1995 | ליגת העל | 30 | 16 | 8 | 6 | 45-29 | 56 | 7. אולג טריוחין — 11(2) | זכייה | |
| 1996 | ליגת העל | 34 | 20 | 7 | 7 | 60-35 | 67 | 6-7. טריוחין — 13 | חצי גמר | |
| 1997 | ליגת העל | 34 | 19 | 11 | 4 | 50-20 | 68 | 2. טריוחין — 17(4) | גמר | |
| 1998 | ליגת העל | 30 | 8 | 15 | 7 | 31-30 | 39 | 5. טריוחין — 12(3) | חצי גמר | |
| 1999 | ליגת העל | 30 | 12 | 8 | 10 | 44-41 | 44 | 4. טריוחין — 14 | גמר | |
| 2000 | ליגת העל | 30 | 14 | 8 | 8 | 45-35 | 50 | 4. רולאן גוסב — 12 | רבע גמר | |
| 2001 | ליגת העל | 30 | 10 | 8 | 12 | 43-51 | 38 | אנטון חאזוב — 10 | שמינית גמר | |
| 2002 | פרמייר-ליג | 30 | 12 | 6 | 12 | 38-33 | 42 | אוגנן קורומאן — 6 | רבע גמר | |
| 2003 | פרמייר-ליג | 30 | 12 | 10 | 8 | 42-29 | 46 | דמיטרי בוליקין — 9 | 16 אחרונות | |
| 2004 | פרמייר-ליג | 30 | 6 | 11 | 13 | 27-38 | 29 | אריק קורצ'אגין — 4 | שמינית גמר | |
| 2005 | פרמייר-ליג | 30 | 12 | 2 | 16 | 36-46 | 38 | 2. דרליי — 13 | ||
| 2006 | פרמייר-ליג | 30 | 8 | 10 | 12 | 31-40 | 34 | דרליי — 7 | רבע גמר | |
| 2007 | פרמייר-ליג | 30 | 11 | 8 | 11 | 37-35 | 41 | דניס קולודין — 9(8) | ||
| 2008 | פרמייר-ליג | 30 | 15 | 9 | 6 | 41-29 | 54 | אלכסנדר קרז'אקוב — 7(1) | שמינית גמר | |
| 2009 | פרמייר-ליג | 30 | 12 | 6 | 12 | 31-37 | 42 | 4. קרז'אקוב — 12(3) | חצי גמר | |
| 2010 | פרמייר-ליג | 30 | 9 | 13 | 8 | 38-31 | 40 | קווין קוראני — 9(1) | 16 אחרונות | |
| 2011/12 | פרמייר-ליג | 44 | 20 | 12 | 12 | 66-50 | 72 | 6. קוראני — 13 | גמר | |
| 2012/13 | פרמייר-ליג | 30 | 14 | 6 | 10 | 41-34 | 48 | 5. קוראני — 10 6. אלכסנדר קוקורין — 10 |
רבע גמר | |
| 2013/14 | פרמייר-ליג | 30 | 15 | 7 | 8 | 54-37 | 52 | קוקורין — 10 | 16 אחרונות | |
| 2014/15 | פרמייר-ליג | 30 | 14 | 8 | 8 | 53-36 | 50 | קוראני — 10(3) | ||
| 2015/16 | פרמייר-ליג |  15 |
30 | 5 | 10 | 15 | 25-47 | 25 | אלכסיי קוזלוב — 4 | רבע גמר |
| 2016/17 | הליגה הלאומית |  1 |
38 | 26 | 9 | 3 | 64-25 | 87 | קיריל פנצ'נקו — 24(1) | שמינית גמר |
| 2017/18 | פרמייר-ליג | 30 | 10 | 10 | 10 | 30-29 | 42 | יבגני מרקוב — 9 | 16 אחרונות | |
| 2018/19 | פרמייר-ליג | 30 | 6 | 15 | 9 | 28-28 | 33 | קיריל פנצ'נקו — 5 | שמינית גמר | |
| 2019/20 | פרמייר-ליג | 30 | 11 | 8 | 10 | 29-27 | 41 | פיליפ מקסימיליאן — 8(5) | 16 אחרונות | |
| 2020/21 | פרמייר-ליג | רבע גמר |
דינמו במפעלים האירופיים[עריכת קוד מקור | עריכה]
ערך מורחב – דינמו מוסקבה במפעלים האירופיים
ערך מורחב – סגל[עריכת קוד מקור | עריכה]
סגל השחקנים[עריכת קוד מקור | עריכה]
נכון ל-4 באפריל 2021
|
|
שחקנים בולטים בעבר ובהווה[עריכת קוד מקור | עריכה]
- לב יאשין
- קונסטנטין בסקוב
- ואלרי גזאייב
- אלכסנדר נוביקוב
- אלכסנדר קרז'אקוב
