שמואל הלוי וואזנר

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
שמואל הלוי וואזנר
Shmuel Halevi Wosner.jpg
הרב שמואל הלוי וואזנר
תאריך לידה ב' באלול תרע"ג
מקום לידה וינה, אוסטריה-הונגריה
תאריך פטירה ט"ו בניסן תשע"ה (בגיל 101)
מקום פטירה בני ברק
תאריך לידה לועזי 4 בספטמבר 1913
תאריך פטירה לועזי 3 באפריל 2015
השתייכות חסידים
רבותיו הרב מאיר שפירא מלובלין
הרב שמעון מזליחוב
הרב יוסף צבי דושינסקי
הרב שמשון אהרן פולנסקי
חיבוריו שבט הלוי

רבי שמואל הלוי וואזנר (קרי: ווֹזנר; ב' באלול ה'תרע"ג, 4 בספטמבר 1913ט"ו בניסן ה'תשע"ה, 3 באפריל 2015) היה רב חרדי מחשובי פוסקי ההלכה האורתודוקסים במפנה המאה ה-21. חיבר את שו"ת "שבט הלוי" וחידושי "שבט הלוי" על הש"ס ועל התורה, וכיהן כאב"ד ומרא דאתרא בשכונת זיכרון מאיר, וראש ישיבת חכמי לובלין בבני ברק. כונה בקרב רבים בציבור החסידי "פוסק הדור".

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

נולד בווינה ליוסף צבי וואזנר ולרחל לבית שיף. הוא עצמו סיפר כי אמו ניחנה בקול ערב במיוחד והוזמנה לשיר באירוע גדול. אביה הלך בעניין לרבי יצחק מאיר מקופיטשניץ שהבטיח כי אם תימנע מכך ייוולד לה בן "שיהיה מורה הוראה של כל העולם"[1]. למד אצל הרב שמואל דוד אונגר מנייטרא והרב יוסף אלימלך כהנא מאונגוואר. בהמשך למד בישיבת חכמי לובלין בפולין אצל רבי מאיר שפירא והמשגיח שם, רבי שמעון מזליחוב. נישא לרבקה, בתו של מרדכי גלבר ראש הקהל בפרשבורג, ב-ל' בניסן תרצ"ז בפרשבורג.

לאחר לידת בנם הבכור בשנת תרצ"ח, עלו בני הזוג לארץ ישראל בשנת תרצ"ט. בנם נשאר אצל הסבא באירופה. הם הפליגו בספינה בשם ג'יפו (Chepo) שיצאה מטולצ'ה או קונסטנצה ברומניה והגיעה לחוף נתניה בכ"ה בכסלו תרצ"ט, (18 בדצמבר 1938), לאחר מסע מפרך לאורך הדנובה ובים התיכון[2]. מסופר כי בהגיעם עם האונייה לחופי הארץ, אזל הדלק והם נאלצו לעשות את הדרך לחוף בשחיה[3]. לאחר הגיעם ארצה, התגוררו בירושלים ברחוב הושע. הרב וואזנר למד אצל הרב יוסף צבי דושינסקי, ועשה שימוש חכמים אצל הרב שמשון אהרן פולונסקי מטפליק. למד בבית המדרש אוהל תורה בירושלים, שבו למדה קבוצת תלמידי חכמים בולטים. לאחר זמן קצר מונה על ידי העדה החרדית והרב דושינסקי לדיין בבית הדין[דרוש מקור] ורב מטעמה לשכונות כרם אברהם וגאולה.

בשנת תש"ז עבר לבני ברק, על פי הצעתו של החזון איש, והזמנתו של יעקב הלפרין מייסד שכונת זיכרון מאיר (שנקראה על שם רבו הרב שפירא), שישמש כרב השכונה. בעידודם של החזון איש, הרב דב בריש וידנפלד, והרב איסר זלמן מלצר, הקים בשכונה את "ישיבת חכמי לובלין", לזכר הישיבה שבה למד. במבנה סמוך הקים את בית דין צדק זיכרון מאיר. בשנותיו הראשונות בבני ברק כיהן גם כרבם של קהילות חוג חת"ם סופר בבני ברק ובפתח תקווה. בשנות ה -80 פתח גם את בית ההוראה זיכרון מאיר.

בשנת תשנ"ו התאלמן. נישא בשנית לחנה יוטא לבית קאהן (נפטרה כ"ה באלול ה'תשע"ז), אלמנת הרב יעקב שמריה דייטש, רב קהילת חוג חתם סופר פתח תקווה ואחותו של רבי אברהם יצחק קאהן מתולדות אהרון.

