לדלג לתוכן

משתמש:Yuri/חטיפת הזוג היל

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

סיפור חטיפתם של הזוג היל הוא אירוע חטיפה שהתרחש כביכול בליל 19-20 בספטמבר 1961. בטי וברני היל טענו כי נחטפו על ידי חוצנים בעת שנסעו במכוניתם. סיפור החטיפה היה אחד הראשונים מסוגו והראשון שהתפרסם בהרחבה באמצעי התקשורת בעולם. מקרה זה היה בין הראשונים מסוגו שנחקר על ידי מדענים תוך שימוש בהיפנוזה על מנת לאמת את נכונותו. הסיפור עודנו מהווה אחד ממקרי החטיפה על ידי עב"ם (עצם בלתי מזוהה) המפורסמים ביותר בהיסטוריה של חקר העב"מים, וממשיך להיות שנוי במחלוקת.

רקע[עריכת קוד מקור | עריכה]

בני הזוג היל התגוררו בעיירה פורטסמות שניו המפשייר. הזוג היה זוג מעורב, בתקופה שבה נחשב דבר זה לנדיר וחריג. ברני היה אפרו-אמריקאי ועבד בשירות הדואר האמריקאי בעוד בטי הייתה לבנה ועבדה כעובדת סוציאלית. הזוג היו נוצרים יוניטריאלים וחברים בההתאחדות הלאומית למען קידום אנשים צבעוניים.

סיפורם של הזוג[עריכת קוד מקור | עריכה]

סיפורם של הזוג מתחיל בליל ה-19 בספטמבר 1961 עת חזרתם מחופשה בקנדה. בני הזוג נסעו ברכבם דרומה לכיוון ביתם. בהגיעם לאזור נהר קונטיקט השניים טענו כי הם הבחינו לראשונה באור בהיר ומשונה שנע בשמיים. תחילה האמינו כי הם חוזים במטאור אך האור נע מעלה במקום מטה, ונעצר ליד הירח. בטי שחשבה כי מדובר בלווין תקשורת, הפצירה בברני לעצור את הרכב על מנת לחזות בעצם בצורה טובה יותר. ברני נענה לבקשתה, עצר את הרכב, ובטי מיד הוציא משקפת ובעזרתה החלה לעקוב בדריכות אחרי האור המוזר, שהחל לשנות צבעים ולנוע לארוך הירח. ברני שהאמין כי האור הוא מטוס רגיל לא היה שותף לסקרנותה.

בני הזוג המשיכו בסיפורם וטענו כי המשיכו בנסיעה לאורך הכביש הנטוש כאשר האור החל להנמיך ולהתקרב לכיוונם. הזוג היל תיארו את תנועתו של האור כנע בהתאם לטופוגרפיית הארץ, עד אשר הגיע לפסגות של הר שם הם טענו כי הוא נהג להנמיך באיטיות, ולפעמים אף נראה היה כאילו הוא נוחת. פעמים רבות הם טענו, האור התקרב לעברם במהירות ואז נסוג.

בשלב מסויים האור התקרב לעבר מכוניתם של בני הזוג במהירות כה רבה עד שברני נאלץ לעצור את הרכב באמצע הכביש. הוא יצא מהרכב כשהוא לוקח איתו את אקדחו האישי ואת המשקפת. האור בינתיים החל לרחף בשקט בגובה של כ-25 מטרים מהרכב ומילא את האיזור באור בוהק. ברני התקרב לעבר האור על מנת לחוקורו, והבחין כי הוא נע בצורה הדומה למטוטלת. בעזרת המשקפת, הצליח ברני להבחין כי מדובר בכלי טיס כלשהו בקוטר של כ-20 מטר ובעל שתי שורות של חלונות. מתוך החלונות טען ברני כי ראה בין 8 ל-11 דמויות מסתכלות לעברו. ברגע מסויים כל הדמויות מלבד אחת פנו פתאום, אל עבר מה שנראה כי לוח מחוונים, ונראה היה כי בכוונתם לבצע פעולה חשובה כלשהיא. הדמות היחידה שנשארה המשיכה להסתכל על ברני, ולטענתו שידרה לו בטלפתיה את המשפט "הישאר במקומך והמשך להסתכל". באותו הרגע, כנפיים מוזרות שהביהבו באורות אדומים החלו להיפרס מצדדיו של העב"ם (עצם בלתי מזוהה) ומבנה מוזר, דמוי סולם, החל לצאת מגחונו. שטוף פחד, ברני רץ בחזרה אל הרכב, והחל ליסוע במהירות בניסיון להימלט מהעב"ם תוך שהוא צועק לבטי "הם עומדים לשבות אותנו". ברני אמר לבטי לבדוק אם היא מבחינה בעב"ם, ובטי בתגובה הוציאה את ראשה מהחלון, הביטה מעלה ולא ראתה דבר מלבד אפלה. ברני ששניות לפני שנכנס למכונית ראה כי העב"ם התקדם והחל לרחף מעל הרכב פחד כי הוא עדיין שם, וחוסם לבטי את מראם של הכוכבים.