- יורי סיומין
- אלכסנדר אובארוב
- איגור דוברובולסקי
- דניס קולודין
- איגור סמשוב
- ארתור יוסופוב
- איגור סימוטנקוב
- שארל קאבורה
- אומארי טטרדזה
- רומן ברזובסקי
- דמיטרי קומבארוב
- דניס קולודין
- דני
- קווין קוראני
- אנדריי וורונין
- אלכסנדר סאמדוב
- זואזדאן מיסימוביץ'
- מתייה ולבואנה
- אלכסנדר טשאייב
- אנטון שונין
- מקסימיליאן פיליפ
- קיריל פנצ'נקו
- קלינטון אנז'י
- סילבסטר איגבון
- סבסטיאן שימאנסקי
- רומן נוישטדטר
- דמיטרי סקופינצב
- ז'ואזיניו
- ניקולאי קומליצ'נקו
- אוסקר הילמרק
שיאי שחקנים[עריכת קוד מקור | עריכה]
|
|
מאמנים[עריכת קוד מקור | עריכה]
| שם | לאום | תחילת כהונה | סוף כהונה | תארים |
|---|---|---|---|---|
| וסילי ז'יטארב[7] |  ברית המועצות |
1923 | 1924 | — |
| איוואן ארטמייב | 1924 | 1927 | — | |
| קונסטנטין בלינקוב | 1927 | 1928 | — | |
| פיודור סלין | 1928 | 1932 | — | |
| אלכסיי סוקולוב | 1933 | 1934 | — | |
| קונסטנטין קוואשנין | 1935 | 1936 | אליפות ברית המועצות (1): אביב 1936 | |
| ויקטור דובינין | 1937 | 1938 | אליפות ברית המועצות (1): 1937, גביע ברית המועצות (1): 1937 | |
| מיכאיל טובארובסקי | 1938 | 1939 | — | |
| ויקטור דובינין | 1938 | 1 ביולי 1939 | — | |
| ויקטור טטרין | 2 ביולי 1938 | 17 באוגוסט 1939 | — | |
| לב קורצ'בוקוב | 18 באוגוסט 1939 | 24 בספטמבר 1939 | — | |
| ויקטור טטרין | 25 בספטמבר 1939 | 1939 | — | |
| בוריס ארקדייב | 1940 | 20 במאי 1944 | אליפות ברית המועצות (1): 1940 | |
| לב קורצ'בוקוב | 21 במאי 1944 | 24 בספטמבר 1944 | — | |
| מיכאיל יאקושין | 25 בספטמבר 1944 | 30 במאי 1950 | אליפות ברית המועצות (2): 1945, 1949 | |
| ויקטור דובינין | 31 במאי 1950 | 27 בספטמבר 1951 | — | |
| מיכאיל סמיצ'אסטני | 28 בספטמבר 1951 | 7 באוגוסט 1953 | — | |
| מיכאיל יאקושין | 8 באוגוסט 1953 | 1960 | אליפות ברית המועצות (4): 1954, 1955, 1957, 1959, גביע ברית המועצות (1): 1953 | |
| וסבולוד בלינקוב | 1961 | 1961 | — | |
| אלכסנדר פונומאריוב | 1962 | 10 במאי 1965 | אליפות ברית המועצות (1): 1963 | |
| ויאצ'סלב סולוביוב | 11 במאי 1965 | 1966 | — | |
| קונסטנטין בסקוב | 1967 | 1972 | גביע ברית המועצות (2): 1966/1967 1970 | |
| גבריל קצ'אלין | 1973 | 1974 | — | |
| אלכסנדר סבידוב | 1975 | 23 בפברואר 1979 | אליפות ברית המועצות (1): 1976 (ס), גביע ברית המועצות (1): 1977, גביע העונה (1): 1977 | |
| איוואן מוזר | 24 בפברואר 1979 | 9 במאי 1979 | — | |
| ויקטור צאריוב | 10 במאי 1979 | 22 באוגוסט 1979 | — | |
| איוואן מוזר | 23 באוגוסט 1979 | 1979 | — | |
| יבגני גוריאנסקי | 1980 | 24 בספטמבר 1980 | — | |
| אדמס גולודץ | 25 בספטמבר 1980 | 21 בנובמבר 1980 | — | |
| ויאצ'סלב סולוביוב | 22 בנובמבר 1980 | 13 במאי 1983 | — | |
| ואדים איוואנוב | 14 במאי 1983 | 28 באוקטובר 1983 | — | |
