חטיבת גבעתי

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
חטיבת גבעתי
תג חטיבת גבעתי.svg
תג החטיבה
יחידת סגולה
פרטים
מדינה ישראלישראל  ישראל
שיוך צה"לצה"ל  צה"ל
סוג חטיבת חי"ר סדירה
בסיס האם בסיס קציעות
אירועים ותאריכים
הקמת היחידה ראו בערך
מקים היחידה ראו בערך
פירוק היחידה ראו בערך
מלחמות האינתיפאדה הראשונה, האינתיפאדה השנייה, מלחמת לבנון השנייה  מלחמת לבנון השנייה
, מבצע עופרת יצוקה, מבצע צוק איתן  מבצע צוק איתן
עיטורים עיטור המופת  עיטור המופת (גדס"ר)
צל"ש אלוף  צל"ש אלוף
נתוני היחידה
ציוד עיקרי נשק אישי מיקרו-תבור, נשק קל נוסף: נשק קל נוסף: M16 קצר, מאג, נגב, M2 בראונינג, רקטת M-72 לאו, רובי צלפים M24 SWS וברק. נגמ"שי M-113 ואכזרית
פיקוד
יחידת אם עוצבת הפלדהעוצבת הפלדה  עוצבת הפלדה
דרגת המפקד אלוף משנה  אלוף משנה
מפקדים ראו בהמשך
דגל החטיבה

חטיבת גבעתי (חטיבה 84) היא חטיבת חיל רגלים סדירה בצה"ל, הנמצאת תחת עוצבת הפלדה. החטיבה הוקמה בשנת 1983 ונקראה על שם חטיבת גבעתי שפעלה במלחמת העצמאות.

חיילי חטיבת גבעתי חובשים כומתה בצבע סגול עם סמל חיל רגלים ונועלים נעליים שחורות. סמלה של החטיבה משלב בתוכו את סמלי חטיבת גבעתי שלחמה בתש"ח וסיירת שקד.

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

"חטיבת גבעתי" היה שמה של חטיבת חיל רגלים של צבא ההגנה לישראל שפעלה במלחמת העצמאות בתש"ח (1947-1948). בשנת 1956 פורקה החטיבה ומיד הוקמה מחדש כחטיבת מילואים. נקראת גבעתי תש"ח וגם גבעתי במילואים (חטיבה 5, חטיבה 17).

גבעתי תש"ח (1947 - 1948)[עריכת קוד מקור | עריכה]

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – חטיבת גבעתי (תש"ח)

חטיבה מספר 5, שנקראה גם חטיבת "גבעתי", הוקמה בצה"ל כאחת משש החטיבות הראשונות בתקופה שקדמה למלחמת השחרור. החטיבה הוקמה על בסיס יחידות חי"ש שלחמו במרחב תל אביב והדרום, כוחות מח"ל וכן גדוד אצ"ל.

מיד לאחר עצרת האו"ם בכ"ט בנובמבר, כאשר הותקף היישוב היהודי, הטיל המטה הארצי של ההגנה את משימת הקמתה של החטיבה על שמעון אבידן - שהיה מפקד ותיק בהגנה ובפלמ"ח. השם "גבעתי" היה שמו המחתרתי של שמעון אבידן בתקופה שקדמה לקום המדינה.

במלחמת השחרור הגנה החטיבה על מרחב תל אביב ונטלה חלק בליווי שיירות לירושלים. במבצעים להבקעת הדרך לירושלים דוגמת מבצע נחשון. ערב ההפוגה השנייה כבשו לוחמי החטיבה את משלט עיבדיס והגנו עליו מהתקפות האויב. לאחר מכן כבשו את גבעה 105 ומנעו את ניתוקה של נגבה, שעמדה בגבורה מול התקפות כבדות הן מן האוויר והן מהיבשה. פעולה זו נעשתה על ידי יחידת הג'יפים של החטיבה אשר לה הוענק השם "שועלי שמשון". בשל היותו של שמשון סמל לכוח, בחר בו אבא קובנר, ששירת כקצין חינוך בחטיבת גבעתי בתש"ח, והעניק את שמו ליחידה. נקמת שמשון בפלשתים באמצעות 300 שועלים, העניקה לחטיבת גבעתי ולפיקוד הדרום את סמלם - השועל.

ב-13 בספטמבר 1948 נערך ברחובות מסדר החגיגי של חטיבת גבעתי, ובו השתתפו אלפי חיילים על נשקם וכלי רכבם. על כתף שמאל של כל חייל התנוסס, לראשונה, תג היחידה של גבעתי, חרב ומשני צדיה עלי צבר.

גבעתי במילואים (1956 - עד היום)[עריכת קוד מקור | עריכה]

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – חטיבה 5

בדומה ליחידות אחרות בצה"ל, גם "גבעתי" פשטה ולבשה צורה. בקיץ 1956 הוחלט על פירוק החטיבה ולאחר שלושה חודשים היא הוקמה שנית תחת השם "חטיבה 17". חטיבה 17 המשיכה לשאת את השם "גבעתי" ומאוחר יותר הוחזר שמה לחטיבה 5. כחטיבת מילואים השתתפה חטיבה 5 במלחמת ששת הימים ובמלחמת יום הכיפורים, במהלכה הוסבה לחטיבת חי"ר משוריין (חרמ"ש). החטיבה השתתפה גם במלחמת שלום הגליל ובאפריל 1989 הוחלט על הסבתה של החטיבה לחטיבת חי"ר מעולה (חיר"ם). על אף הקשר הישיר בין חטיבה 5 לחטיבת גבעתי תש"ח, אין כיום קשר ישיר בין חטיבה 5 לחטיבת גבעתי הצעירה.

