לדלג לתוכן

משתמש:Sharonlvn/תלושי מזון

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

עם הקמת המדינה, הממשלה, בראשותו של דוד בן גוריון, החליטה על מדיניות צנע כדי להקל על הקליטה ההמונית של עולים שהגיעו למדינה הצעירה והיו חסרי כל, אחרי מלחמת העולם השנייה. בשלב הראשון, הקציבו מוצרי מזון ומוצרים בסיסיים ובשלב השני גם הלבשה והנעלה.

המדיניות נקבעה לא רק מתוך המחסור, אלא גם מתוך רצון לגיבוש החברה למטרה משותפת ואידיאלים סוציאליים של שוויון וחיים בפשטות. הוקצבו מכסות צנועות לכל אדם ועל מנת לקבלם, היה על כל אחד להירשם בחנויות המזון באזור מגוריהם. בכל חנות, חילקו פנקסים אישיים והוטל פיקוח ממשלתי על הספקים והחנויות וגם על האזרחים. תקופת הצנע בישראל, ארכה בין השנים 1949 עד ל 1959.[1]

הצעת החוק[עריכת קוד מקור | עריכה]

הרעיון של מתן מכסות לאנשים עלה שוב לסדר היום הציבורי כחלק מהעלאת פתרונות לטיפול בעוני בישראל בשנות ה 2000. ח"כ ישראל אייכלר, נציג יהדות התורה העלה בשנת 2003, לסדר היום, את הרעיון לתת תלושי מזון לאנשים מתחת לקו העוני.[2]  בהצעה טען כי לפי הנתונים של הביטוח הלאומי, הילדים העניים הם כ ‎24%  מסך הילדים המקבלים קצבה.

בשנת 2014, הציע שוב תיקון לחוק שיתן זכאות לתלוש מזון עבור ילד הנמצא מתחת לקו העוני. בתיקון, רצה לקבוע שהמוסד לביטוח הלאומי יעניק תלושי מזון להורים מבוטחים עבור כל אחד מילדי המשפחה שנמצאת מתחת לקו העוני[3].

אייכלר השווה את הרעיון לתלושי המזון מארה"ב Food Stamps/Coupons, שהם קופונים שבהם קונים רק אוכל ומוצרי בריאות לילד ולמשפחה. אייכלר הציע שהתכנית תתן מזון לכולם בלי קשר לתעסוקה, לרמת ההכנסה ובצורה שוויונית.

במסגרת הדיון, הממשלה טענה שההצעה לא מפורטת מספיק ולא התייחסה להיבטים חיוניים לביצועה כדי להכריע. בהצעה, לא פורטו סכומי הכסף שיוענקו ומהו המתווה ושהיחס בין הגמלה הזו לגמלאות הקיום הקיימות, לא נגזרות מקו העוני. בנוסף, השיטה לתגמול שהועלתה ע"י תלושים היתה חדשה לביטוח לאומי וכמעט ולא קיימת במדינות המערב, מאחר והפתרון שהוצע הוא פתרון חלופי לסלי מזון ומתוקצבים לראשונה ע"י המדינה.

טענה נוספת העלתה ששיטה זו לא היתה מקובלת כי מקטלגת עניים ולא מאפשרת חופש בחירה (מאחר והפרט לא יכול לבחור את המוצרים באופן עצמאי, אלא המוצרים מוכתבים לו) ומחייבת להקים מערך לוגיסטי. עוד עלה כי חלק מהמאבק בעוני מתבצע בפרויקט ביטחון תזונתי שהממשלה הקצתה לו 230 מיליון ₪ כדי לסייע באספקת מזון לאוכלוסיות נזקקות. כחלק מהפרויקט, משנת 2013 ניתנו לקשישים נזקקים, כרטיסים מגנטיים או נשלח לביתם מזון. במסגרת הפרויקט תוקצבו 10 מיליון ₪ לקשישים שהם עולים חדשים. במוסד לביטוח הלאומי דאגו לתשלום גמלאות קיום ע"פ מבחני הכנסה והם היו צריכים לתת מענה לצורך באוכל. ע"פ חוק הבטחת הכנסה, הגמלאות צריכות להיות משולמות בשיעורים שיקחו בחשבון את הרכב התא המשפחתי.

