משתמש:Elchai314/חידון השירה העברית לנוער
 |
דף זה אינו ערך אנציקלופדי
| |
| דף זה אינו ערך אנציקלופדי | |
חידון השירה העברית לנוער הוא חידון בקיאות בשירה עברית חדשה המתקיים בחנוכה, בהשתתפות בני נוער מרחבי הארץ.
היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]
החידון נוסד בשנת תשפ"ב על ידי עפרי ענבר, שיזמה אותו בעת שהייתה תלמידת כיתה י"ב בתיכון אנקורי ירושלים. אירוע הגמר הראשון התרחש באודיטוריום של משכנות שאננים, בתאריך א' טבת, בהשתתפות אחד-עשר מתמודדים.
החידון מתקיים בתמיכת מנח"י, מינהל קהילתי גינות העיר, ותוכנית האוניברסיטה העברית לנוער: "רוח צעירה". מפיק החידון הוא נוה בר-שירה, רכז הנוער במנהל קהילתי גינות העיר.
מבנה החידון[עריכת קוד מקור | עריכה]
חידון השירה העברית לנוער מבוסס על המודל של חידון התנ"ך לנוער, הבוחן בקיאות ושליטה בטקסט ולא הבנה או פרשנות שלו. מטרת החידון, על פי ענבר, היא לייצר מפגש אינטימי בין בני נוער לשירה העברית. במקראה שקיבלו המתמודדים לקראת החידון, נכתב: "זכרו, אין המטרה לשטח בפניכם סיכומי ספרות וניתוחי שירה. סיכומים וניתוחים הם המילה ההופכית לסוד. המטרה היא שהשירים יפעמו בכם, ירגשו אתכם, ויהפכו שלכם".[1]
שלבי החידון[עריכת קוד מקור | עריכה]
גמר חידון השירה העברית לנוער המתקיים בחנוכה בירושלים הוא השלב האחרון של החידון, שבו משתתפים כ-10 המתמודדים אשר צברו את הניקוד הגבוה ביותר בשלבים המקדימים.
גמר החידון מורכב מארבעה שלבים:
- שלב אישי – בשלב זה כל מתמודד נדרש לענות על שאלת בקיאות העוסקות באחד השירים שנלמדו. השאלה כוללת השלמת ציטוט מאחד השירים, זיהוי שם השיר ושם המחבר שלו, ושאלת תוכן על השיר עצמו.
- שלב השאלה הקבוצתית – בשלב זה שלושה מתמודדים, הנבחרים באקראי, נדרשים להתאים שיר לנושא מסוים, כגון: זיכרון ילדות, חלום וכדומה, ולנמק את בחירתם. נקודות נוספות ניתנות על ציטוט מהשיר התואם.
- שלב השאלה בכתב – בשלב זה המתמודדים שזכו לציון הגבוה ביותר נבחנים בכתב בשאלת בקיאות מורחבת ובשאלה פתוחה הבוחנת היכרות עמוקה עם השירים וחיבור אישי אליהם.
- תלת-קרב סופי – בשלב האחרון לחידון, שלושת המתמודדים בעלי הניקוד הגבוה ביותר מתחרים ביניהם בציטוט בעל פה של השירים במלואם, כאשר טעות גורמת לפסילה. הדבר נמשך עד שנותר מתמודד אחד.
חומר הלימוד[עריכת קוד מקור | עריכה]
חומר הלימוד לחידון הראשון כלל 45 שירים, שנכתבו על ידי 13 משוררים ומשוררות:
- חיים נחמן ביאליק
- שאול טשרניחובסקי
- רחל המשוררת
- אסתר ראב
- נתן אלתרמן
- לאה גולדברג
- יוכבד בת-מרים
- אברהם חלפי
- חיים גורי
- זלדה
- דליה רביקוביץ'
- יהודה עמיחי
- אהרן אלמוג
המתמודדים בחידון קיבלו מקראה ובה מבואות על כל המשוררים ומספר שירים של כל משורר, שאותם נדרשו לשנן וללמוד בעל פה.
את המקראה ערכו יוזמת החידון עפרי ענבר, חוקר ומתרגם השירה עדו ניצן, והמרצה לספרות יעל גורי.
הלחנת שירי המשוררים בחידון[עריכת קוד מקור | עריכה]
לקראת חידון השירה העברית לנוער הראשון, הרכבי נוער ירושלמיים של הצוללת הצהובה בחרו מספר שירי משוררים עבריים, הלחינו אותם בלחנים מקוריים וביצעו אותם על הבמה בגמר החידון.
השופטים והמנחה[עריכת קוד מקור | עריכה]
צוות השופטים בחידון מורכב מחוקר הספרות פרופ' אריאל הירשפלד, המשורר והקולנוען עמיחי חסון, והמרצה לספרות יעל גורי, בתו של המשורר חיים גורי.
החידון מונחה על ידי שדרן הרדיו והמשורר נדב הלפרין.
זוכי החידון[עריכת קוד מקור | עריכה]
| מספר סידורי | שנה | זוכי החידון | סגן ראשון | סגן שני |
|---|---|---|---|---|
| 1 | תשפ"ב | דריה צדקה-דראל, תמירה גורדון | אביגיל שדיאור | - |
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- האתר הרשמי של חידון השירה העברית לנוער
- הקלטת גמר החידון הראשון, שנת תשפ"ב - מועלה בפייסבוק של מנהל קהילתי גינות העיר
- שירה קדרי-עובדיה, "הקהל הריע ושלף מצלמות. על הבמה התחרו תיכוניסטים ששיננו את זלדה ואלתרמן", עיתון הארץ, 7 בדצמבר 2021.
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ מתוך פתח הדבר למקראת השירים והמשוררים שחולקה למתמודדים בחידון הראשון בשנת תשפ"ב.