עצם בלתי מזוהה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
תצלום של עצם בלתי מזוהה בניו ג'רזי, 31 ביולי 1952

עצם בלתי מזוהה, ובראשי תיבות עב"ם, הוא אובייקט שנצפה בשמים שלא מזוהה. מרבית העב"מים מזוהים מאוחר יותר כחפצים או תופעות קונבנציונליות. המונח נמצא בשימוש נרחב עבור מקרים בהם נטען שמדובר בחללית שהגיעה מכוכב אחר. המונח נובע מן המקור האנגלי UFO - Unidentified Flying Object, אשר מתרגם מילולית ל"עצם מעופף בלתי מזוהה".

טרמינולוגיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

המונח "עב"ם" (UFOB) הוטבע לראשונה על ידי חיל האוויר האמריקני ב-1953. הגדרה הראשונית של המונח היא "כל אובייקט מוטס אשר על פי ביצועיו, המאפיינים האווירודינמיים שלו, או תכונות חריגות אחרות, אינו תואם כלי טיס או טילים מוכרים, או שלא ניתן לזהותם באופן וודאי כאובייקט מוכר". לפיכך, המונח הוגבל בתחילה לאותו חלק קטן מהמקרים שנותרו בלתי מזוהים לאחר החקירה הראשונית.

במהלך שנות ה-50 עב"מים כונו לעיתים רבות בארצות הברית גם "צלחות מעופפות" או "דיסקים מעופפים". המונח עב"ם הפך נפוץ יותר ויותר במהלך שנות ה-50. עב"מים החלו לזכות להתעניינות רבה במיוחד בארצות הברית במהלך המלחמה הקרה - תקופה בה עלתה בארצות הברית הדאגה מהממשל הסובייטי. עם זאת, מחקרים שונים הגיעו למסקנה שהתופעה אינה מהווה איום על הביטחון הלאומי, ועל כן, על אף שבעבר גופי ממשל שונים הקדישו משאבים רבים לחקר תופעת העב"מים (ראו לדוגמה, תוכנית המחקר של משרד ההגנה הבריטי בנושא עב"מים משנת 1951 (אנ'),הועדה המדעית ברשות הווארד רוברטסון (אנ') שנוסדה על ידי ה-CIA ב-1953, פרויקט הספר הכחול, וועדת קונדון (אנ')) אך עם השנים גופי הממשל חדלו בהדרגה לחקור את תופעת העב"מים.

לפי מילון אוקספורד האנגלי ההגדרה של עב"ם היא "חפץ מעופף בלתי מזוהה, צלחת מעופפת".

ראשי התיבות "עב"ם" (UFO) הוטבעו על ידי קפטן אדוארד ג'. רופלט, אשר עמד בראש פרויקט הספר הכחול, ולאחר מכן עמד בראש צוות החקירה הרשמי של חיל האמריקני בנושא תופעת העב"מים. הוא כתב, "המונח 'צלחת מעופפת' מטעה כאשר מייחסים אותו לכל אובייקטים שניתן להעלות על הדעת, ולכן הצבא מעדיף להשתמש בשם הכללי יותר, אף על פי שהוא מעט פחות מסקרן: חפץ מעופף בלתי מזוה (או עב"ם בקיצור)."[1]

המונח "צלחת מעופפת" זכה לתשומת לב רבה בתקשורת העולמית לאחר קיץ 1947. ב-24 ביוני 1947 דיווח הטייס האזרחי קנת' ארנולד על כך שהבחין בתשעה חפצים מעופפים שטסים במבנה בקרבת הר ריינייר. לטענת ארנולד מהירות העב"מים הייתה לכאורה מעל 1,931 קמ"ש. ארנולד ציין כי העב"מים התעופפו כמו "צלחות מעופפות" ובעקבות כן החל להיעשות בתקשורת שימוש רב במונחים "צלחות מעופפות" ו"דיסקים מעופפים".[2][3]

המונח עב"ם (UFO) הפך בהמשך למונח הפופולרי לתיאור מקרים בהם נטען שמדובר בחלליות מכוכבים אחרים, אך בשל הלעג הציבורי והתקשורתי לנושא, חלק מהחוקרים העדיפו להשתמש במונחים כגון "תופעה אווירית לא מזוהה" (UAP) או "תופעות חריגות". גופים צבאיים שונים השתמשו גם במונחים "רכב אווירי חריג" (AAV) או "מערכת אווירית לא מזוהה" (UAS) לתיאור אובייקטים לא מזוהים.[4]

מחקר[עריכת קוד מקור | עריכה]

קצין חיל האוויר השוודי המחפש "רקטת רפאים" באגם קולמיאב (Kölmjärv) שבצפון שוודיה, יולי 1946.