בסוף הדיון, הממשלה הפכה את ההצעה לסדר היום והסכימה לדון בה בוועדת העבודה, הרווחה והבריאות. ההצעה עברה ברוב של 12 קולות וללא מתנגדים.[4]  

בשנת 2020 ועדת הפנים והגנת הסביבה הגישה בקשה לשר הפנים שיקצה 700 מיליון ₪  לתלושי מזון. כחלק מהתגייסות המדינה לעזור לאזרחים שנפגעו ממשבר הקורונה, שר הפנים ביצע מהלך בהיקף נרחב של חלוקת תלושי מזון, במטרה לשמור על הביטחון התזונתי שלהם ולעזור למי שנזקק למוצרי מזון בסיסיים.

הועדה רצתה שבעלי המומחיות, שכבר פעלו בשטח יתרמו מהידע והניסיון שלהם כדי שכספי הציבור ימוצו על הצד הטוב ביותר. הסתבר שתלושי המזון לא הוגבלו רק למזון ושניתן לרכוש בהם מוצרים שאינם מזון, מלבד הגבלה על אלכוהול וסיגריות. היה על משרד הפנים לעשות חשיבה מחודשת לגבי העמדה שהוצגה, בהתאם לבקשת הועדה.[5]

לבסוף הוחלט כי משרד הפנים, בשיתוף הרשויות המקומיות, יעניק סיוע לאוכלוסיות זכאיות ברכישת מזון ומוצרים חיוניים באמצעות כרטיסים נטענים, באמצעות, העמותות "פיתחון לב" ו"אשל ירושלים" במכרז להפעלת הפרויקט. התקציב, שנאמד בכ-700 מיליון ש"ח, יוענק לכ- 200 אלף משפחות מוחלשות, שבהן למעלה ממיליון זכאים.[6]

זכאות לתלושי מזון[עריכת קוד מקור | עריכה]

בעקבות משבר הקורונה, בדצמבר 2020, הופץ חוזר מיוחד, ע"י מרדכי כהן, מנכ"ל משרד הפנים, לרשויות המקומיות, בו נקבע כי הסיוע שיוקצה יהיה לאלו המקבלים הנחה של מעל 70% בתשלום הארנונה ע"פ מבחני הכנסה שנקבעו בתקנות ולאזרחים ותיקים שזכאים לקצבה (אזרח ותיק, שארים, נכות או תלויים בשל פגיעה בעבודה) וגמלת הבטחת הכנסה המקבלים 100% הנחה בתשלום הארנונה. בהתאם למידע הקיים ברשויות המקומיות (במחלקות הגביה), הזכאים לתלושי המזון לא יצטרכו להגיש בקשה מיוחדת לקבלת כרטיסי המזון ואלו יגיעו במשלוח ע"י שליח לביתם.[7]

הוחלט במשרד הפנים שכל מי שלא רשום במחלקות הגביה, אך זכאי בתנאים אלה אילו החזיק בנכס לנושא תשלום ארנונה, רשאי להגיש בקשה לקבלת הכרטיסים מהרשות המקומית וזו תיבחן ע"י הרשות וע"י הפיקוח של משרד הפנים. יקבלו את הכרטיסים רטרואקטיבית, אלו שימצאו זכאים במידה ומועד חלוקתם יאחר. יוחרגו מקבוצת הזכאים אלו השוהים במקום בו נותנים לו כלכלה ואכסון (אסירים, קשישים בבתי אבות, חיילים וכדו').

תושבים שלא רשומים ברשות מקומית יקבלו מענה באופן ישיר מהספק וממשרד הפנים. הפיקוח על הרשויות המקומיות יעשה ע"י המשרד באמצעות מנגנונים שונים.[8]

במסגרת התכנית הלאומית "יתד", נקבע כי 8000 צעירים בסיכון זכאים לתלושי מזון. בנוסף יזכו לחבילות מזון לביתם 9,000 אנשים בעלי מוגבלות שחיים בקהילה, ומתוכם 3,000 פגועי נפש.[9]

נקבעו אמות מידה, ע"י שר הפנים, לחלוקת תווי מזון ע"פ ההכנסה ברוטו, הכנסה חודשית ממוצעת לשכיר, לעצמאי ולתושב וכן לתקנות בעניין הסדרים להנחיות להגשת הבקשה ולהנחה בארנונה.

