שמעון אבידן

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
שמעון אבידן
Shimon Avidan 1948.jpg
שמעון אבידן כמפקד חטיבת גבעתי, תמונה מאוצר תמונות הפלמ"ח, בערך 1948
תמונה זו מוצגת בוויקיפדיה בשימוש הוגן.
נשמח להחליפה בתמונה חופשית.
תאריך לידה 7 בפברואר 1911
מקום לידה גרמניה האימפריה הגרמניתהאימפריה הגרמנית
עלה לישראל 1934
תאריך פטירה 11 בספטמבר 1994 (בגיל 83)
השתייכות Hahagana.jpg  ההגנה
Palmach.jpg  פלמ"ח
IDF new.png  צבא הגנה לישראל
תקופת שירות 19411949
דרגה סגן אלוף  סגן אלוף
תפקידים צבאיים
מפקד המחלקה הגרמנית, ראש קבוצת הנוקמים, מפקד מבצע נחשון, מפקד חטיבת גבעתי במלחמת העצמאות
מלחמות וקרבות
מלחמת העצמאות  מלחמת העצמאות
שמעון אבידן (משמאל) מפקד חטיבת גבעתי וסגנו מאיר (מאירק'ה) דוידזון במלחמת העצמאות

שמעון אבידן (7 בפברואר 1911 - 11 בספטמבר 1994) היה איש צבא ישראלי, מפקד חטיבת גבעתי במלחמת העצמאות.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

ראשית דרכו[עריכת קוד מקור | עריכה]

שמעון אבידן נולד בגרמניה בשנת 1911 כזיגברט קוך, בן למשפחת סוחרים. בצעירותו הצטרף למפלגה הקומוניסטית שהחדירה אותו כסוכן סמוי לתוך המפלגה הנאצית. לאחר עליית הנאצים לשלטון נפלו מסמכי המפלגה הקומוניסטית לידי הנאצים והמפלגה הקומוניסטית המליצה שיעזוב את גרמניה. שמעון ברח לצרפת, הצטרף עם אחיו לתנועת השומר הצעיר, ועלה לארץ ישראל בחודש יוני 1934 בהיותו בן 23. הוא הצטרף לקיבוץ איילת השחר, בו היה שומר שדות. היה סרג'נט (סמל) נוטרים ומפקד במשמר הנע. לאחר מכן היה מפקד פלוגות השדה בגליל העליון ומפקד ולוחם בפלוגות הלילה המיוחדות שהקים קפטן אורד צ'ארלס וינגייט. בשנת 1939 עבר לקיבוץ עין השופט שבו גר עד מותו.

מפקד המחלקה הגרמנית[עריכת קוד מקור | עריכה]

בימי מלחמת העולם השנייה, בשנת 1941, היה אבידן מראשוני המתגייסים לפלמ"ח והפך לידידו של מפקד הפלמ"ח יצחק שדה. בתקופת מאתיים ימי החרדה, מאביב 1942 ועד לניצחון הצבא הבריטי בקרב אל עלמיין, הקים לפי הוראתו של יצחק שדה את המחלקה הגרמנית של הפלמ"ח שנועדה לבצע פעולות גרילה מעבר לקווי האויב הגרמני אם ארץ ישראל תכבש על ידי הנאצים. המחלקה הוקמה בחודש מאי 1942, בתקופה ששרר ביישוב חשש כי קורפוס אפריקה של ארווין רומל, שהתקדם בצפון אפריקה לעבר מצרים, יחצה את תעלת סואץ ויכבוש את ארץ ישראל. המחלקה הוקמה בתיאום עם הפיקוד הצבאי הבריטי. שמעון אבידן, כיליד גרמניה השולט היטב בשפה הגרמנית ובאורח החיים בגרמניה, שהקים את המחלקה, היה למפקדה כשיהודה בן חורין (בריגר) היה סגנו. אנשי המחלקה התאמנו בהפעלת כלי נשק, בטקטיקות קרב, בסיירוּת, בקרב מגע ובשימוש במכשירי קשר.

עם ניצחון הבריטים בקרב אל עלמיין השני ב־3 בנובמבר 1942, חלפה סכנת כיבוש ארץ ישראל והסתיים היעוד המקורי של המחלקה לפעולות גרילה בארץ ישראל. המחלקה המשיכה להתקיים לאחר מכן כאשר מעת לעת פשטו בה שמועות על פעולות העומדות להתבצע על ידה בחזיתות השונות, אך אלו לא נתממשו.

כאשר התברר סופית כי אין הצבא הבריטי מעוניין בעזרתה של המחלקה באחת החזיתות, פורקה המחלקה ואנשיה פוזרו כלוחמים רגילים ביחידות הפלמ"ח השונות. על שמעון אבידן הוטל להקים את פלוגה ז' של הפלמ"ח, שהורכבה מאנשי המחלקה הגרמנית, המחלקה הבלקנית (מחלקה שאומנה ללחום מעבר לקווי האויב במדינות הבלקן) המחלקה הערבית (במונחי היום - מחלקת המסתערבים) ומחלקת הטיס. אבידן היה למפקד הפלוגה ואחד ממפקדי המחלקות בה היה יצחק רבין.