המחקרים שנעשו לאורך השנים בנושא תופעת העב"מים קבעו שבמרבית הדיווחים על עב"מים מדובר באובייקטים קונבנציונליים מזוהים או תופעות טבעיות, בדרך כלל מטוסים, בלונים, עננים, או אובייקטים אסטרונומיים כגון מטאורים או כוכבי לכת בהירים. עבור 5% עד 20% מהדיווחים אין הסבר, ועל כן מקרים אלו ניתן לסווג כאובייקטים בלתי מזוהות. בעוד שרבים מאמינים שאובייקטים מעופפים לא מזוהים (עב"מים) הם לכאורה חלליות מכוכבים אחרים (אנ') אחרים טוענים שפשוט מודבר בתופעות עם הסבר הגיוני יותר שפשוט לא ניתן כיום עדיין לזהותם בשל מחסור במידע (אנ').

לאורך השנים כמעט ולא פורסמו מאמרים מדעיים על עב"מים בכתבי עת מדעיים רציניים. בעבר היה ויכוח בקהילה המדעית על השאלה האם יש צורך במחקר מדעי של תצפיות עב"מים, כאשר המסקנה הכללית הייתה שהתופעה לא ראויה למחקר רציני משום שמדובר בתופעת תרבות. לאורך השנים תופעת העב"מים היו הנושא למחקרים רבים שבוצעו על ידי גופי ממשל שונים אשר בהם נבחנו דיווחים רבים על תצפיות עב"מים. רבים מהחקירות החשובות ביותר שנערכו על ידי גופי ממשל הסתיימו לאחר שהסוכנויות הסיקו כי אין תועלת בהמשך המחקר בנושא.

בשל המחסור במחקר רציני של תופעות העב"מים מצד מגופים ממסדיים או מדעיים נוסדו לאורך השנים גופים עצמאיים שונים שהתמסרו למחקר תופעת העב"מים כגון National Investigations Committee On Aerial Phenomena (אנ') (NICAP), הארגון Mutual UFO Network (אנ') (MUFON) והארגון Center for UFO Studies (אנ') (CUFOS). המונח עב"מולוגיה (באנגלית: Ufology) משמש לתיאור המאמצים הקולקטיביים של אלו החוקרים דיווחים וראיות הקשורות לאובייקטים מעופפים בלתי מזוהים.

עב"מים הפכו לנושא נפוץ בתרבות המודרנית, והתופעה החברתית היוותה בעקבות כן נושא למחקר אקדמי בתחומים סוציולוגיה ופסיכולוגיה.

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

תיאור של כדורים שחורים מסתוריים שנראו בשמי באזל ב- 7 באוגוסט 1566

לאורך ההיסטוריה הופיעו בשמיים עצמים אשר בני אדם לא יכלו לזהותם. המקרה המפורסם המודרני הראשון התרחש ב-24 ביוני 1947, כאשר טייס חיל האוויר האמריקני בשם קנת ארנולד דיווח שראה 9 צלחות מעופפות בשמיים. ארנולד דיווח שהצלחות נעו במהירות מדהימה, אותה חישב לפי הזמן שלקח למטוסו לעשות את אותו המסלול ושהן נעו "כחלוקי נחל שהושלכו על מים".

מקרה זה חוסה בצל המקרה הידוע ביותר הנוגע, לכאורה, לעב"מים, אשר התרחש גם הוא בשנת 1947. במקרה זה מספר עדי ראיה בסמוך לעיירה רוזוול בניו מקסיקו בדרום מערב ארצות הברית טענו שחזו בנפילת חללית - אירוע שנודע כתקרית רוזוול. הטענות היו נרחבות ואף דווח על רסיסים רבים וגופות חוצנים שהוצאו מבין ההריסות. בתחילה הרשויות התייחסו למקרה באופן גלוי כהתרסקות עב"ם, אך לאחר מכן הכחישו זאת. ההכחשה נתפסת בעיני חובבי עב"מים רבים כניסיון חיפוי של הממשל האמריקני לטובת חקר החללית שהתרסקה, לכאורה, או למען הסתרת קונספירציה רחבה יותר. במהלך השנים התפרסמו מאות "עדויות" שמתעדות, לכאורה, את המחקרים והחיפוי הממשלתי למקרה, כולל אף תמונות אשר נטען כי הן מתעדות ניתוח שלאחר המוות בגופת אחד החוצנים. בקרב המאמינים בתאוריה זו רווחת הסברה כי גופות החוצנים, שרידי החללית ותוצאות המחקרים שכביכול נעשו בהם נמצאים בבסיס סודי של חיל האוויר האמריקני בשם "אזור 51".

