נועה זית

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
נועה זית
אין תמונה חופשית
לידה 1948 (בת 73 בערך)
חצר גשר הישנה
מספר צאצאים 1
מדינה ישראלישראל  ישראל
לאום ישראלישראל  ישראל
מקום לימודים אורנים - המכללה האקדמית לחינוך
אוניברסיטת חיפה
קמרה אובסקורה - בית הספר לאמנות
יצירות בולטות ארבע אחרי הצהריים
פרסים והוקרה
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

נועה זית (נולדה ב-1948) היא סופרת ישראלית. זוכת פרס ספיר על ספרה "ארבע אחרי הצהריים".[1][2]

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

זית נולדה בשנת 1948 בחצר גשר הישנה שבעמק הירדן לציפורה ועמישוע, ממייסדי קיבוץ גשר. לאחר התקפת חצר הגשר הישנה, היא התגוררה בקיבוץ החדש שהוקם, קיבוץ גשר. בצבא, שירתה זית בנוער החלוצי הלוחם. לאחר שירותה בצבא, היא עבדה בקיבוצה בגן ילדים ובבוסתן ולאחר מכן, הלכה ללמוד לימודי הוראה באורנים - המכללה האקדמית לחינוך, לאחר לימודיה, היא החלה ללמד באולפן שבקיבוצה גשר. בגיל 24, היא החלה ללמוד פילוסופיה וספרות כללית באוניברסיטת חיפה.[2] לאחר לימודיה באוניברסיטה, היא עברה להתגורר בתל אביב. כדי להתפרנס, היא לימדה כיתה של מבוגרים בעלי דיסלקסיה בתיכונייה שבאפעל.[1]

באמצע שנות התשעים, למדה זית קולנוע בקמרה אובסקורה - בית הספר לאמנות. לאחר לימודיה היא הקימה חברת הפקות יחד עם מספר חברים מהלימודים.[1]

לאחר זמן מה, היא החלה לעבוד כסופרת ושלחה את סיפורה הראשון לעיתון "לאשה". לאחר מכן היא כתבה את הספר המבוסס על סיפורה האישי "ארבע אחרי הצהריים", אך כל ההוצאות דחו אותו.[1]

בשנת 2008, היא הוציאה את ספרה "ארבע אחרי הצהריים" בהוצאת מטר - הוצאה לאור. בשנת 2009, היא זכתה בפרס ספיר על ספרה זה.[1][2]

כיום היא מתגוררת בקיבוץ גשר, יחד עם בתה.[2]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ 1 2 3 4 5 לורי, אביבה (12 ביוני 2009). "רומן הביכורים של נועה זית הוא קינה על ילדותה כילדה חריגה בקיבוץ גשר". הארץ (בעברית). בדיקה אחרונה ב-16 באוגוסט 2021. 
  2. ^ 1 2 3 4 נועה זית, library.osu.edu