חצר גשר הישנה
מידע כללי | |
---|---|
סוג | אתר מורשת |
מיקום | מחוז הצפון |
מדינה | ישראל |
הקמה ובנייה | |
תקופת הבנייה | ?–1920 |
תאריך פתיחה רשמי | 1920 |
קואורדינטות | 32°37′24″N 35°33′47″E / 32.62333°N 35.56296°E |
www | |
חצר גשר הישנה הוא אתר בעמק בית שאן בו התיישבו מקימי קיבוץ גשר לראשונה. בתקופת מלחמת העצמאות הותקף היישוב וכמעט חרב לחלוטין. לאחר המלחמה עבר המשק למיקומו הנוכחי והחצר הנטושה שופצה ומשמשת כיום כמוזיאון מורשת להיסטוריה של המקום. המוזיאון הוכר כאתר מורשת על ידי המועצה לשימור אתרי מורשת בישראל ועל ידי תוכנית ציוני דרך[1].
שם היישוב
[עריכת קוד מקור | עריכה]במהלך השנים ניתנו ליישוב מספר שמות (ראו בהמשך) שבכולם נכללה המילה גשר וזאת לאור סמיכותו לשלושת הגשרים העתיקים שעל הירדן[2].
היסטוריה
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ערך מורחב – גשר (קיבוץ)
אדמות האזור נרכשו כבר בתחילת המאה ה-20 על ידי יק"א מידי משפחת סורסוק[3] אולם השלטונות הטורקיים הפקיעו חלקים גדולים מקרקעות אלו לצרכים ציבוריים (למשל פסי רכבת ותחנות). רק לאחר הקמת המנדט הבריטי בוטלו ההפקעות וניתן היה לחדש את ההתיישבות באזור.
כבר ב-1920 עלתה למקום קבוצה של חלוצים בשם "בשקירים" שהייתה מורכבת ממשוחררי הגדודים העבריים ומאנשי גדוד העבודה[4]. חברי הקבוצה קראו למקום "גשר נחלים"[5], ובחרו להתיישב בחאן ממלוכי חרב בקרבת הגשרים. קבוצה זו סבלה מתנאי החיים במקום והחזיקה מעמד 3 שנים. הם הוחלפו ב-1923 על ידי קבוצה ירושלמית ששהתה במנחמיה[6], ששינתה את שם המקום ל"משק גשר". גם קבוצה זו עזבה (ב-1934) את המקום והקימה צפונית לנקודה את קיבוץ אשדות יעקב[7].
ב-1939 עלה לנקודה זו גרעין של הנוער העובד וגרעין נוסף של עליית נוער מגרמניה. במהלך מלחמת העצמאות הצליחו חברי הקיבוץ (בסיוע תגבורת) לבלום מספר מתקפות של הלגיון הירדני וחיל המשלוח העיראקי. מתקפות אלו אומנם כשלו אך לוו בהפגזות ארטילריות כבדות שהרסו את רוב המבנים שמעל פני הקרקע.
לאחר מלחמת העצמאות עבר הקיבוץ לנקודה גבוהה יותר ליד 'גבעת גמל' מצפון מערב לחצר. ב-1989 החלו חברי הקיבוץ בשיתוף המועצה לשימור אתרים וקק"ל בשחזור ושיקום המבנים ההיסטוריים. ב-1992 נפתח המקום למבקרים ומאז מתחדש מעת לעת בתערוכות, מוצגים ויוזמות חדשים וכן בחידוש אלה הוותיקים.
האתר כיום
[עריכת קוד מקור | עריכה]מטרת האתר
[עריכת קוד מקור | עריכה]מטרת האתר להמחיש את ימי היישוב הראשונים, להעמיק את ההיכרות עם מורשת הקרב של מגיני היישוב ולהכיר למבקרים את האתרים בסביבה.
המוצגים
[עריכת קוד מקור | עריכה]המקום מציע מספר אתרים היסטוריים בהם משולבות פעילויות שונות. בין האתרים:
- מוזיאון קרבות מלחמת העצמאות הנמצא בבונקר ששימש כמפקדת היישוב.
- מאפייה בה נמצא תנור לבני שמוט היסטורי. משמשת כיום כבית קפה
- אוטובוס אגד ישן העומד בתחנת האוטובוס של גשר ובתוכו מיצג על התחבורה הציבורית בתקופת הקמת היישוב.
- חדר האוכל המשוחזר - המבנה היחיד ששרד את ההפגזות.
- הקרנטינה(אנ') ששימשה כתחנת הסגר לבעלי חיים, שוחזרה ומשמשת כיום כמסעדה.
- שריונית נושאת מקלע ברן.