הרשות המקומית תבדוק את הזכאות ע"פ מספר תעודת זהות של הזכאי, לפי הפרטים האישיים (שם,  טלפון, כתובת ומספר הנפשות המתגוררות בדירה עם הזכאי יחד עם פרטיהם האישיים). הרשות המקומית תאשר את הנתונים שיועברו למשרד הפנים בחתימת הגזבר וראש הרשות המקומית. לפי החוק להגנת הפרטיות, התשמ"א- 1081 והתקנות לפיו, המידע יועבר.  המידע המועבר בין גופים ציבוריים על חלוקת תווי המזון נקבע בחוזר מנכ"ל משרד הפנים.[10]  

גובה הזכאות[עריכת קוד מקור | עריכה]

במהלך ינואר-מרץ 2021, יחולקו כרטיסי המזון החכמים בשלוש פעימות  (בין 28.1.2021 ל 18.2.2021, אח"כ 25.2.2021 ל 8.3.2021 ושוב בין 4.3.2021 ל 25.3.2021.[11] ) ערכו של כרטיס אחד לבגיר (שיש לו ולבן/בת זוגו/ה משק בית) הוא 300 ₪. ערכו של כרטיס אחד לנפש נוספת באותו משק הבית הוא ע"פ מבחן ההכנסה הוא 225 ₪. ערכו של הכרטיס יהיה אחיד בכל הפעימות, אבל יהיה נתון לשינויים. הסכום המקסימלי לכרטיסים החכמים למשק בית בכל אחת מהפעימות יהיה 2400 ₪. עם גמר השימוש בכרטיסים נטענים ובהינתן זכאות, ניתן יהיה להטעין עוד סכום לרכישת מזון.[12]

מימוש זכויות[עריכת קוד מקור | עריכה]

ניתן לקבל את הכרטיסים בנקודות מכירה בכל הארץ בפריסה גאוגרפית רחבה בכל עסק קטן העוסק בממכר מוצרי מזון ובמכולות השכונתיות. יידוע הציבור לזכויותיו בנושא, הדרך להגשת הבקשה ומידע נוסף, יופץ לציבור בקמפיין פרסומי וע"י הרשויות המקומיות. [12]

עלויות [עריכת קוד מקור | עריכה]

משרד העבודה והרווחה והשירותים החברתיים ומפעל הפיס הקצו, מסוף אפריל 2020, 20 מיליון ₪  לתקציב גמיש עבור תמיכה באוכלוסיות מוחלשות ברשויות המקומיות.[13]

בריאות[עריכת קוד מקור | עריכה]

קיים קשר בין מצב סוציו-אקונומי לבין תחלואה כרונית מאחר ולתזונה לא בריאה יש השפעה ישירה על תחלואה כרונית. לכן יש חשיבות רבה להקפדה על הרכב סלי המזון המחולקים לנזקקים. מזונות בריאים יכולים לעזור במניעת הגדלת הפערים בתחלואה ובתמותה אצל אנשים מיעוטי יכולת ו/או חולים זקוקים למזונות בריאים. המזונות המותרים לרכישה ע"י תלושי מזון לפי הנוהל של משרד הבריאות הם לדוגמא: ירקות ופירות טריים, דגנים ולחם, עדיף מלאים, קטניות, אגוזים ושקדים, טחינה ושמן זית, חלב ומוצריו, דגים, עופות, דבש/סור, מלח ותבלינים טבעיים. מוצרים שאין לאפשר את רכישתם הם כאלו המסומנים בסמל אדום, מזון מהיר, בשר מעובד, חטיפים וממתקים, שתיה מתוקה, משקאות אלכוהוליים, חלב ממותק, סיגריות ואלכוהול.[14]