גבעתי המחודשת (1983 - עד היום)[עריכת קוד מקור | עריכה]

סיכת לוחם בחטיבת גבעתי
סיכת ההחפה ההיסטורית של לוחם בחטיבת גבעתי

לאור אירועי מלחמת לבנון הראשונה, בנובמבר 1982, הטיל הרמטכ"ל רפאל איתן על דובדבני את משימת הקמת חטיבת גבעתי החדשה כחטיבת חיל רגלים סדירה. חטיבה זו נקראה "גבעתי" - כשמה של חטיבת גבעתי תש"ח שלחמה במלחמת העצמאות. סמלה של החטיבה משלב בתוכו את סמלי חטיבת גבעתי תש"ח וסמלי סיירת שקד. עד תחילת שנות התשעים היה לחטיבת גבעתי יעוד נוסף - יכולת החפה (נחיתה על החוף מכלי שיט). בסוף מסלול בוצע תרגיל החפה שאחריו הלוחמים היו מקבלים סיכת החפה (תנין), אשר עם הזמן הפכה לסיכת לוחם לכל דבר, עד שהוחלפה בסיכת הלוחם הנוכחית [1]. מפקדה הראשון של גבעתי היה אלוף משנה יהודה דובדבני. החטיבה המתחדשת הוקמה על בסיס גדוד "שקד" - נצר לסיירת שקד, שאליו הצטרפו גדוד "צבר", גדוד "רותם"; וכן פלוגת הסיור (פלס"ר), פלוגת הנ"ט (פלנ"ט), פלוגת ההנדסה (פלחה"ן), ופלוגת הקשר (פלחי"ק).

גבעתי הצעירה נלחמה לסירוגין ברצועת הביטחון בלבנון וברצועת עזה. בעקבות הנסיגה מלבנון בשנת 2000 עברה החטיבה לפיקוד הדרום והוצבה בגזרת רצועת עזה, שם הובילה שורה של מבצעים כנגד הטרור בהם נהרגו מאות מחבלים. היחידה שרתה ברצועה עד לביצוע תוכנית ההתנתקות באוגוסט 2005 ואחריו הוצבה בגזרת עוטף עזה. על פעילותה ללוחמה בטרור ברצועת עזה בזמן האינתיפאדה השנייה והלחימה ברצועת עזה מההתנתקות עד מבצע עופרת יצוקה (20002009) זכתה החטיבה להערכה רבה ואף למספר פרסים וצל"שים, כולל פרס הרמטכ"ל ליחידות מצטיינות לשנת 2002 ולשנת 2004.

בינואר 2016 הוכפפה החטיבה לעוצבת הפלדה (אוגדה 162) במסגרת מעבר עוצבה זו לפיקוד דרום וארגון האוגדות והחטיבות הסדירות במסגרת תוכנית רב-שנתית "גדעון"[2].

פרשות בתקופת האינתיפאדה הראשונה[עריכת קוד מקור | עריכה]

משפט גבעתי א[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת 1988 נכנסו חיילי החטיבה לבית בעזה על-מנת לעצור מבוקש לחקירה. כאשר נתקלו בהתנגדות מצד אביו הכו בו למוות[3]. בית הדין הצבאי קבע שפקודה להפעיל אלימות כאמצעי ענישה היא בלתי חוקית בעליל.

משפט גבעתי ב[עריכת קוד מקור | עריכה]

מג"ד רותם ושלושה מפקודיו נאשמו שהורו לחייליהם לשבור ידיים ורגליים של פלסטינים. להגנתם טענו שהפקודה ירדה מהמח"ט אפי איתם ומאלוף הפיקוד יצחק מרדכי[4]. במשפט שהתנהל ב-1990 הכחישו שני הקצינים הבכירים את הטענות וכל הנאשמים הורשעו.

האינתיפאדה השנייה[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנות האינתיפאדה השנייה חטיבת גבעתי הייתה חטיבת החי"ר העיקרית שמוצבת ברצועת עזה ואחראית על המלחמה בטרור שם, ביחד עם גדוד שמשון, כוחות שריון, גדוד להב של חיל ההנדסה הקרבית וחיל האוויר. במהלך פעילותה בחטיבה חיסלו כוחות גבעתי מאות מחבלים, אך הפשיטות בעומק מחנות הפליטים הצפופים של עזה והפעילות השוחקת והיומיומית תחת אש בציר פילדלפי גרמו להם גם לאבדות.

ב-22 בפברואר 2003, התקבל מידע על שני מחבלים אשר מתקרבים לעבר עמדה צה"לית. מפקד פלוגת החוד של גדוד "צבר", סרן חגי ביבי, וסגנו, סגן לאונרדו וייסמן יצאו עם חוליית הפיקוד לכיוונם. בהתקלות עם המחבלים, נהרגו שני המפקדים כתוצאה מחילופי הירי.