בתוך זמן קצר, החלו ציפצופים חזקים להישמע מעורף הרכב. הציפצופים היו כה חזקים לטענתם עד כי הרכב רעד, וכאשר בטי נגע בדלת היא הרגישה אותה רוטטת. בני הזוג היל טענו כי הם הרגישו בעיקצוצים מוזרים שהחלו לעבור בגופם ולאחר מכן מצאו עצמם בכהות חושים. בפעם הבא שהזוג היל שמעו את הציפצופים המוזרים הם מצאו את עצמם כ-60 ק"מ ממקומם המקורי. השניים לא הצליחו לזכור כיצד הגיעו למקום או את הדרך שעברו. זמן קצר לאחר מכן הציפצופים נעלמו ולא חזרו עוד.

השלכות מיידיות[עריכת קוד מקור | עריכה]

לאחר שהגיעו לביתם עם עלות השחר טענו בני הזוג כי הם חשו בהרגשה מוזרה שאותה הם התקשו להסביר. הם הבחינו כי שעוניי היד של שניהם מקולקלים וכי השעון בבית הורה על השעה חמש בבוקר. הדבר הוביל אותם למסקנה כי למעלה משעתיים מחייהם נעלמו. השניים חשו עצמם דביקים ומלוכלכים ומיהרו להתקלח בתורות. ברני בחן את המשקפת שהייתה ברכב, וגילה להפתעתו כי רצועת העור שהייתה עליה נקרעה. ברני לא הצליח להיזכר כיצד אירע הדבר. השניים החליטו לצייר בנפרד את שראו. לאחר שסיימו הם ביצעו השוואה בין שני הציורים וגילו דמיון גדול בינהם. אובדי עצות, השניים ניסו ארוכות להיזכר את שאירע להם בין שמיעת שני הציפצופים, ללא הצלחה. בטי פשטה את בגדיה והניחה אותם בארון. כאשר עשתה זאת, היא הבחינה כי השמלה שלבשה הייתה קרועה במספר מקומות, וכי הייתה עליה אבקה ורודה שאת פשרה או את דרך הגעתה לשמלתה, בטי לא ידע להסביר. עקב חששות כי הם מזוהמים בקרינה, בטי לא לבשה מעולם את הבגדים שנית. האבקה נעלמה עם הרוח זמן מה לאחר מכן.

ביום שלמחרת, גמלה בליבה של בטי החלטה לחלוק את סיפורם עם אנשים נוספים. חששה העיקרי של בטי היה כי אף אדם לא יאמין לסיפורה, ולכן היא החליטה להתקשר לאחותה, ג'אנט מילר, שטענה בעבר בפניה כי היא ראתה עב"ם. בטי גוללה את סיפורה בפני מילר בתקווה כי אמונתה של האחרונה בקיומם של עב"מים תביא לכך שהיא תתייחס אליה ברצינות. מילר המליצה לבטי לדווח על המקרה לבסיס חיל האוויר הסמוך ובנוסף לכך הציע לה לבצע ניסוי. בהנחייתה של מילר, בטי לקחה מצפן, יצאה החוצה והניחה אותו מעל לכתמים מבריקים ובלתי מסוברים שהיא מצאה על תא המטען.

החקירה[עריכת קוד מקור | עריכה]

חלומותיה של בטי[עריכת קוד מקור | עריכה]

[[קטגוריה:עצמים בלתי מזוהים]]