סינר

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
מלצר בארומה אספרסו בר לבוש סינר המעוצב בהתאמה לבית העסק, דמוי סינר מטבח
תינוק עם סינר, לאחר הארוחה
מוכרת בחנות כובעים בפריז ב-1822 עוטה סינר שחור. ציור מאת Chalon

סִינָר (בעגת הדיבור גם "סינור"[1]) הוא פריט לבוש הנלבש מעל הבגדים כשחלקו העיקרי מכסה את קדמת הגוף ונסגר מאחור, ונועד להגן על הבגדים מפני לכלוך. יש סינרים במידות וצורות שונות.

סוגי סינרים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • סינר תינוקות (לבובית) - מיועד לכסות את התינוק מצווארו עד מותניו או לפניו, בעת הארוחות. צורתו כמרובע, לעיתים שוליו מעוגלים. נכרך סביב הצוואר ונקשר בעורף באמצעות שרוכים או צמדן. לעיתים יש במקום אמצעי הסגירה פתח לראש שתפור בו גומי, כך שיתרחב בעת הלבשת הסינר. עשוי בד, ניילון או פלסטיק קשיח, או שתי שכבות - שכבה חיצונית מחומר בלתי חדיר למים ושכבה פנימית (הבאה במגע עם בגדי התינוק) מבד. לעיתים בתחתיתו כיס לקליטת שאריות מזון. בחלק מהסינרים הכיס ניתן לפתיחה או להסרה כדי להקל על ריקונו וניקויו. סינרי תינוקות מקושטים לרוב בהדפסים צבעוניים עליזים.
  • סינר מלצרים - סינר בד הנכרך סביב המותניים ונקשר מאחור באמצעות שרוכים. עיצובו המסורתי הוא בצבע לבן, דמוי חצי עיגול, לעיתים עם שוליים מסולסלים. במדי המלצרית המסורתיים נלבש הסינר מעל חצאית. כיום סינרי מלצרים מעוצבים בצבעים שונים לפי טעם בית העסק, ועשויים להיות בצורה מרובעת כדי לכסות טוב יותר את בגדי המלצר. סינר מלצרים כולל כיס המיועד לפנקס ועט לשם קבלת הזמנות.
  • בעבר סינרים דומים שימשו בעלי מקצועות נוספים, כגון חדרנית או זבנים. היו תקופות בהן אופנת הנשים הכתיבה לבישת סינר דמוי סינר מלצרית מעל השמלה. כמו כן יש ארצות שבהן סינר מלצרית הינו חלק מה'תלבושת הלאומית'.[2]
  • סינר מטבח - נועד להגן על הבגדים בעת עבודות מטבח מלכלכות כגון טיגון או שטיפת כלים. עשוי בד או פלסטיק דק. קיימים שני עיצובים מקובלים, האחד דמוי סינר מלצרית קלאסי הנכרך סביב המותניים, האחר הוא באורך מלא - כולל גם חלק עליון ריבועי בגזרת גופייה, כך שנקשר גם בעורף. סינר המיועד להילבש בעת הכנת ברביקיו כולל לעיתים כיסים לכלים המשמשים לטיפול בבשר בעת הצלייה. לסינרי מטבח שלל צבעים והדפסים, לעיתים הדפסים הומוריסטיים - כתובות כגון "נשק את הטבח/ית" או הדפסים של גוף בגודל טבעי, המקנים ללובש מראה מחופש.
  • סינר ציירים - דומה בצורתו לסינר מטבח באורך מלא, אך עשוי פלסטיק כדי להקל על שטיפת הצבע ממנו. סינר ציור המיועד לילדים דומה בצורתו לחולצה, עם פתחים לזרועות, כדי להגן טוב יותר על בגדיהם. יש גם סינר ציירים בסגנון חולצה בגזרת חולצה שמכסה את כל הבגד העליון של הצייר ומגיע עד לירכיים[3].
  • סינר חליבה - דומה אף הוא לסינר מטבח באורך מלא, אך עשוי פלסטיק עבה או גומי. לרוב נלווים אליו מגפי גומי.
  • סינר ספּרים - דמוי גלימה, אורכו כמעט כגובה אדם, מיועד לכסות את בגדי המסתפר בצורה מיטבית בעודו יושב על כיסא הספר. עשוי ניילון, נקשר בעורף, מיועד להגן על בגדי המסתפר מגזרי שיער ומצבעי שיער וחומרים כימיים אחרים (להחלקה, לסלסול ועוד) המשמשים במספרות.
  • סינר הנקה - אביזר המיועד לאפשר דיסקרטיות בעת הנקה לאם המניקה. צורתו כשכמייה, נלבש סביב צוואר האם, ומכסה את קדמת גופה ואת התינוק היונק.

