חצר גשר הישנה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
חצר גשר הישנה
אתר גשר הישנה.jpg
מידע על המבנה
סוג אתר מורשת עריכת הנתון בוויקינתונים
עיר מחוז הצפון עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה ישראלישראל  ישראל
סיום הבנייה 1920 עריכת הנתון בוויקינתונים
קואורדינטות 32°37′24″N 35°33′47″E / 32.62333°N 35.56296°E / 32.62333; 35.56296
www.shimur.org/Naharayim
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg
חצר גשר הישנה - חדר האוכל המשוחזר
חצר גשר הישנה - המאפיה
חצר גשר הישנה - כניסה
חצר גשר הישנה - גשר הרכבת הטורקי
הקרון בגשר הישנה.jpg
תחנת האוטובוס בחצר גשר הישנה

חצר גשר הישנה הוא אתר בעמק בית שאן בו התיישבו מקימי קיבוץ גשר לראשונה. בתקופת מלחמת העצמאות הותקף היישוב וכמעט חרב לחלוטין. לאחר המלחמה עבר המשק למיקומו הנוכחי והחצר הנטושה שופצה ומשמשת כיום כמוזיאון מורשת להיסטוריה של המקום. המוזיאון הוכר כאתר מורשת על ידי המועצה לשימור אתרי מורשת בישראל ועל ידי תוכנית ציוני דרך[1].

שם היישוב[עריכת קוד מקור | עריכה]

במהלך השנים ניתנו ליישוב מספר שמות (ראו בהמשך) שבכולם נכללה המילה גשר וזאת לאור סמיכותו לשלושת גשרי נהריים שעל הירדן[2].

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – גשר (קיבוץ)

אדמות האזור נרכשו כבר בתחילת המאה ה-20 על ידי יק"א מידי משפחת סורסוק[3] אולם השלטונות הטורקיים הפקיעו חלקים גדולים מקרקעות אלו לצרכים ציבוריים (למשל פסי רכבת ותחנות). רק לאחר הקמת המנדט הבריטי בוטלו ההפקעות וניתן היה לחדש את ההתיישבות באזור.

כבר ב-1920 עלתה למקום קבוצה של חלוצים שהייתה מורכבת ממשוחררי הגדודים העבריים ומאנשי גדוד העבודה. חברי הקבוצה קראו למקום "גשר נחלים", ובחרו להתיישב בחאן ממלוכי חרב בקרבת הגשרים. קבוצה זו סבלה מתנאי החיים במקום והחזיקה מעמד 3 שנים. הם הוחלפו ב-1924 על ידי קבוצה ירושלמית ששינתה את שם המקום ל"משק גשר". גם קבוצה זו עזבה (ב-1934) את המקום והקימה צפונית לנקודה את קיבוץ אשדות יעקב[4] .

ב-1939 עלה לנקודה זו גרעין של הנוער העובד וגרעין נוסף של עליית נוער מגרמניה. במהלך מלחמת העצמאות הצליחו חברי הקיבוץ (בסיוע תגבורת) לבלום מספר מתקפות של הלגיון הירדני וחיל המשלוח העיראקי. מתקפות אלו אומנם כשלו אך לוו בהפגזות ארטילריות כבדות שהרסו את רוב המבנים שמעל פני הקרקע.

לאחר מלחמת העצמאות עבר הקיבוץ לנקודה גבוהה יותר ליד 'גבעת גמל' מצפון מערב לחצר. ב-1989 החלו חברי הקיבוץ בשיתוף המועצה לשימור אתרים וקק"ל בשיחזור המקום וב-1992 נפתח המקום למבקרים.

האתר כיום[עריכת קוד מקור | עריכה]

מטרת האתר[עריכת קוד מקור | עריכה]

מטרת האתר להמחיש את ימי היישוב הראשונים, להעמיק את ההיכרות עם מורשת הקרב של מגיני היישוב ולהכיר למבקרים את האתרים בסביבה.

המוצגים[עריכת קוד מקור | עריכה]

המקום מציע מספר אתרים היסטוריים בהם משולבות פעילויות שונות. בנוסף ניתן לעלות על רכבת משוחזרת לנסיעה בין האתרים:

  • מוזיאון קרבות מלחמת העצמאות הנמצא בבונקר ששימש כמפקדת היישוב. במקום מוצג מופע אור-קולי על קרבות מלחמת העצמאות.
  • מאפייה בה מתקיימות סדנאות לחם.
  • אוטובוס אגד ישן העומד בתחנת האוטובוס של גשר ובתוכו מיצג על התחבורה הציבורית בתקופת הקמת היישוב.
  • חדר האוכל המשוחזר - המבנה היחיד ששרד את ההפגזות.
  • הקרנטינה(אנ') ששימשה כתחנת הסגר לבעלי חיים, שוחזרה ומשמשת כיום כמסעדה.
  • שיריונית נושאת מקלע ברן.
  • תצפית על שלושת הגשרים: ג'סר אל-מג'מע (גשר הפגישה, ירדן ירמוך), גשר רכבת העמק העות'מאני (1904) וגשר הכביש המנדטורי (1930)
  • מופע אורקולי המספר ומדגים את ההיסטוריה של תחנת הכח בנהריים.
  • מצפור על עמדות הצבא הירדני בצד המזרחי של הירדן.
  • החאן הממלוכי המשוחזר[5] - מהמאה ה-14, שנועד להגן על ג'סר אל-מג'מע. מגדל וחצר גדולה. בתחתית המגדל מערכת מים נסתרת.
  • בית המכס (המשוחזר) שהיווה חלק ממתחם המעברים על הירדן.

במרחק מה מהאתר נמצאת משטרת גשר שהיוותה חלק מרכזי במערכה על עצירת צבאות ערב במלחמת העצמאות.

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ מדריך לאתרי מורשת - אתרי ביקור ומוזיאונים היסטוריים, המועצה לשימור אתרי מורשת בישראל, 2019, עמ' 41
  2. ^ גשר רומאי עתיק, גשר רכבת שהוקם על ידי הטורקים וכביש בטון על גבי גשר שהוקם על ידי שלטונות המנדט הבריטי
  3. ^ כ-10,000 דונם נרכשו באל-ג'סר ומלחמיה
  4. ^ לפי מאיר שפירא באתר תפוז השם "משק גשר" לא נגזר מגשרי נהריים אלא מהשם הערבי "ג'יסר-אל-מג'מע" הוא גשר הנחלים הנמצא על אדמות דלהמייה במפגש הירדן והירמוך שם הקבוצה תיכננה להתיישב
  5. ^ החאן שנהרס כנראה ברעידת אדמה ב-1837 נשאר שומם עד שמתיישבי גשר החלו להשתמש בו