פעילותו בשנים 1944–1945[עריכת קוד מקור | עריכה]

לקראת תום מלחמת העולם השנייה, יצא אבידן לאירופה בשליחות המוסד לעלייה ב' והיה לאחד ממארגני ההעפלה. בהיותו באירופה עמד בראש קבוצת "הנוקמים", שפעלה תחת מעטה סודיות שלא הוסר ברובו אף במשך שנים רבות לאחר מכן, ועסקה בחיסולם של פושעי מלחמה נאצים. בשובו לארץ נתמנה כמפקד הגדוד הרביעי של הפלמ"ח.

בסוף שנת 1944 צורף למטה הסזון שבראשו עמד יגאל אלון. לפני תחילת פעולות הסזון נערכו דיונים שבהם התבטאה ההתלבטות המצפונית הכרוכה בדילמה שבין הטלת מרות הנהגת היישוב על ארגוני המחתרת האצ"ל והלח"י שלא סרו למרותה, לבין הצורך להסגיר יהודים לידי הבריטים. יגאל אלון היה בין המתנגדים להסגרה, אך מפקד הפלמ"ח יצחק שדה הטיל את כל כובד משקלו בעד ביצוע הסזון. דעתו של אבידן הייתה שעדיף לפעול נגד ארגוני המחתרת באופן עצמאי ללא שיתוף פעולה עם הבריטים, אך אם הברירה היא בין שיתוף פעולה עם הבריטים לבין אי עשייה כלל, אזי יש לשתף פעולה עם הבריטים.

מספר שבועות לפני תום מלחמת העולם השנייה השתחרר אבידן מן הפלמ"ח וחזר לקיבוץ עין השופט, כעובד בפלחה.

מפקד חטיבת גבעתי[עריכת קוד מקור | עריכה]

חטיבת גבעתי הייתה אחת משש החטיבות שהוקמו על יד "ההגנה" לקראת הכרזת העצמאות, על מנת לקדם את הפלישה הצפויה של מדינות ערב. החטיבה הוקמה על בסיס יחידות חי"ש שלחמו במרחב תל אביב והדרום, כוחות מח"ל וגדוד אצ"ל. מיד לאחר עצרת האו"ם בכ"ט בנובמבר 1947, כאשר הותקף היישוב היהודי, הטיל המטה הארצי של "ההגנה" את משימת הקמתה של החטיבה על שמעון אבידן - שהיה אז מפקד ותיק בהגנה ובפלמ"ח. השם "גבעתי" היה שמו המחתרתי של שמעון אבידן בתקופה שקדמה לקום המדינה.

במלחמת העצמאות הגנה החטיבה על מרחב תל אביב ונטלה חלק בליווי שיירות לירושלים ובמבצעים להבקעת הדרך לירושלים דוגמת מבצע נחשון (ר' להלן).

מפקד מבצע נחשון[עריכת קוד מקור | עריכה]

מבצע נחשון, שהחל בליל 5-6 באפריל 1948 והסתיים ב-15 באפריל, היה גדול המבצעים של "ההגנה" בשלב שלפני הכרזת המדינה, השלב בו נערכה המלחמה נגד כוחות בלתי סדירים של ערביי ארץ ישראל ונגד כוחות צבא ההצלה שחשו לעזרתם. זאת בטרם הצטרפו למלחמה הצבאות הסדירים של מדינות ערב. מטרת המבצע הייתה הסרת המצור מעל ירושלים ויצירת ציר מאובטח להעברת שיירות אספקה ותגבורת לירושלים. דוד בן-גוריון ראה את ירושלים כמרכז הכובד של המערכה כולה והורה לרכז כוח גדול של כ־1,500 לוחמים למבצע זה. אבידן מונה למפקד המבצע, כבעל ניסיון צבאי שרכש במסגרת המחלקה הגרמנית והפלמ"ח ובשל אישיותו וכושר מנהיגותו. הדרך לירושלים נפרצה ושיירות אספקה גדולות שהובילו מזון ודלק הגיעו לירושלים. אף שלאחר תום המבצע הדרך לירושלים נחסמה שנית, נחשב המבצע כניצחון הגדול של היישוב בהתמודדות עם ערביי ארץ ישראל שנמשכה מאז כ"ט בנובמבר 1947 ועד להכרזת המדינה.

הלחימה כנגד המצרים[עריכת קוד מקור | עריכה]

עם פלישת צבאות ערב למדינה שזה אך נולדה, מיד לאחר הכרזת העצמאות ב-14 במאי 1948, הוטל על חטיבת גבעתי בפיקודו של שמעון אבידן להלחם בחזית הקריטית ביותר, מול הצבא המצרי. במבצע פלשת לחמה חטיבת גבעתי ביחד עם חטיבת הנגב, בימים 1 ביוני - 3 ביוני 1948, לבלימת הצבא המצרי בציר החוף. ב־29 במאי 1948, שבועיים לאחר פלישת צבאות ערב, החל חיל המשלוח המצרי לנוע ממג'דל צפונה. בטור היו יותר מ-500 (1300 כלי רכב על פי יומנה של מחלקת התגבורת מגדוד 53 שישבה בניצנים ודיווחה למטה הגדוד בבאר טוביה)[1]: כלי רכב - מכוניות משא, זחלים, טנקים בינוניים ותותחים מכל הסוגים עברו ב"מצעד" על הכביש הראשי ממערב לניצנים ופניהם לעבר העיירה איסדוד (כיום העיר אשדוד).