סינרים בהיסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

האנתרופולוגית אליזבט ואיילנד ברבאר,[ Elizabeth Wayland Barber] טוענת בספרה Women`s Work, The first 200,000 years שנשים[4] לבשו כבר בזמנים פרה היסטוריים מעין סינרים שהגנו על החלקים הרגישים בגופן וגם על בגדיהן. סינרים אלו שמשו את הנשים גם כמעין מנשא, הן יכלו לשים דברים על הסינר להרים את קצוותיו התחתונים והרי מנשא שנתמך על מותני האשה ונישא ביד אחת. . לדבריה בארצות הבלקן לבשו עד אמצע המאה ה-20 סינרים שהיו מורכבים מסינר קדמי צר וסינר אחורי רחב יותר שקצוותיו נגעו בסינר הקדמי.

בציור מהמאה ה-15 של הצייר ג'אן בורדישון [Jean Bourdichon] שבו נראה נגר עובד בסדנתו בעוד אשתו טווה חוטים, שני בני הזוג לובשים סינרים ארוכים למותניהם[5].

במסדר 'הבונים החופשיים' סינור מעור טלה [6]הינו מסמלי החברות בו.

במאה ה-18 סינרים חשובים כל כך שמשקיעים זמן רב ברקמה ותוספות יפות לשוליהם[7], למרות שהם נתפרים לרוב משמלות ישנות.

בשנות ה-1960 סינר היה מקובל כל כך כחלק ממראה עקרת הבית שבספרי תפירה ורקמה מוצאים משפטים כמו 'סינר רקום לילדה רצוי מאד, וייתן לה תחושה שהיא כבר די מבוגרת כאשר היא עוזרת לערוך את שולחן ארוחת הערב.'[8]

שימושים מושאלים[עריכת קוד מקור | עריכה]

חתול שחור עם "סינר" לבן

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ רוביק רוזנטל, הזירה הלשונית: נחשב בעיני מי?, באתר nrg‏, 10 ביוני 2005
  2. ^ James Snowdon, The Folk Dress of Europe, USA: Mayflower, first American, 1979, עמ' Colored plates, ISBN 0-8317-34221. (באנגלית)
  3. ^ Kerstin Lokrantz, Simple Clothes and How to make them, תרגום: Paivi Crofts, Great Britain: Penguin, 1978, 1972, פרק Aetist`s Smock, עמ' 20. (באנגלית)
  4. ^ Elizabeth Wayland Barber, WOMEN~S WORK: The first 20,000 Years, USA: W.W. Norton, 1995, 1994, פרק More than hearts on our sleeves, עמ' 139-140, ISBN 0-393-31348-4. (באנגלית)
  5. ^ Edward Lucie-Smith, The Story of CRAFT , The Craftsman`s Role in Society, Cornell: Cornell Phaidon, 1981, 1981, פרק The European Middle Ages, עמ' 125, ISBN 0-8014-1428-8. (באנגלית)
  6. ^ 12 Masonic Symbols Explained, Ancient pages, ‏2/7/2018 (באנגלית)
  7. ^ Jane Ashford, The Art Of dress, Clothes and Society 1500-1914, Great Britain: Harry N. Abrams, 1996, 1996, פרק Wigs & Drapery 1660-1720, עמ' 117-8, ISBN 0-8109-6317-5. (באנגלית)
  8. ^ Joan Nicholson, Creative EMBROIDERY, New York: Sterling, MCMLX, MCMLX, פרק Where to use Embroidey, עמ' 65. (באנגלית)