משתמש:Yaronbutler2/מסעות עבד אל-בהאא למערב
מסעות עבד אל-בהאא למערב היוו סדרת טיולים שערך עבד אל-בהאא, עם הגיעו לגיל 66, בנוסעו ברציפות מארץ ישראל העות'מאנית, למערב, בין השנים 1910 ל-1913. עבד אל-בהאא היה בנו הבכור של בהאא אללה, מייסד הדת הבהאית, וסבל ממאסר ממושך, לצד אביו, החל מגיל 8; הוא סבל מדרגות שונות של מחסור במשך כמעט 55 שנים, עד שנת 1908, כאשר במהלך מהפכת הטורקים הצעירים[1] שוחררו אסיריה הדתיים של האימפריה העות'מאנית. עם מות אביו, בשנת 1892, עבד אל-בהאא מונה ליורש, המתורגמן המוסמך של תורתו של בהאא אללה, ומרכז הברית של האמונה הבהאית.
בעת שחרורו, מרכזי האוכלוסייה והפעילות הדתית הבהאית התמקדו בעיקר באיראן,[2] כאשר קהילות גדולות נוספות התרכזו גם בבאקו, אזרבייג'ן,[3] אשגבאט, טורקמניסטן,[4] וכן טשקנט, אוזבקיסטן.[5]
לפני כן, בסוף שנות ה-90, התוודעו לדת הבהאית במספר מקומות במערב, כאשר האזכור הראשון של בהא-אללה התרחש בהרצאה שנשא מיסיונר נוצרי במהלך הפרלמנט העולמי הראשון של הדתות, שנערך לצד קיום התערוכה העולמית של שיקגו בשנת 1893. עם זאת, עד 1910 מנו עדיין חסידי הדת פחות מאלפים בודדים ברחבי המערב כולו.[2] עבד אל-בהאא יזם אפוא צעדים כדי להציג באופן אישי את עקרונות הדת הבהאית למערב באמצעות נסיעות לאירופה ולצפון אמריקה. מסעו הראשון מחוץ לארץ ישראל ולפרס, היה למצרים, במהלך 1910, שם שהה קרוב לשנה ולאחר מכן, יצא עבד אל-בהאא למסע לצרפת, שנמשך קרוב לחמישה חודשים; לאחר מכן, המשיך ליעדו הבא, בריטניה, כאשר הוא מקיים מסעות ראשונים אלו באירופה, בשנת 1911. לאחר חזרתו למצרים, יצא עבד אל-בהאא למסע לצפון אמריקה שנמשך קרוב לשמונה חודשים. במהלך אותו מסע הוא ביקר בערים רבות ברחבי ארצות הברית, החל מאזורי מטרופולין מרכזיים בחוף המזרחי של המדינה, וכלה בערים במערב התיכון ובקליפורניה בחוף המערבי; הוא גם ביקר במונטריאול, קנדה. לאחר מסעו בצפון אמריקה הוא ביקר במדינות שונות באירופה, שכללו בין היתר את צרפת, בריטניה וגרמניה במשך שישה חודשים ולאחר מכן שהה שישה חודשים נוספים במצרים, לפני שובו לחיפה.[1]
עם ביקוריו במערב, ניתנה לבני הקהילה הבהאית המערבית הקטנה הזדמנות לגבש ולאמץ חזון רחב יותר של אמונתם; הבהאים משכו תשומת לב אוהדת הן מצד מנהיגים דתיים, אקדמיים וחברתיים וכן מעיתונים שסיפקו סיקור משמעותי על ביקוריו של עבד אל-בהאא.[6] במהלך מסעותיו, העניק עבד אל-בהאא הרצאות בבתיהם של בהאים, בבתי מלון, ובאתרים ציבוריים ודתיים אחרים, כגון ועידת אגם מוהונק לבוררות בינלאומית, האגודה לספרות והיסטוריה של בית-אל, ב-NAACP, באוניברסיטאות הווארד וסטנפורד, ובאגודות תיאוסופיות שונות. שיחות עבד אל-בהאא ברחבי המערב הפכו אף הן, עם הזמן, לתוספת חשובה לכלל הספרות הבהאית.[1] בעשורים הבאים, שלאחר ביקורו, הקהילה האמריקאית גדלה באופן משמעותי[7] ולאחר מכן התפשטה על פני דרום אמריקה, אוסטרליה, אפריקה שמדרום לסהרה ובמזרח הרחוק.[8]
במהלך מסעות אלה הופקדה מנהיגות הדת בפועל, בידיה של בהיה ח'אנום, אחותו של עבד אל-בהאא.[9]
המסע למצרים[עריכת קוד מקור | עריכה]
עבד אל-בהאא יצא מחיפה לכיוון פורט סעיד, מצרים, ב-29 באוגוסט, 1910. מוקדם יותר באותו היום, ליווה עבד אל-בהאא שני צליינים למקדש הבאב ולאחר מכן, התקדם לכיוון נמל חיפה, בעיר התחתית, שם, בסביבות השעה 16:00, החל להפליג על אוניית הקיטור "Kosseur London", כשבסופו של דבר הודיע בטלגרף לבני הקהילה הבהאית שבחיפה, שהוא כבר נמצא במצרים.
