לדלג לתוכן

עין השופט

עין השופט
ג'וערה ביום העלייה לקרקע, יולי 1937
מדינה ישראלישראל ישראל
מחוז הצפון
מועצה אזורית מגידו
גובה ממוצע[1] ‎262 מטר
תאריך ייסוד 1937
תנועה מיישבת התנועה הקיבוצית
סוג יישוב קיבוץ
נתוני אוכלוסייה לפי הלמ"ס לסוף 2022[1]
  - אוכלוסייה 864 תושבים
    - שינוי בגודל האוכלוסייה ‎-2.0% בשנה
מדד חברתי-כלכלי - אשכול
לשנת 2021[2]
4 מתוך 10
http://www.keh.co.il

עֵֵין הַשּׁוֹפֵט הוא קיבוץ של הקיבוץ הארצי השומר הצעיר, הנמצא בתחומי מועצה אזורית מגידו.

חברי קיבוץ עין השופט עלו על הקרקע ב-5 ביולי 1937 (כ"ו בתמוז ה'תרצ"ז), לגבעת ג'וערה שברמות מנשה, אזור שנקרא אז בטעות "הרי אפרים"[דרושה הבהרה]. כעבור כשנה עברו המייסדים לנקודת הקבע, כמה מאות מטר מג'וערה. עליית הקיבוץ לקרקע נערכה במסגרת התיישבות חומה ומגדל. הקיבוץ נקרא על שמו של השופט לואי ברנדייס, ממנהיגיה של יהדות ארצות הברית, שהספיק לתרום כסף לביסוס הקיבוץ.

בטרם העלייה לג'וערה חיו חברי הקיבוץ חמש שנים במושבה חדרה, שם הכשירו את עצמם לחיי הקיבוץ, כפי שנהגו לעשות זאת עשרות קבוצות באותה תקופה. בחדרה נוצר גם האיחוד בין גרעין השומר הצעיר מפולין, "בניר", לבין הגרעין הראשון של השומר הצעיר מצפון אמריקה, לכדי קיבוץ אחד. הקיבוץ הוא הראשון לעלייה החלוצית מצפון אמריקה.

בתקופת מאורעות תרצ"ו-תרצ"ט סבל הקיבוץ מהתקפות ירי רבות.[3] בראשית אפריל 1938 נרצחו שניים מחברי הקיבוץ על ידי חברי כנופיות.[4] ב-1943 מנה הקיבוץ 137 מבוגרים ו-80 ילדים, ושטחו השתרע על 5000 דונם.[5]

הקיבוץ כיום

[עריכת קוד מקור | עריכה]

עין השופט הוא "קיבוץ שיתופי". החל משנת 2015 עובר הקיבוץ תהליך של בחינה מחודשת של מודל השיתוף ואורחות החיים בו, עם דגש על הפרטה חלקית של מקור הפרנסה של החברים.

עיקר פרנסתו של הקיבוץ מגיעה מן התעשייה, הכוללת שלושה מפעלים: "מיברג" - ליצור ברגים וחלקי מתכת בכבישה קרה; "אלתם" - המייצר מוצרים לשוק התאורה; ו"מאג" - חברה שמתמחה ביצור והרכבת מכלולי מתכת לתעשיית הרכב. כמו כן מקיים הקיבוץ מגוון ענפי חקלאות כגון: רפת לחלב, בקר לבשר, לול, מטעי אבוקדו וגידולי שדה.

מאז שנות ה-80 של המאה ה-20 התפתחו מספר מקורות פרנסה חדשים, ביניהם החברה "איניגו תוכנה" שמתמחה בבניית מערכות שירות כמו מערכת לניהול ציי רכב ומערכת לניהול קלפי ממוחשבים, מחלבה וענפי תיירות, ואולפן להפקת סרטים - עין השופט הפקות.

כמו כן הוקמו מספר יזמויות עסקיות של חברי קיבוץ בתחומים שונים.

בתחום הקיבוץ נמצאים אולם מופעים אזורי וכן בית הספר התיכון האזורי מגידו.

הקיבוץ פעיל מאוד בתחום קליטת העלייה ומפעיל שתי תוכניות: אולפן קיבוץ שנפתח בשנת 1952 וחברי קיבוץ לא מעטים הם בוגריו; ו"בית ראשון במולדת" לעולים צעירים מעל גיל 26, זאת בנוסף לתוכנית המתנדבים של התנועה הקיבוצית. בשנת 2009 היה שותף הקיבוץ גם לתוכנית "גרעין צבר" ובו עולים צעירים שהגיעו לארץ על מנת להתגייס לצה"ל.

הסליק בעין השופט

[עריכת קוד מקור | עריכה]
ערך מורחב – הסליק בעין השופט

ב-1945 נחפר סליק בעין השופט. הסליק נחפר על ידי מספר חברים תחת המתבן שכיום יש במקומו חדר כושר. מיקומו היה סודי והיה ידוע רק למקימיו שסירבו לגלות זאת גם שנים רבות לאחר הקמת המדינה. רק לאחר יותר משישים שנה הסכים אחרון המקימים, ברל קרן, שהיה אז בן 96, לתת פרטים על מיקום הסליק. הסליק התגלה לבסוף ב-16 ביוני 2009. הנשק והתחמושת היו שקועים במים. לאחר הוצאתם וניקויים הם מוצגים בתיאום מראש לקבוצות מבקרים ליד פיר הסליק.

גלריית תמונות

[עריכת קוד מקור | עריכה]

לקריאה נוספת

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  • אברהם יערי, זכרונות ארץ ישראל - כרך ב', פרק קכ, "עין השופט היישוב הראשון בהרי אפרים", מיומני המתיישבים, 1937–1938: העלייה על הקרקע, לילה בעמדת הגנה בסתיו, ימי החורף, הקרבן הראשון, עמ' 1266–1271.

קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  1. ^ 1 2 אוכלוסייה בעיריות, במועצות המקומיות והאזוריות וביישובים בעלי 2,000 תושבים לפחות - לפי טבלה חודשית של למ"ס עבור סוף יולי 2024 (אומדן), בכל יתר היישובים - לפי טבלה שנתית של למ"ס עבור סוף 2022.
  2. ^ הנתונים לפי טבלת מדד חברתי כלכלי של למ"ס נכון לשנת 2021
  3. ^ יריות על מגדל ועין השופט, דבר, 30 במרץ 1938
    מטר יריות על עין השופט, דבר, 21 באפריל 1938
    התקפות ויריות, דבר, 16 במאי 1938
    בהתקפה על עין השופט השתתפו 100 מרצחים, דבר, 17 ביולי 1938
  4. ^ אפרים טיקטין ואליעזר קורנגולד, דבר, 8 באפריל 1938
    בעין השופט בימים אלה, דבר, 11 באפריל 1938
  5. ^ בעין השופט ובכפר חסידים, דבר, 5 בדצמבר 1943