ב-11 במאי 2004 התפוצץ נגמ"ש M-113 בשכונת זייתון בעזה ו-6 אנשי צוותו, מהפלחה"ן, נהרגו בפיצוץ. למחרת, ב-12 במאי, פוצץ נגמ"ש M-113 נוסף בציר פילדלפי ו-5 אנשי צוות המנהרות שבו, נהרגו. אירועים אלה כונו אסון הנגמ"שים. צה"ל ערך שני מבצעים גדולים להחזרת הגופות, בהם נהרגו עשרות מחבלים ונהרסו עשרות בניינים בשכונת זייתון וברפיח. בגלל איומו של צה"ל להמשיך לסרוק עד שכל הגופות יוחזרו, וההרס הרב שגרמו הדחפורים המשוריינים נכנעו המחבלים והעבירו את שרידי הגופות לצלב האדום.

חטיבת גבעתי נטלה חלק מרכזי במבצע קשת בענן ברפיח וכן במבצע ימי תשובה בצפון רצועת עזה שמטרתו היה למנוע ירי רקטות קסאם על שדרות.

בחודש ינואר 2005 הוענק לגדוד הסיור של גבעתי עיטור המופת מידי הרמטכ"ל כהוקרה על פעילותו ברצועת עזה בזמן האינתיפאדה השנייה.

אחרי ביצוע תוכנית ההתנתקות יצאה חטיבת גבעתי מרצועת עזה והחלה להחליף קווים בדומה לשאר חטיבות החי"ר.

מבצעים ברצועת עזה[עריכת קוד מקור | עריכה]

בחודשים יולי ואוגוסט 2006 נטלה החטיבה, חלק מרכזי במבצע גשמי קיץ, במהלכו נהרגו למעלה מ-200 מחבלים.

בתחילת מרץ 2008 הובילה החטיבה (יחד עם חטיבה 188 וכוחות נוספים) את מבצע "חורף חם" במחנה הפליטים ג'באליה ובשכונת סג'עיה. שניים מלוחמי החטיבה (סמ"ר דורון אסולין מגדוד הסיור וסמ"ר ערן דן-גור מגדוד שקד) נהרגו בפעילות זו, שבה נהרגו יותר מ-120 פלסטינים.

במבצע עופרת יצוקה (סוף 2008-ינואר 2009) פעלה החטיבה בשכונותיה הדרומיות של עזה, זייתון ותל אל-הווא[5]

במבצע צוק איתן לחמה החטיבה בדרום רצועת עזה[6] תחת פיקודו של אלוף-משנה עופר וינטר. במהלך המבצע פגעה החטיבה במחבלים רבים[7] והשמידה מנהרות לחימה ותשתיות אשר שימשו את ארגון החמאס[8]. החטיבה זכתה להערכה רבה על לחימתה: יחידת רימון קיבלה את צל"ש אלוף פיקוד הדרום, לוחם סיירת גבעתי קיבל את עיטור המופת, ותשעה מלוחמי החטיבה קיבלו צל"ש על לחימתם.[9] חמישה מלוחמי החטיבה נהרגו בקרבות[10].

יחידות חטיבת גבעתי[עריכת קוד מקור | עריכה]

גדוד שקד[עריכת קוד מקור | עריכה]

גדוד שקד (424) הוקם מחדש ב-1978, והיה גדוד עצמאי בפיקוד דרום. הוקם מגדוד חרמ"ש 519, עורב שריון ו-2 פלוגות נח"ל מתחלפות שהיו מגיעות אליו. ב-1983 היה לגדוד הראשון של חטיבת גבעתי וממשיך דרכה של סיירת שקד. הגדוד מורכב מחמש פלוגות: מפקדה, פלוגת מסלול, רובאית (פלוגת החוד), מסייעת ומבצעית.

סמל הגדוד הוא כנפיים, המסמלות את סיירת שקד, ארץ ישראל, המסמלת את הגנת הגדוד על ארץ ישראל במשימותיו השונות, וחרב, המסמלת גדוד חי"ר לוחם ומובחר. הגדוד נלחם בלבנון שנים רבות אך את עיקר תהילתו קצר ברצועת עזה, שם הוצב ברציפות מאפריל 2001 ועד ביצוע תוכנית ההתנתקות.

מפקדי הגדוד[עריכת קוד מקור | עריכה]

רשימת מפקדי הגדוד:

שם תקופת כהונה הערות
יובל דביר 19781980 שימש מפקד גדוד חרמ"ש 519 שהיווה את ראשיתו של גדוד שקד
יצחק גורן 19801981 שימש המפקד הראשון של גדוד שקד (424) - גדוד בט"ש פיקודי
שריה עופר 19811982 שימש סמח"ט גבעתי, נרצח על ידי מחבלים בבקעה
משה מרקובסקי 19821983 שימש המפקד האחרון של גדוד שקד כגדוד בט"ש פיקודי
יוסי אלעד 19831984  
ציון גזית 19841986  
שלמה אורן 19861987 לימים מפקד אוגדת איו"ש
מאיר מינץ 19871988  
איתן מטמון 19881990  
אייל שליין 19901992 לימים מפקד עוצבת עידן
אסף שביט 19921993  
איל איזנברג 19931995 לימים מפקד פיקוד העורף
אבי בורשטיין 19951997  
יואל סטריק 19971999 לימים מפקד פיקוד הצפון
אלדד פלד 19992001 לימים סגן מפקד החטיבה ומפקד מערך מגל
ארז כץ 20012002  
משה אור 20022004  
עופר לוי 20042006 לימים ראש מטה פיקוד דרום
טל כרמל 20062008 לימים ראש תו"ל בזרוע היבשה
דדו בר כליפא 20082010 לשעבר מפקד החטיבה הדרומית ברצועת עזה
אבי רחמים 20102012 לימים מפקד חטיבת שגיא
יהודה ואך[11] 20122014 לשעבר מפקד גדוד גפן, כיום סגן מפקד חטיבת גבעתי
איל שוימר[12] 20142016 לימים קצין אג"ם עוצבת אדום
יהודה לב 2016 -