- קטר קיטור תצרת חברת Hunslet(אנ'), מס' 353 PEC H7, סידור גלגלים 4-6-0T, למסילה ברוחב 60 ס"מ. הקטר עבד בבניית תחנת כוח בנהריים
- תצפית על שלושת הגשרים: ג'סר אל-מג'מע (גשר הפגישה, על שם המפגש בין הירדן והירמוך), גשר רכבת העמק העות'מאני (1904) וגשר הכביש המנדטורי (1930)
- מופע אורקולי המספר ומדגים את ההיסטוריה של תחנת הכוח בנהריים.
- מצפור על עמדות הצבא הירדני בצד המזרחי של הירדן.
- החאן הממלוכי המשוחזר[8] - מהמאה ה-14, שנועד להגן על ג'סר אל-מג'מע. מגדל וחצר גדולה. בתחתית המגדל מערכת מים נסתרת.
- בית המכס (המשוחזר) שהיווה חלק ממתחם המעברים על הירדן.
- שלושת גשרי הירדן בג'יסר אל-מג'מעייה
במרחק מה מהאתר נמצאת משטרת גשר שהיוותה חלק מרכזי במערכה על עצירת צבאות ערב במלחמת העצמאות.
גלריה
[עריכת קוד מקור | עריכה]-
חדר האוכל המשוחזר
-
המאפיה ההיסטורית
-
כניסה
-
גשר הרכבת הטורקי
-
הקרון
-
תחנת האוטובוס
-
נושא ברן
-
מחסן הנשק במקלט הגדול
-
המגדל בחאן הממלוכי
-
הקטר שפעל בהקמת תחנת הכוח בנהריים
-
בית הילדים
-
הגשר הממלוכי
ראו גם
[עריכת קוד מקור | עריכה]קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- אתר האינטרנט הרשמי של חצר גשר הישנה
- חוויית נהריים בגשר, באתר נהריים
- נהריים בגשר באתר המועצה לשימור אתרים
- חצר גשר הישנה - אתר שלושת הגשרים באתר אגד
- הזקן מנהריים, חלומי קיבוץ גשר ונהריים בגשר באתר mapah.co.il, פברואר 2023
- דוד הכהן, גשר בלב העמק, באתר ynet, 5 ביולי 2001
- דובי זכאי, שלושה גשרים על הירדן, באתר ynet, 1 במאי 2002
- מיכאל יעקובסון, כשהקיבוץ ירד לבונקר: אתר הקרבות ההירואיים של גשר הוא אתר מורשת, באתר Xnet, 26 באפריל 2020
- מעשה בקטר ששב מן הניכר, סיפורו של קטר מספר 353 באתר חברת החשמל
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ מדריך לאתרי מורשת - אתרי ביקור ומוזיאונים היסטוריים, המועצה לשימור אתרי מורשת בישראל, 2019, עמ' 41
- ^ גשר רומאי עתיק, גשר רכבת שהוקם על ידי הטורקים וכביש בטון על גבי גשר שהוקם על ידי שלטונות המנדט הבריטי
- ^ כ-10,000 דונם נרכשו באל-ג'סר ומלחמיה
- ^ גשר, מתוך אתר מוזיאון ההגנה
- ^ מפה 'הקרקעות והישובים היהודים בארץ-ישראל' 1932-1933, בהוצאת קק"ל עם סימון הישוב בשם 'גשר-נחלים', באתר הספרייה הלאומית, אוסף המפות ע"ש ערן לאור
- ^ בקבוצת גשר, הארץ, 28 במרץ 1923
- ^ לפי מאיר שפירא באתר תפוז השם "משק גשר" לא נגזר מגשרי נהריים אלא מהשם הערבי "ג'יסר-אל-מג'מע" הוא גשר הנחלים הנמצא על אדמות דלהמייה במפגש הירדן והירמוך שם הקבוצה תכננה להתיישב
- ^ החאן שנהרס כנראה ברעידת אדמה ב-1837 נשאר שומם עד שמתיישבי גשר החלו להשתמש בו
רכבת העמק | ||
---|---|---|
מסילות קשורות | מסילת הרכבת החיג'אזית • מסילת הרכבת דרעא–צמח • מסילת העמק • מסילת השומרון • הרכבת הצבאית העות'מאנית | |
אישים | לורנס אוליפנט • עבדול חמיד השני • יהודה לבנוני • יעקב מושלי • היינריך אוגוסט מייסנר • קלוד קונדר • ברוך קטינקא • גוטליב שומאכר | |
ארגונים ומוסדות | הרכבת המנדטורית • משמר הרכבת • משפחת סורסוק | |
תחנות | אל חמה • אלרואי • בית שאן • חיפה מזרח • חיפה מרכז • כפר יהושע • עפולה • צמח | |
גשרים | אל חמה • נהר הירדן • נחל יששכר • נחל קישון • נחל תבור | |
אירועים | ליל הגשרים • ליל הרכבות • קרב סמח' | |
הנצחה | חצר גשר הישנה • מוזיאון רכבת ישראל • רכבת האלונים • רכבת העמק (סרט) |