משתמש:Nova Stella/קליפר אירופה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
הדף נמצא בשלבי עבודה: כדי למנוע התנגשויות עריכה ועבודה כפולה, אתם מתבקשים שלא לערוך את הדף בטרם תוסר ההודעה הזו, אלא אם כן תיאמתם זאת עם מניח התבנית.
אם הדף לא נערך במשך שבוע ניתן להסיר את התבנית ולערוך אותו, אך לפני כן רצוי להזכיר את התבנית למשתמש שהניח אותה, באמצעות הודעה בדף שיחתו.
הדף נמצא בשלבי עבודה: כדי למנוע התנגשויות עריכה ועבודה כפולה, אתם מתבקשים שלא לערוך את הדף בטרם תוסר ההודעה הזו, אלא אם כן תיאמתם זאת עם מניח התבנית.
אם הדף לא נערך במשך שבוע ניתן להסיר את התבנית ולערוך אותו, אך לפני כן רצוי להזכיר את התבנית למשתמש שהניח אותה, באמצעות הודעה בדף שיחתו. שיחה
ערך זה עוסק במיזם עתידי
ייתכן שנכללים בערך פרטים שהם בגדר הערכה, או כאלה שעשויים להשתנות עם התקדמות המיזם.
ערך זה עוסק במיזם עתידי
ייתכן שנכללים בערך פרטים שהם בגדר הערכה, או כאלה שעשויים להשתנות עם התקדמות המיזם.


שגיאות פרמטריות בתבנית:רכב חלל

פרמטרים [ 1 ] לא מופיעים בהגדרת התבנית

קליפר אירופה
Europa Clipper
הדמיית אמן של קליפר אירופה
הדמיית אמן של קליפר אירופה
מידע כללי
סוכנות חלל נאס"א
מפעיל נאס"א
יצרן המעבדה להנעה סילונית​
תאריך שיגור 2024
משגר Space Launch System, Delta IV Heavy, פאלקון כבד
europa.jpl.nasa.gov
משימה
סוג משימה סריקת אירופה
ביצוע היעף ממרחק של 2,700-25 ק"מ
תאריך כניסה למסלול 2031-2030
הקפות 45
גרם שמיים אירופה
משך המשימה 6 שנים, מחקר מדעי 4 שנים
מידע טכני
משקל בשיגור 6,000 ק"ג
משקל 2,616 ק"ג
משקל מטע"ד 352 ק"ג
כוח 600 ואט מתאים פוטו-וולטאים
אורך פאנלים סולארים 22 מטר
גובה 6 מטר

קליפר אירופהאנגלית: Europa Clipper) (לשעבר ידוע בשם משימת אירופה מרובת יעפים, באנגלית: Europa Multiple Flyby Mission, בראשי תיבות: EMFM) היא משימת גשושית מסוג מקפת המתוכננת לחקור את אחד הירחים הגליליאנייםאירופה, דרך סדרת יעפים סביב כוכב הלכת צדק בתחילת העשור הרביעי של המאה ה-21. המשימה מתוכננת במסגרת החטיבה למדעים פלנטריים בתוכנית פלאגשיפ לחקר מערכת השמש של המשרד התוכנית למשימות פלנטריות​ בנאס"א. השם קליפר ניתן למשימת הגשושית על שם סוג של ספינת מפרש מהירה מן המאה ה-19. המשימה מתועדת להשלים את משימת איס"אJUICE (אנ') שתשוגר בשנת 2022 ועתידה להגיע לכוכב הלכת צדק באוקטובר 2029, אחרי חמישה תמרוני מקלעת כבידתית סביב כוכבי הלכת נוגה, כדור הארץ ומאדים. הגשושית מתוכננת לחקור את הירחים אירופה (שני יעפים), קליסטו (מספר רב של יעפים) והיעד הסופי שהוא הירח גנימד.