| אלכסנדר סבידוב | 29 באוקטובר 1983 | 27 במאי 1985 | גביע ברית המועצות (1): 1984 | |
| אדוארד מאלופייב | 28 במאי 1985 | 31 באוקטובר 1987 | — | |
| אנטולי בישובץ | 1 בנובמבר 1987 | 11 ביולי 1990 | — | |
| סמיון אלטמן | 12 ביולי 1990 | 31 במרץ 1991 | — | |
| ואלרי גזאייב |  רוסיה |
10 באפריל 1991 | 18 בספטמבר 1993 | — |
| אדמס גולודץ | רוסיה |
9 בספטמבר 1993 | 31 בדצמבר 1993 | — |
| קונסטנטין בסקוב | 1 בינואר 1994 | 8 בספטמבר 1995 | גביע רוסיה (1): 1994/95 | |
| אדמס גולודץ | 9 בספטמבר 1995 | 12 ביוני 1998 | — | |
| גאורגי יארצב | 13 ביוני 1998 | 18 ביוני 1999 | — | |
| אלכסיי פטרושין | 19 ביוני 1999 | 10 בדצמבר 1999 | — | |
| ואלרי גזאייב | 1 בינואר 2000 | 15 באפריל 2001 | — | |
| אלכסנדר נוביקוב | 16 באפריל 2001 | 6 באפריל 2002 | — | |
| ויקטור פרוקופנקו | 7 באפריל 2002 | 2 בנובמבר 2003 | — | |
| סרגיי סילקין | 3 בנובמבר 2003 | 13 בנובמבר 2003 | — | |
| יארוסלב הרז'ביק |  צ'כיה |
14 בנובמבר 2003 | 11 ביולי 2004 | — |
| ויקטור בונדארנקו | רוסיה |
12 ביולי 2004 | 25 באוקטובר 2004 | — |
| אולג רומנצב | 26 באוקטובר 2004 | 16 במאי 2005 | — | |
| אנדריי קובלב | 17 במאי 2005 | 17 ביולי 2005 | — | |
| איבו וורטמן |  ברזיל |
18 ביולי 2005 | 7 בנובמבר 2005 | — |
| אנדריי קובלב | רוסיה |
8 בנובמבר 2005 | 21 בנובמבר 2005 | — |
| יורי סיומין | 22 בנובמבר 2005 | 4 באוגוסט 2006 | — | |
| אנדריי קובלב | 5 באוגוסט 2006 | 26 באפריל 2010 | — | |
| מיאודראג בוז'וביץ' |  מונטנגרו |
27 באפריל 2010 | 21 באפריל 2011 | — |
| סרגיי סילקין | רוסיה |
22 באפריל 2011 | 7 באוגוסט 2012 | — |
| דמיטרי חוחלוב | 8 באוגוסט 2012 | 16 באוגוסט 2012 | — | |
| דן פטרסקו |  רומניה |
17 באוגוסט 2012 | 7 באפריל 2014 | — |
| סטניסלב צ'רצ'סוב | רוסיה |
10 באפריל 2014 | 12 ביולי 2015 | — |
| אנדריי קובלב | 13 ביולי 2015 | 9 במאי 2016 | — | |
| סרגיי צ'יקישב | 10 במאי 2016 | 5 ביוני 2016 | — | |
| יורי קליטווינצב |  אוקראינה |
6 ביוני 2016 | 7 באוקטובר 2017 | אליפות ליגת הכדורגל הלאומית (1): 2016/17 |
| דמיטרי חוחלוב | רוסיה |
7 באוקטובר 2017 | 5 באוקטובר 2019 | — |
| קיריל נוביקוב | 5 באוקטובר 2019 | 29 בספטמבר 2020 | — | |
| אלכסנדר קולצ'י |  בלארוס |
20 בספטמבר 2010 | 14 באוקטובר 2020 | — |
| סנדרו שוורץ[8] | גרמניה |
14 באוקטובר 2020 | |
נשיאי הקבוצה[עריכת קוד מקור | עריכה]
| יושב ראש הקבוצה | |
| 1989–1990 | ולדימיר פילגואי
|
| נשיא | |
| 1991–1992 | ואלרי סיסוייב
|
| 1993–1997 | ניקולאי טולסטיך
|
| מנכ"ל | |
| 1998 | ניקולאי טולסטיך
|
| נשיא | |
| 1999 | ניקולאי טולסטיך
|
| מנכ"ל | |
| 2000–2001 | ניקולאי טולסטיך
|
| 2002 | ולדימיר אוליאנוב
|
| 2002–2006 | יורי זווארזין
|
| 2006–2009 | דמיטרי איוואנוב
|
| נשיא | |
