אברהם חלפי

אברהם חלפי
	אברהם חלפי, 1951. צילום: בנו רותנברג.
לידה	17 במרץ 1906; כ' באדר ה'תרס"ו; לודז', האימפריה הרוסית
פטירה	8 ביוני 1980 (בגיל 74); כ"ד בסיוון ה'תש"ם; תל אביב-יפו, ישראל
סוגה מועדפת	תיאטרון, שירה
מדינה	האימפריה הרוסית, פלשתינה (א"י), פולין, ישראל
תקופת הפעילות	1925–1980 (כ־55 שנים)
	פרופיל ב-IMDb

אברהם חלפי (כ' באדר ה'תרס"ו, 17 במרץ 1906 – כ"ד בסיוון ה'תש"ם, 8 ביוני 1980) היה משורר ושחקן תיאטרון ישראלי. חבר בסגל השחקנים של תיאטרון האוהל ותיאטרון הקאמרי.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

חלפי נולד בעיר לודז' בפולין לשמואל ופייגה חלפי. לפי האנציקלופדיה לחלוצי היישוב ובוניו נולד חלפי ב-1 במרץ 1904, ועל פי תעודת הנישואים שלו, שנמצאה בארכיון המדינה, נולד בין 1903–1904. אך על פי עדותו של חלפי עצמו, בטופס בכתב ידו המצוי בארכיון גנזים, נולד ב-17 במרץ 1906.

בשנת 1914, עם פרוץ מלחמת העולם הראשונה, עברה משפחתו לרוסיה. תחילה למינסק ואחר כך לאומן. חלפי למד בגימנסיה רוסית ושיחק בלהקת חובבים. ב-1922 חזר עם משפחתו לפולין, לעיר ברסט ליטובסק.

ב-31 ביולי 1924 עלה לארץ ישראל באוניה קוריניליה. בהגיעו לארץ עבד בעבודות בניין וחקלאות ולאחר שנה הצטרף לתיאטרון "האהל". בשנת 1954 עבר ל"תיאטרון הקאמרי". שם גילם כשישים תפקידים שונים, כאשר בין תפקידיו הידועים נמנים: הפָּקיד אקאקי אקאקייביץ' בשמצ'קין בהצגה "האדרת" (1956) והאישון בהצגה "עוץ לי גוץ לי".

ב-1972 שיחק בתפקיד הראשי בסרט "פלוך" בבימויו של דן וולמן, על פי תסריט מאת חנוך לוין.

שיריו הראשונים פורסמו ב-1933 בכתב העת "כתובים", ובשנת 1939 יצא לאור קובץ ראשון משיריו "מזווית אל זווית". שיר שלו שהתפרסם בתקופה זו, הוא "שיר הכד", בלחנו של מרדכי זעירא. בגיל 29, בשנת 1935, נישא לרופאה ילידת וינה, אנטוניה שולטס (בורשטיין), אך נפרד ממנה כשנה לאחר הנישואין (על פי העתקי תעודות מארכיון המדינה). זמן קצר לפני מותו התחתן עם השחקנית הצעירה כרמלה גיא (חלפי).

חלפי נפטר בתל אביב ב-8 ביוני 1980 בגיל 74 ונקבר בבית העלמין קריית שאול.

אחיו הצעיר הוא המשורר שמשון חלפי, אביה של המשוררת רחל חלפי. אחותו היא פנינה קונסטנטינר-גלעד.

לזמר אריק איינשטיין היה קשר מיוחד לחלפי, ששימש סנדקו בברית המילה ושהיה חבר לעבודה של אביו. ב-1988, הוציא איינשטיין אלבום משירי אברהם חלפי. על מצבתו של איינשטיין חרוטה שורה משיר של חלפי: "אני מצמצם את עצמי כדי נקודה אלמונית, שלא להטריד בגופי מלכויות".

שירתו[עריכת קוד מקור | עריכה]

חלפי נמנה עם חבורת המודרניסטים "קבוצת שלונסקי-אלתרמן".

בשנות השלושים והארבעים נחשב למשורר מינורי. בשנות המדינה זכתה שירתו להערכה רבה.

"עטור מצחך"[עריכת קוד מקור | עריכה]

ערך מורחב – עטור מצחך

יוני רכטר הלחין כמה משיריו של חלפי ובהם: "עטור מצחך", "סתו יהודי", "צער לך", "שיר על יונה בְּחלוני", ועוד.

מילות "עטור מצחך" נכתבו בידי חלפי בסוף שנות החמישים של המאה ה-20. השיר הולחן כ-20 שנה לאחר מכן בידי יוני רכטר, ופורסם לראשונה ב-1977 במסגרת אלבומו של אריק איינשטיין "ארץ ישראל הישנה והטובה חלק ג'". השיר נחשב לאחד מהשירים היפים ביותר בזמר העברי.

הסרט "חייו מלאי שיר" של אורי משגב (2014) עוסק בכתיבת השיר.^[1]

פרסים[עריכת קוד מקור | עריכה]

1963 – פרס קוגל .
1970 – פרס אוסישקין.
1972 – פרס ואלנרוד.
1973 – פרס הלוי (על פעילותו החשובה ורבת התועלת לתיאטרון לילדים ונוער).
1978 – פרס חומסקי לשירה.

ספריו[עריכת קוד מקור | עריכה]

מזווית אל זווית, תל אביב, הוצאת "יחדיו", תרצ"ט 1939.
שירי האני העני, הקיבוץ המאוחד, 1951.
כאלמונים בגשם, שירים, הקיבוץ המאוחד, תל אביב תשי"ט 1958.
מול כוכבים ועפר, מבחר שירים, הקיבוץ המאוחד, תשכ"ב 1962.
אינפניו ההולכים לקראתי, שירים, הקיבוץ המאוחד, תל אביב תשכ"ו 1966.
שירים, מבחר, ציורים ג'ורג' שמש, עקד, תשכ"ח 1968.
בצל כל מקום, שירים, עקד, תל אביב תש"ל 1970.
נילי וטלי ורני טפשוני, לילדים, כתב אברהם חלפי, צייר אבי מרגלית, ספרית פועלים, תל אביב תשל"ד 1973.
מאשפות ירים, שירים, הקיבוץ המאוחד, תל אביב תשל"ד 1974.
ישן וגם חדש, הקיבוץ המאוחד, תל אביב 1977.
שירים מן הזמן החשוך, הקיבוץ המאוחד, תל אביב תשמ״ד 1984.
שבעה גמדים ועוד שירי ילדים , לילדים, אברהם חלפי, הובא לדפוס על ידי שמשון ורחל חלפי, צייר יעקב גוטרמן, הקיבוץ המאוחד, תל אביב 1986.
שירים (2 כרכים), הקיבוץ המאוחד, תשמ"ז 1986-תשמ"ח 1988.
שנינו אהבנו שירת כוכבים, שירים מאת אברהם חלפי, תרגם ליידיש יוסף ארליך, עיטר מנשה קדישמן, מכון הברמן למחקרי ספרות, לוד, תשנ"א 1991.