גדוד צבר[עריכת קוד מקור | עריכה]

גדוד צבר (432) הוקם בשנת 1983 כחלק מחטיבת גבעתי המתחדשת. מפרוץ האינתיפאדה השנייה נמצא הגדוד בלחימה מתמדת בגזרת עזה.

סמל הגדוד הוא צבר, על שם שיחי הצבר בהם השתמשו התושבים הערביים בארץ כ"גדר תייל" שבהם לחמו לוחמי גבעתי במקור, וכן רמז למושג "צבר" - ישראלי יליד הארץ. הגדוד מורכב מחמש פלוגות: מפקדה, רובאית (פלוגת החוד), מסייעת, מבצעית ומסלול. הגדוד קיבל תעודת הערכה על פעילותו ההתקפית במבצע צוק איתן ותעודת הערכה נוספת על פעילותו המבצעית בגזרת חברון במהלך "אינתיפאדת הסכינים". בדצמבר 2014 הדיח הרמטכ"ל את מפקד הגדוד לירן חג'בי לאחר שנחשד בהטרדה מינית ושיבוש הליכי חקירה.

מפקדי הגדוד[עריכת קוד מקור | עריכה]

רשימת מפקדי הגדוד:

שם תקופת כהונה הערות
מוני חורב לימים מפקד עוצבת עמוד האש
יצחק ספורטה  
אהרון סבג  
שמואל אדיב 1988 נהרג בקרב מול מחבלי חזבאללה
שמואל אפל  
ניצן פלג  
דוד אוחנה  
שלמה דגן לימים מפקד החטיבה הדרומית ברצועת עזה
דוד מנחם 19961998 לימים ראש המנהל האזרחי
מני מוזס 19981999  
דני טוייזר 19992001  
טל חרמוני 20012003 לשעבר מפקד החטיבה הדרומית ברצועת עזה
רונן מרלי 20032005 לשעבר מפקד חטיבת ביסלמ"ח וקצין אג"ם פיקוד דרום
יוסי דרורי 20052007 לשעבר מפקד בא"ח גבעתי
אורן זיני 20072009 לשעבר מפקד חטיבת מנשה, כיום מפקד מרכז אימונים באש (מא"ש) במל"י
איציק כהן 20092011 לימים מפקד חטיבת יהודה
עידן כץ 20112013 לשעבר רע"ן לחימה אורבנית במל"י
לירן חג'בי[13] 20132014 לאחר הדחתו, שימש חזי נחמה כמחליפו הזמני[14]
קובי בראל[15] 20142016  
אסף חממי ספטמבר 2016 - לשעבר סגן מפקד החטיבה הצפונית ברצועת עזה

גדוד רותם[עריכת קוד מקור | עריכה]

גדוד רותם (435) הוא הגדוד הצעיר מבין שלושת הגדודים של החטיבה. הגדוד הוקם בשנת 1984, בעוד השאר הוקמו קודם לכן. הגדוד מורכב מחמש פלוגות: מפקדה, מסייעת, מבצעית, רובאית (פלוגת חוד) ופלוגת מסלול.

הגדוד היחיד בחטיבה שנכנס לעומק לבנון במלחמת לבנון השנייה. סמל הגדוד הוא רותם, על שם שיח הרותם שגדל במדבר ונאחז בחוזקה באדמת ארץ ישראל בשורשיו העמוקים.

רשימת מפקדי הגדוד:

שם תקופת כהונה הערות
רובי גולדשטיין
יצחק גבאי
יואש רובין
יצחק לויט
אריה קופרברג
צביקה אמדור לימים מפקד חטמ"ר אפרים ומפקד מערך מג"ל
טל רוסו 19911992 לימים מפקד מפקדת העומק
עימאד פארס 19921994 לימים מפקד עוצבת הגליל
אילן נוי 19941996
אבי לוי 19961998 לשעבר מפקד החטיבה הצפונית ברצועת עזה
מוני כץ 19982000 לימים מפקד החטיבה, כיום מפקד מפקדת העומק
אילן מלכא 20002002 לימים מח"ט גבעתי וראש מטה פיקוד המרכז
אדם זוסמן 20022004 לימים נספח צה"ל בקנדה
אילן עזרן 20042006
בסאם עליאן[16] 20062008
יהודה הכהן 20082010 לימים מפקד חטיבת אלון
דולב קידר[17] 20102012 נהרג במבצע צוק איתן
דני אוקן[18] 20122014 לשעבר רע"ן חי"ר במל"י, כיום קצין אג"ם מפקדת קחצ"ר
לירון בטיטו[12] 20142016 לימים מפקד בא"ח גבעתי
טל אשור ספטמבר 2016 -

גדוד שועלי שמשון (גדס"ר גבעתי)[עריכת קוד מקור | עריכה]

גדוד הסיור (846) של חטיבת גבעתי (מכונה גם גדס"ר גבעתי), הנקרא על שם סיירת שועלי שמשון שפעלה במלחמת העצמאות. הגדוד הוקם בשנת 2001, והיה לגדוד הסיור החטיבתי הראשון, שבו אוחדו הפלוגות החטיבתיות העצמאיות לגדוד אחד, במסגרת ארגון מחדש של חטיבות החי"ר.

