אברהם חלפי

אברהם חלפי

חלפי בתצלום מאת פטר מירום (שנות ה-60 של המאה ה-20)
סוגה מועדפת	תיאטרון, שירה
תאריך לידה	1 במרץ 1904
מקום לידה	לודז', פולין
תאריך פטירה	8 ביוני 1980 (בגיל 76)
מקום פטירה	תל אביב-יפו, ישראל
שפה מועדפת	עברית

אברהם חלפי בתפקיד "התך" בהצגת מגילת פורים, האהל, 1938

לוחית זיכרון על ביתו של חלפי ברח' ישראלס 10 בתל אביב

שיר משירי חלפי באנדרטה לנופלים במערכות ישראל בצלפון

אברהם חלפי (1 במרץ 1904 – 8 ביוני 1980) היה משורר ושחקן תיאטרון האוהל והקאמרי. מחבר השיר "עטור מצחך".

ביוגרפיה

חלפי נולד בעיר לודז' בפולין. תאריך לידתו אינו ידוע, ומעריכים כי נולד בין 1904 ל-1906. לפי האנציקלופדיה לחלוצי היישוב ובוניו נולד חלפי ב-1 במרץ 1904.

בשנת 1914, עם פרוץ מלחמת העולם הראשונה עברה משפחתו לרוסיה. תחילה למינסק ואחר כך לאומן. חלפי למד בגימנסיה רוסית ושיחק בלהקת חובבים. ב-1922 חזר עם משפחתו לפולין, לעיר ברסט ליטובסק.

בשנת 1924 עלה לישראל. בהגיעו לארץ עבד בעבודות בניין וחקלאות ולאחר שנה הצטרף לתיאטרון האהל. בשנת 1954 עבר לתיאטרון הקאמרי. שם גילם כשישים תפקידים שונים. בין תפקידיו הידועים: הפָּקיד אקאקי אקאקייביץ' בשמצ'קין בהצגה "האדרת" (1956) והאישון בהצגה "עוץ לי גוץ לי".

שיריו הראשונים פורסמו ב-1933 בכתב העת "כתובים", ובשנת 1939 יצא לאור קובץ ראשון משיריו "מזווית אל זווית".

זמן קצר לפני מותו התחתן עם השחקנית הצעירה כרמלה גיא (חלפי).

חלפי נפטר בתל אביב ב-8 ביוני 1980. נקבר בבית העלמין קריית שאול.

אחיו הצעיר הוא המשורר שמשון חלפי, אביה של המשוררת רחל חלפי.

לזמר אריק איינשטיין קשר מיוחד לחלפי, ששימש סנדקו בברית המילה ושהיה חבר לעבודה של אביו. ב-1988 הוציא איינשטיין אלבום משירי אברהם חלפי. על מצבתו של איינשטיין חרוטה שורה משיר של חלפי: "אני מצמצם את עצמי כדי נקודה אלמונית, שלא להטריד בגופי מלכויות".

שירתו

חלפי נמנה עם חבורת המודרניסטים "קבוצת שלונסקי-אלתרמן".

בשנות השלושים והארבעים נחשב למשורר מינורי. בשנות המדינה זכתה שירתו להערכה רבה.

"עטור מצחך"

ערך מורחב – עטור מצחך

יוני רכטר הלחין כמה משיריו של חלפי ובהם "עטור מצחך", "סתו יהודי", "צער לך", "שיר על יונה בְּחלוני" ועוד. מילות "עטור מצחך" נכתבו בידי חלפי בסוף שנות החמישים של המאה ה-20. השיר הולחן כ-20 שנה לאחר מכן בידי יוני רכטר, ופורסם לראשונה ב-1977 במסגרת אלבומו של אריק איינשטיין "ארץ ישראל הישנה והטובה חלק ג'". השיר נחשב^{[דרושה הבהרה]} לאחד מהשירים היפים ביותר בזמר העברי.

הסרט "חייו מלאי שיר" של אורי משגב (2014) עוסק בכתיבת השיר.

פרסים

• 1970 - פרס אוסישקין
• 1972 - פרס ואלנרוד.
• 1973 - פרס הלוי ("על פעילותו החשובה ורבת התועלת" לתיאטרון לילדים ונוער).

ספריו

• מזווית אל זווית, תל אביב, תרצ"ט 1939.
• שירי האני העני, הקיבוץ המאוחד, 1951.
• כאלמונים בגשם, שירים, הקיבוץ המאוחד, תל אביב תשי"ט 1958.
• מול כוכבים ועפר, מבחר שירים, הקיבוץ המאוחד, תשכ"ב 1962.
• אינפניו ההולכים לקראתי, שירים, הקיבוץ המאוחד, תל אביב תשכ"ו 1966.
• שירים, מבחר, ציורים ג'ורג' שמש, עקד, תשכ"ח 1968.
• בצל כל מקום, שירים, עקד, תל אביב תש"ל 1970.
• נילי וטלי ורני טפשוני, לילדים, כתב אברהם חלפי, צייר אבי מרגלית, ספרית פועלים, תל אביב תשל"ד 1973.
• מאשפות ירים, שירים, הקיבוץ המאוחד, תל אביב תשל"ד 1974.
• ישן וגם חדש, הקיבוץ המאוחד, תל אביב 1977.
• שבעה גמדים ועוד שירי ילדים , לילדים, אברהם חלפי, הובא לדפוס על ידי שמשון ורחל חלפי, צייר יעקב גוטרמן, הקיבוץ המאוחד, תל אביב 1986.
• שירים (2 כרכים), הקיבוץ המאוחד, תשמ"ז 1986-תשמ"ח 1988.
• שנינו אהבנו שירת כוכבים, שירים מאת אברהם חלפי, תרגם ליידיש יוסף ארליך, עיטר מנשה קדישמן, לוד, תשנ"א 1991.

לקריאה נוספת

• צבי לוז, שירת אברהם חלפי: מונוגרפיה, הביאה לדפוס: לאה שניר, הוצאת הקיבוץ המאוחד, 1994.

קישורים חיצוניים

• רשימת הפרסומים של אברהם חלפי, בקטלוג הספרייה הלאומית
• אברהם חלפי, ב"לקסיקון הספרות העברית החדשה"
• רחל חלפי, בלי לעטוף מלים, במחוספס, באתר הארץ, 17.10.2008
• מילים לשירים של אברהם חלפי, באתר "שירונט"
• שרון עידן ויענקל'ה פרוינד, שירים וראיונות (שעה ראשונה, שעה שנייה), רשת ב', 1 באוקטובר 2012.
• ישראל כהן, אחרי מיטתו של א. חלפי, מאזנים, תש"מ (מתוך פרויקט בן-יהודה)
• עופרה עופר אורן, סיפורו של השיר "לו ראית אדם בחדרו": במה דמו המשורר והזמר, בבלוג "סופרת ספרים", 19 ביוני 2017