משתמש:Nova Stella/קליפר אירופה
הדף נמצא בשלבי עבודה: כדי למנוע התנגשויות עריכה ועבודה כפולה, אתם מתבקשים שלא לערוך את הדף בטרם תוסר ההודעה הזו, אלא אם כן תיאמתם זאת עם מניח התבנית.
| ||
הדף נמצא בשלבי עבודה: כדי למנוע התנגשויות עריכה ועבודה כפולה, אתם מתבקשים שלא לערוך את הדף בטרם תוסר ההודעה הזו, אלא אם כן תיאמתם זאת עם מניח התבנית. | |
שיחה |
ערך זה עוסק במיזם עתידי
| ||
ערך זה עוסק במיזם עתידי | |
שגיאות פרמטריות בתבנית:רכב חלל
פרמטרים [ 1 ] לא מופיעים בהגדרת התבנית
הדמיית אמן של קליפר אירופה | |
מידע כללי | |
---|---|
סוכנות חלל | נאס"א |
מפעיל | נאס"א |
יצרן | המעבדה להנעה סילונית |
תאריך שיגור | 2024 |
משגר | Space Launch System, Delta IV Heavy, פאלקון כבד |
europa.jpl.nasa.gov | |
משימה | |
סוג משימה | סריקת אירופה |
ביצוע היעף ממרחק של | 2,700-25 ק"מ |
תאריך כניסה למסלול | 2031-2030 |
הקפות | 45 |
גרם שמיים | אירופה |
משך המשימה | 6 שנים, מחקר מדעי 4 שנים |
מידע טכני | |
משקל בשיגור | 6,000 ק"ג |
משקל | 2,616 ק"ג |
משקל מטע"ד | 352 ק"ג |
כוח | 600 ואט מתאים פוטו-וולטאים |
אורך | פאנלים סולארים 22 מטר |
גובה | 6 מטר |
קליפר אירופה (באנגלית: Europa Clipper) (לשעבר ידוע בשם משימת אירופה מרובת יעפים, באנגלית: Europa Multiple Flyby Mission, בראשי תיבות: EMFM) היא משימת גשושית מסוג מקפת המתוכננת לחקור את אחד הירחים הגליליאניים – אירופה, דרך סדרת יעפים סביב כוכב הלכת צדק בתחילת העשור הרביעי של המאה ה-21. המשימה מתוכננת במסגרת החטיבה למדעים פלנטריים בתוכנית פלאגשיפ לחקר מערכת השמש של המשרד התוכנית למשימות פלנטריות בנאס"א. השם קליפר ניתן למשימת הגשושית על שם סוג של ספינת מפרש מהירה מן המאה ה-19. המשימה מתועדת להשלים את משימת איס"א – JUICE (אנ') שתשוגר בשנת 2022 ועתידה להגיע לכוכב הלכת צדק באוקטובר 2029, אחרי חמישה תמרוני מקלעת כבידתית סביב כוכבי הלכת נוגה, כדור הארץ ומאדים. הגשושית מתוכננת לחקור את הירחים אירופה (שני יעפים), קליסטו (מספר רב של יעפים) והיעד הסופי שהוא הירח גנימד.
רקע היסטורי[עריכת קוד מקור | עריכה]
במהלך שנות ה־90 של המאה ה-20, הוצעו מספר משימות למחקר נוסף של צדק וירחיו: מקפת אירופה (אנ'), מקפת ירחי צדק (אנ') ומקפת צדק אירופה (אנ').
ביוני 2015 משימת קליפר אירופה אושרה על ידי נאס"א ונכנס לשלב הבא של הפיתוח. מחזור החיים של משימת המדע כולל מספר שלבי מפתח. בכל שלב, על המשימה להראות בהצלחה כי עמדה בדרישות הסוכנות על מנת להצביע על מוכנות להתקדם לשלב הבא. גולת הכותרת של שלב A הייתה בחירת 9 מכשירים שפותחו לחקר התעלומות המדעיות של אירופה. שלב B מהווה את התכנון המקדים שלה הכולל עבודות תכנון מקדימות של המערכות ותתי מערכות המשימה, ואילו שלבים C ו- D כוללים תכנון סופי, ייצור הגשושית, הרכבה, בדיקה ושיגור.
יעדים מדעיים[עריכת קוד מקור | עריכה]
במהלך תכנון הגשושית, ניבחנו מספר תצורות שונות של ארכיטקטורה עם יתרונות וחסרונות בכל אחת מהן. הדרישות המדעיות של המשימה הכתיבו את המפרט הטכני של תכנון ובניית מכשירי המדע של הגשושית לשם השגת מטרותיה המדעיות. מטרת משימת קליפר היא להעריך האם לירח אירופה יש את התנאים להיווצרות צורות חיים. הגשושית לא מתוכננת ולא מצוידת במיכשור למציאת חיים בצורה ישירה, אלא תבצע סקר מפורט של מעטפת הירח אירופה. מחקר זה מתמקד בהבנת שלוש הדרישות העיקריות לחיים: מים נוזליים, תרכובות כימיות ומקור אנרגיה. בנוסף לכך, הגשושית תעזור בבחירת אתר נחיתה לנחתת אירופה העתידית. יעדי המחקר המדעי:
- מעטפת קרח ואוקיאנוס: יש לאשר את קיומם, ולאפיין את טבעם, של מים בתוך הקרח או מתחת לו, ותהליכים של חילופי קרח-קרח-ים.
- הרכב: התפלגות וכימיה של תרכובות מפתח והקשרים להרכב האוקיאנוס.
- גיאולוגיה: מאפיינים ויצירת תווי פנים לפני השטח, כולל אתרי פעילות עדכנית.
תכנון ובניית הגשושית[עריכת קוד מקור | עריכה]
מכשור מדעי[עריכת קוד מקור | עריכה]
קליפר אירופה ניבנה ומיוצר עם תשעה מכשירים מדעיים שמתוכננים על ידי האירגונים הבאים; המעבדה להנעה סילונית, המעבדה לפיזיקה יישומית, מכון המחקר הדרום-מערבי, אוניברסיטת טקסס באוסטין, אוניברסיטת המדינה של אריזונה ואוניברסיטת קולורדו. בדומה למשימת ג'ונו, גם בגשושית זו, מותקנת "כספת" שמיועדת להגן על הרכיבים האלקטרוניים הרגישים מחגורות הקרינה שמפיק השדה המגנטי של צדק. מבנה ה"כספת" מורכב מקופסא הבנויה מלוחות טיטניום בעובי סנטימטר אחד.
נחתת אירופה (נאס"א)[עריכת קוד מקור | עריכה]
המשימה החלה כפרויקט משותף בין המעבדה להנעה סילונית ולמעבדה לפיזיקה יישומית.
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
עיינו גם בפורטל: | |||
---|---|---|---|
פורטל מדעי החלל |