הגדוד כולל ארבע פלוגות:

רשימת מפקדי הגדוד:

שם תקופת כהונה הערות
רון אשרוב 20012003 מקימו של הגדס"ר
עופר וינטר 20032005 מעוטר צל"ש אלוף, כיום רמ"ט פיקוד מרכז
גיא ביטון 20052007 לשעבר מפקד חטיבת שגיא, כיום סגן מפקד אוגדת עזה
גור שרייבמן[19] 20072009
חזי נחמה 20092011 מעוטר צל"ש אלוף, כיום מפקד חטיבת מנשה
אליעד מאור[20] 20112013 כיום מפקד עוצבת ברעם
אלי ג'ינו[21] 20132015 לימים מפק"ץ במכללה לפיקוד טקטי
ניר בן חמו[22] 2015 -  

הגדוד עוטר ב-2005 בעיטור המופת על רצף פעילויות מוצלחות ברצועת עזה[23]

פלס"ר גבעתי[עריכת קוד מקור | עריכה]

פלוגת הסיור (פלס"ר) של חטיבת גבעתי חדלה לתפקד כיחידה עצמאית בחטיבה לאחר ארגון מחדש של חטיבות החי"ר ויצירת גדוד סיור חטיבתי. בסיס היחידה הוא מחנה 'עמוס ירקוני' או בשמו העממי 'משמר הנגב' על שם הקיבוץ הסמוך. מסלול האימונים אורך כשנה וחודשיים והוא כולל בין השאר אימוני חי"ר מתקדמים, לוחמה בטרור, ניווטים, סיור. בוגרי היחידה במילואים מאיישים את פלוגות הסיור של חטיבות החי"ר במילואים.

מפקדי הסיירת לדורותיה: אילן סופר, אייל שליין[24], עמית ווינר, דן שוורצפוקס, עמוס גולדמן, אסף שביט[25], איל איזנברג, רז שגיא[26], בועז זלמנוביץ, מוני כץ, מני מוזס, אלדד פלד, טל חרמוני, עופר וינטר, חזי נחמה, גור שרייבמן, לירון ארוך, אמיר זיגדון, ירון סימסולו, חנן בוחבוט, מוטי חיים, נדב דנינו, בניה שראל (נהרג במבצע צוק איתן[27], קרב רפיח (2014)), רועי גנוניאן, ערן ארזי, יהונתן צור (ברנש).

פלחה"ן גבעתי[עריכת קוד מקור | עריכה]

הפלחה"ן (פלוגת החבלה וההנדסה) הוקמה בשנת 1984 כחלק מהקמת חטיבת גבעתי המחודשת, פלוגת ההנדסה החטיבתית היא פלוגה ייחודית אשר ייעודה לפרוץ את הדרך לכוחות הלוחמים ולהובילם לעבר היעד, מאז הקמתה השתתפה הפלוגה במארבים ובמבצעים מיוחדים רבים במסגרת פעילות הבט"ש, בגזרת גבול לבנון, רצועת עזה, ואזור יהודה ושומרון. חיילי הפלוגה זכו לצל"ש מפקד פיקוד הדרום, על פעילותם המצטיינת בצומת נצרים בספטמבר 2000 בפרוץ האינתיפאדה השנייה. בשנת 2001 הפלוגה חדלה לתפקד כיחידה עצמאית ושולבה במסגרת גדס"ר גבעתי שהוקם אז.

מפקדי הפלחה"ן: אריה איטח, ניר מוקטו, איתן מגל, אבי בורשטיין, יובל וינשטיין, שגיא תלמי, טל סיני, אלדד פלד, יגאל נחום, רון אשרוב, רונן מרלי, בוני מזר, גל תמיר, דולב קידר, איציק כהן, טל חפץ, אלי ג'ינו, עפר קעה, קובי בראל, בני מאיר, נתי בן חורין, קובי אוחיון, אלי טולדנו, יונתן הלוי, ליאור ליברמן, שמואל ביטרן, זיו בואניש.

פלנ"ט גבעתי[עריכת קוד מקור | עריכה]

הפלנ"ט (פלוגת נ"ט) היא פלוגה נגד טנקים (נ"ט) המכונה "עורב",ייעודה של הפלוגה הוא לפגוע בשריון אויב, בחי"ר ,מטרות איכות ולהוות כוח חי"ר איכותי.

כמו כן תפקיד הפלוגה הוא להכניס את החטיבה ללחימה בעזרת יכולות האש והתצפית המגוונות שלה,דבר שבעבר עשו פלוגת הסיור.

בנוסף לכך קיים בפלוגה צוות "נץ" שהוא צוות הצלפים של היחידה.

מאז הקמתה השתתפה הפלוגה במארבים ובמבצעים מיוחדים רבים, בפעילות הבט"ש, בגזרת גבול לבנון, רצועת עזה, ואזור יהודה ושומרון, וזכתה פעמים רבות בפלוגה המצטיינת של החטיבה.

