בראקל

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
בראקל
Braekel.jpg
זוג תרנגולי בראקל
מיון
משפחה פסיוניים
מין תרנגול בנקיבה
שם מדעי Gallus gallus
הבראקל

בְּרָאקֶללועזית: Braekel) הוא גזע של תרנגול שמגיע מאזור בראקל (אנ') בבלגיה.

מראה ותכונות[עריכת קוד מקור | עריכה]

גזע הבראקל מופיע בשני מופעי צבע: האחד, חום כהה/שחור-לבן (מכונה גם "כסוף") באופן משובץ-מנומר, והשני, חום-כתום (מכונה גם "זהוב") באופן משובץ-מנומר. צווארו של העוף הוא בצבע אחיד (לבן או כתום, בהתאמה) ובעל נוצות ארוכות יותר.

גובהו של הזכר כ-60 סנטימטר, נוצות זנבו גדולות יותר, וכרבולתו אדומה ובולטת יותר. גובה הנקבה כ-35 סנטימטר. התרנגול ניזון מדגנים ומעלים, ומטיל כ־200 ביצים בשנה.

תרנגולת מזן בראקל מטילה בין 150 ל-180 ביצים לבנות בשנה, וביציהן יחסית גדולות במשקל של כ-65 גרם.

הבראקל היא תרנגולת שאינה דוגרת בדרך כלל, ולצורך רבייה משתמשים בתרנגולת מגזע אחר או במדגרה[1].

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

מקורו של העוף הוא בבלגיה, שם גידלו אותו במשך מאות שנים והוא מוכר שם כבר משנת 1416. על פי ההערכות[דרושה הבהרה] מקורו הוא בזן הפאיומי (אנ') המצרי, ממנה הגיע לבלגיה על ידי צלבנים[2].

מייבאיו ומגדליו בישראל בעשור השני של המאה ה־21 טענו כי במאות השנים האחרונות, היה נפוץ בקהילות יהודיות במזרח ומערב אירופה, במזרח התיכון ובאגן הים התיכון, שהשתמשו בו לאכילת בשרו וביציו[דרוש מקור], עד שזן זה נדחק בעקבות המהפכה שחוללה תעשיית הפטם והביצים, שפיתחה זני תרנגולים בעלי ערך כלכלי גבוה יותר, המבוססים על הכלאות בין זני תרנגולים שונים מכל רחבי העולם[דרוש מקור]. כיום גזע הבראקל מגודל בעיקר לנוי או לשימור, בייחוד במשקים פרטיים בבלגיה ובסביבתה הקרובה[דרוש מקור].

בשנת 1968 הזן עמד בפני סכנת הכחדה והחלה פעילות לשימורו, לצורך כך הוקם ב-1971 מועדון ידידי הבראקל[3], שהצליח לאסוף כמה פרטים בודדים מהזן ולהצילו מהכחדה[4].

כשרות[עריכת קוד מקור | עריכה]

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – סימני כשרות בבעלי חיים#עופות

בשנת 2017 החלה התעניינות סביב הזן לאחר שהוא יובא לגידול מסחרי על ידי חברת 'מסורת טהרת העופות', שהוקמה כדי להשיג עופות שאין עליהם חששות של הכלאה עם זנים אחרים, זאת לאחר שנשמעו טענות סביב עופות הפטם שנהוגים בישראל במשך השנים, ויש שאף נמנעו מלאכלם בשל טענות אלו. החברה איתרה עופות אלו שלדבריה הם מגזע טהור ללא הכלאות. בתחילת ההליך קיבלה החברה התחייבות מטעם כשרות בד"ץ העדה החרדית לחייב את המשחטות שבפיקוחם לרכוש רק מהעופות שישווקו שאין בהם חששות אלו, אולם לא ניתן אישור ספציפי על זן הבראקל, וחלק מהרבנים החתומים על התחייבות זו טענו כי לגבי זן זה קיימות חששות כשרות[5].

אף שלבראקל סימני טהרה של עופות, עם תחילת שיווקו התפתחה מחלוקת הלכתית בשאלת כשרותו למאכל, האם הוא עוף שנאכל במשך השנים על ידי יהודים שומרי מצוות, דבר המעיד על כך שיש לעוף מסורת אודות כשרותו. תנאי שנדרש אף הוא כדי להתיר עופות באכילה לדעת הרמ"א[6][7], מחשש שמא העוף "דורס" ("שנועץ צפרניו בבעלי חיים ודורסן, וכעין דרוסת הנץ"[8]. הגדרה זו לא חופפת בהכרח למונח עופות דורסים).

המצדדים להתיר את הבראקל[9],טוענים כי מדובר בזן תרנגול עם שינויים קלים שאינם מצריכים מסורת, אולם חיזקו את עמדתם בעדויות שוחטים לפיהם עוף זה נשחט בעבר במקומות שונים כעוף כשר, ועל כן ישנה מסורת כשרות עליו[10]. כמו כן, נטען שהיות והבראקל גדל בין תרנגולים טהורים, הרי שזה נחשב כמסורת לכשרותו[11].