במכרז שפרסם לבחירת ספק, משרד הפנים מנע את האפשרות לרכוש מוצרי חשמל, אלכוהול וטבק. המלצת משרד הפנים היא להיעזר בכרטיסים אלה לרכוש בצורה נבונה ולהתמקד בקניית מוצרי מזון המעודדים תזונה בריאה.[15]

ערכים תזונתיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

רכישת מזון מזין ובריא קשה יותר אצל אלו החיים ברמת הכנסה נמוכה. חוסר הידע או המודעות והמחסור הכספי גורמים לרכישה מועטת של מצרכים מזינים כגון פירות וירקות, ביצים ומוצרי חלב ולרכישת יתר של מוצרים עתירי שומן, פחמימות או אנרגיה. לכן, קושרים מחסור בוויטמינים ומינרלים ועודף משקל לאי בטחון תזונתי שיחד מגבירים את הסיכון לתחלואה כרונית ולמחלות כגון מחלות לב, אנמיה, סכרת או יתר לחץ דם.

20% מהישראלים סובלים מחוסר בטחון תזונתי, מתוכם 285,000 ילדים הסובלים מחוסר בטחון תזונתי חמור. בנוסף, לחוסר בטחון תזונתי יש תפקיד מכריע בהנצחת מעגל העוני [16] הפוגעת בכלכלה ובהון האנושי במדינה.[17]

משרד הפנים, באמצעות מכרז שפרסם לבחירת ספק, מנע את האפשרות לרכישת מוצרי טבק, חשמל ואלכוהול. בכרטיסים אלו משרד הפנים ממליץ לציבור לבצע רכישה נבונה ולהתמקד בקניית מוצרי מזון המעודדים תזונה בריאה.[18]

הזכות למזון[עריכת קוד מקור | עריכה]

הזכות למזון כזכות המהווה חלק אינטגראלי מזכויות אדם, מוזכרת באמנות ובמסמכים שונים וניתנה התייחסות ספציפית לענין כחלק מזכויות הילדים בפרט. ביוזמה של ארגון המזון והחקלאות של האו"ם, הביטחון התזונתי נקבע גם כזכות אדם בפסגת המזון העולמית שנערכה ברומא בשנת 1996. הפסגה היתה נקודת מפנה בשיח בנושא הזכות למזון, שקבלה תשומת לב רבה ברמה העולמית, הלאומית והמקומית. הוועדה העליונה לזכויות אדם של האו"ם הכירה בזכות למזון בשנת 1997 ולאחר שנתיים, בשנת 1999 נכללה הזכות למזון בוועדה לזכויות כלכליות חברתיות ותרבותיות של האו"ם כחלק מהזכויות בהן הוועדה דנה. בשנת 2003 נכללה הזכות למזון בתוכניות היישום של הפסגה העולמית על פיתוח בר קיימא.[19]

הזכות למזון מוכרת ומעוגנת ב-22 מדינות. ב- 46 מדיניות הכרה בזכות למזון נכללת בזכות רחבה יותר כגון הזכות לחיים בכבוד וב- 11 מדינות היא נכללת בזכויות ילדים, הכוללות זכויות תזונתיות. ניכר כי מדינות רבות מכירות בממדים שונים של הזכות למזון.[20]

בטחון תזונתי[עריכת קוד מקור | עריכה]

במדינות מפותחות כמו  בישראל אי-ביטחון תזונתי היא תופעה כלכלית וחברתית ובאה לידי ביטוי בצורות שונות כמו: מלאי מזון מצומצם, אכילת מזון מקולקל, חשש מפני אי היכולת להשיג מזון והשגת מזון בדרכים לא קונבנציונליות כמו  חיטוט בפחי אשפה וקבצנות. אי-ביטחון תזונתי אינו מוגדר כרעב ומשכך אינו מסכן חיים. אנשים הסובלים מאי בטחון תזונתי מדווחים על בריאות לקויה, עייפות, פגיעה ביכולת השכלית ובצמצום השתתפות בפעילות חברתית.[21]

הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה והמוסד לביטוח לאומי הינם שני הגופים הממשלתיים המפרסמים נתונים על ביטחון תזונתי:

בשנת 2003, במסגרת הסקר החברתי, החלה הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה לפרסם נתונים על ויתור על אוכל בגלל קשיים כלכליים. הנתונים משנת 2013 מראים כי שיעור המוותרים על אוכל גדל, ככל שרמת ההכנסה יורדת: ב- 2013 שיעור המוותרים על אוכל מבני 20 ומעלה ברמת הכנסה נמוכה עמד על 38.3% לעומת 4.9% בלבד אצל בעלי ההכנסה לנפש הגבוהה ביותר.[22]

ע"פ הדו“ח האחרון שפרסם המוסד לביטוח לאומי בשנת 2012, 18.8% מתושבי ישראל חיו באי־ביטחון תזונתי כאשר 8.6% מתוכם באי־ ביטחון תזונתי משמעותי. השיעורים הגבוהים ביותר של אי בטחון תזונתי נמצאו אצל משפחות עם מפרנס יחיד, ערבים, חרדים, ונכים. הדו“ח מצביע על התאמה גבוהה בין שיעורי האי־ביטחון ובין שיעורי העוני. [22]

בשנת 2016 נערך סקר בטחון תזונתי מטעם הביטוח לאומי ממנו עולה כי בעיית הביטחון התזונתי נובעת ממיעוט הכנסות. מבין המשפחות הזכאיות להבטחת הכנסה מעל למחצית (55.3%) מהנפשות במשפחות אלו  הינן בגיל העבודה ויותר משליש (35.6% ) מבין המשפחות מצויות במצב של אי-ביטחון תזונתי מתמשך.[23]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ הספריה הלאומית, תקופת הצנע: המדינה, הנשים, האוכל וישראל הצעירה
  2. ^ הכנסת, PM/20030618@02647304@018.html הצעה לסדר-היום, הנהגת תלושי מזון לאנשים מתחת לקו העוני, הישיבה השלושים-וארבע של הכנסת השש-עשרה (ירושלים), באתר https://main.knesset.gov.il/pages/default.aspx, ‏2003
  3. ^ מ. אנדבלד, א. הלר, ל. כראדי ונ. (קלינר) קסיר, רמת החיים, העוני והאי-שוויון בהכנסות – 2020-ל ואומדן 2019-2018 (לפי נתונים מינהליים), באתר ביטוח לאומי https://www.btl.gov.il/Pages/default.aspx, ‏2021
  4. ^ הכנסת, חדשות הכנסת: הצעת חוק הביטוח הלאומי (תיקון-זכאות לתלוש מזון בעד ילד הנמצא מתחת לקו העוני), (ירושלים, באתר https://main.knesset.gov.il/pages/default.aspx, ‏2014
  5. ^ הכנסת, הכנסת, חדשות הכנסת: ועדת הפנים מבקשת משר הפנים להקצות חלק מהפרויקט לחלוקת 700 מיליון ₪ לתלושי מזון להגדלת הפיילוט של המיזם לביטחון תזונתי, (ירושלים), באתר https://main.knesset.gov.il/pages/default.aspx, ‏2020
  6. ^ הכנסת, משרד הפנים, הכנסת, חדשות משרד הפנים, משרד הפנים מודיע: חלוקת כרטיסי מזון לאוכלוסיות זכאיות שנפגעו כלכלית עקב משבר הקורונה יוצאת לדרך, 17.2.21, באתר https://www.gov.il/he/departments/ministry_of_interior, ‏17.2.2021
  7. ^ מ. כהן, משרד הפנים, מיזם ביטחון תזונתי משפחות מוחלשות יוצא לדרך!, (ירושלים), באתר https://www.gov.il/he/departments/ministry_of_interior, ‏2020
  8. ^ הכנסת, חדשות משרד הפנים, משרד הפנים בשיתוף הרשויות המקומיות, יעניק לזכאים כרטיסים נטענים לרכישת מזון ומוצרים חיוניים, (ירושלים, באתר https://www.gov.il/he/departments/ministry_of_interior, ‏21.12.2020
