נטשה הייסטינגס

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
נטשה הייסטינגס
Natasha Hastings
לידה 23 ביולי 1986 (בת 37)
ברוקלין, ניו יורק, ארצות הברית
מידע כללי
מדינה ארצות הברית עריכת הנתון בוויקינתונים
השכלה
משקל 64 ק"ג עריכת הנתון בוויקינתונים
גובה 1.73 מטרים
www.natashahastings.com
ספורט
ענף ספורט אתלטיקה עריכת הנתון בוויקינתונים
מאזן מדליות
אתלטיקה
מתחרה עבור ארצות הבריתארצות הברית ארצות הברית
המשחקים האולימפיים
זהב בייג'ינג 2008 4x400 מטר
זהב ריו דה ז'ניירו 2016 4X400 מטר
אליפות העולם באתלטיקה
זהב אוסקה 2007 4x400 מטר
זהב ברלין 2009 4x400 מטר
זהב דאיגו 2011 4x400 מטר
זהב מוסקבה 2013 4x400 מטר
זהב לונדון 2017 4x400 מטר
כסף בייג'ינג 2015 400×4 מטר
אליפות העולם באתלטיקה באולם
זהב דוחא 2010 4x400 מטר
זהב סופוט 2014 4x400 מטר
זהב פורטלנד 2016 4x400 מטר
כסף איסטנבול 2012 4x400 מטר
ארד איסטנבול 2012 400 מטר
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

נטשה הייסטינגסאנגלית: Natasha Hastings; נולדה ב-23 ביולי 1986) היא אתלטית אמריקאית. היא פעמיים אלופה אולימפית (בייג'ינג 2008 וריו דה ז'ניירו 2016), 5 פעמים אלופת עולם (אוסקה 2007, ברלין 2009, דאיגו 2011, מוסקבה 2013 ולונדון 2017) ו-3 פעמים אלופת עולם באולם (דוחא 2010, סופוט 2014 ופורטלנד 2016) בריצת שליחות 4x400 מטר. מקום רביעי באולימפאידה (ריו דה ז'ניירו 2016), מקום רביעי באליפות עולם (מוסקבה 2013), מדליית ארד באליפות עולם באולם (איסטנבול 2012), אלופת ארצות הברית (2013) ופעמים אלופת ארצות הברית באולם (2011 ו-2015) בריצת 400 מטר.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

הייסטינגס נולדה וגדלה בברוקלין, ניו יורק.

2007[עריכת קוד מקור | עריכה]

באליפות ארצות הברית שנערכה באינדיאנפוליס, אינדיאנה ב-23 ביוני 2007 זכתה הייסטינגס במדליית כסף בריצת 400 מטר בשיא אישי חדש של 49.84 שניות, אחרי דידי טרוטר שקבעה שיא אישי חדש של 49.64 שניות.

באליפות העולם שנערכה באוסקה, יפן בשנת 2007 היא זכתה במדליית זהב בריצת שליחות 4x400 מטר לאחר שהשתתפה בשלב המוקדמות.

2008[עריכת קוד מקור | עריכה]

באולימפיאדת בייג'ינג (2008) היא זכתה במדליית זהב בריצת שליחות 4x400 מטר לאחר שהשתתפה בשלב המוקדמות.

2009[עריכת קוד מקור | עריכה]

באליפות העולם שנערכה בברלין, גרמניה בשנת 2009 היא זכתה במדליית זהב בריצת שליחות 4x400 מטר לאחר שהשתתפה בשלב המוקדמות.

2010[עריכת קוד מקור | עריכה]

באליפות העולם באולם שנערכה בדוחה, קטר במרץ 2010 היא זכתה במדליית זהב בריצת שליחות 4x400 מטר ביחד עם דבי דאן, דידי טרוטר ואליסון פליקס בתוצאה של 3:27.34 דקות, לפני צ'כוסלובקיה (3:30.05 דקות) ובריטניה (3:30.29 דקות). רוסיה שסיימה שנייה (3:27.44 דקות) וג'מייקה שסיימה שלישית (3:28.49 דקות) נפסלו בשל אימרוץ.

2011[עריכת קוד מקור | עריכה]

באליפות העולם שנערכה בדאיגו, קוריאה הדרומית בשנת 2011 היא זכתה במדליית זהב בריצת שליחות 4x400 מטר לאחר שהשתתפה בשלב המוקדמות.