| 2009–2012 | יורי איסאייב
|
| 2012–2013 | גנאדי סולוביוב
|
| 2013–2015 |  בוריס רוטנברג
|
| יושב ראש הקבוצה | |
| 2015–2016 | ואסילי טיטוב
|
| 2016 | ולדימיר פרוניצ'ב
|
| מנכ"ל | |
| 2016–2018 | יבגני מוראביוב
|
| 2018–2019 | סרגיי פיודורוב
|
| 2019–2020 | אנדריי מילקין
|
| נשיא | |
| 2021– | יורי בלקין
|
אצטדיונים ומתקנים[עריכת קוד מקור | עריכה]
אצטדיונים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ערכים מורחבים – ארנה חימקי, אצטדיון דינמו, VTB ארנה
האצטדיון הביתי של דינמו מוסקבה הוא VTB ארנה שנבנה במקומו של אצטדיון דינמו ההיסטורי בפארק פטרובסקי, שהכיל 36,540 מקומות ישיבה. האצטדיון החדש נחנך בדצמבר 2018[9] ומכיל 25,716 מושבים. אף על פי שלא זכה באליפות הליגה במשך שלושים שנה, למועדון עדיין יש קהל אוהדים נרחב המגיע למשחקיו.
במשך כעשור משנת 2009 עד 2019 הקבוצה אירחה את משחקי הבית שלה בארנה חימקי המכיל 18,636 ושימש את הקבוצה עד לחניכת VTB ארנה.
ממוצע צופים[עריכת קוד מקור | עריכה]
|
|
|
מתקן האימונים[עריכת קוד מקור | עריכה]
בסיס האימונים של הקבוצה הוא "נובוגורסק-דינמו" שבמחוז מוסקבה, שנבנה על ידי VTB בשנים 2003–2008 ונחנך ב-14 במאי 2008. שטחו מגיע ל-6 הקטר וכולל 3 מגרשי כדורגל, שניים מהם בעלי חיפוי טבעי ואחד עם דשא מלאכותי. בצמוד לו ישנו מתחם אירוח בן 24 אלף מ"ר ובו 70 חדרי שינה, 2 מסעדות, מרכז רפואי ומרכז שיקום, סאונות, מרחצאות ובריכות שחייה. במקום גם מגרש חנייה עבור 50 כלי רכב[10].
קבוצות בת[עריכת קוד מקור | עריכה]
דינמו-2 ודינמו-D[עריכת קוד מקור | עריכה]
דינמו הפעילה בעבר קבוצת בת בשם דינמו-2 מוסקבה שהתקיימה בשנים 1986–1998 ובשנים 2016–2017. היא התמודדה בליגה הסובייטית השנייה, בליגת הכדורגל המקצוענית של רוסיה ובליגה הרוסית השלישית, כשהישג השיא הוא מקום רביעי בליגה השנייה, בעונת 2016/2017. בעונת 2020 הוקמה מחדש ומתמודדת בליגה המקצוענית.
בשנים 1992–2001 התקיימה קבוצה בשם דינמו-D (ברוסית: Футбольный клуб «Динамо»-д Москва) שהתמודדה אף היא בליגה השנייה והשלישית. הישג השיא שלה היה בעונת 1998 כשסיימה במקום השלישי בליגה השנייה.
מחלקת הנוער[עריכת קוד מקור | עריכה]
קבוצת הנוער של דינמו נחשבת לאחת הטובות ברוסיה לאחר שזכתה באליפות ברית המועצות ובאליפות רוסיה 12 פעמים במצטבר, בשנים 1952, 1957, 1970, 1971, 1973, 1988, 2002, 2003, 2011/12, 2013/14, 2014/15, 2019/20.
בעלים, הנהלה וספונסרים ראשיים[עריכת קוד מקור | עריכה]
בתקופה הסובייטית דינמו נתמכה על ידי המשטרה ומשרד הפנים. לאחר התפרקות ברית המועצות, אגודת דינמו אימצה את המועדון והפכה לבעלים שלו אך מרבית ההכנסות הגיעו מספונסרים זרים כמו חברת Parmalat, ששימשה כספונסר הקבוצה. בשנת 2004 האגודה העבירה 70% ממניות המועדון לידיו של אלכסיי פידוריצ'ב, בשל פשיטת רגל של האגודה. פידוריצ'ב השקיע 200 מיליון אירו במועדון שסייעו לנהל מסע רכש של שחקנים פורטוגזים רבים.
