נחליאלי זנבתן

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קריאת טבלת מיוןנחליאלי זנבתן
נחליאלי זנבתן
נחליאלי זנבתן
מצב שימור
conservation status: least concernנכחדנכחד בטבעסכנת הכחדה חמורהסכנת הכחדהפגיעקרוב לסיכוןללא חשש
conservation status: least concern
ללא חשש (LC)‏[1]
מיון מדעי
ממלכה: בעלי חיים
מערכה: מיתרניים
על־מחלקה: בעלי ארבע רגליים
מחלקה: עופות
סדרה: ציפורי שיר
תת־סדרה: דמויי־דרור
משפחה: נחליאליים
סוג: נחליאלי
מין: נחליאלי זנבתן
שם מדעי
Motacilla cinerea
טאנסטול, 1771
תחום תפוצה
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית
Motacilla cinerea schmitzi

נַחֲלִיאֵלִי זְנַבְתָּן (שם מדעי: Motacilla cinerea) הוא מין ציפור שיר מהסוג נחליאלי, הנפוצה באירופה ובאסיה, וחורפת בארץ ישראל.

מאפיינים[עריכת קוד מקור | עריכה]

אורך גופו של הנחליאלי הזנבתן נע בין 17 ל-20 סנטימטר. זנבו ארוך מאוד, ולעיתים קרובות הוא מנענע אותו ואת כל פלג גופו האחורי. רגליו בגוון ורדרד, קצרות בהשוואה למיני נחליאלי אחרים. חלקו העליון אפור, בטנו בהירה ותת-השת צהוב. לזכרים מופע קיץ שבו הגרון עוטה מעין "סינר" שחור, והבטן כולה צהובה.

מזונו מורכב בעיקר מחרקים ותולעים. תוחלת חייו עד עשר שנים.

הנחליאלי מעדיף נחלים שזרימתם מהירה ויש בהם אבנים חשופות, ושבגדותיהם יש יערות או חורשות עצים כסביבת מחיה. בסביבת האדם הוא נמצא גם בגינות ובחצרות.

המין נפוץ כל השנה במערב אירופה. הוא מקנן בצפון אירופה ואסיה בקיץ ונודד בחורף דרומה, לאגן הים התיכון. בישראל הוא חורף מצוי ברוב חלקי הארץ.

עונת הרבייה נמשכת בין אפריל ליוני. הנחליאלי הזנבתן מקנן בסלעים, סדקים בקירות וכדומה, בדרך כלל ליד נחלים ומקווי מים אחרים. במהלך החיזור, הזכר עולה במעוף קצר לאוויר ויורד באיטיות, בעוד הוא משמיע צפצופים גבוהים. הנקבה מטילה 3–6 ביצים מנוקדות בתטולה; היא עשויה להטיל יותר מתטולה אחת כל עונת רבייה.

הנחליאלי ניזון מחסרי חוליות ימיים, כמו זבובים, חיפושיות, בריומאים, סרטנים ורכיכות.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא נחליאלי זנבתן בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ נחליאלי זנבתן באתר הרשימה האדומה של IUCN
ערך זה הוא קצרמר בנושא עופות. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.