חסידות תולדות אברהם יצחק

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
(הופנה מהדף תולדות אברהם יצחק)
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
חסידות תולדות אברהם יצחק
בית המדרש המרכזי של החסידות במאה שערים
בית המדרש המרכזי של החסידות במאה שערים
מידע
מקום ייסוד ירושלים עריכת הנתון בוויקינתונים
תאריך ייסוד 1996 עריכת הנתון בוויקינתונים
מייסד שמואל יעקב קאהן עריכת הנתון בוויקינתונים
מרכזי פעילות ירושלים, בית שמש
אדמו"ר שמואל יעקב קאהן
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg
האדמו"ר הרב שמואל יעקב קאהן

חסידות תולדות אברהם יצחק היא חצר חסידית ירושלמית-הונגרית, המשתייכת לחסידויות היישוב הישן, מחוברת אידאולוגית לדרכה של העדה החרדית ולהתנגדותה לציונות. החסידות נוסדה בשנת ה'תשנ"ז (1996) כפלג פורש של חסידות תולדות אהרן בראשותו של האדמו"ר הרב שמואל יעקב קאהן, ונקראה על שם אביו הרב אברהם יצחק קאהן. מונה כ-650 משפחות.

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

הרב אהרן ראטה שנודע בכינוי רבי אהרל'ה, הקים בשנת ה'תרפ"א (1924) את קהילת "יראי ה'" בעיר סאטמאר שברומניה, מתוך מטרה לבנות בית יוצר לאברכי עילית עובדי ה'. בשנת תרפ"ח-(1928) עלה הרב אהרן לארץ ישראל, בה פתח חבורה דומה בשם "שומר אמונים". לאחר פטירתו בשנת ה'תש"ז מרבית חסידיו בחרו את חתנו רבי אברהם יצחק קאהן למנהיגם. הקהילה אימצה את השם "תולדות אהרן". בתקופתו התפתחה החסידות לממדים רחבים, מקהילה של עשרות חסידים בודדים הפכה לחסידות עם כ-800 חסידים בסוף ימיו, בשנת ה'תשנ"ז.

לאחר פטירתו מרבית החסידים צידדו בבנו השני, רבי דוד קאהן, והוא ירש את מוסדות החסידות. קבוצה אחרת של חסידים בחרה בבן הבכור, רבי שמואל יעקב קאהן, שקיבל את מבנה הישיבה של החסידות ופתח בו את בית מדרשו.

בין החסידים שהצטרפו לרבי שמואל יעקב היו הרב מאיר ברנדסדורפר, הרב דניאל פריש והרב מנחם דוידוביץ'.

קהילות ומוסדות החסידות[עריכת קוד מקור | עריכה]

האדמו"ר רבי אברהם יצחק קאהן, על שמו נקראת החסידות

לחסידות תלמודי תורה בירושלים ובבית שמש, וכן ישיבה קטנה וישיבה גדולה בירושלים ומוסדות לבנות.

קהילות של החסידות הוקמו בבני ברק ובביתר עילית, וכן בבורו פארק, פלטבוש, ויליאמסבורג, מונסי ולונדון. בעבר פעל גם בית כנסת באנטוורפן.

מאפייני החסידות[עריכת קוד מקור | עריכה]

על פי האדמו"ר, לחסידות שלושה מאפיינים, צניעות, תפילה ושבת. תקנות הצניעות והתפילה הם כמו בחסידות תולדות אהרן והן מיוסדות על "ספר התקנות" של רבי אהרן ראטה בו הוא מורה על כללי הלבוש הגברי והנשי, וסגנון ותקנות התפילה. שני נושאים אלו עומדים המרכז תקנון הקהילה. הלבוש של אנשי החסידות דומה לזה של חסידי תולדות אהרן.

רבי שמואל יעקב מדגיש את נושא השבת[דרושה הבהרה], ועורך טיש ליל שבת ארוך[דרושה הבהרה], בהשפעת חסידות ויז'ניץ, שבה למד בצעירותו במשך כחצי שנה.

בז' באדר ה'תשס"א יזם האדמו"ר סדר לימוד של "דף הקהילה", לימוד של חמישה דפי גמרא מדי שבוע. בחסידות יש מספר התארגנויות של לימוד משותף של דף הקהילה. בחסידות קבוצת עילית של אברכים להם תקנות מיוחדות בעבודת ה', כמו סדרי לימוד ארוכים, הקפדה על תפילה בבתי הכנסת של הקהילה, התנזרות ממותרות ועוד.

חסידות תולדות אברהם יצחק מתאפיינת בפתיחות מסוימת בקבלת חברים חדשים, מה שהפך אותה להטרוגנית יותר ביחס לחסידות האם. חלק מהחסידים החדשים לא הצטרפו לקהילה באופן מלא, אינם לובשים את מלבושיה ואינם שולחים את ילדיהם למוסדות החסידות.