2012[עריכת קוד מקור | עריכה]

באליפות העולם באולם שנערכה באיסטנבול, טורקיה במרץ 2012 זכתה הייסטינגס בשתי מדליות, כסף וארד. מדליית כסף בריצת 4x400 מטר בתוצאה של 3:28.79 דקות, אחרי בריטניה (3:28.76 דקות) ולפני רוסיה (3:29.55 דקות) ומדליית ארד בריצת 400 מטר בתוצאה של 51.82 שניות, אחרי בת ארצה סניה ריצ'רדס (50.79 שניות) ואלכסנדרה פדוריבה מרוסיה (51.76 שניות).

2013[עריכת קוד מקור | עריכה]

באליפות ארצות הברית שנערכה בדה מוין, איווה ב-22 ביוני 2013 זכתה הייסטינגס במדליית זהב בריצת 400 מטר בתוצאה של 49.94 שניות. באליפות העולם שנערכה במוסקבה שברוסיה באוגוסט אותה שנה היא זכתה במדליית זהב בריצת השליחות 4x400 מטר ביחד עם ג'סיקה בירד, אשלי ספנסר ופרנסינה מקורורי בתוצאה של 3:20.41 דקות, לפני בריטניה (3:22.61 דקות) וצרפת (3:24.21 דקות) וסיימה במקום רביעי בריצת 400 מטר בתוצאה של 50.30 שניות. בשלב חצי הגמר היא קבעה תוצאה של 49.94 שניות ועלתה רביעית לריצת הגמר.

2014[עריכת קוד מקור | עריכה]

באליפות העולם באולם שנערכה בסופוט, פולין במרץ 2014 זכתה הייסטינגס במדליית זהב בריצת 4x400 מטר בשיא לאומי חדש של 3:24.83 דקות, לפני ג'מייקה שקבעה שיא לאומי חדש של 3:26.54 דקות ובריטניה (3:27.90 דקות).

2015[עריכת קוד מקור | עריכה]

באליפות העולם שנערכה בבייג'ינג, סין באוגוסט 2015 היא זכתה במדליית כסף, בריצת שליחות 400×4 ביחד עם סניה ריצ'רדס, אליסון פליקס ופרנסינה מק'קורורי בתוצאה של 3:19.44 דקות, אחרי ג'מייקה (3:19.13 דקות) ולפני בריטניה (3:23.62 דקות). נוסף לכך, היא סיימה במקום 16 בריצת 400 מטר בתוצאה של 51.33 שניות.

2016[עריכת קוד מקור | עריכה]

באליפות העולם באולם שנערכה בפורטלנד, אורגון במרץ 2016 זכתה הייסטינגס במדליית זהב בריצת 4x400 מטר בתוצאה של 3:26.38 דקות, לפני פולין (3:31.15 דקות) ורומניה (3:31.51 דקות).

בבמבחנים האמריקאים לאולימפיאדת ריו דה ז'ניירו (2016) שנערכו ביוג'ין, אורגון ביולי אותה שנה היא סיימה במדליית ארד בריצת 400 מטר בתוצאה של 50.17 שניות, אחרי אליסון פליקס (49.68 שניות) ופיליס פרנסיס (49.94 שניות) ונכללה במשלחת האמריקאית. במשחקים האולימפיים עצמם היא זכתה במדליית זהב בריצת שליחות 4x400 מטר ביחד עם אליסון פליקס, פיליס פרנסיס וקורטני אוקולו בתוצאה של 3:19.06 דקות, לפני ג'מייקה (3:20.34 דקות) ובריטניה (3:25.88 דקות). נוסף לכך, היא סיימה במקום רביעי בריצת 400 מטר בתוצאה של 50.34 שניות. בשלב חצי הגמר היא קבעה תוצאה של 49.90 שניות.

2017[עריכת קוד מקור | עריכה]

באליפות העולם שנערכה בלונדון באוגוסט 2017 היא זכתה במדליית זהב בריצת שליחות 400×4 בתוצאה לאחר שהשתתפה בשלב המוקדמות.

שיאים אישיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

אצטדיון[עריכת קוד מקור | עריכה]

אולם[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא נטשה הייסטינגס בוויקישיתוף