רקע היסטורי[עריכת קוד מקור | עריכה]

במהלך שנות ה־90 של המאה ה-20, הוצעו מספר משימות למחקר נוסף של צדק וירחיו: מקפת אירופה (אנ'), מקפת ירחי צדק (אנ') ומקפת צדק אירופה (אנ').

ביוני 2015 משימת קליפר אירופה אושרה על ידי נאס"א ונכנס לשלב הבא של הפיתוח. מחזור החיים של משימת המדע כולל מספר שלבי מפתח. בכל שלב, על המשימה להראות בהצלחה כי עמדה בדרישות הסוכנות על מנת להצביע על מוכנות להתקדם לשלב הבא. גולת הכותרת של שלב A הייתה בחירת 9 מכשירים שפותחו לחקר התעלומות המדעיות של אירופה. שלב B מהווה את התכנון המקדים שלה הכולל עבודות תכנון מקדימות של המערכות ותתי מערכות המשימה, ואילו שלבים C ו- D כוללים תכנון סופי, ייצור הגשושית, הרכבה, בדיקה ושיגור.

יעדים מדעיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הרעיון להשיג כיסוי גלובלי-אזורי של אירופה במהלך 45 יעפים רצופים
מסלול רחב של צדק עם מספר יעפים של אירופה, ימזער את חשיפת הקרינה ויגביר את מהירות העברת הנתונים
הגשושית תעשה יעפים קרובים לירח של צדק, אירופה

במהלך תכנון הגשושית, ניבחנו מספר תצורות שונות של ארכיטקטורה עם יתרונות וחסרונות בכל אחת מהן. הדרישות המדעיות של המשימה הכתיבו את המפרט הטכני של תכנון ובניית מכשירי המדע של הגשושית לשם השגת מטרותיה המדעיות. מטרת משימת קליפר היא להעריך האם לירח אירופה יש את התנאים להיווצרות צורות חיים. הגשושית לא מתוכננת ולא מצוידת במיכשור למציאת חיים בצורה ישירה, אלא תבצע סקר מפורט של מעטפת הירח אירופה. מחקר זה מתמקד בהבנת שלוש הדרישות העיקריות לחיים: מים נוזליים, תרכובות כימיות ומקור אנרגיה. בנוסף לכך, הגשושית תעזור בבחירת אתר נחיתה לנחתת אירופה העתידית. יעדי המחקר המדעי:

  • מעטפת קרח ואוקיאנוס: יש לאשר את קיומם, ולאפיין את טבעם, של מים בתוך הקרח או מתחת לו, ותהליכים של חילופי קרח-קרח-ים.
  • הרכב: התפלגות וכימיה של תרכובות מפתח והקשרים להרכב האוקיאנוס.
  • גיאולוגיה: מאפיינים ויצירת תווי פנים לפני השטח, כולל אתרי פעילות עדכנית.

תכנון ובניית הגשושית[עריכת קוד מקור | עריכה]

מכשור מדעי​[עריכת קוד מקור | עריכה]

קליפר אירופה ניבנה ומיוצר עם תשעה מכשירים מדעיים שמתוכננים על ידי האירגונים הבאים; המעבדה להנעה סילונית, המעבדה לפיזיקה יישומית, מכון המחקר הדרום-מערבי, אוניברסיטת טקסס באוסטין, אוניברסיטת המדינה של אריזונה ואוניברסיטת קולורדו. בדומה למשימת ג'ונו, גם בגשושית זו, מותקנת "כספת" שמיועדת להגן על הרכיבים האלקטרוניים הרגישים מחגורות הקרינה שמפיק השדה המגנטי של צדק. מבנה ה"כספת" מורכב מקופסא הבנויה מלוחות טיטניום בעובי סנטימטר אחד.

נחתת אירופה (נאס"א)[עריכת קוד מקור | עריכה]

המשימה החלה כפרויקט משותף בין המעבדה להנעה סילונית ולמעבדה לפיזיקה יישומית.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]