הירחים הגליליאניים
הירחים הגליליאניים הם ארבעה ירחים של כוכב הלכת צדק שהתגלו על ידי גלילאו גליליי ב־7 בינואר 1610. אלו הם הגדולים שבירחי צדק ולכן קל יחסית להבחין בהם במשקפות אסטרונומיות פשוטות ובטלסקופים קטנים. למעשה, את אחד מהם, את קליסטו, ניתן לראות בעין בלתי מזוינת בתנאים אופטימליים.
לאחר השמועות על גילוים, טענו כי האסטרונום הסיני גן דה (Gan De) גילה אותה בשנת 362 לפנה"ס, כמעט 2,000 שנה לפני גלילאו. גלילאו תצפת בתנועת הירחים במשך מספר ימים וגילה כי הם במסלול סביב צדק. הגילוי תמך בתאוריה של קופרניקוס והראה כי לא כל גרמי השמים סובבים את כדור הארץ.
שמות הירחים[עריכת קוד מקור | עריכה]
לאחר הגילוי קרא גלילאו לתגלית Cosmica Sidera כאות כבוד לקוזימו השני דה מדיצ'י, הדוכס הגדול של טוסקנה, ולאחר מכן שינה את השם ל־Medicea Sidera ("הכוכבים של מדיצ'י"), מפני שבאותה תקופה חיו ארבעה אחים מהמשפחה (קוזימו, פרנצ'סקו, קרלו ולורנצו). התגלית הוכרזה לבסוף בספר "שליח הכוכבים" (Sidereus Nuncius) שראה אור בוונציה חודשיים לאחר הגילוי.
שמות רבים הוצעו לירחים, אך לבסוף נותרו על כנם השמות שהוצעו על ידי סימון מריוס (Simon Marius) שטען שגילה את הירחים במקביל לגליליאו. הירחים איו, אירופה, גנימד וקליסטו, הם על שמות המאהבות של זאוס, ראש האלים במיתולוגיה היוונית, המקביל ליופיטר, שעל שמו נקרא כוכב הלכת צדק.
גלילאו השתמש בשיטת מספור הנהוגה עד ימינו. הוא כינה את הכוכבים במספרים 1,2,3,4. 1 מתייחס לאיו, מפני שהוא הקרוב ביותר לצדק מבין ארבעת הירחים הגלילאנים. 2 מתייחס לאירופה, 3 לגנימד ו־4 לקליסטו (רחוק ביותר מצדק). גלילאו השתמש בשיטה זו אך מעולם לא פרסם אותה בציבור.
נתונים בסיסיים[עריכת קוד מקור | עריכה]
בטבלה הבאה מוצגים ארבעת הירחים הגליליאניים מהקרוב (לצדק) לרחוק:
| שם הירח | תמונה | מבנה פנימי | קוטר (ק"מ) | מסה (ק"ג) |
צפיפות (גרם/סמ"ק) | מרחק סיבוב ממוצע סביב צדק (ק"מ) |
זמן הקפה (סביב צדק) (ימים) |
נטיית מסלול (°) |
אקסצנטריות מסלולית |
|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|
| איו Jupiter I |
|
 ליבת מתכת |
3,643 | 8.94×1022 | 3.528 | 421,800 | 1.769 | 0.050 | 0.0041 |
| אירופה Jupiter II |
|
|
 ליבת מתכת |
3,122 | 4.8×1022 | 3.014 | 671,100 | 3.551 | 0.471 | 0.0094 |
| גנימד Jupiter III |
|
 ליבת מתכת |
5,262 | 1.48×1023 | 1.942 | 1,070,400 | 7.155 | 0.204 | 0.0011 |
| קליסטו Jupiter IV |
.jpg)
|
 חסר ליבה |
4,821 | 1.08×1023 | 1.834 | 1,882,700 | 16.69 | 0.205 | 0.0074 |
השוואה[עריכת קוד מקור | עריכה]
| שם | IPA | קוטר | מסה | רדיוס המסלול | זמן הקפה | ||||
|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|
| ק"מ | % | ק"ג | % | ק"מ | % | ימים | % | ||
| איו | /ˈaɪ.oʊ/ | 3,643 | 105 | 8.9×1022 | 120 | 421,700 | 110 | 1.77 | 7 |
| אירופה | /jʊˈroʊpə/ | 3,122 | 90 | 4.8×1022 | 65 | 671,034 | 175 | 3.55 | 13 |
| גנימד | /ˈɡænimiːd/ | 5,262 | 150 | 14.8×1022 | 200 | 1,070,412 | 280 | 7.15 | 26 |
| קליסטו | /kəˈlɪstoʊ/ | 4,821 | 140 | 10.8×1022 | 150 | 1,882,709 | 490 | 16.69 | 61 |
הירחים הגליליאניים משמאל לימין: איו, אירופה, גנימד וקליסטו.
קנה מידה של הירחים במערכת השמש ביחס לכדור הארץ.
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
צדק ומצלמת ניקון - עמי בן בסט מגלה מחדש את הירחים הגליליאניים
| מערכת השמש | |
|---|---|
| |
| ראו גם: פורטל מדעי החלל |