כפוסק וכראש ישיבה[עריכת קוד מקור | עריכה]

פסק הלכתי בכתב ידו של הרב וואזנר

הרב וואזנר היה הפוסק הבולט ביותר בקרב הציבור החסידי, ואחד מן הפוסקים הבולטים בציבור החרדי בכלל. בספריו, שאלות ותשובות שבט הלוי, הוא דן בשאלות רבות שהתעוררו עקב הקדמה הטכנולוגית, כגון עין אלקטרונית המצלמת או מדליקה אור בעת תזוזה בשבת וכן בעיית הקלנועית בשבת.

בפולמוס שהתעורר בשנת ה'תשי"ז עם צאתו לאור של הספר "נצר מטעי", מאת הרב נתן צבי פרידמן, רבו של שיכון ה' בבני ברק, ובו היתרים הלכתיים כגון היתר לכבות תנור גז ביום טוב, קרא הרב וואזנר שלא לקבל פסקים אלה[4].

הגם שראה עצמו תלמיד של החזון איש, בסוגיית היחס אל החילונים עמדתו ההלכתית נוקשה יותר מזו של החזון איש (הרואה אותם כתינוק שנשבה)[5].

הוא נהג למסור שיעור הלכה מדי יום חמישי, שבו השתתפו תלמידי חכמים בולטים. שיעורים אלו נדפסו לימים בספר שיעורי "שבט הלוי". מסר מדי שבת שיעור בספר החינוך, מדי יום שיעור בהלכה בישיבתו, ומספר פעמים בשבוע גם שיעור עיוני בגמרא.

הרב וואזנר מסר שיעורים עד לשנתו האחרונה. כתב קינה לתשעה באב לזכר השואה, "אש תוקד בקרבי". בין בוגרי ישיבתו ישנם פוסקים ידועים ורבנים בישראל ומחוץ לה.

קהילות שבט הלוי[עריכת קוד מקור | עריכה]

הרב ואזנר במבחן "חתן המשנה הארצי" בשנת תשל"ח
הרב ואזנר נואם. 1988

במשך עשרות שנות קיום הישיבה, נקהלו תלמידיו וחסידיו במסגרת קהילות "שבט הלוי" בעולם, שעמדו תחת מנהיגותו והדרכתו. קהילות כאלה קיימות בבני ברק, ירושלים, אשדוד, אלעד, מודיעין עילית, ביתר עילית, בית שמש וקרית גת, וכן במספר מקומות בארצות הברית. המוסדות כוללים בתי כנסת, כוללי אברכים וארגוני חסד. בני קהילתו בבני ברק מחנכים את ילדיהם בתלמוד תורה "חוג חת"ם סופר" בעיר, שנוסד ועמד במשך שנים רבות תחת הנהגתו של הרב יצחק צבי ברנפלד, חבר בית דינו של הרב וואזנר.

בשנת תשס"ו הוקם איחוד אברכים של תלמידיו, בראשות נכדו הרב יוסף בנימין וואזנר. הארגון איגד את קהילות שבט הלוי בישראל, פעל בתחומי צדקה, ארגן שיעורי תורה לבני הקהילה והוציא ביטאון חודשי בשם בית חיינו. בהמשך נסגר ה"איחוד" ובמקומו הוקמה "התאחדות האברכים" מטעם הנהלת הישיבה.

עמדותיו בנושאים ציבוריים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הרב וואזנר עם הרב שטיינמן

הרב וואזנר מיעט לעסוק בפומבי בנושאים פוליטיים והתמקד בפסיקת הלכה. יחסו למדינת ישראל היה אמביוולנטי. הוא לא השתתף בבחירות לכנסת ולא הלך לכותל המערבי, אם כי גם לא קבע כי יש איסור בדברים אלו, ורבים מתלמידיו אינם מקפידים על כך. הוא הצביע בבחירות לעיריית בני ברק וישיבתו נטלה תקציבים ממשלתיים.

הוא, ובעיקר כמה מבני משפחתו, מקורבים לחוגי חסידות סאטמר. לפי דברי האדמו"ר מסאטמאר הרב יקותיאל יהודה טייטלבוים, רבי יואל טייטלבוים שלח לו את ספרו "ויואל משה" לפני הוצאתו, כדי שישלח לו את הערותיו[6]. בספר ילקוט אמרים ויואל משה (קיצור של הספר) מופיעה הסכמתו.