לוחמי העורב ידועים ביכולת סחיבת המשקלים למרחקים ארוכים ובתנאי שטח קשים.

בין מפקדי הפלנ"ט נמנים: יואל סטריק, צביקה דן, אדם זוסמן, עופר לוי, דודו כהן, יהודה הכהן, טל כרמל, קובי פרחי, ניר בן חמו, שי שרף, אליק סרור, חנן שוורץ, אלישי גואטה, דוד רון, אלון פייזר, אייל גול, שמואל בטיט.

פלוגת תומר[עריכת קוד מקור | עריכה]

הפלוגה מיועדת לציבור החרדי תחת פיקוד גדוד רותם בחטיבת גבעתי ומלווה על ידי ארגון שח"ר. הגיוס הראשון לפלוגה היה בחודש אוגוסט 2014. הגיוס לפלוגה הוא במסגרת גיוס של ארגון שח"ר, בדומה לפלוגת ח"ץ בחטיבת הצנחנים.

הפלוגה מוגדרת כקרבית, וחרדית לחלוטין, והשירות בה הוא נפרד מנשים. חיילי הפלוגה עוברים טירונות ואימון מתקדם בנפרד משאר יחידות גבעתי בבסיס הר קרן, ייעודה של הפלוגה היא "לוחמה זעירה" (לו"ז)[28].

בא"ח גבעתי[עריכת קוד מקור | עריכה]

בא"ח (בסיס אימון חטיבתי) גבעתי, הוא בית הספר ללוחמת חי"ר, בו מתקיימים ההכשרה, ההדרכה והאימונים של חטיבת גבעתי. הבסיס הוקם על ידי אל"ם (מיל') יעקב עמר ששימש קודם לכן, מפקד גדוד 51 בגולני, כחלק מהקמת חטיבת גבעתי המחודשת, הוא שוכן בבסיס קציעות שבנגב על כביש באר שבע-ניצנה סמוך לגבול ישראל-מצרים, ונועד להכשרת טירונים, אימון בסיסי ואימון מתקדם. בבסיס מתקיים הכשרה ואימונים של לוחמי חטיבת גבעתי, יחידת רימון, גדוד הסיור המדברי וגדוד קרקל.

מפקדי הבא"ח[עריכת קוד מקור | עריכה]

שם תקופת כהונה הערות
משה בכר 1983 - 1984 מפקד הבא"ח בזמן הקמת החטיבה
יעקב עמר 1984 - הקים את בסיס קציעות
מנשה עמית
חיים אביטל
נביה מרעי לימים סגן מפקד אוגדת עזה
יעקב בכר
דוד אוחנה
שלמה דגן לימים מפקד החטיבה הדרומית ברצועת עזה
ארז כץ 1998 - 2001 לימים רמ"ח תורת לחימה באגף המבצעים
אלדד פלד 2001 - 2002
אילן מלכא 2002 - 2004 לימים ראש מטה פיקוד המרכז
משה אור 2004 - 2006 לימים ראש תורת חי"ר וצנחנים במפקדת קחצ"ר
עופר לוי 2006 - 2008 לימים מפקד החטיבה
יוסי דרורי 2008 - 2010
דדו בר כליפא 2010 - 2012 לשעבר מפקד החטיבה הדרומית ברצועת עזה
איציק כהן 2012 - 2014 לימים מפקד חטיבת יהודה
דודו כהן 2014 - 2016  
לירון בטיטו אוקטובר 2016 -

גדוד הנדסה 8170[עריכת קוד מקור | עריכה]

גדוד הנדסה קרבית במילואים שהוכפף לחטיבה ב-2014[29].

סיכות יחידות חטיבת גבעתי[עריכת קוד מקור | עריכה]

מפקדי החטיבה[עריכת קוד מקור | עריכה]

שם תקופת כהונה הערות
יהודה דובדבני 1983 - 1985 מפקד החטיבה הראשון
זאב דרורי 1985 - 1986  
אריק מורן 1986 - 1987  
אפי איתם 1987 - 1988 תחילת האינתיפאדה הראשונה. לימים מפקד עוצבת הגליל
יום טוב סמיה 1988 - 1990 לימים מפקד פיקוד הדרום
גיורא ענבר 1990 - 1992 לימים מפקד יק"ל 
גיורא איילנד 1992 - 1993 לימים ראש אגף התכנון
מוני חורב 1993 - 1995  
מאיר כליפי 1995 - 1997 לימים המזכיר הצבאי של ראש הממשלה
אייל שליין 1997 - 1999 לימים מפקד עוצבת עידן
ליאור שליו 1999 - 2001  
עימאד פארס 2001 - 2003 המח"ט הראשון שצמח בחטיבה. לימים מפקד עוצבת הגליל
איל איזנברג 2003 - 2005 לימים מפקד פיקוד העורף
יואל סטריק 2005 - 2007 מלחמת לבנון השנייה. לימים מפקד פיקוד הצפון
אילן מלכא 2007 - 2009 הראשון שהיה חייל בחטיבה ומילא בה את כל תפקידי הפיקוד
מוני כץ 2009 - 2011 לימים מפקד מל"י
עופר לוי יוני 2011 - אוגוסט 2013 לימים ראש מטה פיקוד דרום
עופר וינטר אוגוסט 2013 - יוני 2015 מבצע צוק איתן לימים ראש מטה פיקוד מרכז
ירון פינקלמן יוני 2015 - מפקד החטיבה הנוכחי

נשק ואמצעים[עריכת קוד מקור | עריכה]

תרגיל אימון גדודי בחטיבת גבעתי. החייל בתמונה חמוש במקלע נגב.