הטור הגיע לאיסדוד וחלקו נכנס לעיירה וחלק אחר המשיך צפונה כ־3 ק"מ ונעצר ליד הגשר המפוצץ על נחל לכיש (גשר עד הלום). גשר זה פוצץ על ידי חבלני גבעתי ב-12 במאי 1948 במסגרת מבצע ברק. המרחק לתל אביב היה 32 ק"מ בלבד ושום כוח צבאי רציני לא ניצב בין המצרים לתל אביב. גשר זה מהווה הנקודה הצפונית ביותר אליה חדרו המצרים בגזרה זו ומכאן שמו.

ערב ההפוגה השנייה כבשו לוחמי החטיבה את משלט עיבדיס והגנו עליו מהתקפות האויב. לאחר מכן כבשו את גבעה 105 ומנעו את ניתוקה של נגבה, שעמדה בגבורה מול התקפות כבדות מהאוויר ומהיבשה. פעולה זו נעשתה על ידי יחידת הג'יפים של החטיבה אשר לה הוענק השם "שועלי שמשון".

ב-13 בספטמבר 1948 נערך ברחובות המסדר החגיגי של חטיבת גבעתי, ובו השתתפו אלפי חיילים על נשקם וכלי רכבם. על כתף שמאל של כל חייל התנוסס, לראשונה, תג היחידה של גבעתי - חרב ומשני צדיה עלי צבר.

במסגרת מבצע יואב כבשה חטיבת 'גבעתי', בפיקודו של שמעון אבידן, את 'משלטי הצומת' (כביש 35 וכביש 232 בימינו) ואת משלטי חוליקאת, ובכך פתחה את הדרך לנגב, וכן כיתרה כוח מצרי גדול בכיס פלוג'ה.

מתום מלחמת העצמאות ועד מותו[עריכת קוד מקור | עריכה]

לאחר תום המלחמה נתמנה אבידן לראש מחלקת המבצעים במטכ"ל. בשנת 1949 פרש מצה"ל, לאחר מחלוקת עם שר הביטחון דוד בן-גוריון וחזר לקיבוצו. דרגתו של אבידן בפרישתו הייתה דרגת סגן אלוף, שהייתה באותה עת, בטרם הונהגה בשנת 1950 דרגת אלוף משנה, דרגה בכירה, אחת מתחת לדרגת אלוף. שמו של אבידן נקשר לתמיד עם שמה של חטיבת גבעתי שלחמה בקרבות מרים במלחמת העצמאות ובלמה את הפלישה המצרית לכיוון תל אביב.

בשנים שלאחר המלחמה היה אבידן רכז הביטחון של הקיבוץ הארצי והמומחה לענייני ביטחון של מפ"ם שהייתה באותו זמן אחת המפלגות המובילות במדינה. בציבור הרחב נחשב אבידן לאיש מצפון ובעל סמכות מוסרית עליונה. אבידן היה פעיל במוסדות "הקיבוץ הארצי" ולימים היה מזכיר התנועה.

בשנת 1969, בעת מלחמת ההתשה, נשבה בנו דן בשבי המצרי. ג'יפ שנסע בו ליד תעלת סואץ, בהיותו סגן מפקד מוצב ששירת בגזרת התעלה, כקצין מילואים מתנדב, עלה על מוקש והוא נשבה כששתי רגליו מרוסקות ושב מן השבי רק בתום מלחמת יום הכיפורים.

בשנת 1976 נתמנה אבידן על ידי שר הביטחון, שמעון פרס לתפקיד מבקר מערכת הביטחון. אבידן מילא תפקיד זה עד למהפך הפוליטי של שנת 1977, כאשר מפלגת הליכוד, בראשות של מנחם בגין, עלתה לשלטון. מאז לא מילא יותר אבידן כל תפקיד רשמי.

שמעון אבידן עבד שנים רבות בענף הפלחה בקיבוצו, עין השופט, ובמפעל של הקיבוץ. היה ארכאולוג חובב והקים מוזיאון בקיבוץ. אחיו היה ולטר קוך שעיברת את שמו לאורי כוכבא, והיה אמן וצייר, איש קיבוץ נען.

שמעון אבידן נפטר בשנת 1994. בן 83 שנים היה במותו.

על שמו רחובות נקראו בראשון לציון ובבאר שבע.

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • שאול דגן ואליהו יקיר שמעון אבידן גבעתי, הוצאת יד יערי, 1995.
  • אורי אבנרי, בשדות פלשת - 1948, הוצאת טברסקי, 1949.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא שמעון אבידן בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ מתוך הבלוג 'עד הלום'