עין השופט

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
עין השופט
Juara.jpg
ג'וערה ביום העלייה לקרקע יולי 1937
מחוז הצפון
מועצה אזורית מגידו
גובה ממוצע ‎262‏ מטר
תאריך ייסוד 1937
תנועה מיישבת התנועה הקיבוצית
סוג יישוב קיבוץ
נתוני אוכלוסייה לפי הלמ"ס לסוף 2016[1]
  - אוכלוסייה 836 תושבים
    - שינוי בגודל האוכלוסייה
‎1.8%‏ בשנה עד סוף 2016
http://www.keh.co.il

קואורדינטות: 32°35′45″N 35°06′01″E / 32.5959256128613°N 35.1003712645544°E / 32.5959256128613; 35.1003712645544

עֵֵין הַשּׁוֹפֵט הוא קיבוץ שיתופי של הקיבוץ הארצי השומר הצעיר, הנמצא בתחומי מועצה אזורית מגידו.

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

חברי קיבוץ עין השופט עלו על הקרקע ב-5 ביולי 1937, כ"ו בתמוז ה'תרצ"ז, לגבעת ג'וערה. כעבור שנה עברו לנקודת הקבע, היא עין השופט. עליית הקיבוץ לרמת-מנשה, נערכה במסגרת התיישבות "חומה ומגדל". האזור נקרא אז בטעות "הרי אפרים",[דרושה הבהרה]. הקיבוץ נקרא על שמו של השופט לואי דמביץ ברנדייס, ממנהיגיה של יהדות ארצות הברית.

חומה ומגדל בעין השופט

בטרם העלייה לג'וערה, שהו חברי הקיבוץ חמש שנים במושבה חדרה, שם הכשירו את עצמם לחיי הקיבוץ. בחדרה נוצר גם האיחוד בין גרעין השומר הצעיר מפולין, "בניר", לבין הגרעין הראשון של השומר הצעיר מצפון אמריקה, לכדי קיבוץ אחד. הקיבוץ הוא הראשון לעלייה החלוצית מצפון אמריקה.

בתקופת המאורעות סבל הקיבוץ מהתקפות ירי רבות.[2] בראשית אפריל 1938 נרצחו שניים מחברי הקיבוץ על ידי חברי כנופיות.[3] ב-1943 מנה הקיבוץ 137 מבוגרים ו-80 ילדים, ושטחו השתרע על 5000 דונם.[4] על חברי הקיבוץ נמנו שמעון אבידן ואהרון אפרת.

הקיבוץ כיום[עריכת קוד מקור | עריכה]

עין השופט הוא קיבוץ שיתופי. בשנה האחרונה[דרושה הבהרה] עובר הקיבוץ תהליך של בחינה מחודשת של מודל השיתוף ואורחות החיים בו, עם דגש על הפרטה חלקית של מקור הפרנסה של החברים.

עיקר פרנסתו של הקיבוץ מגיעה מן התעשייה, הכוללת שלושה מפעלים: מיברג - ליצור ברגים וחלקי מתכת בכבישה קרה, אלתם - המייצר מוצרים לשוק התאורה ו"מאג בע"מ"- חברה חדשה שמתמחה ביצור והרכבת מכלולי מתכת לתעשיית הרכב. כמו כן מקיים הקיבוץ מגוון ענפי חקלאות כגון: רפת לחלב, בקר לבשר, לול, מטעי אבוקדו וגידולי שדה.

בשנים האחרונות התפתחו מספר מקורות פרנסה חדשים, ביניהם חברה לשרותי מחשוב - איניגו תוכנה, מחלבה וענפי תיירות, ואולפן להפקת סרטים - עין השופט הפקות.

כמו כן הוקמו מספר יזמויות עסקיות של חברי קיבוץ בתחומים שונים.

בתחום הקיבוץ נמצאים אולם מופעים אזורי וכן בית הספר התיכון האזורי מגידו.

הקיבוץ פעיל מאד בתחום קליטת העלייה ומפעיל שלוש תוכניות: אולפן קיבוץ שנפתח בשנת 1952 וחברי קיבוץ לא מעטים הם בוגריו; "בית ראשון במולדת" לעולים צעירים מעל גיל 26; "גרעין צבר" ובו עולים צעירים שהגיעו לארץ על מנת להתגייס לצה"ל.

הסליק בעין השופט[עריכת קוד מקור | עריכה]

ב-1945 נחפר סליק בעין השופט. הסליק נחפר על ידי מספר חברים תחת המתבן שכיום יש במקומו חדר כושר. מיקומו היה סודי והיה ידוע רק למקימיו שסירבו לגלות זאת גם שנים רבות לאחר הקמת המדינה. רק לאחר יותר משישים שנה הסכים אחרון המקימים שהיה אז בן 96, לתת פרטים על מיקום הסליק. הסליק התגלה לבסוף ב-16 ביוני 2009. הנשק והתחמושת היו שקועים במים. לאחר הוצאתם וניקויים הם מוצגים בתיאום מראש לקבוצות מבקרים ליד פיר הסליק.

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • אברהם יערי, זכרונות ארץ ישראל - כרך ב': פרק ק"כ, עין השופט היישוב הראשון בהרי אפרים, מיומני המתיישבים, 1937 - 1938 - העלייה על הקרקע, לילה בעמדת הגנה בסתיו, ימי החורף, הקרבן הראשון

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ גודל האוכלוסייה לפי טבלת יישובים באתר הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, נכון לסוף 2016. צפיפות אוכלוסייה על פי גודל האוכלוסייה חלקי שטח שיפוט של הרשות המקומית.
  2. ^ יריות על מגדל ועין השופט, דבר, 30 במרץ 1938
    מטר יריות על עין השופט, דבר, 21 באפריל 1938
    התקפות ויריות, דבר, 16 במאי 1938
    בהתקפה על עין השופט השתתפו 100 מרצחים, דבר, 17 ביולי 1938
  3. ^ אפרים טיקטין ואליעזר קורנגולד, דבר, 8 באפריל 1938
    בעין השופט בימים אלה, דבר, 11 באפריל 1938
  4. ^ בעין השופט ובכפר חסידים, דבר, 5 בדצמבר 1943