כיום חיילי חטיבת גבעתי חמושים ברובה סער חדשני (מתוצרת ישראל) מדגם תבור קומנדו CTAR-21 ובמיקרו-תבור (גרסה מקוצרת יותר של התבור) ובעבר השתמשו ברובי גליל, M16,‏ CAR-15 וקרבין M4A1. נשקם זהה לשאר כלי הנשק של גדודי החי"ר בצה"ל וכולל גם מטול רימונים מדגם M-203, רובי צלפים מדגמים רמינגטון M-24 ובארט M82A1, מטולי רקטות נגד טנקים מדגמי לאו M-72 וRPG-7, מקלע בינוני מאג, מקלע קל נגב, מקלע כבד מדגם M2 בראונינג ומטול רימונים אוטומטי (מקל"ר) סאקו דיפנס Mk-19 בקליבר 40 מ"מ.

בעקבות הצטיינותה של החטיבה במבצעים שונים, המתגייסים החדשים לגבעתי בגיוס נובמבר 2006 זכו להיות הראשונים שמשתמשים באופן מלא ושוטף בנשק החדש "תבור" אשר כולל גם כוונת השלכה בשם "מארס"[דרוש מקור].

עד לאמצע העשור הראשון במאה העשרים ואחת, הייתה החטיבה מצוידת בנגמ"שי M-113 בלבד, הנחשבים למיושנים ופגיעים, בעלי מיגון לא מספק. בעקבות אסון הנגמ"שים ואיום הנ"ט הגובר ברצועת עזה, הוחלט לתגבר את החטיבה בנגמ"שי ה"אכזרית" הכבדים, הנחשבים לאחד הכלים הממוגנים בצה"ל. כמו כן, הועברו נגמחונים ונקפדונים לשירות החטיבה.

בשנים 2005 ו-2008 נמסרו מספר נגמ"שי מרכבה (נמ"ר) לשורות החטיבה, לצורכי הערכה ובדיקתם בשטח לפני שייוצרו באופן מסיבי לכלל הכוחות. מאוחר יותר הוחלט שחטיבת גולני היא שתצטייד בנמ"ר ואילו נגמ"שי האכזרית של גולני יועברו לשימוש גבעתי.

ציונים לשבח[עריכת קוד מקור | עריכה]

הצל"שים מוצגים בסדר הענקתם.

סמלי החטיבה[עריכת קוד מקור | עריכה]

צבע הכומתה הוא סגול. הראשונות שבחרו צבע זה היו בנותיו של המח"ט הראשון (לאחר הקמת החטיבה מחדש ב-1983), יהודה דובדבני, שרצה שלחטיבה המחודשת בפיקודו יהיו צבע וזיהוי ייחודי משלה. הוא הגיע לביתו עם שקיות מלאות בדוגמאות של כומתות בצבעים שונים, וביקש מבנותיו לבחור את הצבע האהוב עליהן. הן בחרו בסגול. הבחירה עברה מבחן נוסף, אצל שתי פלוגות טירונים של החטיבה, אשר להפתעת דובדבני בחרו גם חייליהן בסגול. כאשר הרמטכ"ל אז, משה לוי, ביקר בבסיס הטירונים החטיבתי, ביקש ממנו אחד החיילים שלחטיבה תהיה כומתה ייחודית משלה, והרמטכ"ל קיבל את הבקשה[33].

תג החטיבה: החרב מסמלת את היותה של החטיבה חטיבה לוחמת. השועל מסמל את יחידת שועלי שמשון שהייתה הסיירת של חטיבת גבעתי הוותיקה, הצבע הכחול מסמל את הים (ייעודה המקורי של החטיבה הוא נחיתה מן הים באמצעות נגמש"ים אמפיביים - "תמסחים"),הצבע הצהוב מסמל את צבע האדמה המדברית של דרום הארץ, גזרתה הייעודית של החטיבה. רגליו של השועל נעוצות בקרקע- נחיתה מהים, זנבו מורם לאוויר לאות גאוות יחידה. צבר- מסמל את ארץ ישראל וכמו כן את גדוד צבר. על פי מורשת הקרב של החטיבה מקור סמל הצבר הוא בקרבות תש"ח. הערבים, שפחדו מפשיטות הקומנדו של שועלי שומשון, הקיפו את ישובייהם בצברים על מנת שיהוו מכשול ללוחמים.