בקיץ 2006 אגודת דינמו חתמה על הסכם עם VTB למכירת 60.9% ממניות הקבוצה לידיהם. הבנק, שנמצא בבעלות המדינה, החליט להשקיע בשיפוץ אצטדיון דינמו הישן ותכנן להשקיע מיליארד דולר בפרויקט בניית VTB ארנה. בתחילת 2008 נחתם חוזה השקעות לפיתוח המתחם הסובב את האצטדיון לצורך הקמת מרכז מסחרי. באותה שנה תקציב המועדון עמד על 41 מיליון דולר. ב-2009 הבנק כבר החזיק ב-75% ממניות המועדון ולאחר שבוריס רוטנברג חדל מלהשקיע כספים במועדון ב-2015, VTB הודיע על כוונתם לרכוש את שאר מניות המועדון המוחזקות בידי אגודת דינמו. בסוף 2016 אגודת דינמו הסכימה למכור את כל החזקותיה בקבוצה ל-VTB תמורת מחיר סמלי של רובל אחד.
נכון לשנת 2020 תקציבה השנתי עומד על 60 מיליון אירו.
יצרניות תלבושות[עריכת קוד מקור | עריכה]
| שנים | יצרנית | ספונסר |
| ?–1992 | Adidas |
אגודת דינמו
|
| 1992–1997 |  Umbro |
Parmalat (1994–1996) |
| 1997–2001 | Adidas |
חברת כלכלה וחיים (1998–1999) Fedcom (2000–2001) |
| 2002 |  Nike |
|
| 2003–2006 |  Diadora |
יוקוס (2003) Fedcom (2004) Xerox (2005–2007) |
| 2006–2011 | Umbro |
Metalloinvest (2008) VTB (2009 ואילך) |
| 2011–2014 | Adidas
| |
| 2014 ואילך | Nike
|
סמלי הקבוצה[עריכת קוד מקור | עריכה]
תארים[עריכת קוד מקור | עריכה]
ליגת העל הרוסית בכדורגל / ליגת העל הסובייטית
- זכייה (11): 1936 (א), 1937, 1940, 1945, 1949, 1954, 1955, 1957, 1959, 1963, 1976
- סגנות (11): 1936 (ס), 1946, 1947, 1948, 1950, 1956, 1958, 1962, 1967, 1970, 1986, 1994
- זכייה (7): 1937, 1953, 1967, 1970, 1977, 1984, 1995
- סגנות (8): 1945, 1949, 1950, 1955, 1979, 1996/97, 1998/99, 2011/12
הסופר קאפ הסובייטי / הסופר קאפ הרוסי
- זכייה (1): 1977
- סגנות (1): 1985
- זכייה (1): 2016/2017
- סגנות (1): 1972
- זכייה (1): 1928
אליפות מוסקבה
- זכייה (6): 1928 (אביב), 1930 (סתיו), 1931 (סתיו), 1934 (סתיו), 1935 (אביב), 1942 (אביב)
גביע מוסקבה
- זכייה (1): 1941
טורניר הגביע האטלנטי
- זכייה (1): 2015
טורניר Ciutat de Barcelona
- זכייה (1): 1976
ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
אתר האינטרנט הרשמי של דינמו מוסקבה (ברוסית)
דינמו מוסקבה, ברשת החברתית פייסבוק
דינמו מוסקבה, ברשת החברתית טוויטר
דינמו מוסקבה, ברשת החברתית אינסטגרם
דינמו מוסקבה, ביישום טיקטוק
דינמו מוסקבה, ברשת החברתית VK
דינמו מוסקבה, סרטונים בערוץ היוטיוב
.svg){kind=icon}
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ תקציב הקבוצה השנתי מגיע לכדי 150 מיליון דולר
- ^ Борис Ротенберг: «Бюджет «Динамо» – около 150 млн долларов»
- ^ ВФСО "Динамо" приняло решение купить акции одноименного футбольного клуба у банка ВТБ
- ^ כולל נתוני משחקי השלבים הסופיים בלבד.
- ^ 1 2 כולל נתונים חלקיים בלבד
- ^ זכתה גם בסופר קאפ הסובייטי
- ^ "Тренеры «Динамо» Москва". footballfacts.ru.
- ^ Сандро Шварц — новый главный тренер футбольного клуба «Динамо» Москва
- ^ ВТБ заплатит 2,4 млрд рублей за титульное спонсорство проекта «ВТБ арена парк»
- ^ מתקנים באתר דינמו מוסקבה
| ליגת העל הרוסית, עונת 2021/2022
| |
|---|---|
|