  9. ^ משרד העבודה והרווחה, דוברות, מרחיבים את התמיכה: משרד העבודה והרווחה יחלק חבילות, תלושי מזון לצעירים בסיכון ואנשים עם מוגבלויות בקהילה (ירושלים), באתר https://www.gov.il/he//departments/molsa, ‏2020
  10. ^ משרד הפנים, חוזר מנכ"ל מיוחד, חלוקת תווי מזון, מספר 11/2020, (ירושלים), באתר https://www.gov.il/he/departments/ministry_of_interior, ‏21.12.2020
  11. ^ שר הפנים, אמות מידה לחלוקת תוי מזון לפי סעיף 3ב(א2)(2)(ח) לחוק יסוד: משק המדינה, 23/12/2020, באתר https://www.gov.il/he/departments/ministry_of_interior, ‏21.12.2020
  12. ^ 1 2 הכנסת, חדשות משרד הפנים, משרד הפנים בשיתוף הרשויות המקומיות, יעניק לזכאים כרטיסים נטענים לרכישת מזון ומוצרים חיוניים, (ירושלים), באתר https://www.gov.il/he/departments/ministry_of_interior, ‏21.12.2020
  13. ^ משרד העבודה והרווחה, דוברות, מרחיבים את התמיכה: משרד העבודה והרווחה יחלק חבילות, תלושי מזון לצעירים בסיכון ואנשים עם מוגבלויות בקהילה (ירושלים), באתר https://www.gov.il/he//departments/molsa, ‏2020
  14. ^ משרד הבריאות, אגף התזונה, נוהל חלוקת מזון או שווה ערך בתוכניות תמיכה תזונתית, סימוכין: 333257820, באתר https://www.gov.il/he/departments/ministry_of_health
  15. ^ הכנסת, חדשות משרד הפנים, משרד הפנים בשיתוף הרשויות המקומיות, יעניק לזכאים כרטיסים נטענים לרכישת מזון ומוצרים חיוניים, (ירושלים), באתר https://www.gov.il/he/departments/ministry_of_interior, ‏21.12.2020
  16. ^ י. אלפנדרי, מדידת עוני מוחלט, נייר עבודה מס' 11, (ירושלים), באתר https://www.cbs.gov.il/he/pages/default.aspx, ‏2005
  17. ^ SDG ישראל, יעד 2 אפס רעב בישראל/אי ביטחון תזונתי
  18. ^ הכנסת, חדשות משרד הפנים, משרד הפנים בשיתוף הרשויות המקומיות, יעניק לזכאים כרטיסים נטענים לרכישת מזון ומוצרים חיוניים, (ירושלים), באתר https://www.gov.il/he/departments/ministry_of_interior, ‏21.12.2020
  19. ^ מרכז מידע לקידום ביטחון תזונתי בישראל ועמותת עתיד, נייר מדיניות, סל מזון בסיסי בריא ובר השגה לקידום ביטחון תזונתי בישראל, ‏2013
  20. ^ מרכז מידע לקידום ביטחון תזונתי בישראל, בטחון תזונתי בישראל, באתר http://fsi.org.il/?page_id=1151
  21. ^ הכנסת, מרכז המחקר והמידע, נ. איצקוביץ, רשות ממשלתית לביטחון תזונתי-סקירה משווה, דין-וחשבון הוועדה הבין-משרדית לבחינת האחריות של המדינה להבטחת הביטחון התזונתי של אזרחיה, הוגש למשרד הרווחה והשירותים החברתיים, באתר https://main.knesset.gov.il/Activity/Info/mmm/Pages/default.aspx, ‏2008
  22. ^ 1 2 מרכז אדווה, תמונת מצב חברתית 2017, באתר https://adva.org/he/, ‏2018
  23. ^ המוסד לביטוח לאומי, מינהל מחקר ותכנון, מ. אנדבלד, א. הלר, נ. ברקלי, ד. גוטליב, סקר ביטחון תזונתי 2016 ממצאים סוציו כלכליים עיקריים, באתר https://www.btl.gov.il/Pages/default.aspx, ‏2018
אוחזר מתוך "https://he.wikipedia.org/w/index.php?title=משתמש:Sharonlvn/תלושי_מזון&oldid=30726838"