ממשלת ארצות הברית הקימה ועדות חקירה לבדיקת השמועות על עצמים בלתי מזוהים בשנים 1952, 1949, 1948 ו־1962. ועדות אלו הזימו חלק גדול מהעדויות על הופעות עב"מים, אך מסקנותיהן לא החלישו את האמונה העממית בקיומם של עב"מים וחייזרים. בשנות ה-90 התגלה כי רבים מהעצמים הבלתי מזוהים היו למעשה ניסויים סודיים של חיל האוויר האמריקני, מה שהסביר בדיעבד את ההכחשות של ממשלת ארצות הברית.

כמו כן, בשנות ה-90, בעקבות לחץ ציבורי מתמשך של תושבי ניו-מקסיקו לחקור מחדש את תקרית רוזוול, הקונגרס החליט לחקור את הפרשה. בעקבות זאת חיל האוויר האמריקני הודה שגרסתו הרשמית עד אז, שברוזוול נפל בסך הכול כדור פורח המשמש למדידות מזג אוויר, הייתה שקרית, וטען שהשקר נועד לכסות כך שמה באמת קרה, לפי הגרסה הרשמית החדשה, הוא שנפל שם כדור פורח סודי מדגם ששימש לריגול מעל ברית המועצות (באותה תקופה לא היו עדיין לוויני ריגול). בנוסף, נשלחו חוקרים מטעם הקונגרס לבדוק מסמכים של חיל האוויר האמריקני מאותה תקופה, אולם הממצא העיקרי של החוקרים היה שבעוד שקיימים כל המסמכים של פעילות חיל האוויר באותו אזור מהשנים שלפני ואחרי 1947, רק אלו של 1947, שהיו עשויים להביא לפתרון התעלומה, נעלמו ללא הסבר[דרוש מקור].

הממצאים החדשים האלו לא סייעו להפריך את חשדותיהם של אלו המאמינים שאכן מדובר בעב"ם, אולם אין כל ממצא שיכול להוכיח זאת משום שאלו לא נמצאו והתעלומה נותרה פתוחה בעיני רבים.

עב"מים בתרבות הפופולרית[עריכת קוד מקור | עריכה]

משנות ה-50 של המאה ה-20 ואילך העב"מים הפכו לתופעה תרבותית בינלאומית כאשר עב"מים וחוצנים נכללו בסרטי קולנוע, סדרות טלוויזיה, וספרים רבים לאורך השנים.

תצפיות של עב"מים בישראל[עריכת קוד מקור | עריכה]

בתשובה לשאילתה של ח"כ אבי יחזקאל האם עב"מים נחתו בישראל, נמסר על ידי מנכ"ל משרד המדע (1997), צבי ינאי, כי התשובה היא שלילית והוסיף כי "אחד המאפיינים של פסבדו-מדע, הוא שהזמן לא מגדיל את הבנת התופעה, ואכן אחרי 50 שנות מפגשים כביכול עם עב"מים וחייזרים איננו יודעים עליהם היום יותר מכפי שידענו עליהם לפני 50 שנה. כך הדבר עם הדינוזאור השוכן כביכול באגם לוך נס, עם האסטרולוגיה, עם הפאראפסיכולוגיה, עם הקריאה בכף היד, וכיוצא באלו אמונות שונות ומשונות."[5]

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

Office-book.svg ספר: עב"מולוגיה ועב"מים
אוסף של ערכים בנושא הזמינים להורדה כקובץ אחד.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ Ruppelt 1956, Chapter 1: "Project Blue Book and the UFO Story"
  2. ^ Garber, Megan. "The Man Who Introduced the World to Flying Saucers". The Atlantic (באנגלית). בדיקה אחרונה ב-2 בפברואר 2017. 
  3. ^ "Saturday Night Uforia Audioplex: Edward R. Murrow - The Case ForOf The Flying Saucer (April 7, 1950 broadcast)". www.saturdaynightuforia.com (באנגלית). בדיקה אחרונה ב-2 בפברואר 2017. 
  4. ^ 2015 FighterSweep.com account of the 2004 Nimitz UFO incident
  5. ^ אבי בליזובסקי, ‏שאילתה בכנסת: האם עב"מים נחתו בארץ?, באתר "הידען", 23 בנובמבר 1997