המצדדים לאסור את הבראקל[12] טוענים כי עוף זה לא היה מצוי, והשוחטים המעידים ששחטו "בראקל" מחליפים אותו בזנים אחרים דומים, או ששחטו אותו ללא בירור המסורת שלו, כאשר מדובר היה בזן בלתי מצוי במקומות יישוב יהודים, וגם תושבי בלגיה היהודיים לא היו רגילים לאוכלו[13]. כמו כן הצביעו על מאפיינים חיצוניים השונים מזני העופות המקובלים ככשרים[14], ועל דמיון פיזי בינו לבין עופות דורסים שמצביעים על כך שייתכן ומדובר בעוף טמא.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא בראקל בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ המדריך המלא לגידול אפרוחים עבור המגדל המתחיל
  2. ^ BRAKEL and BRAKEL BANTAMS - Aviculture Europe
  3. ^ Vrienden van het Brakelhoen
  4. ^ Vereniging ter Promotie van Belgische Neerhofdieren
  5. ^ משה ויסברג ויונה שוב, נחשף: 'העדה' התכוונה לכפות את הבראקל על כל המשחטות, באתר בחדרי חרדים, 16 באוגוסט 2017
  6. ^ רמ"א על השולחן ערוך, יורה דעה, סימן פ"ב, סעיף ג' "הגה: ויש אומרים שאין לסמוך אפילו על זה, ואין לאכול שום עוף אלא במסורת שקבלו בו שהוא טהור (בארוך כלל נ"ו וברי"ו נט"ו), וכן נוהגין ואין לשנות".
  7. ^ מחלוקת זו היא בקרב הפוסקים יוצאי יהדות אשכנז אולם בקרב הפוסקים בני עדות המזרח אין כלל ויכוח על כשרותו שכן לדעתם אין צריך מסורת כדי להכשיר עוף (הרב עובדיה יוסף, הליכות עולם חלק ו עמוד רלו)
  8. ^ ש"ך יורה דעה, סימן פב סעיף ב. ישנם דעות הלכתיות נוספות להגדרת עוף דורס
  9. ^ לדוגמה הרב משה שאול קליין, רבני בית דין צדק בני ברק של הרב נסים קרליץ והרב בן ציון מוצפי והרב מאיר מאזוז
  10. ^ ישראל כהן, ‏מכתב הדיינים: "אין אנו רואים שינוי בעוף ה'בראקל'", באתר כיכר השבת, 8 באוגוסט 2017
    סערת העופות החדשה • פרסום ראשון: דיינים התכנסו בבני ברק להכשיר את עוף ה'בראקל' חרדים10, 7 באוגוסט 2017.
  11. ^ פולמוס התרנגול: מכון התורה והארץ הכשיר את 'תרנגול הבראקל' באתר הקול היהודי. הדברים מבוססים על דברי הגמרא בחולין סה א, להרחבה ראו במאמרו של הרב יהודה עמיחי, עוף הבראקל
  12. ^ לדוגמה רב העיר בני ברק, הרב משה יהודא ליב לנדא (הרב לנדא: "אין מקום לוויכוח שהוא עוף טמא" אתר col, אב תשע"ז), רבנים מחוגי העדה החרדית בירושלים, ביניהם ראש בית הדין של העדה החרדית, הרב משה שטרנבוך (ישראל כהן, ‏הגר"מ שטרנבוך האוסר את עוף ה'בראקל' מנמק בהרחבה: "המציאות ברורה", באתר כיכר השבת, ב' אלול תשע"ז), הרב משה ברנדסדורפר (הרב בראנדסדארפער: עוף הבראקיל מעולם לא הותרו), האדמו"ר מסאטמר, הרב אהרן טייטלבוים (האדמו"ר מסאטמר לגרמי"ל לנדא: "ה'בראקל' - אסור; לא נשחוט אותו" כיכר השבת, ו' אלול תשע"ז), הרב שלמה מחפוד (הגר"ש מחפוד הודיע: מקבל את הכרעת הראב"ד כיכר השבת, כ"א אב תשע"ז), והרב אברהם רובין ("מי שישחוט את העוף לא ישמש כשוחט" בחדרי חרדים, כ"ח אב תשע"ז).
  13. ^ משה ויסברג, הרב שטרנבוך במכתב נחרץ על ה'בראקל': "אפילו אם כל גדולי ישראל יתירו - באיסורו עומד", באתר בחדרי חרדים, 24 באוגוסט 2017
  14. ^ משה ויסברג, בכיר השוחטים של הרב לנדא מציג; כל החשדות על עופות ה'בראקל', באתר בחדרי חרדים, 9 באוגוסט 2017


הבהרה: המידע בוויקיפדיה נועד להעשרה בלבד ואין לראות בו פסיקה הלכתית.