ב-1 באוקטובר, החל להפליג פעם נוספת; כוונתו הייתה להגיע לאירופה, אך בשל בריאותו הלקויה, הוא החליף את יעד הנסיעה לאלכסנדריה, שם שהה קרוב לשמונה חודשים. בעודו במצרים, המקורות החדשותיים השונים שפעלו שם, החלו לסקר בהדרגה, אותו ואת הקהילה הבהאית, באופן חיובי. כששהה באלכסנדריה, הוא פגש בכמות גדלה והולכת של אנשים. בנובמבר, נפגש עמו וולסלי טיודור פול (אנ'), שנהיה בשלב מאוחר יותר לבהאי. לאחר מכן, ביקרה אותו איזבלה גרינבסקאיה, שגם היא הפכה לבהאית. בתחילת-אמצע אפריל, לואיס גרגורי (אנ'), אפרו-אמריקאי שיזם מסע צליינות בהאי לארץ הקודש, נפגש עם עבד אל-בהאא, כשהאחרון נמצא ברמלה, פרוור של אלכסנדריה. מאוחר יותר, במאי, עבד אל-בהאא עבר לקהיר, שם קיבל סיקור עיתונאי אוהד יותר, כולל מהעיתון אל-אהראם. במהלך שהותו בעיר, עבד אל-בהאא נפגש עם המופתי של מצרים וכן, עם עבאס חלמי השני, הח'דיו המצרי ושליט מצרים.
בסופו של דבר, ב-11 באוגוסט, 1911, עבד אל-בהאא עזב את מצרים והחל להפליג לאירופה. הוא הפליג בספינה, בשם SS Corsican, שהייתה רשומה בדואר המלכותי הבריטי, בבעלות סקוטית של בני משפחת אלן, שהיו ידועים באותו הזמן בשל ניהול צי ספינות פרטיות, שהפליגו לרוב בין גלזגו למונטריאול. הספינה הפליגה למרסיי, צרפת, כשעבד אל-בהאא מלווה במזכירו מירזא מחמוד פֻרוע'י, אחד משליחי האמונה של אביו, בהאא אללה וכן בעוזרו האישי, שהיה ידוע בשם כוסרו. יומנים שמכסים את תקופת השהות של עבד אל-בהאא במצרים, כוללים, בין היתר, את יומנו של עלי מוחמד יזדי, בהאי שמוצאו מהעיר יזד, איראן, שמתאר תקופה זו ממבט קרוב בספרו משנת 1987, Blessings Beyond Measure: Recollections of Abdu'l-Baha and Shoghi Effendi.
המסע הראשון לאירופה[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ 1 2 3 Smith 2000, pp. 16–18
- ^ 1 2 Momen 2004, pp. 63–106
- ^ "Baha'i Faith History in Azerbaijan". National Spiritual Assembly of the Baháʼís of Azerbaijan. אורכב מ-המקור ב-19 בפברואר 2012. נבדק ב-22 בדצמבר 2008.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ Balci, Bayram; Jafarov, Azer (21 בפברואר 2007), "The Baha'is of the Caucasus: From Russian Tolerance to Soviet Repression {2/3}", Caucaz.com, אורכב מ-המקור ב-11 בספטמבר 2012
{{citation}}: (עזרה) - ^ Hassall, Graham (1993). "Notes on the Babi and Baha'i Religions in Russia and its territories". Journal of Baháʼí Studies. 05 (3): 41–80, 86. doi:10.31581/JBS-5.3.3(1993). אורכב מ-המקור ב-19 באוקטובר 2013. נבדק ב-18 בפברואר 2010.
{{cite journal}}: (עזרה) - ^ Egea, Amin (2011). "The Travels of ʻAbdu'l-Bahá and their Impact on the Press". Lights of Irfan. Wilmette, IL: Haj Mehdi Armand Colloquium. 12: 1–25. נבדק ב-9 בדצמבר 2011.
{{cite journal}}: (עזרה) - ^ Smith, Peter (2004). Smith, Peter (ed.). Baha'is in the West. Vol. 14. Kalimat Press. p. 16. ISBN 978-1-890688-11-0.
- ^ Hands of the Cause living in the Holy Land (1964). The Baháʼí Faith: 1844-1963: Information Statistical and Comparative. Baháʼí World Center. אורכב מ-המקור ב-23 באוקטובר 2013.
{{cite book}}: (עזרה) - ^ Khan, Janet A. (2005). Prophet's Daughter The Life and Legacy of Bahíyyih Khánum, Outstanding Heroine Of The Baháʼí Faith. Wilmette, IL: Baháʼí Publishing Trust. pp. 78–79. ISBN 978-1-931847-14-8.