לאחר פטירת רבה של בני ברק הרב יעקב לנדא, הועלתה הצעה על ידי הרב שך שהרב וואזנר יקבל את התפקיד כמועמד מוסכם הן על החסידים והן על הליטאים אך הוא תמך במינוי הרב משה יהודא לייב לנדא, בנו של הרב המנוח על אף התנגדותו של הרב שך לבחירתו. בעקבות זאת הורה הרב שך לתלמידיו, ובראשם הרב משה מרדכי הלוי שולזינגר והרב מרדכי גרוס, שאף הוציא את ספרי השיעורים של הרב וואזנר, להפסיק להיכנס לשיעוריו של הרב וואזנר בהלכות טהרה. לאחר מספר שנים יושרו ההדורים וגם תלמידי הרב שך חזרו להשתתף בשיעורים.

אחרי פטירת הרב יצחק יעקב וייס גאב"ד העדה החרדית בירושלים עלה הרעיון שהוא ייטול את המשרה אך הוא סירב וביקש להמשיך להיות עצמאי[דרוש מקור].

היה בין היתר נשיא ועד הישיבות, יושב ראש וועדת הרבנים של מרכז רפואי מעיני הישועה, נשיא ומייסד קופות הצדקה קופת העיר וועד הרבנים לענייני צדקה, ונשיא ארגון הצלה גוש דן, כולל שומרי החומות ומכון אחיה.

פטירתו[עריכת קוד מקור | עריכה]

נפטר בליל הסדר, ט"ו בניסן ה'תשע"ה, 3 באפריל 2015, בגיל 101. בהלווייתו, שיצאה מישיבתו לבית הקברות שומרי שבת, השתתפו עשרות אלפי אנשים מציבורים מגוונים.

במהלך ההלווייה, כשהוצאה המיטה מהיכל הישיבה דרך גרם מדרגות שעליו הצטופף קהל גדול, נפלו רבים במורד המדרגות. רבים נפצעו, ושני צעירים מתו מפצעיהם[7][8][9].

ספריו[עריכת קוד מקור | עריכה]

הרב וואזנר הוציא ספרי שו"ת שלו. בשנת תשנ"ט הוקם מכון "מעיינות הלוי", המכון המופקד על ההוצאה לאור של כל תורתו. במכון גם ספריית קלטות ובה כחמשת אלפים שיעורים, וחומר מגוון בכתב יד.

  • שו"ת שבט הלוי, אחד-עשר חלקים וכרך מפתחות
  • דרשות ושיחות שבט הלוי - דרשות מן השנים ה'תשנ"ח-ה'תשס"ד
  • ספר הלקט על הרמב"ם
  • שבט הלוי - חנוכה
  • שבט הלוי - פורים - פסקי הלכה, מאמרים ודרושים שנאמרו במשך כשמונים שנה
  • שבט הלוי על התורה, חלק ראשון, על חומש בראשית, תשע"ד
  • חידושי שבט הלוי על הש"ס - סדרת ספרים אשר החלה לצאת בשנת תשע"ב. יצאו כרכים על מסכתות שבת ופסחים.
  • שיעורי שבט הלוי - על הלכות נידה, ערך תלמידו הרב מרדכי גרוס
  • מבית לוי - סדרת ספרי פסקי הלכה שערך תלמידו הרב משה שטיין
  • תורת הלוי על הלכות סת"ם ושמיטה מתורתו - יוצאים לאור על ידי הרב שלמה יצחק שטרן, בן הרב שמואל אליעזר שטרן
  • שו"ת שביבי הלוי - בני ברק תשע"ה, תשובות לרב שמואל אליעזר שטרן
  • רחמי הרב - בענייני מוסר ועבודת ה', מכון "והפצת", תשע"ה
  • הליכות שבט הלוי - פסקים ומנהגים, בהוצאת נינו הרב אברהם אליהו וואזנר, תשע"ו
  • הגדת שבט הלוי - הגדה של פסח עם פירושיו ופסקיו, תשע"ו
  • על ישראל גדולתו - אוסף ההספדים שנאמרו עליו, תשע"ו

צאצאיו[עריכת קוד מקור | עריכה]

מתלמידיו הבולטים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הרב וואזנר הסמיך רבנים רבים להוראה, ועמד בראשות בית הוראה מרכזי בבני ברק. בין תלמידיו אשר כיהנו בבית ההוראה:

תלמידים בולטים נוספים:

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • יעקב הייזלר, רב רבנן, ראיונות עם עשרות מתלמידיו: הנהגות, הלכות, סיפורים עליו וסיפורים שסיפר, תשע"ו
  • י. הרשקוביץ, ולא שבט לוי בלבד, תשע"ו
  • הרב גמליאל רבינוביץ, הפוסק, אוסף כתבות וקטעי עיתונות, תשע"ה

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא שמואל הלוי וואזנר בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]