משתמש:Mechon menora/משה בראנדסדורפר

הרב משה בְּרַאנְדְסְדוֹרְפֶר (בכתיב יידי: בראנדסדארפער; נולד בה' בסיוון תשכ"ט, 22 במאי 1969) הוא מורה הוראה שנתמנה מטעם העדה החרדית בירושלים ופוסק בבית הוראה 'היכל הוראה' בירושלים אותו גם ייסד. רבה של חברה קדישא-פרושים ורב בבית המדרש המרכזי של חסידות תולדות אברהם יצחק שעל חסידיה הוא נמנה.

ביוגרפיה

נולד בשכונת בתי אונגרין בירושלים לרב השכונה, הרב מאיר ברנדסדורפר, לימים חבר בד"צ העדה החרדית ומחבר ספר השו"ת "קנה בושם", ולברכה בת שמעון דב קרישבסקי, מזכיר בית היתומים דיסקין. למד בישיבת תולדות אהרן ונישא להענא בלומא ווייס. לאחר נישואיו למד בכולל שומרי החומות, שבו השלים לימודי רבנות ודיינות. בשנת ה'תשנ"ח, 1998, נסמך להוראה בידי הרב אברהם דוד הורוביץ גאב"ד שטרסבורג וחבר בית הדין של העדה החרדית. בהמשך נסמך גם על ידי הרב שמואל הלוי וואזנר, הרב נפתלי הירצקא פרנקל והרב אברהם יצחק אולמן, שגם מפיהם למד דרכי פסיקה.

רבו המובהק בהלכה היה אביו, הוא עירב אותו בפעילותו במסגרת העדה החרדית, ובשנת ה'תשס"ב, 2002, מינה אותו כמורה הוראה. באותה שנה מינה אותו האדמו"ר הרב שמואל יעקב קאהן מתולדות אברהם יצחק שעל חסידיה נמנית משפחת ברנדסדורפר, כרב בית המדרש המרכזי של החסידות.

לאחר פטירת אביו (2009) פתח בית הוראה בשכונת בית ישראל. הוא מעביר שם שיעורי הלכה מדי יום. החל משנת ה'תשע"ה, 2015, הוא עוסק בהקמת בתי הוראה נוספים בראשות תלמידיו ברחבי הארץ. תשובותיו יצאו לאור בשו"ת "היכל הוראה", בארבעה כרכים.

בשנת ה'תשע"ו, 2016, החל לפעול להקמת קריה בטבריה עילית עבור משפחות של אברכים בני היישוב הישן בירושלים.

מפסיקותיו

בהלכות נידה, דוגל הרב משה ברנדסדורפר בגישתו של אביו, הדוחה את מסורות הצבעים המותרים וקובעת שכל צבע הדומה לדם בעיני מורה ההוראה נאסר מן התורה, ושמציאת כתם מחייבת בדיקה גם באופנים שבהם הכתם אינו אוסר.

כמה מפסקיו עוררו סערה. בשנת תש"ע יצא נגד טכניקה חדשה במקוואות, המעבירה את המים לבור הטבילה על ידי צינור המותקן בטכניקת הלחמה המכונה "גיברייט". לדעת הרב ברנדסדורפר ייתכן שמתקן זה מקבל טומאה, מה שעלול לפסול את המקווה[1]. הרב אלישיב הצטרף לפסק זה. באותה שנה פרסם פסק הלכה האוסר על כוהנים לעלות להר מירון, מתוך חשש של מערות קבורה במקום. בד"ץ העדה החרדית הכריעו לעלות דרך בורמה [2].

פסיקה אחרת שלו התפרסמה ב-2015, ובה פסל רצועות תפילין הצבועות בטכניקה של הלחמה[3].

ב-2016 אסר לאכול עופות משחיטת העדה החרדית בשל דרישת ההכשר להזריק את הזריקות הנדרשות בידי משרד החקלאות בשוק העוף, שכן לדעתו בלתי אפשרי לוודא שהמחט לא פגעה בצומת הגידים של העוף.

ב-2017 היה הראשון שיצא עם פסק לאסור את עוף הבראקל בשל חוסר מסורת. פסקו עורר פולמוס הלכתי נרחב[4].

1.^ יוסי כץ, המקוואות החדשים - פסולים • פסק הלכה מסעיר, באתר בחדרי חרדים, 18 באוקטובר 2010

2.^ יוסי כ"ץ, בד"ץ 'העדה' קבע: מותר לכהנים לעלות למירון, באתר בחדרי חרדים, 28 באפריל 2010.

3.^ כרוז: של 'הרב משה ברנדסדורפר' רצועות תפילין שהצבע השחרו הודבק בהלחמה:, באתר הידברות

4.^ חיים לב, הכשרויות הגדולות מתנערות מה'בראקל', באתר ערוץ 7, 16 באוגוסט 2017