המנון החטיבה הוא "מי שחלם גבעתי". ב-2015 נוספו בתים נוספים להמנון בעקבות מבצע צוק איתן.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ נחיתה מהים, החפה. במחנה 1989
  2. ^ אביה שקלאר וגילי קופר, ‏אוגדה 162 מצטרפת לפיקוד הדרום, באתר צה"ל, 26 בינואר 2016.
  3. ^ מינהל חברה ונוער - נושא: 12.084, באתר סנונית
  4. ^ יעקב לזר, משרד הביטחון דחה את בקשתם של הורים שכולים לרשום על מצבת בנם: "נפל במלחמת שלום ההתנחלויות", באתר nrg‏, 27 בפברואר 2002
  5. ^ חנן גרינברג, מח"ט גבעתי: אש צה"ל בעזה לא הייתה מוגזמת, באתר ynet, 19 בינואר 2009
  6. ^ לילך שובל, ‏"אנחנו מנצחים", באתר ישראל היום, 27 ביולי 2014.
  7. ^ מיוחד: המח"טים שיתמודדו בעתיד על מושב במטה הכללי, באתר וואלה! NEWS‏, 24 בספטמבר 2014.
  8. ^ אמיר בוחבוט‏, "קודקוד, מצאנו פיר": האזינו לכוח מדווח על חשיפת מנהרה, באתר וואלה! NEWS‏, 18 ביולי 2014.
    אלון בן דוד, מבור למנהרה, עם לוחמי גבעתי בעזה: "יש לנו עוד עבודה לעשות. זאת מלחמה", באתר nana10‏, 26 ביולי 2014.
    עמוס הראלהקרבות בעזה דועכים, המלחמה על הנרטיב נפתחת, באתר הארץ, 4 באוגוסט 2014.
  9. ^ צל"שים על מערכת צוק איתן, אתר דובר צה"ל.
  10. ^ שחר רופין, אתר צה"ל, ‏הרמטכ"ל: "לוחמי גבעתי התייצבו בחוד החנית מול ארגוני הטרור ברצועת עזה", באתר צה"ל, 10 בספטמבר 2014.
  11. ^ יואב זיתון, המרד בגבעתי מתרחב: 17 לוחמים בכלא, באתר ynet, 7 במרץ 2013
  12. ^ 12.0 12.1 אמיר בוחבוט‏, לכל פגז יש כתובת: המג"דים של גבעתי פותחים הכול, באתר וואלה! NEWS‏, 9 באפריל 2015
  13. ^ אמיר בוחבוט‏, "שימו לב, הגג שלכם בוער": לילה עם הכוחות במעוז החמאס, באתר וואלה! NEWS‏, 20 ביוני 2014
  14. ^ יואב זיתון, גנץ הדיח את המג"ד שחשוד בהטרדות מיניות, באתר ynet, 25 בדצמבר 2014
  15. ^ אמיר בוחבוט‏, פרשת גבעתי: מג"ד חדש מונה לגדוד צבר במקום לירון חג'בי, באתר וואלה! NEWS‏, 30 בדצמבר 2014
  16. ^ מג"ד רותם היוצא: "בשבילי רק עזה" במחנה, כפי שהועלה באתר "פרש".
  17. ^ אמיר בוחבוט‏, ההרוג הבכיר עד כה: המג"ד קידר נהרג מירי נ"ט, באתר וואלה! NEWS‏, 21 ביולי 2014
  18. ^ יואב זיתון, ליד רמאללה: מנהרה להחזקת חטוף ישראלי, באתר ynet, 27 בדצמבר 2013
  19. ^ מיכל קליין ונעמי נידם, 25 שנה לגבעתי לחטיבה הסגולה, במחנה, 18.08.2008, כפי שהועלה באתר "שב"וז חיילים".
  20. ^ עשור לגדס"ר גבעתי: חוד החנית של החטיבה הסגולה, באתר צה"ל, 16 ביולי 2012
  21. ^ יואב זיתון, בלי תדרוך, בלי ציוד, בלי קצין. סרן טל נחמן נהרג מאש צה"ל ליד עזה - שרשרת המחדלים, באתר ynet, 20 במרץ 2014
  22. ^ אור הלר, בקצה המנהרה בלייזר, גיליון ספטמבר 2015, עמודים 52-58, כפי שהועלה באתר "פרש".
  23. ^ צל"ש יחידתי - גדס"ר גבעתי, באתר הגבורה.
  24. ^ אביחי בקר, עולים ללבנון, הארץ, ‏ 10.02.1998, כפי שהועלה באתר פרש.
  25. ^ איל דורון, הדס ועופר רגב, "בהשקט ובבטחה - מורשתיחידת מגלן", פורת הוצאה לאור, מאי 2012, עמוד 54.
  26. ^ רז שגיא, "להיות מג"ד", מודן, 2013, עמוד 16.
  27. ^ יואב זיתון, נועם (דבול) דביר, שחר חי ועומרי אפרים, "עוד לא התחלנו, אנחנו רעננים". התיעוד האחרון ב-ynet של מפקד פלס"ר גבעתי, באתר ynet, 1 באוגוסט 2014.
  28. ^
    שגיאות פרמטריות בתבנית:קישור כללי

    פרמטרים [ ] לא מופיעים בהגדרת התבנית

    פרמטרי חובה [ כתובת ] חסרים
    [{{{כתובת}}} מסלול תומר - שירות חרדים בצה"ל]
  29. ^ לילך שובל, ‏פורצי דרך: חטיבת גבעתי קלטה גדוד הנדסה במילואים, באתר ישראל היום, 11 באפריל 2014.
  30. ^ צל"ש יחידתי חטיבת גבעתי, ב"אתר הגבורה"
  31. ^ צל"ש יחידתי - גדס"ר גבעתי, ב"אתר הגבורה"
  32. ^ אילנה קוריאל, קצין שזכה לצל"ש: הצל"ש הוא החיילים שניצלו, באתר ynet, 28 בספטמבר 2009.
  33. ^ תופסים צבע / מאת משה דוד. מוסף "המגזין", של מעריב 11/07/2011 עמ' 4-5.