משתמש:Mr. GOD/דן אבידן
*דן אבידן*
דן אבידן (19 באפריל 1935 - 1 בפברואר 2000) היה חייל צה"ל אשר נלקח בשבי ע"י צבא מצרים במהלך מלחמת ההתשה. שוחרר משביו בשנת 1973 לאחר 4 שנים בכלא המצרי.
ילדותו[עריכת קוד מקור | עריכה]
דן אבידן נולד בקיבוץ איילת השחר בשנת 1935 לאביו שמעון ולאמו חוה. עד הגיעו לגיל 3 כבר הספיק דני לעבור בקיבוץ דליה, משם עבר לקיבוץ עין השופט, שם התמקמו הוריו באופן סופי. וכך תיאר את ילדותו בהספד לאחת מבנות מחזורו:
"ילדות של ילדי כפר, של בני קיבוץ ראשונים בקיבוץ צעיר וקטן... הנסיעה בעגלה לרמת השניים לראות איך החברים סוללים את הכביש, הבריחה למערת האדם הקדמון, עישון הסיגריות הגנובות מאחורי גל האבנים, הפחד מהתנים המייללים, הריצה עד כלות הנשימה לפנס האחרון במדרכה, עד לבית הילדים, טיול בחיק הטבע, שירה במקהלה..."
— מתוך ההספד שקרא אבידן לבת הקיבוץ בהלוויתה, באתר ההנצחה של קיבוץ עין השופט
אביו, שמעון אבידן, היה מפקד חטיבת גבעתי בזמן מלחמת העצמאות ובשנותיה הראשונות של מדינת ישראל, ועל כן היתה לאבידן זיקה תמידית לשירות משמעותי בצה"ל.
נפילתו בשבי[עריכת קוד מקור | עריכה]
עם המשכותה של מלחמת ההתשה יצא הרמטכ"ל דאז משה דיין בקריאה לקציני המילואים של צה"ל להתנדב לשירות בתעלת סואץ. אבידן התנדב, ובשנת 1969 הגיע למוצב דוורסואר השוכן מעל האגם המר הגדול.
בחודש דצמבר 1969, זמן חג החנוכה בעת שסיים סיור באזור המוצב, נתקל הג'יפ שלו במארב מצרי. חייל אחד נהרג במקום, בעוד נהג הג'יפ נפצע קשה מאוד ומת לאחר מכן מפצעיו בבית החולים. אבידן נפגע מרסיסים וכדורים בשתי רגליו, שהיו מרוסקות לגמריי. הוא קפץ אל החול, וניסה לרוץ על אף הכאבים העזים, וכשהגיעו אליו המצרים הבין שהוא הולך 'לטיול ארוך ארוך', כפי שסיפר לאחר שנים.
אבידן הועבר לבית החולים אל מהדי בקהיר שם נותח וטופל בין ששה לשמונה חודשים.
תקופת שביו[עריכת קוד מקור | עריכה]
לאחר שמצבו התייצב, הועבר אבידן מבית החולים לבידוד בכלא המצרי, שם שהו מלבדו כעשרה שבויים ישראלים.
. מיומו הראשון בשבי דבק בקו הגנה כשנחקר, ובו טען שהוא איש מילואים ושהיום בו נפל בשבי היה יומו הראשון בסיני. עוד טען בחקירתו שהיה בדרכו לפגוש את הקצין הממונה עליו כדי לקבל ממנו פקודות. החוקרים המצריים לא האמינו לו. מכיוון שידעו שהוא בנו של מפקד חטיבת גבעתי המהולל, ערכו עלה על שאר השבויים הישראלים. כעשרה חודשים לאחר העברתו לבידוד בכלא, הורשו השבויים הישראלים לשהות באותו התא, שם נשארו עוד כשנתיים וחצי עד ליום שחרורם.
לאחר חזרתו מהשבי[עריכת קוד מקור | עריכה]
מאז חזרתו מהשבי השתדל אבידן להשלים את שהחסיר בארבע השנים בהן היה בשבי, והשתלב בחזרה בפעילות בקיבוץ עין השופט. הוא יצא ללימודים אקדמיים ולמד עבודה סוציאלית, שעזרה לו להתקדם והיות חלק ממחלקת בקרת האיכות של הקיבוץ.
תאונה שבה היה מעורב כמה שנים לאחר שחרורו גרמה לכריתת אחת מרגליו, והוא זוכה לקבל טיפול צמוד ממשרד הביטחון.
עם השנים הלך מצבו והחמיר עד אשר נאלצו הרופאים לכרות את רגלו השנייה. מצבו הוסיף להדרדר, ולמרות הכל ניסה אבידן להיות מעורב בפעילות השוטפת בקיבוץ.
אבידן הלך לעולמו בשנת 2000 כשהוא בן 65 שנים. הותיר אחריו את אמו, ילדיו ונכדיו.